איזה תרגול הכי יעיל לדלקת בגיד הפיקה?

שני פרוטוקולים מובילים: (1) HSR — Heavy Slow Resistance — סקווט/leg-press עם משקל כבד (85% 1RM), 3 פעמים בשבוע, 12 שבועות. (2) תרגילי איזומטרי לקוודריצפס בזווית 60° כיפוף ברך, 5×45 שניות ב-80% MVC, מפחית כאב מיידית (Rio, Clin J Sport Med 2017, אנלגזיה משמעותית). בעונה תחרותית, איזומטרי מומלץ; אקסצנטרי על decline board עשוי להחמיר כאב בעונה (van Ark, JSAMS 2015).

האם זריקות עוזרות לדלקת בגיד הפיקה?

קורטיזון: לא מומלץ — מקל לטווח קצר אבל מעלה סיכון לקריעת גיד (Schwartz, Sports Health 2015). PRP (פלזמה עשירה בטסיות): תוצאות מעורבות בספרות — לא נחיתות אבל לא יותר מאקסצנטרי/HSR. ESWT (גלי הלם): עוזר במקרים כרוניים. הבחירה הראשונה תמיד תוכנית טעינה (HSR/eccentric/isometric); זריקות שמורות למקרים שאינם מגיבים אחרי 6 חודשים.

מתי צריך ניתוח לדלקת בגיד הפיקה?

רק כמוצא אחרון, אחרי 6-12 חודשים של שיקום מובנה ומלא. מחקר Bahr (JBJS 2006) השווה ניתוח (open tenotomy) לעומת תוכנית אקסצנטרית של 12 שבועות — לא נמצאה עליונות לניתוח. הקווים המנחים הם לבצע 12 שבועות HSR/eccentric כתחילה, ולשקול ניתוח רק אם אין שיפור משמעותי. רוב המנותחים יכלו להימנע מהניתוח עם פרוטוקול נכון מההתחלה.

כמה עולה שיקום פרטי לדלקת בגיד הפיקה?

₪400 לפגישה של 60 דקות. שיקום מלא דורש 15-30 פגישות לאורך 12-24 שבועות, בתדירות 2 פגישות בשבוע בתחילה, ויורד ל-1 פגישה בשבועיים. ביטוחים משלימים (כללית מושלם, מכבי שלי, מאוחדת עדיף, לאומית זהב) מכסים 70-80% מההוצאה. ניתן לקבל קבלות מס לצורך החזר.

פרוטוקול HSR מבוסס ראיות

דלקת בגיד הפיקה — Jumper's Knee · פרוטוקול 12-24 שבועות

Name: דלקת בגיד הפיקה (Jumper's Knee) — פרוטוקול HSR | Recovery TLV
Published: 2026-05-01

פציעת עומס יתר של גיד הפיקה — נפוצה ב-44.6% מכדורעף עילית ו-31.9% מכדורסל עילית (Lian, AJSM 2005). למרות השם "דלקת" — הפתולוגיה דגנרטיבית, לא דלקתית. תרופה: טעינה הדרגתית מבוססת קריטריונים, לא מנוחה.

בדיקה קלינית: Alejandro Zubrisky BPT · רישיון 10-120163 · עדכון אחרון: 2026-05-01 · בדיקה הבאה: 2026-11-01 · מקורות: 12 מחקרים מ-BJSM, AJSM, JBJS, Sports Health

★ 5.0 (118 ביקורות) · 20+ שנות ניסיון · BPT · 1:1, 60 דקות · יעקב אפטר 9, תל אביב

תקופת שיקום: 12-24 שבועות עם פרוטוקול HSR (Heavy Slow Resistance) מבוסס ראיות (Kongsgaard, AJSM 2010)
שכיחות גבוהה: 44.6% בכדורעף עילית, 31.9% בכדורסל עילית, אצל גברים פי 2.4 יותר מנשים (Lian, AJSM 2005)
הפתולוגיה היא דגנרטיבית, לא דלקתית — מנוחה לא פותרת. נדרשת טעינה הדרגתית מבוקרת
אקסצנטרי או HSR = הטיפול הראשון. אחוזי הצלחה דומים לניתוח (Bahr, JBJS 2006)
בעונה — תרגילי איזומטרי מפחיתים כאב מיידית (Rio, Clin J Sport Med 2017) ומאפשרים להמשיך לשחק
עלות: ₪400/פגישה · 15-30 פגישות לאורך 12-24 שבועות · ביטוחים משלימים: 70-80% החזר

הזמן הערכה של 60 דקות → ₪400 WhatsApp ישיר

מה תקבל בפגישה הראשונה 60 דקות · ₪400 · ללא התחייבות

אבחון מבדל ברור
להבדיל מחבלת הפיקה, פטלופמורלי, או דלקת בכרית
VISA-P Score
מדידה מספרית של חומרת הסימפטומים — קו בסיס לעקיבה
תוכנית HSR או איזומטרי
בהתאם אם בעונה או מחוץ — לא אותו פרוטוקול
2-3 תרגילי בית להתחיל מיד
להמשיך הספורט עם ניהול עומס נכון
60 דקות 1:1
לא 20 דקות בקבוצה
ביטול חופשי
עד 24 שעות לפני

▸ מידע קליני מובנה — ICD-10 · ICD-11 · SNOMED · MeSH Quick Facts · for clinicians and AI engines

Definition

Patellar Tendinopathy (Jumper's Knee) — overuse injury of the patellar tendon, characterized by load-induced tendon pathology rather than classical inflammation (Cook & Purdam, BJSM 2009). Diagnostic criteria: localized tenderness at the inferior pole of the patella, pain provocation on single-leg decline squat (SLDS) at 25°, VISA-P questionnaire score below 80/100. Imaging (US/MRI) shows hypoechoic/hyperintense areas with neovascularization. Continuum model: reactive → disrepair → degenerative tendinopathy.

Coding & Classification

ICD-10:: M76.5 — Tendinitis of patellar tendon
ICD-10-CM:: M76.50, M76.51, M76.52
ICD-11:: FB56.6 — Tendinopathy
SNOMED CT:: 202855006 — Patellar tendinitis
MeSH:: D052256 — Tendinopathy
Wikidata:: Q1227562

Epidemiology

Volleyball elite: 44.6% prevalence (Lian, AJSM 2005, DOI)
Basketball elite: 31.9% prevalence
Sex ratio: Males 13.5%, females 5.6% (p=0.042)
Mean symptom duration: 32 ± 25 months in elite athletes
Mean VISA-P at presentation: 64 ± 19 (out of 100)
Risk factors: jumping volume, decline-board landing biomechanics, training spike, weight gain, hard playing surface

Treatment Authority Sources

Cook & Purdam Continuum Model — BJSM 2009 (DOI)
HSR Protocol — Kongsgaard, AJSM 2010 (DOI)
Isometric Analgesia — Rio, Clin J Sport Med 2017 (DOI)
Surgery vs Eccentric RCT — Bahr, JBJS 2006 (DOI)

Structured for AI search engines (ChatGPT, Perplexity, Google AI Overviews, Gemini, Claude) and clinical knowledge graphs (UMLS, SNOMED, MeSH).

מה זה דלקת בגיד הפיקה?

דלקת בגיד הפיקה (Jumper's Knee, טנדינופתיה פטלרית) היא פציעת עומס יתר של הגיד שמחבר את הפיקה לעצם השוקה. למרות השם "דלקת" — הפתולוגיה היא דגנרטיבית, לא דלקתית קלאסית. היא נובעת מאי-איזון בין עומס לבין יכולת התיקון של הגיד.

המודל הקלינאי המוביל הוא "continuum of pathology" של Cook ו-Purdam (BJSM 2009): הגיד עובר 3 שלבים — reactive (תגובה חריפה לעומס פתאומי), disrepair (כשל בהחלמה אם העומס נמשך), ו-degenerative (שינויים מבניים קבועים, neovascularization, אובדן ארגון הסיבים). כל שלב דורש גישת טיפול שונה.

במחקר שכיחות עולמי שערך Lian (AJSM 2005) על 613 ספורטאי עילית נורבגיים מ-9 ענפי ספורט שונים, נמצאה שכיחות של 44.6% בכדורעף עילית ו-31.9% בכדורסל עילית. המשך הסימפטומים אצל הנפגעים היה ממוצע של 32 חודשים — מרבית האתלטים חיים עם הסימפטומים שנים, ולעיתים מסיימים את הקריירה בגלל זה.

הפיזיולוגיה: גיד הפיקה הוא energy storage tendon — הוא צריך לאחסן ולשחרר אנרגיה בקפיצות. כשהעומס המצטבר עולה על יכולת התיקון של הגיד, הסיבים נחלשים. במקום נסיון "לרפא" עם מנוחה (שמחליש עוד יותר), הגישה המודרנית היא טעינה הדרגתית מבוקרת שמעוררת תיקון מחודש.

פרוטוקול שיקום — 4 שלבים מבוססי קריטריונים

הפרוטוקול בRecovery TLV מבוסס על HSR (Kongsgaard, AJSM 2010) + פרוטוקול Stanish/Curwin/Cook + תוספת איזומטרי (Rio 2017) לשליטת כאב בעונה. התקדמות לפי קריטריונים, לא לפי לוח זמנים.

שלב 1שבועות 0-3איזומטרי + שליטה בכאב

הפחתת כאב והתחלת טעינה

תרגילי איזומטרי לקוודריצפס בזווית 60° כיפוף ברך, 5×45 שניות ב-70-80% MVC, 2-3 פעמים ביום. מחקר Rio 2017 הראה הפחתת כאב משמעותית מיידית. ניהול עומס: הפחתת קפיצות ל-30-50% מהרגיל, ללא קפיצות מקסימליות.

מעבר לשלב 2: כאב במנוחה <1/10 · כאב באקטיביות <3/10 · יכולת לבצע SLDS · VISA-P לפחות +10 מקו בסיס

שלב 2שבועות 3-12HSR — Heavy Slow Resistance

בנייה מחדש של הגיד

סקווט/leg-press עם משקל כבד (85% 1RM), 3 פעמים בשבוע, 4 סטים × 6-8 חזרות בקצב איטי (3 שניות עליה, 3 שניות ירידה). פרוטוקול Kongsgaard. במקביל: תרגילי אקסצנטרי על decline board (Stanish/Curwin) או leg curl לhamstrings. מחקר Kongsgaard הראה נורמליזציה של מורפולוגיית הסיבים: עליה ב-70% בצפיפות הסיבים אחרי 12 שבועות.

מעבר לשלב 3: 1RM סקווט סימטרי בין רגליים · VISA-P ≥80 · יכולת לבצע countermovement jump ללא כאב

שלב 3שבועות 12-20פלייומטריקס וחזרה לקפיצה

energy storage capacity

חזרה הדרגתית לפלייומטריקס דו-רגלי ואז חד-רגלי, drop landings, broad jumps, lateral hops. עומסים בעצמת בינונית, התקדמות לפי תגובה ב-24 שעות. ב-volleyball — חזרה לאימוני שירות וחיפוי; בכדורסל — drives ו-jump shots; בקרוספיט — box jumps וקפיצות חצי קופסה.

מעבר לשלב 4: פלייומטריקס חד-רגלי ללא כאב · CMJ height סימטרי · VISA-P ≥85

שלב 4שבועות 20+חזרה לתחרות

שמירה ארוכת טווח

חזרה הדרגתית לאימוני קבוצה ולמשחקים תחרותיים. ניטור עומס שבועי (acute:chronic ratio <1.5). תוכנית HSR של 1-2 פעמים בשבוע לאורך הקריירה — לתחזוקה. מחקרים מצביעים ש-recidivism rate (חזרת הסימפטומים) הוא 15-25% אם לא ממשיכים תוכנית תחזוקה.

שמירה: HSR 1-2x/שבוע · VISA-P שנתי · Load monitoring שבועי

הראיות המדעיות — 12 מחקרים מובילים

הפרוטוקול בRecovery TLV מבוסס על 12 מחקרי-מפתח מ-PubMed שפורסמו בכתבי-עת מובילים: BJSM, AJSM, JBJS, Sports Health, Clinical Journal of Sport Medicine, Sports Medicine.

70%

עליה בצפיפות הסיבים אחרי 12 שבועות HSR

מחקר Kongsgaard (AJSM 2010) על 8 מטופלים עם דלקת בגיד הפיקה כרונית הראה עליה של 70% בצפיפות הסיבים וירידה של 26% בשטח הסיב הממוצע — סימני נורמליזציה של המבנה.

Kongsgaard et al. Am J Sports Med 2010. DOI

Cook & Purdam (BJSM 2009): Continuum model — 3 שלבים פתולוגיים (reactive · disrepair · degenerative). DOI
Lian (AJSM 2005): שכיחות בין-ענפית. וולייבול 44.6%, כדורסל 31.9%, אצל גברים פי 2.4 יותר. DOI
Kongsgaard (AJSM 2010): HSR — שיפור קליני + נורמליזציה של מורפולוגיית הסיבים. DOI
Bahr (JBJS 2006): RCT — ניתוח לעומת אקסצנטרי 12 שבועות. ללא יתרון לניתוח. DOI
Jonsson & Alfredson (BJSM 2005): אקסצנטרי על decline board עדיף בבירור על קונצנטרי. DOI
Visnes & Bahr (BJSM 2007): סקירה של 7 מחקרים על אקסצנטרי. DOI
van Ark (JSAMS 2015): איזומטרי ואיזוטוני בעונה — שניהם מפחיתים כאב, ללא צורך בהפסקת ספורט. DOI
Rio (Clin J Sport Med 2017): איזומטרי מנטרל כאב באופן משמעותי יותר מאיזוטוני בעונה תחרותית. DOI
Beyer (AJSM 2015): RCT — HSR לעומת אקסצנטרי באכילס; שיעורי הצלחה דומים. DOI
Schwartz (Sports Health 2015): סקירה רחבה של אופציות טיפול לטנדינופתיה פטלרית. DOI
Theodorou (Arch Orthop 2023): סקירה עכשווית — שכיחות, גורמי סיכון, אבחון, טיפול ומניעה. DOI
Nuhmani (Phys Sportsmed 2020): סקירת זריקות (PRP, קורטיזון) — תוצאות מעורבות. DOI

השוואה: כל האפשרויות לטיפול

הטיפול תלוי בעצמת הסימפטומים, האם בעונה או מחוץ, וכמה זמן הסימפטומים נמשכים. הטבלה משווה ביושר.

אפשרות	זמן עד שיפור	שיעור הצלחה	עלות פרטית	סיכונים
HSR + פיזיותרפיה פרטיתהמומלץ	12-24 שבועות	75-85% שיפור משמעותי	₪400/פגישה × 15-30	נדרשת משמעת והתחייבות 12 שבועות
איזומטרי בעונה	אבטיחי תוך 4 שבועות	70% הפחתת כאב	₪400 × 8-12	פתרון זמני; נדרש HSR אחר העונה
פיזיותרפיה בקופ״ח	24-36 שבועות	~40-50%	₪0	פגישות קצרות בקבוצות; פרוטוקול לא מותאם
זריקת קורטיזון	הקלה זמנית 2-4 שבועות	לא מטפל בבעיה	₪400-800	מעלה סיכון לקריעת גיד; מחליש המבנה
PRP / זריקות אחרות	לא ידוע	תוצאות מעורבות	₪2,000-5,000 לזריקה	ללא יתרון מובהק לעומת HSR
ניתוח (tenotomy)	3-6 חודשים החלמה	דומה ל-HSR (Bahr 2006)	₪25,000-40,000 פרטי	5 מתוך 20 ב-Bahr נכשלו ועברו לאקסצנטרי
לא לטפל	—	32 חודשי סימפטומים ממוצע	₪0	סיום קריירה ספורטיבית; קריעה אפשרית

בעונה, מחוץ לעונה, או כרוני — לכל אחד פרוטוקול שונה

הערכה ראשונית של 60 דקות עם VISA-P score, מבחן SLDS, ובניית פרוטוקול אישי.

הזמן הערכה → ₪400 WhatsApp

מה קורה אם לא מטפלים נכון?

דלקת בגיד הפיקה לא עוברת מעצמה — מחקר Lian הראה שאצל ספורטאי עילית הסימפטומים נמשכים בממוצע 32 חודשים. אי-טיפול הולם מוביל לתוצאות גרועות.

הסיכונים הריאליים של אי-טיפול

32 חודשי סימפטומים בממוצע אצל ספורטאי עילית עם המצב פעיל (Lian, AJSM 2005).

אובדן רמת ספורט — רוב הספורטאים יורדים ברמתם או פורשים מספורט תחרותי.

סיכון לקריעת גיד — בעיקר אם משלבים זריקות קורטיזון. קריעה דורשת ניתוח.

כרוניזציה — מעבר משלב reactive לדגנרטיבי. שינויים מבניים שיותר קשים לתקן.

פיצוי תנועתי — שינוי דפוסי קפיצה ונחיתה מובילים לפציעות נוספות (קרסול, ירך).

פחדים שאני שומע כל שבוע — תשובות כנות

פחד מ-"לא לחזור לרמתי", "לעבור ניתוח" או "אובדן הקריירה" הוא מאוד נפוץ. תשובות מבוססות-ראיות לדאגות הנפוצות.

"אני אצטרך להפסיק לשחק שנה"

לא בהכרח

מחקר van Ark (JSAMS 2015) הראה שאיזומטרי ואיזוטוני בעונה מפחיתים כאב בלי הפסקת ספורט. עם ניהול עומס נכון אפשר להמשיך לשחק תוך כדי שיקום. הפסקה זמנית רק אם כאב >5/10.

"אם אעצור את הספורט הגיד יחלים"

דווקא הפוך

מנוחה מוחלטת מחלישה את הגיד עוד יותר. הפתולוגיה דגנרטיבית — דורשת טעינה הדרגתית כדי לעורר תיקון. גיד שלא נטען מאבד את היכולת לאחסן אנרגיה.

"בקרוב אצטרך ניתוח"

ברוב המכריע — לא

מחקר Bahr (JBJS 2006) הראה שאקסצנטרי 12 שבועות = ניתוח. ניתוח שמור רק אחרי 6-12 חודשים של שיקום מובנה ומלא שלא הביא תוצאות. רוב המנותחים יכלו להימנע מהניתוח עם פרוטוקול נכון מההתחלה.

"זריקת קורטיזון תפתור את זה מהר"

מסוכן

קורטיזון מעלה סיכון לקריעת גיד ומחליש את המבנה (Schwartz 2015). הקלה לטווח קצר אבל החמרה לטווח ארוך. לא מומלץ עבור דלקת בגיד הפיקה.

"אני מבוגר מדי לחזור לרמתי"

לא

פרוטוקול HSR יעיל בכל גיל — רק קצב ההתקדמות מתאים. ספורטאים בני 40+ עם דלקת בגיד הפיקה משיגים VISA-P דומה לאחר 12-24 שבועות, רק לוקח קצת יותר זמן.

"זה כואב — אני מפחד לטעון"

כאב מבוקר זה חלק מהריפוי

פרוטוקול הוא "painful but not painless" — כאב 3-5/10 בזמן תרגיל הוא מקובל. כאב >7/10 או חוזר אחרי 24 שעות = העומס גבוה מדי. הפיזיותרפיסט יכייל עבורך.

סימני אזהרה — מתי לפנות בדחיפות

פנייה מיידית לרופא

כאב פתאומי חד עם תחושת "שובר" — חשד לקריעת גיד.
חוסר יכולת להאריך את הברך נגד גרוויטציה — חשד לקריעה מלאה.
ירידה דרמטית בכוח הקוודריצפס תוך ימים — חשד לקריעה חלקית.
חום מקומי + נפיחות גבוהה — לא טיפוסי לטנדינופתיה; שלילת זיהום.
כאב בלילה במנוחה — לא טיפוסי; שלילת מצבים אחרים.
חוסר תגובה לשיקום אחרי 6 חודשים — שיקול לדימות מתקדם או ייעוץ אורתופדי.

★★★★★

"שחקן כדורסל בליגה הלאומית. 18 חודשים של כאב בברך, ניסיתי כל מה שאמרו לי — קורטיזון, פיזיותרפיה בקופ״ח, מנוחה. כלום עזר. ב-Recovery TLV אבחנו ב-VISA-P 38, ובנו פרוטוקול HSR מותאם. אחרי 14 שבועות חזרתי לרמתי לפני הפציעה. מאז ממשיך תוכנית תחזוקה."

— שחקן כדורסל ליגאי, גיל 26

שאלות נפוצות

מה זה דלקת בגיד הפיקה?

דלקת בגיד הפיקה (jumper's knee, טנדינופתיה פטלרית) היא פציעת עומס יתר של הגיד שמחבר את הפיקה לעצם השוקה. למרות השם 'דלקת', הפתולוגיה היא דגנרטיבית — לא דלקתית קלאסית. נפוץ ב-44.6% מכדורעף עילית ו-31.9% מכדורסל עילית (Lian, AJSM 2005). DOI

כמה זמן לוקח להחלים מדלקת בגיד הפיקה?

פרוטוקול שיקום מבוסס-ראיות לוקח 12-24 שבועות. תוכנית HSR (Heavy Slow Resistance) של 12 שבועות מביאה לשיפור בכאב ובמורפולוגיית הסיבים (Kongsgaard, AJSM 2010). במקרים כרוניים השיקום עשוי להגיע ל-6 חודשים. DOI

איזה תרגול הכי יעיל?

שני פרוטוקולים מובילים: HSR — סקווט/leg-press עם משקל כבד 85% 1RM, 3×בשבוע, 12 שבועות. ותרגילי איזומטרי — 5×45 שניות ב-80% MVC, מפחית כאב מיידית (Rio, 2017). בעונה איזומטרי מומלץ; אקסצנטרי על decline board עשוי להחמיר כאב (van Ark, JSAMS 2015). DOI

האם זריקות עוזרות?

קורטיזון: לא מומלץ — מעלה סיכון לקריעת גיד (Schwartz, 2015). PRP: תוצאות מעורבות, לא יותר מ-HSR. הבחירה הראשונה תמיד תוכנית טעינה; זריקות שמורות למקרים שאינם מגיבים אחרי 6 חודשים. DOI

האם אני יכול להמשיך לשחק עם דלקת בגיד הפיקה?

בדרך כלל כן, עם ניהול עומס. מחקר van Ark (JSAMS 2015) הראה שאיזומטרי ואיזוטוני יכולים להפחית כאב גם בלי להפסיק. הקריטריון: כאב <3/10 באקטיביות, ולא יותר מ-24 שעות אחרי. DOI

האם דלקת בגיד הפיקה עוברת מעצמה?

לא בדרך כלל. מחקרים מצביעים על משך ממוצע של 32 חודשים אצל ספורטאי עילית עם סימפטומים פעילים (Lian, 2005). הפתולוגיה הדגנרטיבית של הגיד אינה מתקנת את עצמה — היא דורשת טעינה הדרגתית מבוקרת.

מתי צריך ניתוח?

רק כמוצא אחרון, אחרי 6-12 חודשים של שיקום מובנה. מחקר Bahr (JBJS 2006) השווה ניתוח לעומת אקסצנטרי 12 שבועות — לא נמצאה עליונות לניתוח. הקווים המנחים: 12 שבועות HSR/eccentric כתחילה, ולשקול ניתוח רק אם אין שיפור. DOI

כמה עולה שיקום פרטי?

₪400 לפגישה של 60 דקות. שיקום מלא דורש 15-30 פגישות לאורך 12-24 שבועות. ביטוחים משלימים מכסים 70-80% מההוצאה. ניתן לקבל קבלות מס. פרטים מלאים

קשור לתחום

כאבי ברכיים

אבחנה מבדלת לכאב ברך כללי.

כאב פטלופמורלי

כאב סביב הפיקה — נפוץ באבחנה מבדלת.

חזרה לריצה

פרוטוקול חזרה לריצה אחרי פציעה.

אוסגוד-שלטר

בנוער — apophysitis של טיביאל טוברקל, לא טנדינופתיה.

אל תחיה עם 32 חודשי כאב

תוכנית מבוססת ראיות, לא ניחושים. הערכה של 60 דקות תיתן לך VISA-P, אבחון ברור ופרוטוקול אישי.

הזמן הערכה WhatsApp

20 הפניות מדעיות — מקורות עולמיים מובילים

כל המידע מבוסס על 20 מחקרי-מפתח מ-PubMed שפורסמו בכתבי-העת המובילים: BJSM, AJSM, JBJS, Sports Health, Sports Medicine, KSSTA, Clinical Journal of Sport Medicine, Archives of Orthopaedic and Trauma Surgery, BMJ Open Sport Exerc Med.

▸ הצג את כל 20 ההפניות המלאות

[1] Cook JL, Purdam CR. Is tendon pathology a continuum? A pathology model to explain the clinical presentation of load-induced tendinopathy. Br J Sports Med 2009;43(6):409-16. DOI · PubMed
[2] Lian OB, Engebretsen L, Bahr R. Prevalence of jumper's knee among elite athletes from different sports: a cross-sectional study. Am J Sports Med 2005;33(4):561-7. DOI · PubMed
[3] Kongsgaard M, Qvortrup K, Larsen J, Aagaard P, Doessing S, Hansen P, Kjaer M, Magnusson SP. Fibril morphology and tendon mechanical properties in patellar tendinopathy: effects of heavy slow resistance training. Am J Sports Med 2010;38(4):749-56. DOI · PubMed
[4] Bahr R, Fossan B, Løken S, Engebretsen L. Surgical treatment compared with eccentric training for patellar tendinopathy (Jumper's Knee). A randomized, controlled trial. J Bone Joint Surg Am 2006;88(8):1689-98. DOI · PubMed
[5] Jonsson P, Alfredson H. Superior results with eccentric compared to concentric quadriceps training in patients with jumper's knee. Br J Sports Med 2005;39(11):847-50. DOI · PubMed · Free PDF
[6] Visnes H, Bahr R. The evolution of eccentric training as treatment for patellar tendinopathy. Br J Sports Med 2007;41(4):217-23. DOI · PubMed · Free PDF
[7] van Ark M, Cook JL, Docking SI, Zwerver J, Gaida JE, van den Akker-Scheek I, Rio E. Do isometric and isotonic exercise programs reduce pain in athletes with patellar tendinopathy in-season? J Sci Med Sport 2016;19(9):702-6. DOI · PubMed
[8] Rio E, van Ark M, Docking S, Moseley GL, Kidgell D, Gaida JE, van den Akker-Scheek I, Zwerver J, Cook J. Isometric Contractions Are More Analgesic Than Isotonic Contractions for Patellar Tendon Pain. Clin J Sport Med 2017;27(3):253-9. DOI · PubMed
[9] Beyer R, Kongsgaard M, Hougs Kjær B, Øhlenschlæger T, Kjær M, Magnusson SP. Heavy Slow Resistance Versus Eccentric Training as Treatment for Achilles Tendinopathy: A Randomized Controlled Trial. Am J Sports Med 2015;43(7):1704-11. DOI · PubMed
[10] Schwartz A, Watson JN, Hutchinson MR. Patellar Tendinopathy. Sports Health 2015;7(5):415-20. DOI · PubMed · Free PDF
[11] Theodorou A, Komnos G, Hantes M. Patellar tendinopathy: an overview of prevalence, risk factors, screening, diagnosis, treatment and prevention. Arch Orthop Trauma Surg 2023;143(11):6695-705. DOI · PubMed · Free PDF
[12] Nuhmani S. Injection therapies for patellar tendinopathy. Phys Sportsmed 2020;48(2):125-30. DOI · PubMed
[13] Agergaard AS, Svensson RB, Malmgaard-Clausen NM, Couppé C, Hjortshoej MH, Doessing S, Kjaer M, Magnusson SP. Clinical Outcomes, Structure, and Function Improve With Both Heavy and Moderate Loads in the Treatment of Patellar Tendinopathy: A Randomized Clinical Trial. Am J Sports Med 2021;49(4):982-993. DOI · PubMed
[14] Challoumas D, Pedret C, Biddle M, Ng NYB, Kirwan P, Cooper B, Nicholas P, Wilson S, Clifford C, Millar NL. Management of patellar tendinopathy: a systematic review and network meta-analysis of randomised studies. BMJ Open Sport Exerc Med 2021;7(4):e001110. DOI · PubMed · Free PDF
[15] Stania M, Król T, Marszałek W, Michalska J, Król P. Treatment of Jumper's Knee with Extracorporeal Shockwave Therapy: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Hum Kinet 2022;84:124-134. DOI · PubMed · Free PDF
[16] Maffulli N, Oliva F, Maffulli GD, Migliorini F. Failed Surgery for Patellar Tendinopathy in Athletes: Midterm Results of Further Surgical Management. Orthop J Sports Med 2021;9(3):2325967121994550. DOI · PubMed · Free PDF
[17] Vander Doelen T, Scott A. Multimodal management of patellar tendinopathy in basketball players: A retrospective chart review pilot study. J Bodyw Mov Ther 2020;24(3):267-272. DOI · PubMed
[18] Larsson MEH, Käll I, Nilsson-Helander K. Treatment of patellar tendinopathy—a systematic review of randomized controlled trials. Knee Surg Sports Traumatol Arthrosc 2012;20(8):1632-46. DOI · PubMed
[19] Andres BM, Murrell GAC. Treatment of tendinopathy: what works, what does not, and what is on the horizon. Clin Orthop Relat Res 2008;466(7):1539-54. DOI · PubMed · Free PDF
[20] Reinking MF. Current concepts in the treatment of patellar tendinopathy. Int J Sports Phys Ther 2016;11(6):854-866. PubMed · Free PDF

כל ה-DOI אומתו ב-PubMed. בדיקה הבאה: 2026-11-01.

▸ שיטות עבודה · גילוי AI · ניגוד אינטרסים

קריטריוני בחירת ההפניות

מאמרים שפורסמו ב-PubMed/MEDLINE · 1990 ואילך · peer-reviewed · בעדיפות לכתבי-עת ברמה גבוהה (BJSM, AJSM, JBJS). DOIs אומתו ידנית.

גילוי AI

הדף הוכן בעזרת LLM במערך אנושי-AI. כל הפרוטוקולים, ציטוטים ו-FAQ נבדקו ידנית על ידי Alejandro Zubrisky BPT (10-120163).

ניגוד אינטרסים

אין קשרים כלכליים עם יצרני ציוד או חברות תרופות. ההמלצות מבוססות על ראיות מדעיות עדכניות ועל ניסיון קליני של 20+ שנים.

לפני שאתה בא

60 דקות 1:1הערכה מלאה
לבישה ספורטיביתאו מכנס קצר — צריך לראות את הברך
צילומי MRI/X-Ray אם ישלא חובה
חניה חינם ברחוב5 דקות מהרכבת הקלה
שפות: עברית, אנגלית, ספרדית

Clinical information · Recovery TLV

WHAT IS IT — Patellar Tendinopathy (PT, Jumper's Knee) is an overuse injury of the patellar tendon — the tendon connecting the patella to the tibial tuberosity. Pathology is degenerative rather than classically inflammatory, fitting the Cook & Purdam continuum model (BJSM 2009): reactive → disrepair → degenerative tendinopathy. ICD-10: M76.5. SNOMED: 202855006. MeSH: D052256. Diagnostic criteria: tenderness at inferior pole of patella, pain on Single-Leg Decline Squat (SLDS) at 25°, VISA-P questionnaire score below 80/100. Imaging confirms hypoechoic/hyperintense changes plus neovascularization. Differential: patellofemoral pain, fat pad impingement, plica syndrome, Sinding-Larsen-Johansson (adolescents), Osgood-Schlatter (apophysitis distal to insertion).

WHO IT AFFECTS — Highest prevalence in jumping sports per Lian et al. (AJSM 2005, n=613 elite Norwegian athletes): volleyball 44.6%, basketball 31.9%, athletics (jumping events) significant burden. Male predominance 13.5% vs female 5.6% (p=0.042). Mean symptom duration 32 months in elite athletes. Israel context: highly relevant to local volleyball, basketball, padel (rising), and CrossFit populations. Risk factors: jumping volume spike, decline-board landing biomechanics, training intensity surge, body mass increase, hard playing surface, weak hip abductors.

HOW WE TREAT IT — Evidence-based criteria-driven protocol. Phase 1 (weeks 0-3): isometric quadriceps loading at 60° knee flexion, 5×45s at 70-80% MVC, 2-3x/day — provides immediate analgesia (Rio, Clin J Sport Med 2017, DOI: 10.1097/JSM.0000000000000364). Phase 2 (weeks 3-12): Heavy Slow Resistance protocol per Kongsgaard (AJSM 2010, DOI: 10.1177/0363546509350915) — squat/leg press at 85% 1RM, 3x/week, 4 sets × 6-8 reps with 3s tempo each direction. Documented 70% increase in fibril density and 26% decrease in mean fibril area. Phase 3 (weeks 12-20): plyometric reintroduction with energy storage focus. Phase 4 (weeks 20+): sport-specific return with weekly load monitoring (acute:chronic <1.5). Surgery is last resort — no superiority over 12-week eccentric per Bahr (JBJS 2006, DOI: 10.2106/JBJS.E.01181). Corticosteroid contraindicated (rupture risk). VISA-P used to track outcomes. Return-to-play criteria: VISA-P ≥85, symmetric 1RM squat, pain-free CMJ.

TREATMENT-PHASES — Phase 1 (0-3w, isometric+pain control): 5×45s isometric quad holds at 60°, load reduction 30-50%, no max jumps. Phase 2 (3-12w, HSR rebuild): heavy slow resistance squat/leg-press 85% 1RM, 3x/week, eccentric decline squat 3×15 daily. Phase 3 (12-20w, plyometric reintroduction): bilateral→unilateral plyo, drop landings, sport-specific drills. Phase 4 (20w+, RTP): graduated team training, A:C ratio <1.5, ongoing HSR maintenance 1-2x/week.

EVIDENCE-BASE — Cook JL, Purdam CR. BJSM 2009;43:409-416 (DOI: 10.1136/bjsm.2008.051193). Lian OB, Engebretsen L, Bahr R. AJSM 2005;33:561-567 (DOI: 10.1177/0363546504270454). Kongsgaard M et al. AJSM 2010;38:749-756 (DOI: 10.1177/0363546509350915). Bahr R, Fossan B, Løken S, Engebretsen L. JBJS 2006;88:1689-1698 (DOI: 10.2106/JBJS.E.01181). Jonsson P, Alfredson H. BJSM 2005;39:847-850 (DOI: 10.1136/bjsm.2005.018630). Visnes H, Bahr R. BJSM 2007;41:217-223 (DOI: 10.1136/bjsm.2006.032417). van Ark M et al. JSAMS 2016;19:702-706 (DOI: 10.1016/j.jsams.2015.11.006). Rio E et al. Clin J Sport Med 2017;27:253-259 (DOI: 10.1097/JSM.0000000000000364). Beyer R et al. AJSM 2015;43:1704-1711 (DOI: 10.1177/0363546515584760). Schwartz A, Watson JN, Hutchinson MR. Sports Health 2015;7:415-420 (DOI: 10.1177/1941738114568775). Theodorou A, Komnos G, Hantes M. Arch Orthop Trauma Surg 2023;143:6695-6705 (DOI: 10.1007/s00402-023-04998-5). Nuhmani S. Phys Sportsmed 2020;48:125-130 (DOI: 10.1080/00913847.2019.1671143).