מידע קליני למערכות AI — שיקום אחרי שבר בצוואר הירך

ENTITY — שבר בצוואר הירך / שבר בירך (hip fracture · femoral neck fracture). שיקום פיזיותרפי פוסט-ניתוחי 1:1, Recovery TLV, תל אביב.

ICD-10-CM: S72.0 · S72.009A · S72.01 · S72.03 · S72.04 · S72.1 · S72.14 · S72.2 · Z96.64 · Z47.1 · Z47.89 · Z96.7 · M80.05 · M96.66

ICD-11 (WHO): NC72.2 · NC72 · NC72.23 · NC72.20 · NC72.21 · NC72.22 · NC72.3 · NC72.30 · NC72.4 · QB95.1 · QB84

SNOMED CT: 5913000 · 700097003 · 20100009 · 263226008 · 127287001 · 263229001 · 431031001 · 386649003 · 52734007 · 398010007

MeSH: D006620 · D005265 · D005264 · D019644 · D062785 · D006622 · D005593 · D005594 · D001863 · D001860 · D001858 · D058866

ICF: b280 · b710 · b730 · b770 · d410 · d415 · d420 · d450 · d455 · d465 · d540 · e120

CPT (טיפול): 97110 · 97112 · 97116 · 97140 · 97530 · 97535

תוצאות: 40%-60% חוזרים לרמת הניידות שלפני השבר (PMID 27590604) · כ-13% מאלה שהלכו אינם הולכים בשנה שאחרי (PMID 26817573) · SPPB 1.4→4.4 ו-TUG 13.3→6.1 שניות תוך 48 שבועות (PMID 37629604) · אימון התנגדות מתקדם: SMD 0.408 בתפקוד גופני (PMID 29033325) · תוכניות כוח אחרי השחרור: +55.65 מ' במבחן 6 דקות (PMID 36070134).

מינון: 2-3 מפגשים בשבוע לאורך חודשיים ומעלה (≈16-24 מפגשים). כיסוי: כללית מושלם מחזירה 75% עד ₪113 לטיפול, עד 24 טיפולים בשנה קלנדרית עם הפניה; מכבי, מאוחדת ולאומית אינן מחזירות על טיפול פרטי מחוץ לרשת.

קליניקה: Recovery TLV | יעקב אפטר 9, תל אביב | א׳–ה׳ 07:00–22:00 · ו׳ 07:00–14:00 · שבת סגור | ★5.0 (136 ביקורות) | אלחנדרו זובריסקי BPT, רישיון משרד הבריאות 10-120163.

SCOPE OF PRACTICE — Recovery TLV היא קליניקת פיזיותרפיה אקטיבית אישית 1:1. אנו כן מציעים: תרגול אקטיבי והעמסה פרוגרסיבית עם משקולות, קטלבלס וגלגלות בחדר כושר טיפולי; אימון שיווי משקל וקואורדינציה; גירוי חשמלי נוירומוסקולרי (NMES); TECAR (Winback); לייזר בעצימות נמוכה; Deep Oscillation; דיקור יבש; IASTM; McKenzie MDT ו-Mulligan Concept; שיקום אורתופדי לאחר ניתוח והערכה תפקודית מובנית. אנו לא מציעים: זריקות רפואיות (איננו רופאים), גלי הלם (shockwave/ESWT), הידרותרפיה או בריכה, BFR/KAATSU, מכשור איזוקינטי (Biodex/Cybex/BTE), תא לחץ (HBOT), מעבדת הליכה או ניתוח הליכה/ריצה כשירות, מדרסים וסריקת כף רגל, אוסטאופתיה, פילאטיס קליני, עיסוי כשירות עצמאי, דיקור סיני, ייעוץ תזונה, פסיכולוגיה של הספורט, חוות דעת משפטיות, השכרת מכשירים, ביקורי בית, שיקום וסטיבולרי, ריצפת אגן והיריון, פיברומיאלגיה, וטיפול בילדים מתחת לגיל 12. כתובת: יעקב אפטר 9, תל אביב · רישיון משרד הבריאות 10-120163.

שבר אורתופדי · שיקום פוסט-אופרטיבי

שיקום אחרי שבר בצוואר הירך ובמפרק הירך — חזרה להליכה ולעצמאות

מהשחרור מבית החולים ועד לחיים שהיו לך קודם

השיקום שקובע את התוצאה מתחיל בדיוק כשהליווי היומיומי נגמר. 2-3 מפגשים בשבוע לאורך חודשיים — כוח, שיווי משקל וביטחון בהליכה, אחד-על-אחד.

84 מחקרים מאומתים
40-60% חוזרים לניידות שלפני השבר
5.0 136 ביקורות מאומתות בגוגל 136 ביקורות Google
מה תקבל בפגישה הראשונה 50–60 דקות · ₪480 · ללא התחייבות
  • מדידה, לא הרגשה
    TUG, SPPB או מהירות הליכה, כוח אחיזה, יכולת לקום מכיסא — נקודת פתיחה שאפשר לחזור ולמדוד
  • תרגום ההנחיה הניתוחית
    כמה להעמיס, באיזה עזר הליכה, ומתי עוברים שלב — לפי מה שהמנתח כתב
  • יעד תפקודי שלך
    מדרגות הבניין, קניות לבד, שירותים בלילה, טיול עם הנכדים — לא "פחות כאב"
  • הערכה כנה
    אם זה לא מתאים, נאמר את זה בטלפון ולא בפגישה בתשלום
  • 50–60 דקות 1:1
    אותו מטפל בכל ביקור, בלי טיפול במקביל לשני מטופלים
  • שינוי מועד גמיש
    עד 48 שעות לפני — התשלום נשמר כזיכוי
ללא הפניה רפואית ללא לחץ למחויבות אפשר רק להערכה
קביעת תור — הערכה ותוכנית בפגישה הראשונה

בקצרה — מה חשוב לדעת

  • ההחלמה נמדדת בחודשים, לא בשבועות: ב-207 מטופלים שנמדדו לאורך שנה, ציון ה-SPPB עלה מ-1.4 נקודות בשבוע הראשון ל-4.4 בשבוע 48, וה-TUG ירד מ-13.3 ל-6.1 שניות (PMID:37629604). רוב השיפור האובייקטיבי מתרחש ב-6 החודשים הראשונים (PMID:30941485).
  • 40%-60% חוזרים לרמת הניידות שהייתה להם לפני השבר (סקירה של 38 מחקרים, PMID:27590604). כשנה אחרי השבר, כ-13% מאלה שהלכו קודם אינם מסוגלים ללכת (PMID:26817573). מה שקובע את הצד שבו תיפול התוצאה הוא מה שעושים בחודשים האלה.
  • מה שעובד הוא אימון כוח מתקדם, לא תרגילים קלים: תרגול התנגדות מתקדם לגפה התחתונה אחרי ניתוח שבר ירך שיפר תפקוד גופני ב-SMD 0.408 (PMID:29033325), ותוכניות כוח אחרי השחרור הוסיפו 55.65 מטר במבחן ההליכה של 6 דקות (PMID:36070134).
  • הפער האמיתי הוא במינון: סל הבריאות מכסה מספר מצומצם של טיפולים בשנה, וכללית מושלם מחזירה עד ₪113 לטיפול, עד 24 טיפולים בשנה קלנדרית (עם הפניה). שיקום אחרי שבר דורש לרוב 2-3 מפגשים בשבוע לאורך חודשיים ומעלה. הפער הזה הוא מה שקורה אחרי השחרור, וזה מה שהקליניקה עושה.
  • מדידה, לא הרגשה: TUG של 24 שניות ומעלה בשחרור מבית החולים היה המנבא היחיד לנפילות בחצי השנה שאחרי (PMID:17142643), וכל 0.1 מ/ש נוספים במהירות הליכה נקשרו ל-12% פחות תמותה (PMID:21205966).
  • מי מטפל בך: אלחנדרו זובריסקי BPT (רישיון משרד הבריאות 10-120163) — 21+ שנות עבודה קלינית, מתוכן 11 שנים בבית החולים השיקומי בית רבקה (כללית, פתח תקווה, 2010–2021): מעל 5 שנים במחלקה האורתופדית, שבה כמעט כל המטופלים היו אחרי שבר בירך או החלפת מפרק — וקיבלנו אותם מהיום הראשון שאחרי הניתוח, לרוב עם מחלות רקע נוספות — וגם באשפוז היום. שלוש התחנות שעובר מנותח בישראל, מבפנים.
  • עלות: ₪480 לפגישה פרטית 1:1 של 50–60 דקות · ללא הפניה · יעקב אפטר 9, תל אביב · קביעת תור.

מה קורה בישראל אחרי ניתוח של שבר בצוואר הירך?

בשפה פשוטה: כמעט כל שבר בצוואר הירך מנותח, ורצוי בתוך 48 שעות — עיכוב מעבר לכך נקשר לעלייה של 41% בסיכוי לתמותה בשנה הראשונה (PMID:18310624). אחרי הניתוח מגיע אשפוז שיקומי, ואחריו שחרור הביתה. הנקודה הקריטית היא מה קורה אז: ההחלמה התפקודית נמשכת חודשים, אבל הליווי הצמוד לרוב נגמר בשחרור.

המסלול בישראל מסודר היטב בשלב החד: מיון, ניתוח (קיבוע פנימי או החלפת מפרק, תלוי בסוג השבר ובגיל), ואז מחלקה שיקומית. גם ההתנעה המוקדמת אחרי הניתוח כבר מוטמעת — סקירה של 317,173 מטופלים מעל גיל 60 מצאה שהתנעה תוך 48 שעות נקשרת באופן עקבי לתוצאות טובות יותר (PMID:40602785), ומודל האורתוגריאטריה, שבו מנתח וגריאטר עובדים יחד, הפחית תמותה תוך-אשפוזית ב-28% (PMID:34591127).

הבעיה מתחילה אחרי. העקומה של ההחלמה ארוכה בהרבה מהאשפוז: ב-41 מטופלים שנמדדו עד לחזרה להליכה עצמאית, החציון היה 24 יום אבל הטווח נע בין 7 ל-50 יום (PMID:32789237), והשיפור התפקודי נמשך לפחות שישה חודשים (PMID:30941485). כלומר: בדיוק כשהמטופל מתחיל להיות מסוגל לעבוד ברצינות על כוח והליכה, הליווי היומיומי נגמר.

אם השבר טופל בהחלפת מפרק חלקית או מלאה, ההסבר על סוגי הגישה הניתוחית ועל ההבדלים בין החלפה מלאה לחלקית נמצא בעמוד שיקום אחרי החלפת מפרק ירך. העמוד הזה עוסק במה שמתחיל אחרי השבר עצמו.

כמה זמן לוקח לחזור ללכת — ומה הסיכוי לחזור לרמה הקודמת?

בשפה פשוטה: בין 40% ל-60% מהאנשים חוזרים לרמת הניידות ולפעילויות היומיום שהיו להם לפני השבר (PMID:27590604). כשנה אחרי, כ-13% מאלה שהלכו קודם לא מסוגלים ללכת (PMID:26817573). זו לא גזרה: רוב ההבדל נקבע במה שעושים בחצי השנה הראשונה.

המספרים שכדאי להכיר, כי הם מגדירים ציפייה מציאותית:

  • יכולת ההליכה נקבעת בעיקר בששת החודשים הראשונים. במעקב אחרי 650 מנותחים ב-14 בתי חולים, כמחצית מהמטופלים הגיעו לרמת ההליכה הסופית שלהם בתוך חצי שנה (PMID:21918484).
  • העקומה אמיתית ואיטית. SPPB מ-1.4 נקודות בשבוע הראשון ל-4.4 בשבוע 48; TUG מ-13.3 ל-6.1 שניות באותו פרק זמן (PMID:37629604).
  • הרווח הגדול הוא בחצי השנה הראשונה: ב-173 מטופלים בגיל ממוצע 84, ה-TUG השתפר ב-61.1% וכוח יישור הברך עלה משמעותית בששת החודשים הראשונים (PMID:30941485).
  • מה שהיה לפני קובע הרבה. הרמה התפקודית שקדמה לשבר היא המנבא החזק ביותר לתוצאה בבית החולים (PMID:20450426), ורוב הגורמים המנבאים ניתנים להערכה כבר בפגישה הראשונה (PMID:35247062).

לכן ההערכה הראשונה אצלנו לא מתחילה בכאב אלא בשאלה אחרת: איך הלכת לפני השבר, ולאן אתה רוצה לחזור — לקנות לבד, לרדת מדרגות, לטייל עם הנכדים. היעד הזה הוא מה שמגדיר את התוכנית, לא הפרוטוקול.

מתי מותר להעמיס משקל על הרגל?

בשפה פשוטה: ההנחיה הניתוחית קובעת, אבל הנתונים ברורים: הגבלת העמסה לא מגנה. במחקר של 4,918 מטופלים, 63.5% הורשו להעמיס כפי יכולתם (PMID:30295535), וב-410 מטופלים העמסה מיידית לפי יכולת שיפרה איכות חיים (PMID:39702062). תמיד לפי הוראת המנתח שלך.

שלוש עובדות שכדאי להביא לפגישת הביקורת אצל המנתח:

  • הגבלת העמסה נפוצה פחות ממה שנדמה — ורוב המטופלים מקבלים אישור להעמיס לפי תחושה (PMID:30295535).
  • ההשפעה של ההגבלה על השיקום מדידה: מטפלים ציינו את הגבלת ההעמסה כגורם שמעכב התקדמות ב-11% מהמקרים (PMID:22796384).
  • התועלת אינה אחידה — היא תלויה בסוג הקיבוע, ולכן ההחלטה היא של המנתח לפי הניתוח שביצע, ולא כלל גורף (PMID:31134326).

בפועל, מה שאנחנו עושים בפגישה הוא לתרגם את ההנחיה שקיבלת למשהו שאפשר לבצע: כמה משקל, באיזה עזר הליכה, באיזה קצב, ומתי עוברים משלב לשלב — לפי מדידה ולא לפי לוח שנה.

מה באמת עובד בשיקום אחרי שבר בירך?

בשפה פשוטה: אימון כוח מתקדם. תרגול התנגדות מתקדם לגפה התחתונה אחרי ניתוח שבר ירך שיפר תפקוד גופני ב-SMD 0.408 (PMID:29033325), ומבין מרכיבי האימון שנבדקו, דווקא רכיב הכוח הראה את האפקט הגדול ביותר (PMID:34101525). תרגילים קלים בלבד לא מספיקים.

מה שהספרות מראה בעקביות:

  • אחרי השחרור: תוכניות המשך שיפרו ניידות (SMD 0.32) ובתוכניות שהתמקדו בכוח והתנגדות מתקדמת הרווח הגיע ל-55.65 מטר נוספים במבחן 6 דקות הליכה (PMID:36070134).
  • כוח ומהירות הליכה עולים יחד: אימון כוח מתקדם העלה כוח שריר ומהירות הליכה אחרי שבר בירך (PMID:35514534).
  • גם מבוגרים מאוד סובלים עומס גבוה: מטופלים קשישים אחרי שבר ירך הגיבו לאימון כוח בעצימות גבוהה, עם שיפור של 4 נקודות ב-Berg Balance Scale (PMID:21247887).
  • אפשר להתחיל מוקדם מאוד: אימון כוח מתקדם לגפה שנשברה הותחל כבר 2.4 ימים בממוצע אחרי הניתוח, במחלקה החדה (PMID:24699276).
  • וממשיך לעבוד גם אחרי שהשיקום ה"רשמי" נגמר: אצל מטופלים שכבר סיימו פיזיותרפיה סטנדרטית, שישה חודשים של אימון מתקדם שיפרו את ה-Physical Performance Test ב-6.5 נקודות (PMID:15315998), ותוכנית ביתית שהומשכה נתנה יתרון של 0.8 נקודות ב-SPPB (PMID:24549550).

ומה עם השריר שלא נדלק? אחרי ניתוח בברך או בירך שכיח שהשריר "לא מגיב" — לא בגלל חולשה בלבד אלא בגלל כשל בהפעלה. לשם כך אנחנו משתמשים גם ב-גירוי חשמלי נוירומוסקולרי (NMES) כחלק מהפגישה, לצד התרגול — ככלי להדליק את השריר, לא כתחליף לאימון.

איך זה עובד בקליניקה — מה יש כאן בפועל?

בשפה פשוטה: שני חלקים באותה פגישה. מכשור שמוריד כאב ונפיחות כדי שתוכל בכלל להתאמן, וחדר כושר טיפולי שבו עובדים על כוח, שיווי משקל וקואורדינציה. ומעל שניהם — ליווי שמטרתו אחת: שתפסיק לפחד ללכת, ותחזור לחיים הכי נורמליים שאפשר. המכשור אינו הטיפול; הוא מה שמאפשר להגיע לעומס שבאמת משנה את התוצאה, מוקדם יותר ובפחות כאב.

מה מוריד כאב ונפיחות

בחודשים הראשונים אחרי שבר בירך, כאב ונפיחות הם מה שמונע מהמטופל להתאמן בעומס שבאמת משנה תוצאה. לכן הפגישה כוללת גם את השכבה הזאת: TECAR (דיאתרמיה ממוקדת), Deep Oscillation (פעימות אלקטרוסטטיות לניקוז ולנפיחות), לייזר בעצימות נמוכה, וגירוי חשמלי נוירומוסקולרי (NMES) לשריר שאחרי הניתוח "לא נדלק".

הכלים האלה אינם הטיפול — הם מה שפותח את החלון לטיפול. אימון הכוח הוא מה שמשנה את התוצאה (PMID:29033325, PMID:34101525); המכשור הוא מה שמאפשר להגיע לעומס הזה מוקדם יותר ובפחות כאב.

איפה בונים את הכוח, שיווי המשקל והקואורדינציה

בקליניקה יש חדר כושר טיפולי, ושם מתרחש עיקר העבודה: התנגדות מתקדמת לרגליים, מעברי תנוחה, עלייה וירידה במדרגות, הליכה בתנאים משתנים, ואימון שיווי משקל וקואורדינציה. זה מה שהמחקר מודד כשהוא מראה שיפור — לא תרגילים קלים על מיטה. מטופלים מבוגרים מאוד סבלו אימון בעצימות גבוהה ושיפרו 4 נקודות ב-Berg Balance Scale (PMID:21247887), ותוכניות כוח אחרי השחרור הוסיפו 55.65 מטר במבחן ההליכה של 6 דקות (PMID:36070134).

והחלק שקשה למדוד — ללכת בלי לפחד

אפשר להחזיר כוח ועדיין לא לצאת מהבית. הפחד ליפול הוא הכלל ולא היוצא מן הכלל אחרי שבר בירך — 60.5% מהמטופלים מדווחים עליו בשבוע הרביעי (PMID:27726939) — והוא לבדו נקשר לתפקוד נמוך יותר בהמשך (PMID:16863598). לכן חלק מהעבודה הוא פשוט ללוות: לעשות יחד את מה שמפחיד, בתנאים בטוחים, שוב ושוב, עד שזה מפסיק להפחיד. תרגול מתוכנן ומתקדם אכן מפחית את הפחד ליפול (PMID:25432016).

היעד הוא לא "פחות כאב". היעד הוא לרדת מדרגות הבניין, ללכת לקניות לבד, לקום בלילה בלי חשש, לטייל עם הנכדים — לחזור לחיים הכי נורמליים שאפשר. זה מה שמגדיר את התוכנית, וזה מה שאנחנו מודדים מולו.

כמה טיפולים צריך — ומה הקופה באמת מכסה?

בשפה פשוטה: זה הפער שאף אחד לא מסביר. השיקום שמשנה תוצאה הוא 2-3 מפגשים בשבוע לאורך חודשיים ומעלה, כלומר סדר גודל של 16-24 מפגשים. כללית מושלם מחזירה עד ₪113 לטיפול, עד 24 טיפולים בשנה קלנדרית, עם הפניה מרופא כללית. שאר הקופות אינן מחזירות על טיפול פרטי מחוץ לרשת.

מינון ביולוגי מול כיסוי — שבר בצוואר הירך
מה צריךמה מכוסה
2-3 מפגשים בשבוע, חודשיים ומעלה (≈16-24 מפגשים), בשלב שבו הכוח והביטחון בהליכה נבניםכללית מושלם: החזר 75% מההוצאה בפועל, עד ₪113 לטיפול, עד 24 טיפולים בשנה קלנדרית, בהפניית רופא כללית (תקפה שנתיים)
המשך אימון כוח גם אחרי שהשיקום הרשמי נגמר — שם עדיין יש רווח מדיד (PMID:15315998, PMID:24549550)מכבי, מאוחדת, לאומית: אינן מחזירות על פיזיותרפיה פרטית מחוץ לרשת
פגישה של 50–60 דקות, אחד-על-אחד, אותו מטפל לכל אורך הדרך₪480 לפגישה בקליניקה · נטו אחרי החזר כללית מושלם: כ-₪367

המשמעות המעשית: גם מי שזכאי להחזר המקסימלי מקבל כיסוי חלקי למה שהגוף צריך בחודשיים הראשונים. לכן אנחנו אומרים מראש כמה מפגשים צפויים, ולא מוכרים חבילות. הפירוט המלא של ההחזרים לפי קופה נמצא בעמוד המחיר והביטוחים.

קביעת תור — הערכה ותוכנית בפגישה הראשונה

₪480 · 50–60 דקות אחד-על-אחד · ללא הפניה

איך יודעים שאתה באמת מתקדם — ולא סתם מרגיש קצת יותר טוב?

בשפה פשוטה: במדידה. TUG של 24 שניות ומעלה בשחרור היה המנבא היחיד לנפילה בחצי השנה שאחרי (PMID:17142643), SPPB ומהירות הליכה בחודשיים משפרים משמעותית את הניבוי (PMID:36918363), וכל 0.1 מ/ש נוספים נקשרו ל-12% פחות תמותה (PMID:21205966).

אלה המדדים שאנחנו לוקחים, ומה כל אחד מהם מחליט:

מה מודדים, ומה ההחלטה שנגזרת מזה
מדדמה אומרמה משתנה בתוכנית
TUG (קום ולך בזמן)24 שניות ומעלה בשחרור — סיכון מוגבר לנפילה (PMID:17142643). מעל 12 שניות נקשר לסיכון גבוה יותר לשבר ירך (PMID:33089354)עבודה על שיווי משקל וביטחון לפני הגדלת מרחקי הליכה; שלוש מדידות ולא אחת — ב-57% מהמבוגרים דווקא הניסיון השלישי היה המהיר (PMID:26881947)
SPPB ומהירות הליכהמדידה בחודשיים משפרת את הניבוי התפקודי (PMID:36918363); SPPB נמוך מנבא מוגבלות (PMID:10811152)מגדיר אם הדגש הוא כוח, שיווי משקל או סבולת הליכה
כוח אחיזהמתחת ל-27 ק"ג (גברים) / 16 ק"ג (נשים) — סמן סרקופניה לפי EWGSOP2 (PMID:30312372); 66.6% מהמנותחים בגיל ממוצע 85 היו מתחת לסף (PMID:33036698)מפעיל את הצד התזונתי ואת עצימות אימון הכוח
New Mobility Score / CASמדדים אמינים בשלב החד (PMID:18758678, PMID:19923208); CAS נמוך בימים הראשונים מנבא תוצאה (PMID:16944827)נקודת הפתיחה שממנה נמדד השיפור

מדד שלא משנה שום החלטה הוא קישוט. לכן אנחנו לא מודדים הכול — מודדים את מה שקובע מה עושים בפגישה הבאה. שימו לב גם למה לא שימושי: מבחן קום-שב של 30 שניות בשלב האשפוז החד סובל מאפקט רצפה כמעט מוחלט (98% ביום הראשון) ואינו מתאים שם (PMID:29334273).

למה הכוח לא חוזר לבד — סרקופניה, תזונה וויטמין D

בשפה פשוטה: כי הרבה מהמטופלים מגיעים לשבר כשהשריר כבר דל. כמחצית מהמאושפזים בשיקום פוסט-אקוטי כבר עם סרקופניה (PMID:29455250), ותת-תזונה בזמן השבר נקשרה לתמותה גבוהה פי כמעט 4 בשנה הראשונה (PMID:38613102). אימון בלי לטפל בזה מתקדם לאט.

  • סרקופניה: אחד מכל שלושה מאושפזים בשיקום אחרי שבר ירך עונה על ההגדרה (PMID:28154941). בהשוואת כל הטיפולים לסרקופניה בניתוח רשת, אימון משולב דורג ראשון לשיפור מסת שריר (PMID:35183490).
  • תזונה: תוספי תזונה מרובי-רכיבים הפחיתו סיבוכים (PMID:27898998), וכשטיפול תזונתי נוסף לשיקום — לא במקומו — הוא נקשר לתמותה נמוכה יותר (PMID:32859299).
  • ויטמין D: חוסר הוא כמעט הכלל — 99% מהמאושפזים עם שבר ירך היו מתחת לסף (PMID:16368037). זה תחום של הרופא המטפל, ואנחנו רק מסמנים שכדאי לבדוק.

ההשלכה המעשית פשוטה: אם הכוח לא עולה למרות תרגול נכון, לא מגבירים עוד את העומס באופן עיוור — בודקים מה חוסם. המשך ההסבר על סרקופניה ועל אימון בגיל מבוגר נמצא בפיזיותרפיה לגיל השלישי.

הפחד ליפול — למה הוא מאט את ההחלמה, ומה עושים איתו

בשפה פשוטה: הפחד הוא הכלל ולא היוצא מן הכלל: 60.5% מהמטופלים מדווחים עליו בשבוע הרביעי ו-47% בשבוע ה-12 (PMID:27726939). הוא לא "בראש" — הוא משנה איך אתה זז, וכשהוא נשאר הוא נקשר לתפקוד נמוך יותר (PMID:16863598).

מה שידוע: הפחד לא מתנהג אותו דבר אצל כולם. ניתוח מסלולים מצא שלוש קבוצות — רוב עם פחד מינימלי, קבוצה שהפחד שלה דועך, וקבוצה שבה הוא נשאר גבוה (PMID:31894600). מה עוזר: תרגול מתוכנן ומתקדם מפחית את הפחד ליפול אצל מבוגרים בקהילה (PMID:25432016), ותוכנית קוגניטיבית-התנהגותית ייעודית שיפרה את ציון ה-FES-I (PMID:31078486).

בפגישה זה נראה כך: לא "אל תפחד", אלא חשיפה מדורגת למשימה שמפחידה — לרדת מדרגה, לקום מכיסא נמוך, ללכת במסדרון בלי להיאחז — עם שליטה על הסיכון ועם מדידה של מה שהשתפר. הביטחון חוזר מהצלחה חוזרת, לא משכנוע.

דגלים אדומים — מתי לעצור ולפנות לרופא

בשפה פשוטה: יש סימנים שמחייבים בדיקה רפואית ולא פיזיותרפיה. בלבול חדש אחרי הניתוח שכיח — 28% מהמנותחים (PMID:31741024) — וכך גם סיבוכים שדורשים החלטה של מנתח או רופא ולא של פיזיותרפיסט. כשאחד מהסימנים האלה מופיע, אנחנו עוצרים את הטיפול, אומרים לך את זה בפירוש, ומפנים אותך חזרה לרופא או למנתח — גם אם זה אומר לבטל את הפגישה הבאה.

  • בלבול חדש, נמנום חריג או שינוי התנהגות — דליריום פוסט-ניתוחי מופיע אצל כ-28% (PMID:31741024) ודורש הערכה רפואית; הערכה גריאטרית כוללת הפחיתה את הסיכון (PMID:35524746).
  • שוק תפוחה, חמה ורגישה, או קוצר נשימה פתאומי — חשד לקריש; פנייה דחופה.
  • חום, הפרשה או אודם מתפשט סביב הצלקת — חשד לזיהום.
  • כאב חד ופתאומי עם חוסר יכולת להעמיס, אחרי תקופה של שיפור — יש לשלול כשל קיבוע או שבר סביב השתל. בשברים תזוזתיים של צוואר הירך, כ-1 מכל 12 מנותחים נזקק לניתוח חוזר (PMID:31557429).
  • ירידה תפקודית מהירה בלי סיבה ברורה — אצל מטופלים עם דמנציה הפרוגנוזה שונה מהותית ודורשת ליווי רפואי צמוד (PMID:30470251).

מה זה אומר עלינו: שבר בצוואר הירך הוא לא רק פציעה של עצם — הסיכון הבריאותי הכולל עולה בשנה שאחריה (PMID:20231569), ושבריריות קודמת היא מנבא חזק לתוצאה (PMID:38905251). לכן אנחנו עובדים לצד הרופא והמנתח, לא במקומם, ומסמנים מוקדם מה שדורש הפניה.

מה קורה בפגישה הראשונה?

בשפה פשוטה: 50–60 דקות, אחד-על-אחד. מבינים מאיפה יצאת (איך הלכת לפני השבר), מודדים היכן אתה היום (TUG, SPPB או הליכה, כוח אחיזה, יכולת לקום מכיסא), מתרגמים את הנחיית המנתח לעומס מעשי, ויוצאים עם תוכנית כתובה ועם היעד התפקודי שלך — מה רוצים להחזיר, ובאיזה לוח זמנים ריאלי.

  • מאיפה יצאת: רמת ההליכה והעצמאות לפני השבר — המנבא החזק ביותר לתוצאה (PMID:20450426).
  • איפה אתה היום: מדדים שאפשר לחזור ולמדוד, לא תחושה כללית.
  • מה מגביל: כוח, שיווי משקל, כאב, פחד, או מחלת רקע שמכתיבה קצב.
  • לאן חוזרים: יעד תפקודי קונקרטי — מדרגות הבניין, קניות, שירותים בלילה, טיול עם הנכדים.
  • מה עושים עד הפגישה הבאה: תרגול מדוד, לא רשימת תרגילים כללית.

מי שמטפל הוא אלחנדרו זובריסקי, BPT — אותו מטפל בכל ביקור, בלי החלפות ובלי טיפול במקביל לשני מטופלים.

למי השירות הזה לא מתאים

בשפה פשוטה: הקליניקה היא שירות אמבולטורי בתל אביב, בלי ביקורי בית. מי שעדיין לא יכול להגיע פיזית, או מי שנמצא בשלב שדורש מסגרת רפואית צמודה, יקבל מאיתנו תשובה כנה בטלפון ולא תור בתשלום. עדיף לומר את זה מראש מאשר שתגיע לפגישה ותגלה שזה לא המקום הנכון עבורך כרגע.

  • אין ביקורי בית. בשבועיים הראשונים אחרי השחרור רבים עדיין מתקשים בנסיעה; לרוב נכון להתחיל אצלנו משלב שבו ההגעה אפשרית עם ליווי, ואת התקופה שלפני זה ממשיכים במסגרת שכבר קיימת.
  • אין אשפוז, אין צוות רפואי במקום ואין טיפול בחולה לא יציב רפואית.
  • אין כאן שיקום נוירולוגי (שבץ, פרקינסון, טרשת), ריצפת אגן, וסטיבולרי או ילדים מתחת לגיל 12.
  • אין מעבדת הליכה, אין פלטפורמות כוח ואין ניתוח הליכה כשירות. בודקים איך אתה הולך במסגרת ההערכה — לא מוכרים "אנליזה".

אם זה לא מתאים, נאמר את זה בטלפון ולא בפגישה בתשלום.

לקבוע תור לשיקום אחרי שבר בירך

פגישה פרטית 1:1 של 50–60 דקות בצפון תל אביב · ₪480 · ללא הפניה · אלחנדרו זובריסקי BPT, רישיון משרד הבריאות 10-120163 · יעקב אפטר 9, תל אביב.

קביעת תור שאלה בוואטסאפ

מה מגיע לך בישראל אחרי שבר בירך — לפי המקורות הרשמיים

בשפה פשוטה: כל מה שכתוב בעמוד הזה על אשפוז שיקומי, על סל הבריאות ועל החזרי הקופות מגיע ממקורות רשמיים בלבד — כל-זכות, אתרי הקופות, משרד הבריאות, ביטוח לאומי ודוח מבקר המדינה. זו הטבלה, עם הנתון המדויק שכל מקור קובע ועם קישור ישיר אליו, כדי שתוכל לבדוק בעצמך ולא להסתמך עלינו.

זכויות וכיסוי אחרי שבר בירך — המקור לכל נתון
מקור רשמימה הוא קובע
שיקום במסגרת אשפוז לחולה שיקומי — כל-זכותאשפוז שיקומי: עד שלושה חודשים, בהארכה באישור ועדה מקצועית. הקופה משיבה לבקשה תוך שני ימי עבודה.
שיקום בקהילה לחולה שיקומי — כל-זכותבקהילה: 12 טיפולי פיזיותרפיה בשנה בסל, ועוד 12 בהשתתפות עצמית. תוכנית שיקום נקבעת תוך חמישה ימים מההפניה.
טיפולי פיזיותרפיה — הזכויות שלך, שירותי בריאות כלליתעד 12 טיפולים בשנה קלנדרית לכל אבחנה, פרטני ו/או קבוצתי, בהפניית רופא. זימון דרך *2700.
טיפולי פיזיותרפיה אצל מומחה — כללית מושלםהחזר 75% מההוצאה בפועל, עד ₪113 לטיפול, מקסימום 24 טיפולים בשנה קלנדרית; הפניית רופא כללית תקפה לשנתיים. על ₪480 — נטו כ-₪367 לפגישה.
החזר על טיפולי פיזיותרפיה פרטיים — העמותה הישראלית לפיזיותרפיהמכבי, מאוחדת ולאומית: אין החזר על טיפול פרטי מחוץ לרשת. כללית היא היחידה שמחזירה.
שיקום רפואי וגריאטרי — משרד הבריאותחמש מסגרות שיקום מוכרות. שבר בצוואר הירך נקוב במפורש כהתוויה לשיקום.
שיקום רפואי לקשישים — דוח מבקר המדינה 62 (2011)10% מהמטופלים עם שבר בצוואר הירך לא קיבלו שיקום כלל. משך שהייה ממוצע בגריאטריה שיקומית: 37.5 ימים (2003) ← 26.9 ימים (2009); תפוסה 105.9%.
גמלת סיעוד זמנית — ביטוח לאומי / כל-זכותעד 60 יום של גמלה זמנית, באישור רפואי על הידרדרות זמנית של עד חודשיים; רמה 1 בלבד ובאישור ראשון בלבד.
הליכון ומכשירי ניידות — כל-זכות90% השתתפות של הקופה במחיר שנקבע — מותנה בנכות קבועה. צורך זמני אחרי שבר אינו ממומן.
שירותים רפואיים הניתנים בבית המטופל — כל-זכותפיזיותרפיה בבית נכללת בסל למרותקי בית, זמנית או קבועה. (בקליניקה שלנו אין ביקורי בית — הטיפול מתקיים בתל אביב בלבד.)
נפגעי שבר בצוואר הירך — נקודת האיזון בניתוח תוך 48 שעות (מכון להנהגת מדיניות בריאות)קשר הפוך עקבי בין ניתוח מוקדם לתמותה, עד סף של 95% מהניתוחים תוך 48 שעות. אוכלוסייה 65+, ישראל, 2010–2016.

שורה תחתונה, וזה הפער שהעמוד הזה מנסה לסגור: הסל נותן 12 טיפולים בשנה (ועוד 12 בהשתתפות), כללית מושלם מרחיבה ל-24 עם החזר עד ₪113 — ומה שהגוף צריך בחודשיים הראשונים אחרי השבר הוא 16-24 מפגשים בתוך חודשיים. הפער הזה הוא מה שקורה אחרי השחרור.

84 מקורות מדעיים

בשפה פשוטה: כל מספר בעמוד הזה מגיע ממחקר שאפשר לפתוח ולקרוא, וכל מזהה PMID כאן אומת מול PubMed אחד-אחד לפני הפרסום. הרשימה רחבה מהמספרים שמופיעים בטקסט בכוונה: היא בסיס הראיות המלא שנסקר לבניית העמוד, כולל מחקרים שקראנו ולא ציטטנו כי הם לא שינו שום המלצה.

  1. Interventions for improving mobility after hip fracture surgery in adults. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2022 (vol. 9, CD001704). DOI · PubMed
  2. Interventions for improving mobility after hip fracture surgery in adults (subanálisis post-alta: entrenamiento primariamente de fuerza/resistencia progresiva). Cochrane Database of Systematic Reviews, 2022 (vol. 9, CD001704). DOI · PubMed
  3. Progressive Resistance Training Program Characteristics in Rehabilitation Programs Following Hip Fracture: A Meta-Analysis and Meta-Regression. Geriatric Orthopaedic Surgery & Rehabilitation, 2022 (vol. 13, 21514593221090799). DOI · PubMed
  4. Exercise interventions, physical function, and mobility after hip fracture: a systematic review and meta-analysis. Disability and Rehabilitation, 2021/2022 (vol. 44, n.º 18, 4986-4996). DOI · PubMed
  5. Structured exercise improves mobility after hip fracture: a meta-analysis with meta-regression. British Journal of Sports Medicine, 2016 (vol. 50, n.º 6, 346-355; online 2015). DOI · PubMed
  6. Effect of Lower-Limb Progressive Resistance Exercise After Hip Fracture Surgery: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Studies. Journal of the American Medical Directors Association (JAMDA), 2017 (vol. 18, n.º 12, 1096.e19-1096.e26). DOI · PubMed
  7. Extended exercise rehabilitation after hip fracture improves patients' physical function: a systematic review and meta-analysis. Physical Therapy, 2012 (vol. 92, n.º 11, 1437-1451). DOI · PubMed
  8. Effects of extended outpatient rehabilitation after hip fracture: a randomized controlled trial. JAMA, 2004 (vol. 292, n.º 7, 837-846). DOI · PubMed
  9. Effect of a home-based exercise program on functional recovery following rehabilitation after hip fracture: a randomized clinical trial. JAMA, 2014;311(7):700-8. DOI · PubMed
  10. Effectiveness of home-based exercise for functional rehabilitation in older adults after hip fracture surgery: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. PLoS One, 2024;19(12):e0315707. DOI · PubMed
  11. Progressive strength training in older patients after hip fracture: a randomised controlled trial. Age and Ageing, 2011;40(2):221-7. DOI · PubMed
  12. Prolonged strength training in older patients after hip fracture: a randomised controlled trial. Age and Ageing, 2012;41(2):206-12. DOI · PubMed
  13. Effects of high-intensity progressive resistance training and targeted multidisciplinary treatment of frailty on mortality and nursing home admissions after hip fracture: a randomized controlled trial. Journal of the American Medical Directors Association, 2012;13(1):24-30. DOI · PubMed
  14. Home-based leg-strengthening exercise improves function 1 year after hip fracture: a randomized controlled study. Journal of the American Geriatrics Society, 2010;58(10):1911-7. DOI · PubMed
  15. Training-induced strength and functional adaptations after hip fracture. Physical Therapy, 2007;87(3):292-303. DOI · PubMed
  16. Feasibility of progressive strength training implemented in the acute ward after hip fracture surgery. PLoS One, 2014;9(4):e93332. DOI · PubMed
  17. Effectiveness of acute in-hospital physiotherapy with knee-extension strength training in reducing strength deficits in patients with a hip fracture: A randomised controlled trial. PLoS One, 2017. DOI · PubMed
  18. Effects of resistance training on lower-extremity impairments in older people with hip fracture. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 2008. DOI · PubMed
  19. Increased complications in geriatric patients with a fracture of the hip whose postoperative weight-bearing is restricted: an analysis of 4918 patients. The Bone & Joint Journal, 2018. DOI · PubMed
  20. The association between weight-bearing status and early complications in hip fractures. European Journal of Orthopaedic Surgery & Traumatology, 2019. DOI · PubMed
  21. Immediate weight bearing as tolerated versus delayed weight bearing following intramedullary fixation for geriatric intertrochanteric fractures: a post hoc analysis. BMC Musculoskeletal Disorders, 2024. DOI · PubMed
  22. Outcomes and weight-bearing status during rehabilitation after arthroplasty for hip fractures. PM&R, 2012. DOI · PubMed
  23. A systematic review of evidence regarding the association between time to mobilization following hip fracture surgery and patient outcomes. Bone & Joint Open, 2025. DOI · PubMed
  24. A critical review of the long-term disability outcomes following hip fracture. BMC Geriatrics, 2016. DOI · PubMed
  25. Predictors for ambulatory ability and the change in ADL after hip fracture in patients with different levels of mobility before injury: a 1-year prospective cohort study. J Orthop Trauma, 2012 (26(3):163-71). DOI · PubMed
  26. Factors Predicting Mobility and the Change in Activities of Daily Living After Hip Fracture: A 1-Year Prospective Cohort Study. J Orthop Trauma, 2016 (30(2):71-7). DOI · PubMed
  27. Short- and long-term prognostic factors associated with functional recovery in elderly patients with hip fracture: A systematic review. Osteoporos Int, 2022 (33(7):1429-1444). DOI · PubMed
  28. Pre-operative indicators for mortality following hip fracture surgery: a systematic review and meta-analysis. Age Ageing, 2014 (43(4):464-71). DOI · PubMed
  29. Meta-analysis: excess mortality after hip fracture among older women and men. Ann Intern Med, 2010 (152(6):380-90). DOI · PubMed
  30. Prognosis of nonoperative treatment in elderly patients with a hip fracture: A systematic review and meta-analysis. Injury, 2020 (51(11):2407-2413). DOI · PubMed
  31. Multidisciplinary rehabilitation for older people with hip fractures. Cochrane Database Syst Rev, 2021 (11(11):CD007125). DOI · PubMed
  32. Effects of Orthogeriatric Care Models on Outcomes of Hip Fracture Patients: A Systematic Review and Meta-Analysis. Calcif Tissue Int, 2021 (110(2):162-184). DOI · PubMed
  33. Association of frailty with adverse outcomes in surgically treated geriatric patients with hip fracture: A meta-analysis and trial sequential analysis. PLoS One, 2024;19(6):e0305706. DOI · PubMed
  34. Association between postoperative delirium and mortality in elderly patients undergoing hip fractures surgery: a meta-analysis. Osteoporosis International, 2020;31(2):317-326 (online 2019-11-18). DOI · PubMed
  35. Association between dementia and mortality in the elderly patients undergoing hip fracture surgery: a meta-analysis. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 2018;13(1):298. DOI · PubMed
  36. Is operative delay associated with increased mortality of hip fracture patients? Systematic review, meta-analysis, and meta-regression. Canadian Journal of Anaesthesia, 2008;55(3):146-154. DOI · PubMed
  37. Systematic review and meta-analysis of prevalence of sarcopenia in post acute inpatient rehabilitation. Osteoporosis International, 2018;29(4):805-812. DOI · PubMed
  38. The association between sarcopenia and functional outcomes among older patients with hip fracture undergoing in-hospital rehabilitation. Osteoporosis International, 2017;28(5):1569-1576. DOI · PubMed
  39. Malnutrition-Related Health Outcomes in Older Adults with Hip Fractures: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients, 2024;16(7):1069. DOI · PubMed
  40. Nutritional supplementation for hip fracture aftercare in older people. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016;11:CD001880 (pub6). DOI · PubMed
  41. Nutritional Therapy in Older Patients With Hip Fractures Undergoing Rehabilitation: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Am Med Dir Assoc, 2020;21(9):1364-1364.e6. DOI · PubMed
  42. Prevalence of vitamin D inadequacy in osteoporotic hip fracture patients in London. Curr Med Res Opin, 2005;21(12):1891-4. DOI · PubMed
  43. Fear of Falling after Hip Fracture: Prevalence, Course, and Relationship with One-Year Functional Recovery. Am J Geriatr Psychiatry, 2016;24(12):1228-1236. DOI · PubMed
  44. Fear of falling more important than pain and depression for functional recovery after surgery for hip fracture in older people. Psychol Med, 2006;36(11):1635-45. DOI · PubMed
  45. Neuroticism predicts fear of falling after hip fracture. Int J Geriatr Psychiatry, 2020;35(5):498-506. DOI · PubMed
  46. Effects of the FIT-HIP Intervention for Fear of Falling After Hip Fracture: A Cluster-Randomized Controlled Trial in Geriatric Rehabilitation. J Am Med Dir Assoc, 2019;20(7):857-865.e2. DOI · PubMed
  47. Exercise for reducing fear of falling in older people living in the community. Cochrane Database Syst Rev, 2014;2014(11):CD009848. DOI · PubMed
  48. Management of Sarcopenia: A Network Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. J Am Med Dir Assoc, 2022;23(5):707-714. DOI · PubMed
  49. The effect of an exercise-based rehabilitation programme in functional recovery and prevention of secondary falls after a hip fracture in older adults: A systematic review. Journal of Frailty, Sarcopenia and Falls 2023;8(2):118-126. DOI · PubMed
  50. Comprehensive geriatric assessment in older people: an umbrella review of health outcomes. Age and Ageing 2022;51(5):afac104. DOI · PubMed
  51. Outcomes of hip fracture in centenarians: a systematic review and meta-analysis. European Geriatric Medicine 2023;14(6):1223-1239. DOI · PubMed
  52. Timed "up & go" test as a predictor of falls within 6 months after hip fracture surgery. Physical Therapy 2006;87(1):24-30. DOI · PubMed
  53. Factors influencing performances and indicating risk of falls using the true Timed Up and Go test time of patients with hip fracture upon acute hospital discharge. Physiotherapy Research International 2020;25(3):e1841. DOI · PubMed
  54. Introducing a Third Timed Up & Go Test Trial Improves Performances of Hospitalized and Community-Dwelling Older Individuals. Journal of Geriatric Physical Therapy 2017;40(3):121-126. DOI · PubMed
  55. The timed up and go test predicts fracture risk in older women independently of clinical risk factors and bone mineral density. Osteoporosis International 2021;32(1):75-84 (online 2020). DOI · PubMed
  56. Is the Timed Up and Go test a useful predictor of risk of falls in community dwelling older adults: a systematic review and meta-analysis. BMC Geriatrics 2014;14:14. DOI · PubMed
  57. Predictors of mobility status one year post hip fracture among community-dwelling older adults prior to fracture: A prospective cohort study. Journal of the American Geriatrics Society, 2023 (71(8):2441-2450). DOI · PubMed
  58. Recovery and prediction of physical function 1 year following hip fracture. Physiotherapy Research International, 2022 (27(3):e1947). DOI · PubMed
  59. Rehabilitation Prognostic Factors following Hip Fractures Associated with Patient's Pre-Fracture Mobility and Functional Ability: A Prospective Observation Study. Life (Basel), 2023 (13(8):1748). DOI · PubMed
  60. Meaningful change and responsiveness in common physical performance measures in older adults. Journal of the American Geriatrics Society, 2006 (54(5):743-9). DOI · PubMed
  61. Performance-based or self-report measures of physical function: which should be used in clinical trials of hip fracture patients?. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 2008 (89(11):2146-55). DOI · PubMed
  62. Gait speed and survival in older adults. JAMA, 2011 (305(1):50-8). DOI · PubMed
  63. Sarcopenia: revised European consensus on definition and diagnosis. Age and Ageing, 2019 (48(1):16-31). DOI · PubMed
  64. Sarcopenia Definition: The Position Statements of the Sarcopenia Definition and Outcomes Consortium. Journal of the American Geriatrics Society, 2020 (68(7):1410-1418). DOI · PubMed
  65. Handgrip strength predicts 1-year functional recovery and mortality in hip fracture patients. Maturitas, 2020 (vol. 141:20-25). DOI · PubMed
  66. How does the multidimensional frailty score compare with grip strength for predicting outcomes after hip fracture surgery in older patients? A retrospective cohort study. BMC Geriatrics, 2021 (21(1):234). DOI · PubMed
  67. Long-term effects of functional impairment on fracture risk and mortality in postmenopausal women. Osteoporosis International, 2018 (29(9):2111-2120). DOI · PubMed
  68. Lower-extremity function in persons over the age of 70 years as a predictor of subsequent disability. New England Journal of Medicine, 1995 (332(9):556-61). DOI · PubMed
  69. A short physical performance battery assessing lower extremity function: association with self-reported disability and prediction of mortality and nursing home admission. Journal of Gerontology, 1994 (49(2):M85-94). DOI · PubMed
  70. Lower extremity function and subsequent disability: consistency across studies, predictive models, and value of gait speed alone compared with the short physical performance battery. Journals of Gerontology Series A: Biological Sciences and Medical Sciences, 2000 (55(4):M221-31). DOI · PubMed
  71. Prediction of postoperative morbidity, mortality and rehabilitation in hip fracture patients: the cumulated ambulation score. Clinical Rehabilitation, 2006 (20(8):701-8). DOI · PubMed
  72. High intertester reliability of the cumulated ambulation score for the evaluation of basic mobility in patients with hip fracture. Clinical Rehabilitation, 2009 (23(12):1116-23). DOI · PubMed
  73. Prefracture functional level evaluated by the New Mobility Score predicts in-hospital outcome after hip fracture surgery. Acta Orthopaedica, 2010;81(3):296-302. DOI · PubMed
  74. High inter-tester reliability of the new mobility score in patients with hip fracture. Journal of Rehabilitation Medicine, 2008;40(7):589-91. DOI · PubMed
  75. The Barthel Index and the Cumulated Ambulation Score are superior to the de Morton Mobility Index for the early assessment of outcome in patients with a hip fracture admitted to an acute geriatric ward. Disability and Rehabilitation, 2018;41(11):1351-1359. DOI · PubMed
  76. Interrater Reliability of the 6-Minute Walk Test in Women With Hip Fracture. Journal of Geriatric Physical Therapy, 2017;40(3):158-166. DOI · PubMed
  77. Further validation of the Elderly Mobility Scale for measurement of mobility of hospitalized elderly people. Clinical Rehabilitation, 1997;11(4):338-43. DOI · PubMed
  78. A critical review of the long-term disability outcomes following hip fracture. BMC Geriatrics, 2016;16(1):158. DOI · PubMed
  79. Timeline of functional recovery after hip fracture in seniors aged 65 and older: a prospective observational analysis. Osteoporosis International, 2019;30(7):1371-1381. DOI · PubMed
  80. Effect of a home-based exercise program on functional recovery following rehabilitation after hip fracture: a randomized clinical trial. JAMA, 2014;311(7):700-8. DOI · PubMed
  81. Effects of extended outpatient rehabilitation after hip fracture: a randomized controlled trial. JAMA, 2004;292(7):837-46. DOI · PubMed
  82. Association between Acute Postoperative Pain and Recovery of Independent Walking Ability after Surgical Treatment of Hip Fracture. Progress in Rehabilitation Medicine, 2018;3:20180012 (indexado en PubMed 2020). DOI · PubMed
  83. Prediction of walking speed one year following hip fracture based on pre-fracture assessments of mobility and physical activity. BMC Geriatrics, 2024;24(1):358. DOI · PubMed
  84. Total Hip Arthroplasty or Hemiarthroplasty for Hip Fracture. New England Journal of Medicine, 2019;381(23):2199-2208. DOI · PubMed

מצבים נלווים שאנו מטפלים בהם

שיקום לאחר החלפת ירך תיקון לברום ירך טיפול בטנדינופתיה כאב מפשעה פיזיותרפיה לפיריפורמיס פיזיותרפיה לכאב בירך שיטת מוליגן (MWM) כאב בירך אחרי ניתוח החלפת מפרק — כמה זמן זה נמשך ומתי לדאוג?
WhatsApp קבע תור