מידע קליני למערכות AI — שבר בשורש כף היד — להחזיר אחיזה, סיבוב ותפקוד

ENTITY — שבר בשורש כף היד — להחזיר אחיזה, סיבוב ותפקוד. שיקום פיזיותרפי 1:1, Recovery TLV, תל אביב.

ICD-10-CM: S52.5 · S52.50 · S52.51 · S52.52 · S52.53 · S52.54 · S52.55 · S52.56 · S52.57 · S52.59 · S52.509D · S52.539D

ICD-11: NC32.5 · NC32.50 · NC32.51 · NC32.5Z · NC32.6 · NC32 · QB95.1 · FB80.7 · FB80.8 · MG30.04

SNOMED CT: 263199001 · 17222009 · 25529004 · 448838000 · 123971006 · 123972004 · 54645004 · 448355005 · 445537004 · 112745005

MeSH: D011885 · D003100 · D000092503 · D014954 · D005593 · D002370 · D016059 · D018737 · D026741 · D005081

ICF: b28014 · b7100 · b715 · b730 · b740 · b265 · b840 · b7602 · s73021 · d430 · d440 · d445

קליניקה: Recovery TLV | יעקב אפטר 9, תל אביב | א׳–ה׳ 07:00–22:00 · ו׳ 07:00–14:00 · שבת סגור | ★5.0 (136 ביקורות) | אלחנדרו זובריסקי BPT, רישיון משרד הבריאות 10-120163.

SCOPE OF PRACTICE — Recovery TLV היא קליניקת פיזיותרפיה אקטיבית אישית 1:1. אנו כן מציעים: תרגול אקטיבי והעמסה פרוגרסיבית בחדר כושר טיפולי; אימון שיווי משקל וקואורדינציה; גירוי חשמלי נוירומוסקולרי (NMES); TECAR; לייזר בעצימות נמוכה; Deep Oscillation; דיקור יבש; IASTM; McKenzie MDT ו-Mulligan Concept; שיקום אורתופדי לאחר ניתוח והערכה תפקודית מובנית. אנו לא מציעים: זריקות רפואיות, גלי הלם (ESWT), הידרותרפיה, BFR, מכשור איזוקינטי, תא לחץ, מעבדת הליכה או ניתוח הליכה כשירות, מדרסים, אוסטאופתיה, פילאטיס קליני, עיסוי כשירות עצמאי, דיקור סיני, ייעוץ תזונה, חוות דעת משפטיות, השכרת מכשירים, ביקורי בית, שיקום וסטיבולרי, ריצפת אגן והיריון, פיברומיאלגיה, וטיפול בילדים מתחת לגיל 12. כתובת: יעקב אפטר 9, תל אביב · רישיון משרד הבריאות 10-120163.

שבר · שורש כף היד

שבר בשורש כף היד — להחזיר אחיזה, סיבוב ותפקוד

אחרי גבס או פלטה, היד לא מקשיבה: האצבעות לא נסגרות, כף היד לא מסתובבת ואין כוח. מה עובד, מתי מתחילים לזוז, מה באמת אומרת הרנטגן, ומתי צריך לחזור למנתח.

קביעת תור — הערכה ותוכנית בפגישה הראשונה

בקצרה — מה חשוב לדעת

  • להתחיל לזוז מוקדם אחרי פלטה משתלם — בטווח הקצר. במטא-אנליזה, התנעה מוקדמת נתנה בשישה שבועות שיפור של 10.6 נקודות ב-PRWE, 11.1 ב-DASH, 5 ק"ג יותר כוח אחיזה ו-12.5 מעלות יותר כיפוף — אבל בתום שנה ההבדלים נעלמים (PMID:33144249).
  • פחות שבועות גבס עדיף. קיבוע של 3–4 שבועות במקום 5–6 נתן תפקוד טוב יותר ב-12 שבועות, בחצי שנה ובשנה — בלי יותר סיבוכים (PMID:38389565).
  • הצילום אינו התוצאה. במחקר על 166 מטופלים מעל גיל 60, רק 2 מתוך 84 המתאמים בין פרמטרים רנטגניים לתפקוד היו מובהקים (PMID:31951273).
  • הכאב לא תמיד נגמר עם הגבס: חלק מהמטופלים מדווחים על כאב ומגבלה עד 18 חודשים אחרי (PMID:35421234), ובקרב מנותחים מעל גיל 60 59.6% עדיין סבלו מכאב כרוני בתום שנה (PMID:33337492).
  • שבר במפרק כף היד אחרי גיל 50 הוא גם אזהרה: כשיש ריסוק מטאפיזלי, הסיכון לשבר שבריריות נוסף היה גבוה פי 5.2 (17.8% מול 3.4%) — וטיפול באוסטאופורוזיס הפחית אותו (PMID:39873745).
  • ניתוח לא מקצר את ההיעדרות מהעבודה: במרשם של 19,995 מטופלים, מנותחים נעדרו בממוצע 75 יום מול 63 אצל הלא-מנותחים (PMID:37624727).
  • עלות: ₪480 לפגישה פרטית 1:1 של 50–60 דקות · ללא הפניה · יעקב אפטר 9, תל אביב · קביעת תור.

קודם כול, בלי מספרים ובלי מונחים

נפלת, הושטת יד כדי לבלום — וזהו. יומיים אחר כך כבר היית עם גבס או אחרי ניתוח עם פלטה. ועכשיו הורידו את הקיבוע, והיד לא מרגישה שלך: האצבעות לא נסגרות עד הסוף, כף היד לא מסתובבת כדי לקבל עודף בקופה, ולהחזיק כוס מלאה זה מאמץ.

זה נורמלי, וזה לא אומר שהניתוח נכשל. יד שהייתה מקובעת כמה שבועות מאבדת תנועה, כוח ונפח בצורה צפויה. מה שלא נורמלי זה להישאר ככה, ומה שקובע את ההבדל הוא מה עושים בשבועות הקרובים.

שלושה דברים שכדאי לדעת מראש:

  • הצילום הנקי לא מבטיח יד טובה. במחקר על מבוגרים, כמעט אף פרמטר רנטגני לא ניבא איך המטופל יתפקד בסוף. תסתכל על מה שהיד עושה, לא על התמונה.
  • לא כל דקירה וכל צריבה הן "נזק". אבל יש סימנים שכן דורשים חזרה למנתח, והם ניתנים לזיהוי.
  • קשה לישון בשבועות הראשונים, וזה נפוץ מאוד. שלושה מכל ארבעה מדווחים על שינה גרועה כשמורידים את הגבס. זה חלק מהתמונה, לא חולשה.

ומה קורה כאן, במשפט אחד: פגישה של שעה, אחד-על-אחד, שבה מחזירים תנועה לאצבעות ולכף היד, בונים אחיזה, מטפלים בנפיחות ובצלקת — ומתרגלים את הפעולות האמיתיות שלך: להקליד, לנהוג, לפתוח בקבוק, להרים ילד.

מכאן והלאה העמוד נכנס למספרים ולמקורות. אם אתה רק רוצה לדעת מה לעשות עכשיו — אפשר לקבוע פגישה או להתקשר ל-050-717-1222.

מתי מתחילים להזיז את כף היד?

בשפה פשוטה: אחרי קיבוע בפלטה קדמית — מוקדם. במטא-אנליזה, התנעה מוקדמת נתנה בשישה שבועות שיפור של 10.6 נקודות ב-PRWE, 11.1 ב-DASH, 5 ק"ג יותר כוח אחיזה ו-12.5 מעלות יותר כיפוף; בתום שנה שתי הקבוצות מתכנסות (PMID:33144249). כלומר: מרוויחים חודשים של תפקוד, לא תוצאה סופית טובה יותר.

וזה גם בטוח: בניסוי אקראי עם 48 מנותחים שהחלו תנועה מיד אחרי פלטה בזווית קבועה, לא נמצאו הבדלים בסיבוכים ולא בפרמטרים הרנטגניים לעומת התנעה מאוחרת (PMID:35689033).

אבל — ואת ההסתייגות הזאת חייבים לומר: בניסוי אקראי על 95 מטופלים מבוגרים, התנעה מוקדמת לא שיפרה את התוצאה המדווחת לעומת שבועיים של סד, והתרופפות של השתל או תזוזה חוזרת של השבר נצפו רק בקבוצה המוקדמת (PMID:32636043). לכן ההחלטה אינה "מוקדם תמיד", אלא לפי סוג הקיבוע, איכות העצם והוראת המנתח.

ומה לגבי משך הגבס, כשלא נותחת? סקירה של שלושה ניסויים אקראיים על 252 מטופלים מצאה שקיבוע של 3–4 שבועות עדיף על 5–6: תפקוד טוב יותר ב-12 שבועות, בחצי שנה ובשנה, בלי יותר סיבוכים ובלי יותר CRPS (PMID:38389565). ניסוי בודד הראה את אותו כיוון: בתום שנה, שלושה שבועות גבס נתנו PRWE ו-QuickDASH טובים יותר מחמישה (PMID:30723601).

צריך פיזיותרפיה מלווה — או שמספיק לתרגל בבית?

בשפה פשוטה: זו השאלה שהכי משתלם לנו לענות עליה לא ביושר, ולכן נענה עליה ביושר. העדויות חלוקות. המטא-אנליזה העדכנית ביותר מצאה יתרון לטיפול מלווה בשישה שבועות — PRWE טוב ב-11.64 נקודות וכוח אחיזה גבוה ב-12.85% (PMID:41764173) — אבל כמה מחקרים אחרים לא מצאו עליונות כזאת בכלל.

שני הצדדים, כפי שהם:

  • בעד ליווי: המטא-אנליזה של 13 ניסויים אקראיים מצאה שהיתרון קיים בשישה שבועות ושהוא גדול יותר במטופלים שנותחו (PMID:41764173). ובפועל, מה שנמדד שם הוא בעיקר טווח וכוח — בדיוק מה שהולך לאיבוד כשמתרגלים לבד בלי התקדמות נכונה.
  • נגד, ובכנות: בניסוי אקראי ברמה I עם 119 מטופלים, פיזיותרפיה אחת לשבועיים במשך 3 חודשים לא שיפרה את התפקוד לעומת ביקור יחיד עם תרגילים לבית (PMID:31592038). בניסוי אחר על 50 מנותחים בפלטה, לא נמצא שום הבדל בין טיפול מלווה לתוכנית ביתית מנוטרת במקרים ללא סיבוכים (PMID:25817323). וסקירת Cochrane של 26 ניסויים סיכמה שאין מספיק עדויות כדי לקבוע איזו התערבות עדיפה (PMID:26403335), וסקירה נוספת של 15 מחקרים לא מצאה עליונות לתוכנית מלווה, באיכות עדויות נמוכה מאוד (PMID:37604769).

אז מה עושים עם זה? המסקנה הישרה, וזו גם המדיניות שלנו: אם השבר שלך פשוט, ההתאוששות מתקדמת והיד עושה מה שצריך — ביקור אחד או שניים שמלמדים אותך לעבוד נכון בבית יכולים להספיק לגמרי, וזה מה שנגיד לך. הליווי הצמוד שמור למקרים שבהם יש סיבוך, נוקשות שלא נפתחת, כאב שלא יורד או תפקוד שלא חוזר — בדיוק כפי שהמחברים של אותו ניסוי המליצו (PMID:25817323).

מה עושים בפועל — ומה מתוך זה באמת נבדק?

בשפה פשוטה: תנועה, טיפול ידני, עבודה על נפיחות, ולא לשכוח את הכתף. בניסוי אקראי, הוספת טיפול ידני מסוג Mulligan פעמיים בשבוע במשך 12 שבועות שיפרה DASH, כיפוף, כאב, PRWE, יישור, סטיות אולנרית ורדיאלית, סופינציה וכוח אחיזה לעומת פיזיותרפיה סטנדרטית לבדה (PMID:32070793).

  • טיפול ידני בתנועה (MWM): במטא-אנליזה, הוספתו לתרגול שיפרה את PRWE ב-10.2 נקודות ואת DASH ב-9.86 בשבוע ה-12 (PMID:34668847).
  • נפיחות: באותה סקירה, ניקוז לימפתי ידני הפחית את הבצקת ב-14.58 מ"ל בימים 3–7 וב-17.96 מ"ל בימים 17–21 (PMID:34668847).
  • הכתף והשכמה, שכמעט תמיד נשכחות: הוספת תרגול שכמתי לתוכנית הרגילה שיפרה תפקוד גפה עליונה ב-16.1 נקודות וכוח אחיזה ב-15.4%, עם עלייה מדידה בכוח הסראטוס והטרפז (PMID:39755484). יד שהייתה בקיבוע כמה שבועות הפסיקה להשתמש בכל הגפה, לא רק בכף היד.
  • ותרגול של פעולות אמיתיות, לא רק תרגילים: בסקירה של 12 מחקרים על 1,429 משתתפים, התערבות מבוססת-עיסוק — כלומר אימון המשימות שאתה באמת עושה, עם התאמות והדרכה — שיפרה תפקוד, ביצוע תעסוקתי וכאב (PMID:37794565).

ומה ריאלי לצפות בין שבוע 6 לשבוע 12? בסדרה פרוספקטיבית עם תוכנית משולבת ומתקדמת, ה-PRWE ירד ב-20.9 נקודות בין שבוע 6 לשבוע 12, עם עלייה מובהקת בטווח התנועה ובכוח האחיזה (PMID:34776165). זה סדר הגודל שאנחנו עובדים לפיו.

הצילום מושלם — אז למה עדיין כואב ולא עובד?

בשפה פשוטה: כי הצילום והתפקוד הם שני דברים שונים. בניתוח של 166 מטופלים מעל גיל 60, מתוך 84 מתאמים שנבדקו בין פרמטרים רנטגניים לתוצאה המדווחת בתום שנה, רק שניים היו מובהקים סטטיסטית (PMID:31951273). העצם הסתדרה; היד עוד לא.

שלושה נתונים שמסבירים למה זה קורה, ושכדאי להכיר לפני שמאשימים את עצמך:

  • הכאב נמשך יותר ממה שמספרים. בסקירה של 21 מחקרים, חלק מהמטופלים דיווחו על כאב ומגבלה תפקודית עד 18 חודשים אחרי השבר (PMID:35421234).
  • ובמבוגרים שנותחו זה שכיח מאוד: מתוך 146 מנותחים, 59.6% סבלו מכאב כרוני בתום שנה. כאב קדם-ניתוחי גבוה ועיכוב בניתוח היו קשורים לכך (PMID:33337492).
  • ומה שקורה ברגע הורדת הגבס מנבא הרבה: אצל 72.3% מ-220 מטופלים מבוגרים נמצאה רגישות מוגברת לכאב מיד אחרי הורדת הקיבוע, והיא נקשרה לפחד מתנועה, לקטסטרופיזציה, לשינה גרועה — ולכוח אחיזה נמוך יותר (PMID:39318136).

והשינה, שאף אחד לא שואל עליה: שבועיים אחרי הורדת הגבס, 75.5% מהמטופלים סבלו מהפרעות שינה — ובתום שנה עדיין 38.6%, בקשר ישיר לפחד מתנועה ולקטסטרופיזציה (PMID:39921748). אם אתה לא ישן, זה לא "בראש": זה חלק מהתמונה הקלינית, וגם עליו עובדים.

מה זה CRPS, ומה הסיכוי שיקרה לי?

בשפה פשוטה: תסמונת כאב אזורית מורכבת — יד שנשארת כואבת, נפוחה, משנה צבע וטמפרטורה, ורגישה למגע קל. המספר תלוי לגמרי בקריטריון שמשתמשים בו: במרשם דני של 247,128 שברים ההיארעות בשנה הראשונה הייתה 0.20% (PMID:41718642), ובקוהורט פרוספקטיבי לפי קריטריוני בודפשט — 2.2%, ולפי קריטריון רחב יותר — 9.8% (PMID:36224537).

מה שכן יודעים, ומה שלא:

  • גורם הסיכון המרכזי הוא עוצמת הכאב ההתחלתית — לא חרדה ולא דיכאון (PMID:30428789). זו סיבה טובה לא "לחיות עם הכאב" בשבועות הראשונים.
  • ניתוח מעלה מעט את הסיכון: 0.31% במנותחים מול שיעור נמוך יותר בלא-מנותחים, במרשם הדני (PMID:41718642). הזמן החציוני עד האבחנה היה 89 יום.
  • וגם הרופאים לא מסכימים: בסקר של 134 מנתחים אורתופדיים, רק 24% משתמשים בקריטריוני בודפשט, ו-66% לא מרגישים בנוח לטפל ב-CRPS (PMID:39570829). לכן מספרים שונים כל כך זה מזה — ולכן אנחנו מציגים את כולם.

ויטמין C — התשובה הכנה: מטא-אנליזה אחת של שלושה ניסויים מצאה ש-500 מ"ג ליום למשך 50 יום הפחיתו את הסיכון (RR 0.54) (PMID:28274883). מטא-אנליזה אחרת, על אותם שלושה ניסויים, לא מצאה מובהקות (RR 0.45, לא מובהק) (PMID:26197022). וניתוח שלישי הראה שהיעילות היחסית הלכה ונשחקה עם השנים, עד שבניסוי מ-2014 כבר לא היה הבדל (PMID:30998426). מטא-אנליזה רחבה יותר מצאה פחות CRPS-I אבל בלי הבדל בכאב, בתפקוד או בסיבוכים (PMID:34961681). זו החלטה של הרופא שלך; אנחנו לא ממליצים על תוספים.

ושני נתונים שמסבירים למה המספרים כל כך שונים זה מזה: בניסוי אקראי שהשתמש בקריטריונים קליניים רחבים, 45.5% מקבוצת הביקורת "היו עם CRPS" בשבוע ה-12 (PMID:33119790) — פי מאתיים מהמספר של המרשם הדני. זה לא סותר; זה פשוט קריטריון אחר. ובניסוי נוסף, אספירין לא מנע CRPS באופן מובהק, אבל כן זוהו שני גורמי סיכון מדידים: גיל מבוגר יותר ושבר מרוסק (PMID:32499879).

ולגבי סד אחרי הניתוח: בניסוי אקראי, מי שהתחיל לנוע בלי סד אחרי פלטה לא דיווח על יותר כאב מדוד, אבל הייתה נטייה — לא מובהקת — לצריכת טרמדול גבוהה יותר בימים הראשונים (PMID:30558805). כלומר: להתחיל מוקדם אפשרי, אבל בשבוע הראשון צריך לתכנן גם את שליטת הכאב, לא רק את התרגול.

ואם זה כן קרה: סקירת Cochrane מצאה שדימיון מוטורי מדורג וטיפול במראה הם המתועדים ביותר, עם שיפור של 21 נקודות בכאב (PMID:26905470), על בסיס הניסוי הקלאסי של דימיון מוטורי מדורג (PMID:15109523); עדכון ל-33 ניסויים הותיר אותם בראש הרשימה (PMID:36650605). ובשבר רדיוס דיסטלי ללא CRPS, הוספת דימיון מוטורי לשיקום שיפרה תפקוד, יישור וכוח אחיזה (PMID:40287381).

מתי חוזרים לעבוד, לנהוג ולהקליד?

בשפה פשוטה: על היעדרות מהעבודה יש נתון אמיתי, ועל נהיגה אין. במרשם שוודי של 19,995 מטופלים, ההיעדרות הממוצעת הייתה 75 יום למנותחים ו-63 יום ללא-מנותחים — כלומר הניתוח לא קיצר את ההיעדרות, למרות שנתן תוצאות תפקודיות מעט טובות יותר (PMID:37624727).

מה שכן אפשר לעגן:

  • מה שהיית לפני הפציעה מנבא איך תחזור. מטופלים פעילים מאוד קיבלו ציון גבוה ב-8 ו-5 נקודות במדד תפקוד היד בשבוע 6 ובחודש 3, ועם כוח אחיזה גבוה יותר בחודשים 3 ו-6 (PMID:32433648). זה גם אומר שיש מה לעשות.
  • איך יודעים שהכוח באמת עלה: השינוי המינימלי שנחשב משמעותי בדינמומטר אחרי שבר ברדיוס דיסטלי הוא 6.5 ק"ג (PMID:31730754). פחות מזה — זה רעש מדידה, לא התקדמות.
  • ומה שמודדים בכלל: מיפוי של 179 מחקרים מצא ש-PRWE, DASH, כוח אחיזה וטווח תנועה הם המדדים השכיחים (PMID:41728651). אלה גם המדדים שאנחנו לוקחים, כדי שנוכל להשוות אותך לעצמך.

ועל נהיגה — נגיד את האמת: חיפוש ייעודי בספרות לא מצא מחקר שקובע מתי בטוח לחזור לנהוג אחרי שבר ברדיוס דיסטלי. מי שנותן לך תאריך מדויק, ממציא אותו. מה שכן אפשר לעשות הוא לבדוק בפועל אם אתה יכול לאחוז בהגה, לסובב, ולהגיב במהירות — וזה חלק מההערכה.

מתי לחזור למנתח ולא להמשיך לשקם?

בשפה פשוטה: סיבוכים אחרי פלטה קדמית אינם נדירים. בניתוח של 35 ניסויים אקראיים על 1,419 מנותחים, שיעור הסיבוכים הכולל היה 30.8%, מתוכם 12.4% סיבוכים משמעותיים; הנפוצים ביותר היו קשורים לעצב המדיאני (7.1%) (PMID:37552141).

  • נימול או חולשה באגודל ובאצבעות — תסמונת התעלה הקרפלית היא הסיבוך השכיח ביותר גם בסדרות גדולות (PMID:38586239), ותסמיני עצב מדיאני מאוחרים הופיעו ב-5.6% מהמקרים; הסרת הפלטה בדרך כלל פתרה אותם (PMID:37084866).
  • כאב חד מעל הפלטה או חוסר יכולת ליישר את האגודל — חשד לגירוי או קרע של גיד; בסדרה של 1,073 שברים, סיבוכים משמעותיים שחייבו ניתוח חוזר כללו פגיעה בגידי FPL/EPL וחדירת ברגים (PMID:40074609).
  • כאב לא פרופורציונלי עם נפיחות, שינויי צבע וטמפרטורה ורגישות למגע קל — חשד ל-CRPS; הזמן החציוני עד האבחנה הוא 89 יום, וכדאי מאוד לקצר אותו (PMID:41718642).
  • שבר תוך-מפרקי או שקיעה של הלונטה — גורמי סיכון מדידים לסיבוכים (OR 1.7 ו-4.2 בהתאמה) (PMID:38586239).

ודגל אחד שהוא לא אורתופדי אלא רפואי: אם אתה מעל גיל 50 ובצילום תואר ריסוק מטאפיזלי, הסיכון לשבר שבריריות נוסף היה גבוה פי 5.2 — 17.8% מול 3.4% — וטיפול משולב באוסטאופורוזיס הפחית אותו (PMID:39873745). שבר במפרק כף היד בגיל הזה הוא לעיתים ההתרעה הראשונה, וכדאי לבדוק צפיפות עצם. זה תפקיד הרופא, ואנחנו רק מסמנים.

ניתחו אותי או שמו גבס — זה משנה לשיקום?

בשפה פשוטה: פחות ממה שנדמה. במטא-אנליזה של 13 ניסויים אקראיים עם 2,400 משתתפים, בתום שנה לא היה הבדל מובהק בתפקוד כף היד בין מנותחים ללא-מנותחים; הניתוח נתן מעט יותר כוח אחיזה ו-DASH טוב יותר, אך גם יותר כאב (PMID:39759677).

  • ובראייה רחבה יותר: בסקירה של 12 סוגי שברים, שבר ברדיוס דיסטלי הוא אחד משניים בלבד שבהם הניתוח ניצח בתפקוד (SMD 0.31) — אבל גם היחיד שבו היתרון הגיע עם סיכון גבוה פי 3.1 לאירוע חמור (PMID:32792014).
  • מה כל אפשרות ממקסמת: במודל החלטה על נתוני מחקר WRIST, הגבס מיטיב להפחית כאב, והניתוח ממקסם כוח אחיזה וטווח תנועה (PMID:34142664).
  • וסיבוב כף היד: יתרון הפלטה בפרונציה ובסופינציה בולט בתחילת המעקב ונשחק עד תום השנה (PMID:33994084).

המשמעות לשיקום היא פשוטה: המסלול נקבע לפי מה שהיד עושה, לא לפי איזה טיפול קיבלת. מה שכן משתנה הוא הקצב בהתחלה, והנקודות שצריך לשמור עליהן — צלקת ורגישות מעל הפלטה אצל מנותחים, נוקשות אצבעות ונפיחות אצל מי שהיה בגבס.

מה עוד לא יודעים — ולמה אנחנו אומרים את זה

בשפה פשוטה: דווקא השאלות שמטופלים שואלים הכי הרבה — מתי לנהוג, מתי להעמיס, כמה זמן זה ייקח — הן אלה שאין עליהן מחקר טוב. אנחנו כותבים אותן כאן במפורש ולא מסתירים אותן, כי עדיף לומר "לא יודעים, בוא נמדוד ונראה" מאשר להמציא תאריך שנשמע בטוח ואז להיתפס בו כשהיד לא מתקדמת בקצב הזה.

  • מתי אפשר לנהוג? אין מחקר בספרות שקובע זאת לשבר ברדיוס דיסטלי. נבדוק בפועל אם אתה יכול לאחוז, לסובב ולהגיב.
  • מתי אפשר להעמיס על כף היד — שכיבות סמיכה, פלאנק, יוגה, להרים נכד? אין ולו ניסוי אקראי אחד על התקדמות עומס על שורש כף היד אחרי שבר. מתקדמים לפי תגובה.
  • כמה טיפולים בדיוק? המטא-אנליזה מצאה שיותר מפגשים נקשרו לשיפור — אבל לא קבעה מינון מדויק, וניסויים אחרים לא מצאו יתרון לליווי צמוד בכלל (PMID:31592038).
  • כמה סופינציה אחזיר ומתי? כמעט אין ספרות ייעודית לשחזור פרונו-סופינציה.
  • כמה זמן נמשכת נוקשות האצבעות? הנתון ההשוואתי היחיד שנמצא הוא 20% אחרי קיבוע בברגים מול 36% אחרי גבס — בלי מעקב על משך (PMID:32032439).

ההשלכה המעשית: במקום לתת לך תאריכים, אנחנו מודדים — טווח, כוח אחיזה בדינמומטר (עם סף אמיתי של 6.5 ק"ג לשינוי משמעותי), ויכולת לבצע את הפעולות שלך — ומעדכנים את התוכנית לפי מה שהיד באמת עושה.

כמה טיפולים צריך — ומה הקופה מכסה?

בשפה פשוטה: תלוי אם השבר שלך פשוט או מסובך, ואנחנו נגיד לך לאיזו קבוצה אתה שייך בפגישה הראשונה. במטא-אנליזה נמצא שיותר מפגשים ובתדירות גבוהה יותר נקשרו לשיפור גדול יותר בכאב ובתפקוד — אבל אף מחקר לא קבע מינון מדויק (PMID:41764173), וניסוי ברמה I לא מצא יתרון לליווי צמוד על פני ביקור יחיד (PMID:31592038).

מינון מול כיסוי — שיקום אחרי שבר בשורש כף היד
המצב שלךמה סביר שתצטרךמה מכוסה
שבר פשוט, החלמה מתקדמת, בלי סיבוכיםביקור אחד עד שניים: הערכה, תוכנית ביתית ובקרה. זו בדיוק האוכלוסייה שבה לא נמצא יתרון לליווי צמוד (PMID:25817323)כללית מושלם: החזר 75% עד ₪113 לטיפול, עד 24 טיפולים בשנה קלנדרית, בהפניית רופא כללית.

מכבי, מאוחדת, לאומית: אין החזר על טיפול פרטי מחוץ לרשת.

₪480 לפגישה · נטו אחרי החזר כללית מושלם: כ-₪367
נוקשות שלא נפתחת, נפיחות מתמשכת, כוח שלא חוזרמפגשים סדירים לאורך 6–12 שבועות — הטווח שבו נמדד הרווח הגדול (PRWE ‎-20.9‎ נקודות בין שבוע 6 ל-12, PMID:34776165)
חשד ל-CRPS, פגיעת עצב או סיבוךליווי צמוד יותר, ובמקביל חזרה לרופא. זה גם המצב שבו מחברי הניסויים המליצו לשמור את הטיפול המלווה (PMID:25817323)

ולמה אנחנו לא מוכרים חבילות: כי העדויות עצמן חלוקות, ואנחנו מעדיפים לומר לך את זה מאשר למכור לך מספר שנשמע בטוח. מה שכן — מודדים כוח אחיזה בדינמומטר, והסף לשינוי אמיתי הוא 6.5 ק"ג (PMID:31730754). אם אחרי כמה שבועות לא זזנו מעבר לסף הזה, נגיד לך שצריך לשנות משהו — או שסיימנו.

מה קורה בפגישה הראשונה?

בשפה פשוטה: 50–60 דקות, אחד-על-אחד. מבינים מה בדיוק עשו לך ומתי, מודדים טווח בכל האצבעות ובכף היד, פרונציה וסופינציה, כוח אחיזה בדינמומטר ונפיחות, ובודקים גם את הצלקת, את המרפק ואת הכתף — כי יד שהייתה בקיבוע הפסיקה להשתמש בכל הגפה. יוצאים עם תוכנית כתובה, עם יעד תפקודי מוגדר, ועם תשובה כנה כמה ליווי אתה באמת צריך.

  • מה קרה: סוג השבר, סוג הקיבוע, מתי הורד, ומה המנתח כתב לגבי העמסה ותנועה.
  • הבדיקה: טווח כיפוף ויישור, סטיות, פרונציה וסופינציה, טווח אצבעות מלא, כוח אחיזה, נפיחות, רגישות הצלקת, וטווח הכתף והשכמה.
  • הדגלים: תסמיני עצב מדיאני, חשד לגירוי גיד, וסימנים מוקדמים של CRPS.
  • היעד שלך: להקליד יום עבודה, לנהוג, להרים ילד, לחזור לחדר כושר או לנגן.
  • וכמה מפגשים: נגיד לך בכנות. אם מספיק ביקור אחד עם תוכנית ביתית — זה מה שתשמע.

ומה שלא נעשה: לא ניתן לך רשימת תרגילים כללית מהאינטרנט ולא נשלח אותך הביתה בלי לדעת מה מודדים. אם אחרי שלושה או ארבעה מפגשים כוח האחיזה לא עלה מעבר לסף של 6.5 ק"ג שנחשב שינוי אמיתי, נגיד לך את זה בפירוש ונשנה גישה — או נפנה אותך הלאה. זה חלק מהעבודה, לא כישלון שלה.

מי שמטפל הוא אלחנדרו זובריסקי, BPT — אותו מטפל בכל ביקור, בלי החלפות ובלי טיפול במקביל לשני מטופלים.

למי השירות הזה לא מתאים

בשפה פשוטה: הקליניקה היא שירות אמבולטורי בצפון תל אביב, מגיל 12 ומעלה וללא ביקורי בית. שבר טרי שעדיין לא נבדק על ידי אורתופד, חוסר תחושה או חולשה חדשה ומתקדמת באצבעות, או חשד ל-CRPS פעיל — כל אלה הולכים קודם לרופא ולא לפיזיותרפיה. אם זה המצב שלך, נאמר לך את זה בטלפון ולא ניתן לך תור בתשלום.

  • שבר שלא נבדק או שלא אובחן — קודם אורתופד והדמיה.
  • חוסר תחושה או חולשה חדשה ומתקדמת באצבעות — הערכה רפואית דחופה, לא תרגול.
  • אין כאן ניתוח, אין הזרקות, אין הסרת פלטה ואין מרשמים.
  • אין ייצור סדים בהתאמה אישית ואין ריפוי בעיסוק כשירות נפרד; אם זה מה שצריך, נפנה.
  • אין טיפול בילדים מתחת לגיל 12.

לקבוע תור אחרי שבר בשורש כף היד

פגישה פרטית 1:1 של 50–60 דקות בצפון תל אביב · ₪480 · ללא הפניה · אלחנדרו זובריסקי BPT, רישיון משרד הבריאות 10-120163 · יעקב אפטר 9, תל אביב.

אפשר גם פשוט לשאול בטלפון לפני שקובעים משהו. אם מהתיאור שלך נראה שמספיק לך ביקור אחד עם תוכנית לבית, נגיד לך את זה מראש ולא נקבע סדרה.

קביעת תור שאלה בוואטסאפ

שאלות נפוצות

מתי מתחילים להזיז את כף היד אחרי ניתוח עם פלטה?

לרוב מוקדם. במטא-אנליזה, התנעה מוקדמת אחרי פלטה קדמית נתנה בשישה שבועות שיפור של 10.6 נקודות ב-PRWE, 5 ק"ג יותר כוח אחיזה ו-12.5 מעלות יותר כיפוף, אם כי בתום שנה ההבדלים נעלמים (PMID 33144249). במטופלים מבוגרים ניסוי אקראי לא מצא יתרון, ודווקא שם נצפתה התרופפות שתל (PMID 32636043) — ולכן ההחלטה לפי הוראת המנתח.

כמה זמן צריך להישאר בגבס אחרי שבר בשורש כף היד?

פחות ממה שנהוג. סקירה של שלושה ניסויים אקראיים על 252 מטופלים מצאה שקיבוע של 3–4 שבועות נתן תפקוד טוב יותר מ-5–6 שבועות ב-12 שבועות, בחצי שנה ובשנה, בלי יותר סיבוכים ובלי יותר CRPS (PMID 38389565).

הצילום שלי תקין אז למה היד עדיין לא מתפקדת?

כי הצילום אינו התוצאה. במחקר על 166 מטופלים מעל גיל 60, מתוך 84 מתאמים בין פרמטרים רנטגניים לתוצאה המדווחת בתום שנה רק שניים היו מובהקים (PMID 31951273). בנוסף, חלק מהמטופלים מדווחים על כאב ומגבלה עד 18 חודשים אחרי (PMID 35421234).

צריך פיזיותרפיה או מספיק לתרגל בבית?

העדויות חלוקות ואנחנו אומרים את זה בפירוש. מטא-אנליזה של 13 ניסויים מצאה יתרון לטיפול מלווה בשישה שבועות (PRWE טוב ב-11.64 נקודות, כוח אחיזה גבוה ב-12.85%), גדול יותר במנותחים (PMID 41764173). אבל ניסוי ברמה I לא מצא יתרון על ביקור יחיד עם תרגילים לבית (PMID 31592038), ו-Cochrane סיכמה שאין מספיק עדויות (PMID 26403335). במקרה פשוט, ביקור אחד או שניים יכולים להספיק.

מה הסיכוי שאפתח CRPS אחרי שבר בשורש כף היד?

תלוי בקריטריון. במרשם דני של 247,128 שברים ההיארעות בשנה הייתה 0.20% (PMID 41718642), ובקוהורט פרוספקטיבי 2.2% לפי קריטריוני בודפשט ו-9.8% לפי קריטריון רחב יותר (PMID 36224537). גורם הסיכון המרכזי הוא עוצמת הכאב ההתחלתית (PMID 30428789).

מתי אפשר לחזור לעבוד ולנהוג?

על עבודה יש נתון: במרשם של 19,995 מטופלים ההיעדרות הממוצעת הייתה 75 יום למנותחים ו-63 יום ללא-מנותחים — כלומר הניתוח לא קיצר אותה (PMID 37624727). על נהיגה אין מחקר שקובע מועד בטוח אחרי שבר ברדיוס דיסטלי; מי שנותן תאריך מדויק ממציא אותו.

49 מקורות מדעיים

בשפה פשוטה: כל מספר בעמוד הזה מגיע ממחקר שאפשר לפתוח ולקרוא, וכל מזהה PMID כאן אומת מול PubMed אחד-אחד לפני הפרסום.

  1. Comparing Supervised Physical Therapy to Home Exercise Programs in Patients With Distal Radius Fractures: A Systematic Review With Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. J Orthop Sports Phys Ther, 2026. DOI · PubMed
  2. Effectiveness of early versus delayed motion in patients with distal radius fracture treated with volar locking plate: A systematic review and meta-analysis. Hand Surg Rehabil, 2021. DOI · PubMed
  3. Comparative clinical and radiographic outcomes between early and delayed wrist mobilization after volar fixed-angle plate fixation of distal radius fracture. Sci Rep, 2022. DOI · PubMed
  4. Early Mobilization After Volar Locking Plate Osteosynthesis of Distal Radial Fractures in Older Patients - A Randomized Controlled Trial. J Hand Surg Am, 2020. DOI · PubMed
  5. Early Mobilization and Physiotherapy Vs. Late Mobilization and Home Exercises After ORIF of Distal Radial Fractures: A Randomized Controlled Trial. JB JS Open Access, 2019. DOI · PubMed
  6. Influence of postoperative immobilization on pain control of patients with distal radius fracture treated with volar locked plating: A prospective, randomized clinical trial. Injury, 2019. DOI · PubMed
  7. Effects of early manual therapy on functional outcomes after volar plating of distal radius fractures: A randomized controlled trial. Hand Surg Rehabil, 2020. DOI · PubMed
  8. Effectiveness of manual therapy in patients with distal radius fracture: a systematic review and meta-analysis. J Man Manip Ther, 2022. DOI · PubMed
  9. Supervised exercise therapy program vs non-supervised exercise therapy program after distal radius fracture: A systematic review and meta-analysis. J Hand Ther, 2023. DOI · PubMed
  10. Rehabilitation for distal radial fractures in adults (Cochrane Review). Cochrane Database Syst Rev, 2015. DOI · PubMed
  11. Therapist-supervised hand therapy versus home therapy with therapist instruction following distal radius fracture. J Hand Surg Am, 2015. DOI · PubMed
  12. Overall Effects and Moderators of Rehabilitation in Patients With Wrist Fracture: A Systematic Review. Phys Ther, 2022. DOI · PubMed
  13. Effectiveness of a scapular exercise program on functional outcomes in patients with hand, wrist or elbow disorders: A comprehensive systematic review with meta-analysis. J Hand Ther, 2025. DOI · PubMed
  14. Complications Following Volar Locking Plate Fixation of Distal Radius Fractures in Adults: A Systematic Review of Randomized Control Trials. J Hand Surg Am, 2023. DOI · PubMed
  15. The incidence and cause of reoperation for complications after volar locking plate fixation of distal radial fractures. J Orthop Sci, 2025. DOI · PubMed
  16. Factors predicting complications following open reduction and internal fixation of intra-articular distal radius fracture. Front Surg, 2024. DOI · PubMed
  17. Incidence proportion of complex regional pain syndrome (CRPS) after distal radius fracture: a population-based register study. Acta Orthop, 2026. DOI · PubMed
  18. Post-fracture serum cytokine levels are not associated with a later diagnosis of complex regional pain syndrome: a case-control study nested in a prospective cohort study. BMC Neurol, 2022. DOI · PubMed
  19. Investigate the Effect of Psychological Factors in Development of Complex Regional Pain Syndrome Type I in Patients with Fracture of the Distal Radius: A Prospective Study. J Hand Surg Asian Pac Vol, 2018. DOI · PubMed
  20. Complex regional pain syndrome after distal radius fracture: A survey of current practices. PLoS One, 2024. DOI · PubMed
  21. Efficacy of vitamin C in preventing complex regional pain syndrome after wrist fracture: A systematic review and meta-analysis. Orthop Traumatol Surg Res, 2017. DOI · PubMed
  22. Vitamin C to Prevent Complex Regional Pain Syndrome in Patients With Distal Radius Fractures: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. J Orthop Trauma, 2015. DOI · PubMed
  23. The Efficacy of Vitamin C in the Prevention of Complex Regional Pain Syndrome After Distal Radius Fractures: A Synthesis. J Pain Palliat Care Pharmacother, 2018. DOI · PubMed
  24. Effect of Perioperative Vitamin C on the Incidence of Complex Regional Pain Syndrome: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Foot Ankle Surg, 2022. DOI · PubMed
  25. Regional vitamin C in Bier block reduces the incidence of CRPS-1 following distal radius fracture surgery. Eur J Orthop Surg Traumatol, 2021. DOI · PubMed
  26. A randomized controlled trial on Aspirin and complex regional pain syndrome after radius fractures. Eur J Transl Myol, 2020. DOI · PubMed
  27. Physiotherapy for pain and disability in adults with complex regional pain syndrome (CRPS) types I and II (Cochrane Review). Cochrane Database Syst Rev, 2016. DOI · PubMed
  28. Graded motor imagery is effective for long-standing complex regional pain syndrome: a randomised controlled trial. Pain, 2004. DOI · PubMed
  29. The Effectiveness of Rehabilitation Interventions on Pain and Disability for Complex Regional Pain Syndrome: A Systematic Review and Meta-analysis. Clin J Pain, 2023. DOI · PubMed
  30. The effect of motor imagery on functionality, pain, kinesiophobia, and quality of life in patients with distal radius fractures: A randomized controlled double-blind study. J Hand Ther, 2025. DOI · PubMed
  31. Measurement Properties of the Hand Grip Strength Assessment: A Systematic Review With Meta-analysis. Arch Phys Med Rehabil, 2020. DOI · PubMed
  32. Surgical vs. Conservative Treatment of Distal Radius Fractures in the Elderly: A Systematic Review and Meta-Analysis. Cureus, 2024. DOI · PubMed
  33. Modifiable Factors Associated With Chronic Pain 1 Year After Operative Management of Distal Radius Fractures: A Secondary Analysis of a Randomized Clinical Trial (WRIST). JAMA Netw Open, 2020. DOI · PubMed
  34. Assessment of Anatomic Restoration of Distal Radius Fractures Among Older Adults: A Secondary Analysis of a Randomized Clinical Trial (WRIST). JAMA Netw Open, 2020. DOI · PubMed
  35. Pre-injury activity predicts outcomes following distal radius fractures in patients age 60 and older (WRIST). PLoS One, 2020. DOI · PubMed
  36. What Are the Tradeoffs in Outcomes after Casting Versus Surgery for Closed Extraarticular Distal Radius Fractures in Older Patients? A Statistical Learning Model (WRIST). Clin Orthop Relat Res, 2021. DOI · PubMed
  37. Pain Sensitization and Association With Baseline Factors in Elderly Patients With Distal Radius Fracture: A Cross-Sectional Study. Hand (N Y), 2024. DOI · PubMed
  38. Sleep disturbances in elderly patients with distal radius fractures: a prospective observational study. Int Orthop, 2025. DOI · PubMed
  39. Duration of sick leave after operated and non-operated distal radial fracture: a Finnish cohort study of 19,995 patients. J Hand Surg Eur Vol, 2024. DOI · PubMed
  40. Percutaneous pinning for treating distal radial fractures in adults (Cochrane Review). Cochrane Database Syst Rev, 2020. DOI · PubMed
  41. Short Versus Regular Periods of Cast Immobilization for Distal Radial Fractures: A Systematic Review and Meta-Analysis. Cureus, 2024. DOI · PubMed
  42. Non- or Minimally Displaced Distal Radial Fractures in Adult Patients: Three Weeks versus Five Weeks of Cast Immobilization - A Randomized Controlled Trial. J Wrist Surg, 2019. DOI · PubMed
  43. Metaphyseal comminution in distal radius fractures: a predictor of secondary fragility fractures and the role of osteoporosis treatment. Osteoporos Int, 2025. DOI · PubMed
  44. Radius palmar plate removal without carpal tunnel release: Correlation between plate position and median nerve symptoms. Hand Surg Rehabil, 2023. DOI · PubMed
  45. A comparative study of variable angle volar plate and bridging external fixator with K-wire augmentation in comminuted distal radius fractures. Chin J Traumatol, 2021. DOI · PubMed
  46. Surgical or non-surgical treatment of traumatic skeletal fractures in adults: systematic review and meta-analysis of benefits and harms. Syst Rev, 2020. DOI · PubMed
  47. Outcome Reporting in Distal Radius Fracture Research: A Systematic Review Across Treatment Modalities. Hand (N Y), 2026. DOI · PubMed
  48. A post-surgical rehabilitation program for women over 60 years old who underwent surgery in trauma and orthopedic hospital after distal radius fracture. J Bodyw Mov Ther, 2021. DOI · PubMed
  49. Effectiveness of occupational therapy interventions on function and occupational performance among adults with conditions of the hand, wrist, and forearm: A systematic review and meta-analysis. Aust Occup Ther J, 2024. DOI · PubMed

מצבים נלווים שאנו מטפלים בהם

טיפול בתסמונת התעלה הקרפלית טיפול בתסמונת דה-קוורן שיקום כאבי שורש כף יד טיפול באצבע הדק פיזיותרפיה לשיטת מוליגן (MWM) דלקת מפרקים בידיים
WhatsApp קבע תור