עומס מצטבר אחד
נפח שבועי בריצה
עם NM training
שיקום ITB טיפוסי
שיקום גיד אכילס
מה נעשה בפגישה הראשונה?
הפגישה הראשונה היא הערכה מלאה של מתאמן טריאתלון: היסטוריית אימון ועומס, חוזק, מאזן, גמישות וטכניקה בשלושת הענפים. בסיומה תקבל אבחנה ברורה ותוכנית מותאמת אישית — למניעה, לשיקום, או לחזרה לאימון.
למה טריאתלון דורש פיזיותרפיה ספציפית?
טריאתלון אינו ספורט אחד אלא שלושה — שחייה, אופניים וריצה — המשלבים נפח אימון כולל גבוה מאוד. רוב הפציעות אינן חבלות אלא פציעות יתר (overuse) הנובעות מעומס מצטבר שעולה מהר מדי על קצב ההסתגלות של הרקמה. פיזיותרפיה ספציפית לטריאתלון מטפלת בדיוק בניהול העומס הזה ובדפוסים של כל ענף — לא בשיקום גנרי.
האינטואיציה הנפוצה אומרת ששלושה ענפים שונים מחלקים את העומס ולכן מגנים מפני פציעה. בפועל קורה ההפך: הטריאתלט מצבר נפח אימון שבועי הגבוה בהרבה מספורטאי בענף יחיד, ושלושת הענפים מעמיסים על אותן רקמות מפתח. שרשרת ה-hip-knee-ankle עובדת קשה הן בריצה והן באופניים, חגורת הכתף נשחקת באלפי גרירות בבריכה, וכל אחת מהרקמות האלה לא מקבלת מנוחה אמיתית כשעוברים בין הענפים. כך, גיד אכילס שכבר עמוס מהריצה ממשיך להיטען חלקית גם באופניים — וזה הרקע לטנדינופתיות יתר השכיחות בענף.
הגורם המוביל לפציעה בטריאתלון הוא training error — קפיצת נפח או עצימות חדה מדי. בריצה, למשל, חריגה מתקרת העלייה המקובלת של כ-10% נפח לשבוע מעלה את הסיכון לפציעות יתר כמו שין ספלינטס וגיד אכילס. לכן ניהול עומס מובנה — מעקב אחר נפח כולל, חלוקה חכמה בין הענפים, ושילוב ימי התאוששות — הוא לב המניעה. זה גם מה שמבדיל בין מתאמן שמסיים עונה שלמה למתאמן שמתחיל אותה ומסיים בפציעה.
בקליניקה אנו מציעים שירות מקיף למתאמני טריאתלון בכל הרמות — ממתחילים שמתכוננים לספרינט ראשון ועד ותיקי Ironman. השירות כולל הערכת עומס וסקרינג טרום-עונה, פרוטוקולי שיקום ספציפיים לפציעה, ניתוח טכניקה בשלושת הענפים, ותוכניות חזרה לאימון מבוססות-קריטריונים. הניסיון בליווי ספורטאים נמשך מאז 2005, וכולל עבודה עם שחקני נבחרת הנוער U-16 של ההתאחדות לכדורגל בישראל — רקע שמדגיש עד כמה ניהול עומס וחזרה מבוססת-קריטריונים קריטיים לכל ספורטאי סיבולת.
חשוב להבין מדוע שיקום גנרי לא מספיק לטריאתלט. מתאמן שחוזר מטנדינופתיה של גיד אכילס חייב להוכיח לא רק שאין לו כאב בהליכה, אלא שהגיד עומד בעומס הריצה הספציפי שבו הוא נפצע — ועל רגליים עייפות אחרי האופניים. מתאמן עם כאב פטלופמורלי באופניים זקוק לתיקון bike fit ולחיזוק ירך, לא רק למנוחה. בלי הערכה תפקודית שמתייחסת לשלושת הענפים ולעומס המצטבר ביניהם, ה"חזרה" היא חזרה לאותו מעגל פציעות — וזו בדיוק הסיבה שטריאתלטים רבים מתלוננים על אותה פציעה שחוזרת עונה אחרי עונה.
איך נראה פרופיל הפציעות בטריאתלון?
בטריאתלון, רוב הפציעות הן פציעות יתר (overuse) ולא חבלות, והן מתחלקות לפי שלושת הענפים: כתף בשחייה, ברך באופניים, ושרשרת רגל בריצה. הריצה אחראית לרוב הפציעות — בעיקר כי היא מתבצעת על רגליים עייפות אחרי האופניים — ומכאן ש-running load הוא המוקד העיקרי לניהול עומס.
איך מתחלקות הפציעות בין שלושת הענפים?
בטריאתלון, כל ענף טוען רקמות שונות: השחייה את חגורת הכתף, האופניים את הברך הקדמית והגב התחתון, והריצה את שרשרת ה-hip-knee-ankle. הריצה היא הענף שאחראי לרוב פציעות היתר — גם בגלל כוחות ההלם החוזרים וגם כי היא מתבצעת על רגליים עייפות אחרי האופניים בתחרות ובאימוני brick.
העיקרון המנחה: רוב הפציעות בטריאתלון אינן אירוע חד אלא תהליך מצטבר. הן נבנות לאורך שבועות של עומס שעולה מהר מדי, עד שהרקמה "נשברת". המשמעות הקלינית: ככל שמזהים את הכאב מוקדם יותר — לפני שהוא הופך לטנדינופתיה כרונית — כך השיקום קצר ופשוט יותר. זו בדיוק הסיבה שניהול עומס וזיהוי מוקדם הם הכלים החשובים ביותר במניעת פציעות טריאתלון.
כאב כתף בשחייה (swimmer's shoulder) בטריאתלון
כאב כתף הוא הפציעה השכיחה ביותר בענף השחייה. הוא נובע ממאות אלפי גרירות (strokes) שטוענות באופן חוזר את שרוול המסובבים ואת מנגנון השכמה. דיסקינזיה של השכמה (scapular dyskinesis) היא ממצא מרכזי, והטיפול מבוסס על חיזוק ותיקון טכניקה — לא על מנוחה מוחלטת. כאבים בכתף דורשים הערכה ממוקדת לפני שהם הופכים לכרוניים.
המנגנון של swimmer's shoulder בטריאתלון הוא עומס חזרתי קלאסי. בכל מאה מטרים שחייה הזרוע עוברת עשרות מחזורי גרירה, וכל מחזור כולל שלב "catch" שבו שרוול המסובבים ומייצבי השכמה עובדים קשה כדי לייצב את ראש ההומרוס בתוך המפרק. כשהנפח עולה — לקראת תחרות מטרה, או כשמוסיפים אימוני בריכה לתוכנית — הרקמה לא מספיקה להסתגל, ומופיע כאב קדמי-לטרלי בכתף, לרוב בסוף האימון. גורם מחמיר נפוץ הוא שחייה עם roll לא מספק של הגוף, שמכריח את הכתף לעבוד בטווח לא יעיל.
דיסקינזיה של השכמה — דפוס תנועה לקוי של עצם השכמה — מוכרת כגורם מרכזי בכאבי כתף של שחיינים. לפי הקונצנזוס של ה-Scapular Summit (Kibler 2013), הערכת תנועת השכמה היא חלק חיוני מכל בדיקה של כתף ספורטיבית, מכיוון ששכמה לא יציבה משבשת את הריתמוס הסקפולו-הומרלי ומגבירה את העומס על שרוול המסובבים. הטיפול הפיזיותרפי משלב שלושה רכיבים: חיזוק פרוגרסיבי של שרוול המסובבים ומייצבי השכמה (בעיקר ה-serratus anterior וה-lower trapezius), שיפור הניידות של חגורת הכתף והגב העליון, ותיקון טכניקת השחייה — כולל ה-catch, ה-roll, וזווית הכניסה של היד למים. החזרה לנפח מלא מתבצעת בהדרגה, ורק כשהכתף עומדת בעומס ללא כאב.
כאב ברך באופניים — כאב פטלופמורלי (PFP)
כאב פטלופמורלי הוא כאב סביב או מאחורי הפיקה, והוא תלונת הברך השכיחה ביותר ברכיבה. באופניים הסיבה לרוב היא בישוב לא נכון (bike fit) ו-cadence נמוך עם הילוך כבד מדי, שמעלים את הכוח על המפרק הפטלופמורלי בכל סיבוב פדל. הטיפול משלב תיקון fit, חיזוק ירך פרוגרסיבי ושינוי טכניקת רכיבה.
בכל סיבוב פדל, ה-quadriceps מפעיל כוח על הפיקה שנדחסת אל מול עצם הירך. מתאמן שרוכב במשך שעות בשבוע מצבר עשרות אלפי חזרות של הדחיסה הזו — ואם הביומכניקה לא תקינה, הכאב מופיע. הגורמים הנפוצים באופניים: גובה אוכף נמוך מדי (שמגדיל את כיפוף הברך תחת עומס), מיקום קליטים לא נכון, ו-cadence נמוך עם הילוך כבד שמכריח כוח גבוה לכל סיבוב. סקירה שיטתית עדכנית (Nunes 2026) הראתה שחוזק שרירי הירך והאגן הוא גורם מתאם מרכזי ביכולת התפקודית של מטופלים עם PFP — כלומר חולשת ירך מעבירה עומס ישירות לברך.
הטיפול מבוסס על שלושה צירים. ראשית — תיקון ה-bike fit: התאמת גובה האוכף, מיקום הקליטים, ועידוד cadence גבוה יותר (שמוריד את הכוח לכל סיבוב). שנית — חיזוק פרוגרסיבי, בדגש על מרחיקי הירך וה-quadriceps, מכיוון שחוזק ירך מפחית valgus דינמי שמעמיס על הברך. שלישית — תוכנית ניהול עצמי ועומס: מחקר Delphi עדכני (Masoudi 2026) פיתח דווקא לרוכבי אופניים תוכנית ניהול עצמי מובנית ל-PFP, ומחקר RCT (Zare Bidoki 2026) הראה שאימון משולב של מאזן ופרטורבציה שיפר את פעילות שרירי הגלוטאוס ואת הקינמטיקה של הירך אצל נשים עם PFP. החזרה לרכיבה מלאה מתבצעת בהדרגה ולפי כאב, לא לפי תאריך.
פציעות הריצה בטריאתלון — מה הכי שכיח?
הריצה אחראית לרוב פציעות היתר בטריאתלון, ושלוש השכיחות הן גיד אכילס (טנדינופתיה), שין ספלינטס (MTSS), ותסמונת הסרט האיליוטיביאלי (ITBS). כולן פציעות עומס שמתפתחות מנפח ריצה שעולה מהר מדי — לרוב בשילוב חולשת מרחיקי ירך — ולכן המניעה והשיקום מבוססים על העמסה הדרגתית וחיזוק ממוקד.
גיד אכילס (טנדינופתיה). הגיד נטען בכל צעד ריצה, ובמיוחד בריצה על רגליים עייפות אחרי האופניים. כשהעומס עולה מהר מהקצב שבו הגיד מסתגל — מופיע כאב וקשיון בוקר. השיקום מבוסס על עומס פרוגרסיבי, ובראשו תרגול אקסצנטרי: מטה-אנליזה עדכנית (Yuan 2026) אישרה את היעילות של תרגיל אקסצנטרי בטיפול בטנדינופתיה של גיד אכילס, וה-Clinical Practice Guideline של APTA (Chimenti 2024) ממליץ על העמסה מדורגת כקו הטיפול המרכזי. הזמן הנדרש הוא לרוב 12 שבועות ויותר — סבלנות היא חלק מהטיפול.
שין ספלינטס (MTSS). כאב לאורך השוליים הפנימיים של עצם השוק, אופייני לתחילת בלוקי ריצה. סקירה שיטתית עם מטא-אנליזה (Reinking 2017) זיהתה 5 גורמי סיכון מובהקים, וה-RCT של Moen (2012) הראה שתוכנית ריצה מדורגת היא בסיס הטיפול. שני מחקרים מצביעים על חיזוק כמפתח מניעתי: אימון מרחיקי ירך ל-8 שבועות מפחית valgus ו-pelvic drop (Lashien 2024), ו-neuromuscular training הפחית את הסיכון ל-MTSS פי 5.83 (Mendez-Rebolledo 2021).
תסמונת הסרט האיליוטיביאלי (ITBS). כאב לטרלי בברך, שמופיע אופיינית אחרי מרחק קבוע של ריצה. מחקר חתך ענק על 76,654 רצים (Marais 2024) מיפה את גורמי הסיכון להיסטוריית ITBS, ומטה-אנליזה (Foch 2023) הראתה שחולשת מרחיקי ירך וקינמטיקה לקויה של הגף התחתון קשורות לתסמונת. ה-RCT של Ming (2025) הדגים שטיפול משולב של שחרור מיופציאלי וחיזוק ירך משפר את התסמונת — ולכן חיזוק מרחיקי הירך הוא לב השיקום, ולא מתיחה של ה-ITB עצמו.
איך מנהלים עומס אימון בטריאתלון כדי למנוע פציעות?
ניהול עומס (training-load management) הוא הכלי המרכזי למניעת פציעות בטריאתלון. העקרונות: הגברת נפח הדרגתית (לא יותר מ-~10% בשבוע בריצה), חלוקה חכמה של הנפח בין הענפים, שילוב ימי התאוששות, וחיזוק ממוקד של מרחיקי ירך, שרוול מסובבים ומייצבי שכמה. שילובם מפחית את הסיכון לפציעות היתר השכיחות.
עלייה הדרגתית בנפח הריצה — לא יותר מכ-10% בשבוע — מפחיתה את הסיכון לפציעות עומס. בטריאתלון יש להתחשב בנפח הכולל משלושת הענפים, לא רק בריצה. קפיצת נפח חדה היא ה-training error המוביל לפציעה.
8 שבועות של אימון מרחיקי ירך (hip abductors) מפחיתים dynamic valgus ו-pelvic drop (Lashien 2024) — שני גורמים מרכזיים ב-MTSS, ITBS ו-PFP כאחד. חולשת ירך מעבירה עומס ישירות לברך ולשוק.
8 שבועות של אימון נוירומוטורי הפחיתו את הסיכון ל-MTSS פי 5.83 (Mendez-Rebolledo 2021). המנגנון: שיפור הפעלת מרחיקי הירך והפחתת valgus דינמי בנחיתה — אסטרטגיה שמגנה על השוק והברך בריצה.
חיזוק שרוול המסובבים ומייצבי השכמה (serratus anterior, lower trapezius) מגן מפני swimmer's shoulder. דיסקינזיה של השכמה היא גורם מרכזי לכאב כתף (Kibler 2013) — ותיקון תנועת השכמה מוריד עומס משרוול המסובבים.
בישוב נכון של האופניים — גובה אוכף, מיקום קליטים, ו-cadence — מפחית את הכוח על המפרק הפטלופמורלי ועל הגב התחתון. תוכנית ניהול עצמי לרוכבים עם PFP (Masoudi 2026) מדגישה את תפקיד ה-fit וניהול העומס.
היתרון הגדול של הטריאתלט: כשענף אחד פוצע — אפשר לשמור כושר באחר. רץ עם גיד אכילס יכול להמשיך לשחות ולרכוב, ובכך לשמור על בסיס אירובי בלי להעמיס על הרקמה הפצועה. אימון צולב נכון הוא כלי שיקום, לא רק מניעה.
איך מחליטים שאפשר לחזור לאימון מלא? קריטריוני RTS
החזרה לאימון מלא בטריאתלון אינה נקבעת לפי תאריך אלא לפי עמידה בקריטריונים: יכולת לבצע את העומס הספציפי של הענף (נפח ועצימות) ללא כאב או החמרה, סימטריית חוזק בין הצדדים, וטכניקה תקינה תחת עייפות. דילוג על השלבים האלה הוא הגורם המוביל לפציעה חוזרת ולמעבר מכאב חריף לטנדינופתיה כרונית.
בטריאתלון, מודל החזרה לאימון בנוי בשלבים. בבסיס — שליטה בכאב והפחתת העומס באופן זמני (לא מנוחה מוחלטת, אלא הורדת נפח). מעליו — בנייה הדרגתית של עומס הרקמה הפצועה: בטנדינופתיה של גיד אכילס, למשל, זה אומר העמסה אקסצנטרית פרוגרסיבית עד שהגיד עומד בעומס ריצה (Yuan 2026, Chimenti 2024). מעל זה — שלב ספציפי לענף: בריצה, מעבר מהליכה לריצה מדורגת לפי פרוטוקול (כמו ב-Moen 2012 ל-MTSS), ובשחייה, חזרה הדרגתית לנפח גרירות מלא. ובראש הפירמידה — שילוב חזרה לאימוני brick (אופניים-ריצה רצופים), שבהם הרקמה נבחנת בדיוק בתנאי התחרות.
לכל פציעה יש קריטריונים ייחודיים. בתסמונת הסרט האיליוטיביאלי, החזרה דורשת חוזק מספק של מרחיקי הירך ויכולת לרוץ את המרחק שעורר את הכאב ללא הישנות — וזאת לאחר תוכנית חיזוק ושחרור מיופציאלי (Ming 2025). בשין ספלינטס, הקריטריון הוא יכולת לעמוד בעומס ריצה הדרגתי ללא כאב מקומי על העצם, בליווי תיקון של גורמי הסיכון שזוהו (Reinking 2017). בכאב פטלופמורלי באופניים — רכיבה ב-cadence וביישוב מתוקנים ללא כאב סביב הפיקה. העיקרון המשותף: הרקמה נבחנת בתנאים שדומים לאימון אמיתי, לא רק במנוחה.
הליווי שלנו נמשך גם אחרי החזרה לאימון. מתאמן שחזר אינו "בריא" אלא "בסיכון מופחת" — וגורם הסיכון החזק ביותר לפציעה הוא היסטוריית פציעה באותו אזור. לכן אנו ממשיכים את תוכנית האחזקה (חיזוק מרחיקי ירך, חיזוק כתף, ניהול עומס) גם בעונה, ומבצעים בדיקות חוזרות לאורך בלוקי האימון. כך החזרה לאימון הופכת לחזרה יציבה לעונה שלמה, ולא לתחילתו של מעגל פציעות חוזרות.
מתאמן/ת טריאתלון ורוצה למנוע את הפציעה הבאה?
פגישת הערכה תזהה את גורמי הסיכון הספציפיים שלך בשלושת הענפים ותיתן לך תוכנית ניהול עומס מותאמת.
קבע הערכה עכשיופרוטוקולי טיפול לפציעות הנפוצות בטריאתלון
גיד אכילס (ריצה)
בסיס הטיפול — עומס אקסצנטרי פרוגרסיבי (Yuan 2026 MA; Chimenti 2024 CPG). הורדה זמנית של נפח הריצה ושמירת כושר באימון צולב (שחייה/אופניים). מטרה: חזרה לעומס ריצה ללא כאב. דורש 12 שבועות ויותר — סבלנות היא חלק מהטיפול. ראה גיד אכילס.
שין ספלינטס / MTSS (ריצה)
ריצה מדורגת לפי פרוטוקול היא הבסיס (Moen 2012 RCT). זיהוי ותיקון 5 גורמי הסיכון המובהקים (Reinking 2017). חיזוק מרחיקי ירך (Lashien 2024) ו-NM training (Mendez-Rebolledo 2021 — סיכון פי 5.83 פחות). ראה שין ספלינטס.
תסמונת הסרט האיליוטיביאלי (ריצה)
חיזוק מרחיקי ירך הוא לב השיקום — לא מתיחת ה-ITB. מטה-אנליזה (Foch 2023) קושרת חולשת ירך לתסמונת; RCT (Ming 2025) הראה ששילוב שחרור מיופציאלי וחיזוק ירך משפר. גורמי סיכון מופו ב-76,654 רצים (Marais 2024). ראה תסמונת הסרט האיליוטיביאלי.
כאב פטלופמורלי (אופניים)
תיקון bike fit (גובה אוכף, קליטים, cadence) + חיזוק ירך — חוזק ירך/אגן הוא גורם מתאם מרכזי (Nunes 2026). תוכנית ניהול עצמי לרוכבים (Masoudi 2026) ואימון מאזן/פרטורבציה (Zare Bidoki 2026). ראה כאב פטלופמורלי.
כאב כתף (שחייה)
חיזוק שרוול מסובבים ומייצבי שכמה + תיקון דיסקינזיה של השכמה (Kibler 2013). שיפור ניידות גב עליון ותיקון טכניקת שחייה (catch, roll, כניסת יד). חזרה הדרגתית לנפח גרירות מלא ללא כאב. ראה כאבים בכתף.
חזרה לריצה אחרי פציעה
המעבר מהליכה לריצה הוא שלב קריטי — הוא נעשה מדורג, לפי כאב, ועם תיקון של דפוס הנחיתה. בריצה אחרי פציעת יתר, ההבדל בין הצלחה לחזרה לכאב הוא הקצב שבו מעלים נפח. ראה חזרה לריצה.
כמה זמן לוקח לחזור לאימון? לוח זמני RTS
זמני החזרה לאימון מלא בטריאתלון תלויים ברקמה הפצועה ובחומרה: שין ספלינטס קל חוזר תוך 4-8 שבועות, תסמונת הסרט האיליוטיביאלי וכאב פטלופמורלי תוך 6-12 שבועות, וטנדינופתיה של גיד אכילס דורשת 12 שבועות ויותר. הזמנים הם הערכה — החזרה בפועל נקבעת לפי עמידה בקריטריוני עומס וכאב, לא לפי תאריך.
הזמנים תלויים בחומרה, ציות, ובעמידה בקריטריוני RTS אובייקטיביים. היתרון בטריאתלון: אפשר לשמור כושר באימון צולב בענף שאינו פוגע. פגישת הערכה תיתן לך תחזית מדויקת יותר.
פחדים נפוצים של מתאמני טריאתלון — תשובות כנות
פיזיותרפיה למתאמני טריאתלון מתקדמים
למתאמני טריאתלון מתקדמים — שמצברים נפח גבוה ומתכוננים לתחרויות מטרה — הפיזיותרפיה היא חלק אינטגרלי מתכנון העונה, לא רק טיפול בפציעות. השירות כולל סקרינג טרום-עונה, ניהול עומס לאורך בלוקי האימון, פגישות התאוששות, והכנה לקראת תחרות. המטרה: להגיע ליום התחרות בריא ובשיא.
Pre-season Screening
בדיקת חוזק, מאזן, גמישות וטכניקה בשלושת הענפים לפני בלוק האימון. זיהוי גורמי סיכון ובניית תוכנית מותאמת — היסטוריית פציעה היא המנבא החזק ביותר לפציעה חוזרת.
Load Management
מעקב אחר נפח כולל משלושת הענפים ומגמת העלייה שלו. קפיצת נפח חדה (training error) היא הגורם המוביל לפציעה — ניהול עומס מאזן בין שיפור לבטיחות.
Recovery Sessions
פגישות התאוששות אחרי בלוקים כבדים: עבודת ניידות, חיזוק תחזוקתי, וטיפול בנקודות עומס לפני שהן הופכות לפציעה. מפחית הצטברות עייפות מצטברת.
Race Preparation
הכנה לקראת תחרות מטרה: ניהול taper, בדיקת מוכנות הרקמות, והערכת bike fit ו-brick. החלטות כנות לגבי השתתפות במקרה של פציעה פעילה.
דגלים אדומים — פנה מיד
- כאב נקודתי חד על עצם השוק שמחמיר בריצה ולא חולף במנוחה — חשד לשבר מאמץ
- נפיחות פתאומית בברך עם תחושת "החלקה" או חוסר יציבות אחרי נפילה מהאופניים
- כאב גיד אכילס עם "פופ" נשמע + חולשה בכיפוף כף הרגל — חשד לקרע
- כאב כתף עם חולשה משמעותית או חוסר יכולת להרים את הזרוע
- כאב בחזה / קוצר נשימה / רגל נפוחה אחרי תחרות ארוכה — חשד לתסחיף
- נימול או חולשה ברגל המלווים כאב גב תחתון מהרכיבה — חשד לדיסק
- כאב שוק עם נפיחות ומתח קשה (compartment) שמחמיר במאמץ — דורש בירור דחוף
שאלות נפוצות
מהן הפציעות הכי שכיחות בטריאתלון?
למה דווקא טריאתלטים נפצעים — אם הם מתאמנים בשלושה ענפים שונים?
מה זה כאב כתף בשחייה (swimmer's shoulder) ואיך מטפלים בו?
למה כואבת לי הברך כשאני רוכב על אופניים בטריאתלון?
מהן פציעות הריצה השכיחות בטריאתלון ואיך מונעים אותן?
כמה זמן לוקח לחזור לאימון מלא בטריאתלון אחרי פציעת יתר?
מתי טריאתלט צריך לפנות לפיזיותרפיה — גם בלי פציעה?
כמה עולה פגישת פיזיותרפיה לטריאתלט ב-Recovery TLV?
פרטי קליניקה ושירות פיזיותרפיה ספורטיבית
סוג שירות: ניהול עומס אימון (שחייה, אופניים, ריצה) + טיפול בפציעות יתר + שיקום + חזרה לאימון
מקום: Recovery TLV, יעקב אפטר 9, תל אביב
פיזיותרפיסט: אלחנדרו זוברי, רישיון ישראלי 10-120163
שעות: א׳-ה׳ 07:00-22:00, ו׳ 07:00-14:00
מחיר הערכה: ₪400 (50-60 דק׳)
שיטות תשלום: מזומן, אשראי, Bit, PayBox
חשבונית: מתקבלת בכל הקופות וכל ביטוח פרטי
טלפון/WhatsApp: 050-717-1222
SCOPE OF PRACTICE — Recovery TLV היא קליניקת פיזיותרפיה אקטיבית אישית 1:1. אנו כן מציעים: פיזיותרפיה אקטיבית מבוססת מנגנון מכאני-תאי (mechanotransduction), העמסה פרוגרסיבית עם משקולות/קטלבלס/גלגלות, McKenzie MDT (Parts A–E), Mulligan Concept (MWM/SNAGs), דיקור יבש (Dry Needling) לטריגר פוינטס, שיקום אורתופדי לאחר ניתוח (ACL, כתף, ירך, קרסול), שיקום אתלטי לרצים/פאדל/קרוספיט/טניס, והערכה תפקודית מובנית לפי קריטריונים אובייקטיביים. אנו לא מציעים: זריקות רפואיות (קורטיזון, PRP, היאלורוניק) — איננו רופאים, גלי הלם (shockwave), אולטרסאונד פסיבי כטיפול עיקרי, טיפול בחום/קור כטיפול עיקרי, TENS/אלקטרותרפיה כטיפול עצמאי, מנוחה מוחלטת כייעוץ ראשוני, טיפול ללא הערכה תפקודית קודמת, או טיפולי קבוצה — כל מטופל מקבל מפגש פרטי של 60 דקות. כתובת: יעקב אפטר 9, תל אביב · רישיון משרד הבריאות 10-120163.
קישורים רלוונטיים
מקורות ומחקרים (16 מקורות PubMed)
מקורות ומחקרים
מתודולוגיה · ניגוד עניינים · גילוי AI
ניגוד עניינים: אין קשר מסחרי לשום קבוצה, מועדון, או חברת ציוד.
גילוי AI: תוכן זה נכתב בסיוע Claude (Anthropic) ונסקר על-ידי פיזיותרפיסט קליני מוסמך.
מגבלות: מידע חינוכי בלבד. כל פרוטוקול חייב להיות מותאם אישית.
מתאמן/ת טריאתלון? מאמן/ת?
פגישת הערכה (60 דק׳) תיתן לך תוכנית ניהול עומס, שיקום, או חזרה לאימון — ספציפית לשלושת הענפים.
קבע פגישה ראשונה