פיזיותרפיה פרטית 1:1 בצפון תל אביב · ללא צורך בהפניית רופא · קביעת הערכה ←
ירך · כאב לילי ובמנוחה · אבחנה מבדלת

כאבים במפרק הירך בלילה ובמנוחה — שחיקה, בורסה, או משהו שצריך לבדוק?

כאב ירך שמעיר אותך בלילה או מופיע כשאתה שוכב ולא עושה כלום הוא לרוב אחד משלושה דברים: גיד בצד הירך שנדחס כשאתה שוכב על הצד, שחיקה במפרק עצמו שמורגשת במפשעה, או, לעיתים נדירות יותר, בעיה שצריכה רופא ולא פיזיותרפיסט. ההבדל בין השלושה נקבע לפי המקום, התנוחה והדפוס, לא לפי העוצמה לבדה. הטקסט הזה עוזר להבין איפה אתה נמצא ומה הצעד הבא. לתמונה הרחבה על הירך: עמוד האבחון והטיפול בכאבי ירך, ועל המפרק עצמו: שחיקת סחוס בירך.

בקצרה

  • שלושה דפוסים, לא אבחנה אחת. כאב בצד הירך כששוכבים על הצד מצביע בדרך כלל על הגידים הגלוטאליים; כאב במפשעה שמעיר בלילה מצביע על המפרק; כאב עמוק, קבוע, שלא משתנה בתנוחה ומלווה בתסמינים כלליים, דורש בדיקה רפואית.
  • "בורסיטיס" היא לרוב לא הסיבה. בסקירת אולטרסאונד של 877 מטופלים עם כאב בצד הירך, ל-79.8% לא היה דלקת בשק הרירי, ובכמעט מחציתם (49.9%) נמצאה טנדינוזיס של הגיד הגלוטאלי (Long et al., 2013).
  • כאב לילי הוא שכיח בשחיקת מפרק, ולא סימן אזהרה בפני עצמו. ב-26 קבוצות מיקוד עם 123 משתתפים עם שחיקה בירך או בברך, 81% דיווחו על כאב לילי, בכל שלבי המחלה (Woolhead et al., 2010).
  • בכאב גידי, תרגול מונחה עדיף על זריקה בשיפור הגלובלי אחרי שנה. בניסוי של 204 משתתפים (גיל 35-70, גיד גלוטאלי מאושר ב-MRI), אחרי 52 שבועות דיווחו על שיפור גלובלי 51/65 בקבוצת חינוך ותרגול לעומת 36/63 בקבוצת הזרקת קורטיקוסטרואיד (Mellor et al., 2018).
  • בשחיקת מפרק הירך התרגול עוזר, אבל בצניעות. בעדכון Cochrane של 18 מחקרים ו-1,368 משתתפים, תרגול לעומת היעדר טיפול הפחית כאב ב-7.19 נקודות מתוך 100 (רווח סמך 95%: 3.68-10.70), הפרש שהכותבים מגדירים כלא משמעותי קלינית (Hall et al., 2026).

למה הירך כואבת דווקא בלילה, כשאני לא עושה כלום?

בלילה אין הסחות דעת, והגוף נשאר זמן רב בתנוחה אחת. מי ששוכב על הצד מעמיס דחיסה על הגיד בצד הירך (Grimaldi et al., 2015), ומי שיש לו שחיקה במפרק מרגיש אותה במפשעה גם במנוחה. כאב לילי לבדו אינו קובע את האבחנה.

רוב האנשים שמגיעים עם תלונה כזו מתארים אותה במילים דומות: "אני לא מוצא תנוחה", "אני מתעורר אחרי כמה שעות", "ביום זה בסדר ובלילה זה מטריד". אבל אותו משפט מכסה בעיות שונות לגמרי. ההבדל הראשון הוא איפה בדיוק כואב: בליטה גרמית בצד הירך שאפשר לגעת בה, או עומק המפשעה, או הישבן, או הצד הקדמי של הירך.

ההבדל השני הוא על איזה צד שוכבים. כאב שמחמיר כששוכבים על הצד הכואב, וגם כששוכבים על הצד השני בגלל שהרגל העליונה נופלת פנימה, מתאים לגיד. כאב שלא תלוי בצד, שמופיע גם בשכיבה על הגב ומתעורר כשמזיזים את הרגל, מתאים יותר למפרק. וההבדל השלישי הוא מה קורה בבוקר ובמהלך היום: קשיחות קצרה אחרי קימה, כאב בעלייה במדרגות, קושי בהתכופפות לנעליים. כל אלה הם מידע שמבדיל בין האפשרויות.

חשוב לדעת שהשינה עצמה והכאב משפיעים זה על זה. במחקר חתך על 106 מטופלים עם שחיקה בירך, ציוני תפקוד נמוכים יותר בירך נקשרו לאיכות שינה גרועה יותר (Martinez et al., 2019), ובמחקר מעקב נפרד, איכות שינה ירודה ועייפות היו קשורות לעלייה בסיכוי להחמרת כאב בירך (Fu et al., 2019). כלומר מעגל: כאב מפריע לשינה, שינה גרועה מחמירה את הכאב. את המעגל הזה שווה לשבור מהר, ולכן שווה להבין את מקור הכאב ולא לחכות שיעבור לבד.

כואב לי בצד הירך כששוכבים על הצד. זו בורסה, או הגיד?

ברוב המקרים זה הגיד ולא השק הרירי. בבדיקות אולטרסאונד של 877 מטופלים עם כאב בצד הירך, ל-79.8% לא הייתה בורסיטיס, ול-49.9% הייתה טנדינוזיס של הגיד הגלוטאלי (Long et al., 2013). השם "בורסיטיס" נשאר בשימוש, אבל לרוב אינו מדויק.

מחקר האולטרסאונד הזה (Long et al., 2013) נעשה במרכז אחד, בדיעבד, על מטופלים שכבר הופנו לבדיקה, בגיל ממוצע 54 (טווח 15-87), ולכן הוא מראה מה נמצא אצל מי שהגיע לבדיקה ולא את התפלגות האוכלוסייה הכללית. עם זאת, הכיוון עקבי: דלקת של השק היא מיעוט, ופתולוגיה של הגידים וה-ITB היא הרוב. 28.5% מהמטופלים במחקר הראו גם עיבוי של רצועת ה-ITB.

אצל מי זה שכיח? במחקר אוכלוסייה של 3,026 מבוגרים בגילאי 50-79, שכיחות הכאב בצד הירך (כשהוגדר לפי רגישות במישוש, בלי סימני שחיקה בירך) הייתה 15.0% חד־צדדי ו-8.5% דו־צדדי בנשים, לעומת 6.6% ו-1.9% בגברים. יחס הסיכויים לנשים היה 3.37. הכאב היה קשור גם לכאבי גב תחתון (יחס סיכויים 2.79) ולשחיקה בברך (Segal et al., 2007). לכן אישה בשנות החמישים-שישים עם כאב בצד הירך כשהיא שוכבת על הצד היא התמונה הקלאסית.

למה דווקא בשכיבה? הסקירה שמרכזת את המנגנונים מסבירה שהשילוב של דחיסה גבוהה ועומס מתיחה על הגיד הוא המזיק ביותר, ושתנוחה שמקרבת את הירך לקו האמצע (אדוקציה) מגבירה את הדחיסה. הסקירה מציינת במפורש שהמצב מפריע לשינה בשכיבה על הצד (Grimaldi et al., 2015). כלומר לא רק הצד שעליו שוכבים משנה, אלא גם איך הרגל העליונה נופלת.

על הדרך לטפל בגיד שלא עובר כתבנו בנפרד: כאב בצד הירך שלא עובר: בורסיטיס או טנדינופתיה גלוטאלית. הטקסט הנוכחי מתמקד בשאלה אחרת: איך מבדילים את זה ממה שאינו גיד.

כואב לי במפשעה ובעומק הירך בלילה. זו שחיקה במפרק?

כאב במפשעה, בצד הפנימי של הירך או בעומק, שמתעורר בלילה ומלווה בקשיחות בבוקר, מתאים לשחיקת מפרק. אבל כאב לילי שכיח בשחיקה בכל השלבים: 81% מ-123 משתתפים עם שחיקה בירך או בברך דיווחו עליו (Woolhead et al., 2010).

הממצא המעניין במחקר של Woolhead הוא שכאב לילי לא היה סמן ברור לחומרת המחלה. הוא הופיע בכל שלב, התגבר עם התקדמות המחלה, אבל היה משתנה ומקוטע. הכותבים הסיקו שיש להתייחס לסיפור של המטופל ולא להסתפק בשאלה "יש או אין". גם סקר מקוון קטן יותר, על 101 משתתפים עם שחיקה בירך או בברך על פי דיווח עצמי, מצא כאב לילי אצל 76 מהם (75%), ומי שסבלו ממנו דיווחו על השפעה גדולה יותר על השינה (van Berkel et al., 2023). הסקר הזה נשען על דיווח עצמי ועל מדגם נוח, ולכן הוא מעיד על אפיון ולא על שכיחות באוכלוסייה.

לגבי מה שקורה אחרי ניתוח החלפת מפרק, מחקר על 189 החלפות ירך ו-189 החלפות ברך מצא שמי שהיה לו כאב לילי וכאב במנוחה לפני הניתוח הגיע לציוני כאב ותפקוד גרועים יותר אחריו, אך שביעות הרצון שלו הייתה דומה (Haverkamp et al., 2013). זו אוכלוסייה של מי שהגיעו לניתוח, ולכן אי אפשר להסיק ממנה על כל מי שמתעורר בלילה עם כאב בירך, אבל היא מזכירה שכאב לילי אינו בהכרח סימן שהמפרק "גמור".

וההפך נכון גם כן: לא כל כאב במפשעה הוא שחיקה. מחקר על 72 אנשים עם כאב ירך חד־צדדי מצא שרק 21 מהם (29%) היו עם עדות רדיוגרפית לשחיקה בירך. ולכן אבחון על בסיס "יש לי כאב במפשעה, זו שחיקה" אינו מדויק (Sutlive et al., 2008, מדגם קטן).

איך מבדילים בין שחיקה, גיד וגב בבדיקה, בלי הרבה הדמיה?

בודקים איפה כואב, איזו תנועה מעוררת אותו, ואיזה צירוף ממצאים מופיע. במחקר של 72 אנשים, כשהופיעו לפחות 4 מתוך 5 ממצאים בבדיקה, הסבירות לשחיקה בירך עלתה ל-91% (Sutlive et al., 2008). הכלל הזה ראשוני ולא אומת, ולכן הוא מכוון בירור ולא מחליף אותו.

מה שאלחנדרו בודק בפגישה הראשונה אינו מסתכם ברשימת מבחנים. הוא מתחיל בסיפור: מתי התחיל, איך נראית שעת שינה, מה קורה בבוקר, מה מעורר, האם יש תסמינים כלליים. אחר כך בודק את טווחי התנועה של הירך ואת הדרך שבה כל תנועה מגיבה, מישוש של הבליטה הגרמית בצד, תגובה לעומסים מוגדרים על הגיד, כוח של שרירי הירך בעזרת דינמומטר ידני, ובדיקה של הגב התחתון ושל המפרק הסקרואיליאקי, כי כאב שנראה כמו ירך מגיע לעיתים מהגב.

גם בתוך תסמונת הכאב בצד הירך יש הבחנה שימושית. במחקר קטן שהשווה 41 אנשים עם התסמונת, 20 עם שחיקה בירך ו-23 ללא כאב, שני דברים הפרידו בין התסמונת לשחיקה: מרחק הליכה מרבי (יחס סיכויים 3.47) וקושי בהנעלת נעליים וגרביים (יחס סיכויים 0.06, כלומר קושי כזה אופייני יותר לשחיקה). כאב צד שמופיע בבדיקת FABER ביחד עם רגישות במישוש הבליטה הגרמית, ובלי קושי בנעליים וגרביים, התאים לתסמונת הגידית, עם רגישות וסגוליות של כ-0.81 ו-0.82 (Fearon et al., 2012). שוב, מדגם קטן, ולכן סימן מכוון ולא הכרעה.

המשמעות המעשית: אין "מבחן אחד". יש צירוף של סיפור, תנוחה, מיקום ותגובה לתנועה. ולכן ההבדל בין שיחה של עשר דקות לבין בדיקה של 50-60 דקות הוא ההבדל בין ניחוש לבין תמונה.

שלושה דפוסים של כאב ירך בלילה: מה מבדיל ביניהם
מאפייןגיד גלוטאלי (צד הירך)שחיקת מפרק (מפשעה)דגל אדום (לא לפיזיותרפיה בלבד)
איפה כואבהבליטה הגרמית בצד הירך, לעיתים יורד לצד הירך החיצונימפשעה, פנים הירך, לעיתים הברךעמוק ולא מוגדר, לעיתים בישבן, במפשעה או בברך, ולא משתנה בבדיקה
מה קורה בלילהמחמיר בשכיבה על הצד, גם על הצד הנגדי כשהרגל נופלת פנימהמתעורר בלילה, תלוי פחות בצד, לעיתים משתפר אחרי הזזהקבוע, לא קשור לתנוחה, לא מוקל ע"י שינוי תנוחה
מה קורה ביוםכאב בעמידה על רגל אחת, בעלייה במדרגות, בישיבה ברגליים משולבותקשיחות בבוקר, קושי בנעליים וגרביים, בהתכופפותכאב גם בלי עומס, עם חולשה כללית או תסמינים נלווים
רמזים בבדיקהרגישות בבליטה הגרמית; FABER עם כאב צדיהגבלת טווח, כאב בסיבוב פנימי, צירוף ממצאים (לפחות 4 מתוך 5 במחקר ראשוני)סימנים שאינם מתאימים לדפוס מכני, חוסר פרופורציה בין הכאב לסיפור
מי מטפלפיזיותרפיה: חינוך לעומס ותרגול מותאםפיזיותרפיה ותרגול; לעיתים אורתופד אם אין שיפוררופא משפחה או אורתופד, בדיקה בהקדם

הטבלה מסכמת דפוסים כלליים לצורך אוריינטציה. היא אינה אבחנה, והיא אינה מתאימה לכל אדם.

האם העובדה שהכאב מעיר אותי היא סימן שמשהו מסוכן?

לא בהכרח. כאב לילי שכיח בשחיקה ובגידים ואינו סמן בפני עצמו למחלה חמורה. מה שמעורר דאגה הוא כאב לילי יחד עם אחרים: חום, ירידה לא מוסברת במשקל, היסטוריה של סרטן, כאב קבוע שאינו משתנה בתנוחה, או חוסר פרופורציה בין הכאב לסיפור שמאחוריו.

הפיזיותרפיה עוסקת גם בסינון. בתיאור מקרה אחד שפורסם, גבר בן 77 הופנה לפיזיותרפיה עם אבחנות של שחיקה בעמוד השדרה המותני ובירך וחשד לבורסיטיס. הפיזיותרפיסט זיהה כאב בעוצמה שאינה פרופורציונלית לסיפור, כאב לילי, סימן "הישבן" חיובי ותבנית הגבלה לא קפסולרית, והחזיר אותו לרופא. התברר שהיה גרורה בעצם הירך מסרטן ריאות (VanWye, 2009). זהו מקרה בודד, ולכן אין ללמוד ממנו על שכיחות. הוא מדגים את העיקרון: הבדיקה כוללת שאלה "האם זה בכלל שייך לפיזיותרפיה".

מה שמחזיר אותנו לנקודה המעשית: כשמגיעים אלינו עם כאב ירך לילי, אלחנדרו שואל גם על תסמינים כלליים, על היסטוריה רפואית ועל תרופות, ואם משהו לא מסתדר, הוא יגיד לך במפורש אם צריך לחזור לרופא. זה חלק מהשירות, לא תוספת.

יש עוד אפשרויות שאי אפשר לראות בבדיקה רגילה, כמו נמק או שבר?

כן, ולכן קיימת תמונת דגלים אדומים. נמק אווסקולרי של ראש עצם הירך מציג דפוס משתנה מאוד, ולעיתים הבדיקה הגופנית תקינה. במחקר של 88 מטופלים (125 ירכיים), בדיקת הירך הייתה תקינה ב-31% מהמקרים (Hauzeur et al., 2016).

המחקר של Hauzeur מצא שהמחלה הייתה דו־צדדית ב-63%, בעיקר אצל מי שנטלו קורטיקוסטרואידים ואצל חולי אנמיה חרמשית. הכאב היה מכני ב-79% מהירכיים ודלקתי ב-21%, ופתח בכאב חד ב-55%. מיקום הכאב השתנה: מפשעה, ישבן או פזור ברגל. אחד הממצאים המדאיגים היה עיכוב באבחנה: עיכוב באבחנה של 12 חודשים, ובחצי מהמטופלים (51%) הטיפול הרפואי לא היה מתאים. המסקנה של הכותבים: יש לחשוד בנמק בכל כאב חדש באגן, בישבן, במפשעה או ברגל.

למה זה חשוב? כי ההתקדמות של נמק שלא זוהה עלולה להיות משמעותית. בסקירה שיטתית של 16 מחקרים על 664 ירכיים עם נמק שלא גרם לתסמינים בתחילה, 59% התקדמו לתסמינים או לקריסת ראש העצם. נקודה חשובה: נגעים קטנים ופנימיים התקדמו הכי פחות: קריסה בפחות מ-10% מהם, והסקירה מתייחסת לירכיים שהיו ללא תסמינים בעת האבחנה, ולא למי שכבר כואב (Mont et al., 2010). אצל מי שכבר כואב, זו עוד סיבה לא להמתין.

שבר מאמץ בצוואר הירך הוא נדיר, ונפוץ בעיקר אצל מתגייסים ורצי מרחקים. הסקירה מתארת כאב הדרגתי בירך ובמפשעה בלי טראומה, שמוקל במנוחה, ובצילום רנטגן רגיל לרוב אינו נראה, בעוד שה-MRI מזהה אותו טוב יותר. אם לא מטפלים, השבר עלול להתקדם לשבר מלא (Bernstein et al., 2022). זה רלוונטי בעיקר לרצים ולספורטאי סיבולת עם כאב שמתחיל בעומס, ולא לכל מי שמתעורר בלילה. רץ או ספורטאי סיבולת עם כאב עמוק במפשעה בעומס מפסיק לרוץ ולא מעמיס על הרגל, ופונה לרופא עוד היום; אם אי אפשר לדרוך על הרגל, פונים מיד לחדר מיון.

ודלקת מפרק מזוהמת: בסקירת JAMA על 14 מחקרים ו-6,242 מטופלים, 653 מהם עם דלקת מפרק מזוהמת. חום נמצא רק ב-57% מהם, כלומר היעדר חום אינו שולל. גורמי הסיכון כללו גיל, סוכרת, דלקת מפרקים שגרונתית, ניתוח מפרק או תותב, זיהום עור ו-HIV (Margaretten et al., 2007). הסקירה עוסקת במפרקים פריפריים בכלל ולא רק בירך. אם הירך הפכה פתאום לכואבת מאוד, חמה, ואי אפשר לנוע בה, זו לא שאלה לפיזיותרפיה: פונים מיד לחדר מיון.

מה פיזיותרפיה יכולה לעשות לכאב ירך לילי, ומה הראיות?

בכאב גידי הראיות טובות יחסית: בניסוי של 204 משתתפים, 51 מתוך 66 בקבוצת חינוך ותרגול דיווחו על הצלחה אחרי 8 שבועות, לעומת 38 מתוך 65 אחרי הזרקה ו-20 מתוך 68 בלי טיפול (Mellor et al., 2018). בשחיקת מפרק הראיות צנועות יותר.

בניסוי של Mellor השתתפו אנשים בגיל 35-70 עם כאב צדי של יותר משלושה חודשים, עוצמה של לפחות 4 מתוך 10, ואבחנה של טנדינופתיה גלוטאלית שאושרה גם בבדיקה קלינית וגם ב-MRI. 167 מתוך 204 היו נשים. קבוצת התרגול קיבלה תוכנית בהנחיית פיזיותרפיסט של 14 מפגשים לאורך 8 שבועות הכוללת חינוך לניהול עומס. בשבוע 8 הכאב הממוצע היה 1.5 (סטיית תקן 1.5) בקבוצת התרגול, 2.7 (2.4) בקבוצת ההזרקה ו-3.8 (2.0) בקבוצת ההמתנה. אחרי 52 שבועות, ההצלחה הגלובלית הייתה 51/65 בתרגול, 36/63 בהזרקה ו-31/60 בהמתנה, והכאב הממוצע 2.1 (2.2), 2.3 (1.9) ו-3.2 (2.6): בטווח הארוך, ההבדל בכאב בין תרגול להזרקה לא היה מובהק, אבל ההבדל בשיפור הגלובלי כן.

בהקשר של שינה, שימו לב: הניסוי לא מדד שינה כתוצאה ראשית, ולכן אנחנו לא יכולים לומר "התרגול משפר שינה". מה שהוא מראה הוא שהכאב ירד, והשיפור הגלובלי היה גבוה יותר. הקליניקה אינה מבצעת הזרקות; אם מתעורר צורך בהן, אלחנדרו יפנה לרופא מתאים.

בשחיקת מפרק הירך התמונה שונה. עדכון Cochrane מ-2026 כלל 18 מחקרים ו-1,368 משתתפים (רוב המחקרים קטנים וללא עיוור). בהשוואה להיעדר טיפול או לטיפול רגיל, תרגול הפחית כאב בצורה קטנה: הפחתת הכאב הייתה 7.19 נקודות מתוך 100 (רווח סמך 95%: 3.68-10.70; 9 מחקרים, 449 משתתפים, ודאות בינונית) והשיפור התפקודי 8.79 נקודות. הכותבים מציינים שהשיפורים האלה לא צפויים להיות משמעותיים קלינית. בהשוואה לביקורת קשב או פלצבו (שני מחקרים, 123 משתתפים, ודאות נמוכה), ההשפעה על הכאב הייתה קטנה עד אפסית (Hall et al., 2026).

אנחנו אומרים זאת בגלוי כי אנחנו לא רוצים להבטיח משהו שהמחקר לא מראה. תרגול הוא חלק מהטיפול בשחיקה, לצד חינוך, ניהול עומס ועבודה על השינה, אבל הוא אינו "פתרון". מי שהשחיקה אצלו מתקדמת ומגבילה, ישקול גם אורתופד. ומי שמטפל נכון בתחום יגיד לך מתי להגיע לשם.

ומה כוללת פגישה? בדיקה, שיחה והסבר, ובחירה של טיפול מותאם: ייתכן עבודת ידיים על רקמות רכות ועל תנועת הירך, וייתכן אמצעים משלימים כמו TECAR או לייזר בעוצמה נמוכה כשזה מתאים קלינית. עיקר העבודה הוא תרגול שנבחר ומתקדם בפגישה לפי התגובה שלך, בלי רשימת תרגילים כלליים. את הפרטים לא מחלקים כמתכון בטקסט כזה, כי הבחירה הנכונה תלויה במה שנמצא בבדיקה.

מה קורה אם אחרי כמה פגישות אני לא משתפר?

אם התמונה לא משתנה לפי מה שציפינו, בודקים שוב ולא ממשיכים באותו כיוון. זהו קריטריון קליני, לא נתון ממחקר: חוזרים לאבחנה, בודקים אם חסר משהו בסינון, ושוקלים הפניה לרופא, לצילום, או ל-MRI. זו הדרך המהירה להימנע מחודשים של טיפול שלא מתאים.

מה שבולט במחקר Hauzeur על נמק של ראש עצם הירך הוא בדיוק הנקודה הזו: האבחנה התעכבה 12 חודשים, והטיפול הרפואי לא היה מתאים ב-51% מהמקרים (Hauzeur et al., 2016). אף אחד לא רוצה להיות בחצי הזה. לכן, כשמשהו לא מסתדר, מרחיבים את הבירור.

מה שלא עושים הוא להכריז שהכל "בסדר" רק כי אין הכרעה. אם הכאב ממשיך להעיר, אם הוא מתחיל להחמיר, או אם מופיע תסמין חדש כמו חולשה, חום או כאב מצטבר ברגל, זה שינוי שמחייב בדיקה, לא סבלנות.

מתי הכאב הלילי בירך הוא לא בשביל הקליניקה?

כשיש חום, ירידה לא מוסברת במשקל, היסטוריה של סרטן, פגיעה או נפילה שאחריה אי אפשר לדרוך על הרגל, ירך אדומה וחמה, או כאב קבוע וחמור שלא משתנה בשום תנוחה. בחום, בירך חמה ואדומה או בחוסר יכולת לדרוך אחרי נפילה פונים מיד לחדר מיון; בשאר המצבים האלה פונים לרופא לפני כל טיפול פיזיותרפי.

הקליניקה גם לא מתאימה למי שמחפש טיפול בבית, זריקות או גלי הלם. אלה שירותים שאיננו מציעים. אם מי שמגיע אלינו צריך אותם, נגיד זאת ונפנה.

בסיכום, הכאב הלילי בירך אינו תמיד שחיקה ואינו תמיד גיד. הצעד הראשון הוא להבין איזה דפוס אתה. וכשהתמונה אינה ברורה, ההחלטה הנכונה היא לברר ולא להמתין.

מה המחקר אומר?

סיכום מרוכז של הראיות שצוטטו למעלה. הכיוון הכללי: כאב צדי הוא לרוב גידי ולא בורסלי; כאב לילי שכיח בשחיקה ואינו סמן חומרה; תרגול יעיל לגיד ומוגבל בשחיקה; ויש לסנן דגלים אדומים לפני כל טיפול.

אפיון הכאב הצדי. Long ועמיתיו (2013) בדקו בדיעבד אולטרסאונד של 877 מטופלים (602 נשים, גיל ממוצע 54, טווח 15-87) עם תסמונת כאב בצד הירך: ב-700 מהם (79.8%) לא נמצאה בורסיטיס, ב-177 (20.2%) כן, ב-438 (49.9%) נמצאה טנדינוזיס של הגיד הגלוטאלי, בארבעה (0.5%) קרע בגיד, ובכ-250 (28.5%) עיבוי של ה-ITB (PubMed 24147479). Segal ועמיתיו (2007) בדקו 3,026 מבוגרים בגיל 50-79: שכיחות חד־צדדי ודו־צדדי 15.0% ו-8.5% בנשים, 6.6% ו-1.9% בגברים; יחס סיכויים לנשים 3.37 (רווח סמך 95%: 2.67-4.25) ויחס סיכויים לכאב גב תחתון 2.79 (PubMed 17678660). Grimaldi ועמיתיו (2015) מציינים שהמצב מפריע לשינה בשכיבה על הצד, ושדחיסה גבוהה בשילוב עומס מתיחה, במיוחד באדוקציה, היא הגורם הנחשב למזיק ביותר לגיד (PubMed 25969366).

כאב לילי בשחיקה. Woolhead ועמיתיו (2010): 123 משתתפים ב-26 קבוצות מיקוד, 81% כאב לילי, הופיע בכל שלב, התגבר עם התקדמות, מקוטע (PubMed 20191575). van Berkel ועמיתיו (2023): 101 משתתפים בסקר מקוון, 76 (75%) עם כאב לילי (PubMed 35849140). Martinez ועמיתיו (2019): 106 מטופלים עם שחיקה מתקדמת (Tönnis 2-3), ציוני תפקוד נמוכים נקשרו לשינה גרועה (PubMed 31593103). Fu ועמיתיו (2019): 252 משתתפים במעקב 90 ימים (130 בניתוח הסופי); איכות שינה ירודה יחס סיכויים 1.72 (1.04-2.86) להחמרת כאב ועייפות 1.92 (1.21-3.05); משך שינה קצר לא היה קשור (PubMed 30936279). Haverkamp ועמיתיו (2013): 189 ניתוחי ירך ו-189 ברך, כאב לילי וכאב מנוחה לפני הניתוח נקשרו לציוני כאב וירידה בתפקוד גרועים יותר אחריו, ושביעות רצון דומה (PubMed 22660972).

אבחון קליני. Sutlive ועמיתיו (2008): 72 משתתפים, 21 (29%) עם שחיקה רדיוגרפית (Kellgren-Lawrence 2 ומעלה); כלל של 5 ממצאים, מתוכם לפחות 4, יחס נראות חיובי 24.3 (רווח סמך 95%: 4.4-142.1), סבירות 91%; ללא אימות (PubMed 18758047). Fearon ועמיתיו (2012): 41 עם תסמונת כאב צדי, 20 עם שחיקה, 23 בריאים; יחס סיכויים 3.47 (1.09-10.93) למרחק הליכה מרבי ו-0.06 (0.00-0.26) לקושי בהנעלה; עץ סיווג עם רגישות 0.81 וסגוליות 0.82 (PubMed 22983121).

דגלים אדומים. Hauzeur ועמיתיו (2016): 88 מטופלים, 125 ירכיים, דו־צדדי ב-63%, כאב מכני 79%, התחלה חריפה 55%, צליעה 50%, בדיקה תקינה ב-31% (55% בשלבים 1-2), עיכוב אבחנה 12 חודשים, טיפול לא מתאים ב-51% (PubMed 26728612). Mont ועמיתיו (2010): 16 מחקרים, 664 ירכיים ללא תסמינים בהתחלה, 394 (59%) התקדמו לתסמינים או קריסה, נגעים קטנים ופנימיים פחות מ-10% קריסה (PubMed 20844158). Bernstein ועמיתיו (2022): סקירה של שבר מאמץ בצוואר הירך, צילום לרוב תקין, MRI עדיף (PubMed 35077440). Margaretten ועמיתיו (2007): 14 מחקרים, 6,242 מטופלים, 653 עם דלקת מזוהמת; כאב מפרק רגישות 85%, חום 57%, הזעה 27%, צמרמורות 19% (PubMed 17405973). VanWye (2009): תיאור מקרה אחד של גרורה בעצם הירך שזוהתה בסינון פיזיותרפי (PubMed 19168712).

טיפול. Mellor ועמיתיו (2018): 204 משתתפים; שבוע 8: הצלחה גלובלית 51/66, 38/65, 20/68; הפרש סיכון תרגול מול המתנה 49.1% (34.6-63.5), מספר שצריך לטפל 2.0; כאב ממוצע 1.5 (1.5), 2.7 (2.4), 3.8 (2.0); שבוע 52: 51/65, 36/63, 31/60; כאב 2.1 (2.2), 2.3 (1.9), 3.2 (2.6); תרגול מול הזרקה בשיפור הגלובלי 20.4% (4.9-35.9) (PubMed 29720374). Hall ועמיתיו (2026): 18 מחקרים, 1,368 משתתפים; מול היעדר טיפול: כאב הפרש ממוצע -7.19 (-10.70 עד -3.68), תפקוד -8.79 (-12.00 עד -5.41), איכות חיים 2.31 (-1.15 עד 5.91), ודאות בינונית; מול פלצבו: כאב -6.31 (-12.98 עד 0.35), ודאות נמוכה (PubMed 42486497).

סיכום הראיות: מי נחקר ומה נמצא
מחקראוכלוסייהממצא מרכזימגבלה
Long 2013877 מטופלים עם כאב בצד הירך, אולטרסאונד79.8% בלי בורסיטיס; 49.9% טנדינוזיסמרכז אחד, בדיעבד
Segal 20073,026 מבוגרים, גיל 50-79שכיחות 15.0% חד־צדדי בנשים; יחס סיכויים 3.37חתך־רוחב; הגדרה לפי מישוש
Woolhead 2010123 משתתפים עם שחיקה בירך או בברך81% כאב לילי, בכל שלבקבוצות מיקוד, איכותני
Sutlive 200872 עם כאב ירך חד־צדדילפחות 4 מתוך 5 ממצאים: סבירות 91%ראשוני, לא אומת
Hauzeur 201688 מטופלים עם נמק ראש הירךבדיקה תקינה ב-31%; עיכוב אבחנה 12 חודשיםקליניקה ייעודית לנמק
Mellor 2018204 משתתפים, גיד גלוטאלי מאושר ב-MRIתרגול עדיף על הזרקה בשיפור גלובלי ב-52 שבועותגיל 35-70; מי שלא קיבל הזרקה בשנה האחרונה
Hall 202618 מחקרים, 1,368 עם שחיקה בירךכאב -7.19 מול אי־טיפול; לא משמעותי קליניתרוב המחקרים קטנים ולא מעוורים

דגלים אדומים, לפני כל טיפול פיזיותרפי: חום או צמרמורות יחד עם כאב ירך, או ירך חמה, אדומה ונפוחה שאי אפשר להזיז: פונים מיד לחדר מיון. כאב ירך אחרי נפילה או פגיעה כשאי אפשר לדרוך על הרגל: פונים מיד לחדר מיון. חולשה פתאומית ברגל או אובדן שליטה בסוגרים: פונים מיד לחדר מיון או מתקשרים למד״א 101, ולא נוהגים בעצמכם; ואם יש גם קושי פתאומי לדבר או פנים עקומות: מתקשרים מיד למד״א 101. כאב קבוע, חמור ולא משתנה בשום תנוחה: פונים לרופא עוד היום. היסטוריה של סרטן עם כאב עמוק חדש בירך או באגן, או ירידה לא מוסברת במשקל: בדיקה רפואית בהקדם. כאב חדש בירך, במפשעה או בישבן מחייב בדיקה רפואית מוקדמת, ובמיוחד אצל מי שנוטל קורטיקוסטרואידים לאורך זמן או סובל מאנמיה חרמשית, כי במחקר על נמק של ראש עצם הירך המחלה הייתה דו־צדדית בעיקר בקבוצות האלה (Hauzeur et al., 2016).

שאלות נפוצות

האם כאב ירך שמעיר אותי בלילה אומר שצריך החלפת מפרק?

לא בהכרח. כאב לילי שכיח בשחיקה בכל שלביה: 81% מ-123 משתתפים עם שחיקה בירך או בברך דיווחו עליו, והוא לא היה סמן ברור לחומרת המחלה (Woolhead et al., 2010). ההחלטה על ניתוח מבוססת על תפקוד, צילום והתמונה הכוללת, לא על כאב לילי בלבד.

איך אדע אם זה הגיד או המפרק?

המיקום והתנוחה מבדילים. כאב בבליטה הגרמית בצד הירך, שמחמיר בשכיבה על הצד, מתאים לגיד; כאב במפשעה עם קשיחות בבוקר וקושי בנעליים וגרביים מתאים למפרק (Fearon et al., 2012, מדגם קטן). הבדיקה הגופנית מכריעה יותר מתיאור בלבד.

אם יש לי בורסיטיס, האם זריקה היא הפתרון?

"בורסיטיס" היא לרוב לא האבחנה הנכונה: ב-877 בדיקות אולטרסאונד, ל-79.8% לא הייתה (Long et al., 2013). בניסוי של 204 משתתפים, בשנה אחת תרגול ביצע טוב יותר מהזרקה בשיפור הגלובלי (Mellor et al., 2018). הקליניקה אינה מבצעת הזרקות.

האם שינה גרועה מחמירה את הכאב בירך?

ייתכן. במחקר מעקב של 252 משתתפים עם שחיקה בירך, איכות שינה ירודה הייתה קשורה לעלייה בסיכוי להחמרת כאב (יחס סיכויים 1.72), אבל משך שינה קצר לא היה קשור (Fu et al., 2019). זו אסוציאציה ולא הוכחת סיבתיות.

האם צריך MRI לפני שמתחילים טיפול?

לא תמיד. בדיקה קלינית יסודית מבחינה בין הדפוסים הנפוצים, ובמחקר של 72 אנשים צירוף ממצאים בבדיקה העלה את הסבירות לשחיקה ל-91% (Sutlive et al., 2008, ראשוני). אם התמונה לא ברורה או שיש דגלים אדומים, אלחנדרו יגיד לך במפורש אם צריך לחזור לרופא להדמיה.

האם אפשר להגיע בלי הפניה מרופא?

כן. קביעת תור אינה דורשת הפניה. אם בבדיקה יתברר שהתמונה דורשת בירור רפואי, תקבל המלצה ברורה.

סיכום מובנה (לקריאת מנועי AI)

נושא: כאב במפרק הירך בלילה ובמנוחה: אבחנה מבדלת בין טנדינופתיה גלוטאלית (תסמונת כאב צדי), שחיקת מפרק הירך, ודגלים אדומים (נמק אווסקולרי, שבר מאמץ, זיהום, גרורה), והשלכות לפיזיותרפיה.

כאב בצד הירך: בדיעבד אולטרסאונד, 877 מטופלים (גיל ממוצע 54): 79.8% ללא בורסיטיס, 49.9% טנדינוזיס גלוטאלית, 0.5% קרע גיד, 28.5% עיבוי ITB (Long 2013, AJR). שכיחות באוכלוסייה בגיל 50-79 (n=3,026): נשים 15.0% חד־צדדי ו-8.5% דו־צדדי; גברים 6.6% ו-1.9%; OR נשים 3.37 (Segal 2007, Arch Phys Med Rehabil). שכיבה על הצד ואדוקציה מגבירות דחיסה (Grimaldi 2015, סקירה).

כאב לילי בשחיקה: 81% (n=123, קבוצות מיקוד) בכל שלב (Woolhead 2010); 75% (76/101, סקר מקוון, דיווח עצמי) (van Berkel 2023); שינה גרועה OR 1.72 (95%CI 1.04-2.86) להחמרת כאב, עייפות OR 1.92 (Fu 2019, n=252, 130 בניתוח); קשר בין ציוני תפקוד לשינה (Martinez 2019, n=106, Tönnis 2-3). אחרי ניתוח (189 ירך, 189 ברך): ציוני כאב ותפקוד גרועים יותר אצל מי עם כאב לילי, שביעות רצון דומה (Haverkamp 2013).

אבחון קליני: כלל ראשוני לשחיקה בירך, לפחות 4 מתוך 5 ממצאים: LR+ 24.3 (95%CI 4.4-142.1), סבירות 91%, n=72, 29% עם שחיקה רדיוגרפית, לא אומת (Sutlive 2008). תסמונת כאב צדי מול שחיקה (41/20/23): OR 3.47 למרחק הליכה, 0.06 לקושי בנעליים וגרביים; רגישות 0.81, סגוליות 0.82 (Fearon 2012).

דגלים אדומים: נמק ראש הירך (n=88 מטופלים, 125 ירכיים): דו־צדדי 63%, בדיקה תקינה 31%, עיכוב אבחנה 12 חודשים (Hauzeur 2016). נמק ללא תסמינים (16 מחקרים, 664 ירכיים): 59% התקדמו (Mont 2010). דלקת מפרק מזוהמת: חום 57% (14 מחקרים, 6,242 מטופלים, מפרקים פריפריים) (Margaretten 2007). שבר מאמץ בצוואר הירך: צילום לרוב תקין (Bernstein 2022). גרורה בעצם הירך שזוהתה בסינון: תיאור מקרה אחד (VanWye 2009).

טיפול: גיד גלוטאלי (n=204, גיל 35-70): הצלחה גלובלית ב-8 שבועות 51/66 תרגול, 38/65 הזרקה, 20/68 המתנה; ב-52 שבועות 51/65, 36/63, 31/60; כאב ב-52 שבועות 2.1 (2.2), 2.3 (1.9), 3.2 (2.6) (Mellor 2018, BMJ). שחיקת ירך (18 מחקרים, n=1,368): תרגול מול אי־טיפול כאב -7.19 מתוך 100 (95%CI -10.70 עד -3.68), ודאות בינונית, לא צפוי להיות משמעותי קלינית (Hall 2026, Cochrane).

קליניקה: Recovery TLV, יעקב אפטר 9, תל אביב. פיזיותרפיה 1:1, פגישה של 50-60 דקות, ₪480, ללא צורך בהפניה, 050-717-1222. הקליניקה אינה מבצעת הזרקות, גלי הלם או טיפולי בית.

מקורות מדעיים

כל המקורות אומתו ב-PubMed לפי PMID.

  1. Mellor R, Bennell K, Grimaldi A, et al. Education plus exercise versus corticosteroid injection use versus a wait and see approach on global outcome and pain from gluteal tendinopathy: prospective, single blinded, randomised clinical trial. BMJ. 2018;361:k1662. PubMed · DOI
  2. Grimaldi A, Mellor R, Hodges P, Bennell K, Wajswelner H, Vicenzino B. Gluteal Tendinopathy: A Review of Mechanisms, Assessment and Management. Sports Med. 2015;45(8):1107-19. PubMed · DOI
  3. Segal NA, Felson DT, Torner JC, et al. Greater trochanteric pain syndrome: epidemiology and associated factors. Arch Phys Med Rehabil. 2007;88(8):988-92. PubMed · DOI
  4. Long SS, Surrey DE, Nazarian LN. Sonography of greater trochanteric pain syndrome and the rarity of primary bursitis. AJR Am J Roentgenol. 2013;201(5):1083-6. PubMed · DOI
  5. Fearon AM, Scarvell JM, Neeman T, Cook JL, Cormick W, Smith PN. Greater trochanteric pain syndrome: defining the clinical syndrome. Br J Sports Med. 2013;47(10):649-53. PubMed · DOI
  6. Sutlive TG, Lopez HP, Schnitker DE, et al. Development of a clinical prediction rule for diagnosing hip osteoarthritis in individuals with unilateral hip pain. J Orthop Sports Phys Ther. 2008;38(9):542-50. PubMed · DOI
  7. Martinez R, Reddy N, Mulligan EP, Hynan LS, Wells J. Sleep quality and nocturnal pain in patients with hip osteoarthritis. Medicine (Baltimore). 2019;98(41):e17464. PubMed · DOI
  8. Fu K, Makovey J, Metcalf B, Bennell KL, Zhang Y, Asher R, et al. Sleep Quality and Fatigue Are Associated with Pain Exacerbations of Hip Osteoarthritis: An Internet-based Case-crossover Study. J Rheumatol. 2019;46(11):1524-1530. PubMed · DOI
  9. Woolhead G, Gooberman-Hill R, Dieppe P, Hawker G. Night pain in hip and knee osteoarthritis: a focus group study. Arthritis Care Res (Hoboken). 2010;62(7):944-9. PubMed · DOI
  10. van Berkel AC, Ringelenberg R, Bindels PJE, Bierma-Zeinstra SMA, Schiphof D. Nocturnal pain, is the pain different compared with pain during the day? An exploratory cross-sectional study in patients with hip and knee osteoarthritis. Fam Pract. 2023;40(1):75-82. PubMed · DOI
  11. Haverkamp D, Brokelman RBG, van Loon CJM, van Kampen A. Timing of arthroplasty, what is the influence of nocturnal pain and pain at rest on the outcome? Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc. 2013;21(11):2590-4. PubMed · DOI
  12. Hall M, Lawford BJ, Hinman RS, et al. Exercise for osteoarthritis of the hip. Cochrane Database Syst Rev. 2026;7:CD007912. PubMed · DOI
  13. Hauzeur JP, Malaise M, de Maertelaer V. A prospective cohort study of the clinical presentation of non-traumatic osteonecrosis of the femoral head: spine and knee symptoms as clinical presentation of hip osteonecrosis. Int Orthop. 2016;40(7):1347-51. PubMed · DOI
  14. Mont MA, Zywiel MG, Marker DR, McGrath MS, Delanois RE. The natural history of untreated asymptomatic osteonecrosis of the femoral head: a systematic literature review. J Bone Joint Surg Am. 2010;92(12):2165-70. PubMed · DOI
  15. Bernstein EM, Kelsey TJ, Cochran GK, Deafenbaugh BK, Kuhn KM. Femoral Neck Stress Fractures: An Updated Review. J Am Acad Orthop Surg. 2022;30(7):302-311. PubMed · DOI
  16. Margaretten ME, Kohlwes J, Moore D, Bent S. Does this adult patient have septic arthritis? JAMA. 2007;297(13):1478-88. PubMed · DOI
  17. VanWye WR. Patient screening by a physical therapist for nonmusculoskeletal hip pain. Phys Ther. 2009;89(3):248-56. PubMed · DOI

מאת: אלחנדרו זובריסקי, BPT, פיזיותרפיסט מורשה (רישיון משרד הבריאות 10-120163) · ORCID 0009-0003-1069-937X · מייסד וקלינאי ב-Recovery TLV. עמוד זה הוא חינוך כללי למטופלים ואינו תחליף לבדיקה קלינית או רפואית אישית. אבחון מצבים רפואיים כמו נמק של ראש עצם הירך, שבר או זיהום הוא באחריות רופא.

עדכון אחרון: 2026-11-10.

הירך מעירה אותך ואתה לא יודע למה? הערכה 1:1 של 50-60 דקות עוברת על הסיפור, בודקת את הירך, הגב והמפרקים הסמוכים, ומבדילה בין גיד, מפרק ומשהו שצריך רופא. אם התמונה מצריכה בדיקה רפואית, אלחנדרו יגיד לך במפורש אם צריך לחזור לרופא.

קביעת הערכה — ₪480

יעקב אפטר 9, תל אביב · 050-717-1222 · ללא צורך בהפניה