פיזיותרפיה פרטית 1:1 בצפון תל אביב · ללא צורך בהפניית רופא · קביעת הערכה ←
שרירים · פציעת שריר · הבנת האבחנה

קרע בשריר — מה ההבדל בין מתיחה לקרע, ומה אומרת הדרגה על זמן ההחלמה?

הרגשת משיכה חדה בשריר באמצע ריצה או משחק, ואולי כבר יש בידך בדיקה עם המילה "דרגה". עכשיו מעניינת אותך שאלה אחת: כמה זמן זה ייקח, ומתי אפשר לחזור?

"מתיחה" ו"קרע" אינן שתי אבחנות נפרדות אלא שתי מילים לאותו טווח של פגיעה בסיבי השריר. הדרגה, כפי שהיא נקבעת בבדיקה או בהדמיה, נותנת כיוון ולא תאריך: בין פציעות מאותה דרגה יש שונות גדולה בזמן החזרה, ולכן המיקום ותגובת הגוף לעומס חשובים לא פחות מהמספר. כך קוראים את הממצאים, ומתי בכלל צריך תמונה. לפירוט על שרירים ספציפיים: קרע בהמסטרינג וקרע בשריר התאומים.

בקצרה

  • "מתיחה" אינה מונח מוגדר. בסקר של 30 מומחים ורופאי קבוצות ספורט, השימוש במונח "strain" היה הלא עקבי ביותר, ולכן ועידת מינכן הפרידה בין הפרעות תפקודיות, ללא קרע סיבים נראה לעין, לבין פגיעות מבניות — קרע חלקי או קרע כמעט מלא או מלא (Mueller-Wohlfahrt et al., 2013).
  • הדרגה קשורה לזמן ההחלמה, אבל לא מנבאת אותו לפרט. ב‑516 פציעות המסטרינג בכדורגל מקצועני, זמן ההיעדרות היה 8, 17, 22 ו‑73 ימים בדרגות 0 עד 3 בהתאמה (Ekstrand et al., 2012), ואילו ב‑176 ספורטאים עם ממצא MRI חיובי, אף אחת משלוש שיטות הסיווג לא הצליחה לנבא את החזרה לספורט — ההסבר לשונות עמד על 7.6% עד 11.9% (Wangensteen et al., 2018).
  • הגיד שבתוך השריר מאריך את ההחלמה בערך בשבוע — לא בחודשים. ב‑70 ספורטאים, פגיעה מלאה בעובי הגיד הפנימי נקשרה לחזרה אחרי 31.6±10.9 ימים לעומת 22.2±7.4 ימים בלי פגיעה בגיד; החוקרים הסיקו שהמשמעות לספורטאי בודד מוגבלת (van der Made et al., 2018).
  • MRI לא תמיד חייב, ולא תמיד מחליט. סקירה שיטתית של 12 מחקרים מצאה שאין ראיות חזקות לשום ממצא MRI כמנבא של זמן החזרה לספורט (Reurink et al., 2015), וב‑80 ספורטאים לא מקצועיים רק הערכת המטופל את זמן החזרה וחסר בהרמת רגל ישרה היו קשורים לזמן הזה (Moen et al., 2014).
  • החלטת חזרה היא קלינית. ב‑41 ספורטאים עם פגיעה בגיד הפנימי, ב‑56% מהגידים עדיין נראתה רציפות חלקית או חסרה בזמן החזרה, ו‑20% סבלו מחזרת פציעה בשנה העוקבת — ללא הבדל בממצאי הגיד בין מי שנפגע שוב לבין מי שלא (Vermeulen et al., 2020).

מה קורה בפגישה הראשונה

  • פגישה אישית 1:1 של 50–60 דקות עם אלחנדרו זובריסקי, פיזיותרפיסט (BPT).
  • בודקים את השריר בתנועה, בכוח ובעומס — לא רק את מה שכתוב בדוח ההדמיה.
  • יוצאים עם תוכנית: מה אפשר לעשות כבר השבוע, ואיך מתקדמים בבטחה עד החזרה לספורט.
  • סינון דגלי אזהרה, וכשצריך — המלצה לפנות לבירור רפואי.
  • ₪480 לטיפול, בלי צורך בהפניה.
לקבוע פגישה ראשונה

מה ההבדל בין מתיחה, קרע חלקי וקרע מלא?

בשפה היומיומית, "מתיחה" היא פציעה שנשמעת קלה ו"קרע" נשמע חמור, אבל הרפואה לא מפרידה כך. כל פגיעה מבנית בסיבי השריר היא בעצם קרע, בגדלים שונים. ההבדל האמיתי הוא בין פגיעה תפקודית בלי סיבים קרועים, קרע חלקי, וקרע כמעט מלא או מלא — וזה משנה את ההחלמה.

אם הגעתם עם כאב פתאומי בירך האחורית, בתאום או בקדמית הירך אחרי ריצה, בעיטה או תנועה חדה, כנראה שמעתם מהרופא או מהחבר במכון הכושר את המילה "מתיחה", ומאחר שהמילה נשמעת מרגיעה, קל לחשוב שמדובר בעניין של כמה ימים. ועידת מינכן, שהתכנסה כדי ליישב את הבלבול הזה, פתחה בסקר: נשאלו 30 מדענים ורופאי קבוצות ספורט מקצועניות, ושיעור התגובה היה 63%. התשובות הראו שונות רבה בשימוש במונחי הפציעה, והגרועה ביותר הייתה דווקא המילה "strain" (Mueller-Wohlfahrt et al., 2013). במילים פשוטות: כשאדם אומר "מתיחה", לא ברור אם הוא מתכוון לשריר שהתכווץ יתר על המידה או לשריר שבו נקרעו סיבים.

ההצעה של הוועידה הייתה לחלק לארבעה סוגים. שני הראשונים הם הפרעות תפקודיות: סוג 1 הוא הפרעה הקשורה למאמץ יתר, וסוג 2 הוא הפרעה נוירו־שרירית. בשניהם אין עדות מקרוסקופית לקרע בסיבים. שני האחרונים הם פגיעות מבניות: סוג 3 הוא קרע חלקי, וסוג 4 הוא קרע כמעט מלא או מלא, כולל עקירה של הגיד. כלומר "מתיחה" במובן הרגיל יכולה ליפול על כל אחד מהסוגים, ובדיקה קלינית טובה היא זו שמבדילה ביניהם.

מי שהגיע לפגישה עם כאב בתאום, יכול להשלים את התמונה במאמר הייעודי: איך מבדילים מתיחה מקרע בתאומים. כאן אנחנו מסתכלים על הסיווג עצמו, שחל על כמעט כל שריר שלד.

איך מסווגים קרע בשריר — ולמה יש כמה שיטות?

קיימות כמה שיטות סיווג, והנפוצות הן BAMIC הבריטית ומינכן. BAMIC מדרגת לפי MRI מדרגה 0 עד 4 ומוסיפה אות לפי המיקום: סיבי השריר והמעטפת, מפגש שריר־גיד, או בתוך הגיד. מינכן מבוססת על ארבעה סוגים קליניים. אין שיטה אחת מוסכמת, ולכן חשוב לדעת באיזו מהן נעשה שימוש.

מערכת BAMIC הוצעה כאשר שלוש הדרגות הישנות, קל, בינוני ומלא, התגלו כלא מדויקות מספיק ומועטות במידע פרוגנוסטי. היא מדרגת את הפגיעה בסולם של 0 עד 4 לפי ממצאי MRI, ומוסיפה לדרגות 1 עד 4 את האות a, b או c: פגיעה בשריר ובמעטפתו (myofascial), פגיעה במפגש שריר־גיד (musculo-tendinous), או פגיעה בתוך הגיד (intratendinous) (Pollock et al., 2014). חשוב לציין שבמאמר ההצעה עצמו נכתב שמחקרי האימות של המערכת היו אז בעיצומם — ההצעה קדמה לראיות.

בשנת 2023 התפרסם קונצנזוס לונדוני שנעשה בשיטת דלפי: סקר על 46 מומחים בינלאומיים, כולל רופאי ספורט, פיזיותרפיסטים ומנתחים, מתוכם ענו 35. בסקר דווח ש‑58% מהם משתמשים ב‑BAMIC, 12% במינכן ו‑6% בברצלונה. המסקנה של הפאנל הייתה ששיטות הסיווג צריכות להתפתח כך שישלבו, לצד ההדמיה, גם פרמטרים קליניים: השריר הספציפי, מנגנון הפציעה, דרישות הספורט, קריטריונים תפקודיים ודיווח המטופל על עצמו (Paton et al., 2023). הקונצנזוס הזה, שנוגע להמסטרינג, מכיר במגבלה: הסיווגים עדיין לא נבדקו מספיק בתוקף ובמהימנות.

ומה הכוונה בפועל? שני סיווגים שונים יכולים לתאר את אותה פציעה בשני שמות. ולכן, כשמישהו אומר לכם "דרגה 2", שווה לשאול: לפי איזו שיטה, ובאיזה שריר. הדרגה מתארת את גודל הפגיעה; היא לא אומרת מי אתם ומה אתם צריכים לעשות.

שתי שיטות הסיווג הנפוצות — מה כל אחת מודדת
מאפייןBAMIC (בריטית)מינכן
על מה מבוססתממצאי MRIקונצנזוס מומחים, בעיקר קליני
מבנהדרגות 0 עד 4, עם סיומת a / b / c לפי מיקום (שריר, מפגש שריר־גיד, בתוך הגיד)ארבעה סוגים: שניים תפקודיים (מאמץ יתר, נוירו־שרירי) ושניים מבניים (קרע חלקי, קרע כמעט מלא או מלא)
מה היא מבדילה היטבמיקום הפגיעה ביחס לגידבין הפרעה תפקודית לבין קרע סיבים
שימוש בקרב מומחי המסטרינג (סקר 2023)58% (Paton et al., 2023)12%
מגבלה מרכזיתתלויה בהדמיה; יכולת הניבוי לפרט מוגבלתתלויה בהערכה קלינית של הרופא או הבודק

האם הדרגה קובעת כמה זמן אצא מהפעילות?

הדרגה קשורה לזמן ההיעדרות, אבל לא קובעת אותו. בקבוצות גדולות של שחקני כדורגל מקצועניים, דרגות גבוהות הביאו להיעדרות ארוכה יותר בממוצע. אבל בין פציעות מאותה דרגה יש חפיפה רחבה מאוד, ולכן אי אפשר להבטיח לאדם מסוים תאריך חזרה על סמך הדרגה בלבד.

הנתונים החזקים ביותר מגיעים מכדורגל מקצועני, ויש לזכור שהם נאספו מגברים בכושר גבוה: במחקר פרוספקטיבי של 516 פציעות המסטרינג ב‑23 קבוצות אירופיות, הממוצע של זמן ההיעדרות היה שונה בין כל ארבע הדרגות הרדיולוגיות: 8±3 ימים בדרגה 0, 17±10 בדרגה 1, 22±11 בדרגה 2 ו‑73±60 בדרגה 3. שימו לב לסטיות התקן: בדרגה 3 היא קרובה לגודל הממוצע עצמו. מסקנה נוספת של אותו מחקר: 70% מהפציעות היו בדרגה 0 או 1, כלומר ללא סימני קרע סיבים ב‑MRI, ובכל זאת הן גרמו למרבית ימי ההיעדרות (Ekstrand et al., 2012).

מחקר המשך מאותה קבוצה, על 255 פציעות בדרגה 1 ו‑2, מצא היעדרות ממוצעת של 24±13 ימים בדרגה 2 לעומת 18±15 ימים בדרגה 1, הפרש של 6 ימים. גודל הבצקת בתמונה קשור לזמן ההחלמה, אבל חלש (r² של 6% עד 12%). ולא נמצא קשר בין מיקום הפגיעה לבין זמן החזרה (Ekstrand et al., 2016). זה נשמע כמו סתירה למה שנטען לגבי הגיד, ולכן נחזור אליו בהמשך.

גם סיווג מינכן נבדק בפרוספקטיבה על 393 פציעות שריר בירך ב‑31 קבוצות כדורגל. שני שלישים מהפציעות סווגו כמבניות, והן נקשרו להיעדרות ארוכה יותר מההפרעות התפקודיות. חציון ההיעדרות בהפרעות תפקודיות היה 5 עד 8 ימים. החוקרים הדגישו שהפרעות תפקודיות "לעתים קרובות מוערכות בחסר מבחינה קלינית" (Ekstrand et al., 2013).

לאדם שאינו ספורטאי מקצועני, ההשלכה צנועה: אפשר להשתמש במספרים האלה כדי להבין את הסדר גודל ואת העובדה שהשונות גדולה, לא כדי לתכנן תאריך. לכן אנחנו לא מבטיחים תאריך בפגישה הראשונה; ההערכה נבנית מחדש לפי התגובה לעומס.

למה הגיד שבתוך השריר משנה את הפרוגנוזה — ועד כמה?

בשרירים כמו הירך האחורית וארבע־ראשי עובר גיד בתוך גוף השריר. פגיעה בגיד הזה נקשרה בחלק מהמחקרים להחלמה ארוכה יותר ולחזרת פציעה, אבל מחקרים גדולים ומאוחרים יותר מראים הבדל קטן יותר ממה שהיה ידוע, ולכן אין להיבהל מהאות c.

הרעיון שגיד פנימי פגוע הופך פציעה לקשה יותר מבוסס בחלקו על מחקרים קטנים ואחוריים. במחקר פרוספקטיבי של 70 ספורטאים עם פגיעה חריפה בהמסטרינג, ב‑41.4% הייתה פגיעה בגיד הפנימי. כשלא הייתה פגיעה בגיד, הזמן הממוצע לחזרה היה 22.2±7.4 ימים; פגיעה מלאה בעובי הגיד קשורה ל‑31.6±10.9 ימים, ו"גלי" בגיד קשור ל‑30.2±10.8 ימים לעומת 22.6±7.5 ימים. שיעור החזרת הפציעה היה 15.7%. החוקרים כתבו שההפרש הוא "קצת יותר משבוע", ושהחפיפה בין הקבוצות כה גדולה שהמשמעות הקלינית לספורטאי בודד מוגבלת (van der Made et al., 2018).

אותה קבוצת מחקר בדקה את שיעור החזרת הפציעה בנפרד, ב‑165 ספורטאים, רובם שחקני כדורגל. פגיעה בגיד הפנימי נמצאה ב‑39% מהם, ושיעור החזרת הפציעה בשנה העוקבת היה 20% בקרב מי שהייתה לו פגיעה בגיד ו‑20% בקרב מי שלא (יחס סיכון 1.05, רווח סמך 0.52 עד 2.12) — כלומר אין הבדל (van der Made et al., 2018b).

מנגד, במחקר רטרוספקטיבי על 61 פציעות המסטרינג במועדון פרמיירליג אחד במשך שמונה עונות, בפגיעות בגיד הפנימי (סיומת c, ב‑13 מקרים) הדירוג הממוצע (mean rank) של הזמן לחזרה לאימון מלא היה 36 ימים לעומת 24 ימים בלי הפגיעה, ושיעור החזרת הפציעה 38.5% לעומת 12.5% (Shamji et al., 2021). המספרים קטנים, מועדון אחד, והמחקר רטרוספקטיבי, ולכן הוא לא מבטל את המחקרים הפרוספקטיביים — אבל גם הוא לא נסגר בסתירה.

בקבוצת האתלטיקה הבריטית, שמיישמת את BAMIC בשגרה, ב‑70 פציעות המסטרינג אצל 46 ספורטאים עלית הזמן הממוצע לאימון מלא היה 18.6 ימים בסך הכל, אך 34±7 ימים בדרגה 2c ו‑48±17 ימים בדרגה 3c; שיעור החזרת הפציעה הכולל היה 2.9% ובקבוצת הגיד הפנימי לא נרשמה חזרה כלל (Pollock et al., 2022). כלומר כשהשיקום מותאם לסוג הפגיעה, הפרוגנוזה אינה בהכרח גרועה.

האם צריך MRI בקרע בשריר — ומה הוא באמת אומר?

לא כל קרע בשריר מצריך MRI. הבדיקה הקלינית היא נקודת המוצא, וההדמיה מוסיפה בעיקר כשחשד לקרע מלא, כשיש ספק באבחנה, או כשההתקדמות לא כצפוי. חשוב לדעת ש‑MRI מאשר מבנה אבל חלש בניבוי זמן החזרה, ולכן אסור להסתמך עליו לבד.

הסקירה השיטתית המקיפה בנושא בדקה 12 מחקרים על ערך ה‑MRI בניבוי זמן החזרה אחרי קרע חריף בהמסטרינג. מתוכם, אחד בלבד היה בסיכון נמוך להטיה ו‑11 בסיכון גבוה. הממצא: ראיות בינוניות לכך שפציעות ללא אות גבוה בסדרות רגישות לנוזל קשורות לחזרה מהירה יותר, ושפגיעה בגיד החופשי הפרוקסימלי קשורה לחזרה איטית יותר. המסקנה הרשמית: אין כרגע ראיות חזקות לשום ממצא MRI שנותן פרוגנוזה לזמן החזרה (Reurink et al., 2015).

מחקר פרוספקטיבי על 176 ספורטאים גברים, עם MRI תוך חמישה ימים מהפציעה, השווה שלוש מערכות סיווג: Peetrons המותאמת, Chan ו‑BAMIC. ההסכמה ביניהן בדרגת החומרה הייתה בינונית (קאפה 0.50 עד 0.56), והשונות בזמן החזרה בתוך כל קטגוריה ובין קטגוריות הייתה גדולה. ההסבר לשונות בזמן החזרה היה 7.6% עד 11.9% בלבד, והחוקרים הסיקו שאי אפשר להמליץ להשתמש בסיווג MRI בלבד לניבוי החזרה לספורט (Wangensteen et al., 2018).

ובמחקר על 80 ספורטאים לא מקצועניים עם פגיעה בהמסטרינג שנראתה ב‑MRI, נבדקו 28 פרמטרים קליניים ו‑MRI. אחרי ניתוח רב־משתני, רק שניים נשארו קשורים לזמן החזרה: הערכת הספורטאי עצמו מתי יחזור, וחסר בהרמת רגל ישרה פסיבית. פרמטרי ה‑MRI לא נשארו. מסקנת המחברים: בפציעות מדרגה 1 ו‑2, הפרוגנוזה צריכה להתבסס יותר על פרמטרים קליניים (Moen et al., 2014).

יש גם הפן של המעקב: ב‑41 ספורטאים עם פגיעה בגיד הפנימי שנבדקו ב‑MRI גם בתחילה וגם בחזרה, ב‑56% מהגידים עדיין נראתה רציפות חלקית או חסרה כשהספורטאים חזרו, ו‑8 מתוכם (20%) נפגעו שוב בשנה. הממצאים בגיד לא הבדילו בין מי שנפגע שוב לבין מי שלא. המסקנה של החוקרים: היעלמות מלאה של הפגיעה בגיד ב‑MRI אינה הכרחית לחזרה מוצלחת מבחינה קלינית (Vermeulen et al., 2020). ולכן אין טעם לחזור על סריקה כדי "לאשר ריפוי" כשהמצב הקליני טוב.

מתי כן שווה הדמיה? זו הערכה קלינית ולא נתון ממחקר: כשיש חשד לקרע מלא או לעקירת גיד, כשיש פגם מישוש ברור, כשהכאב או הכוח לא מתאימים לתיאור הפציעה, וכשהתקדמות התחזקה ואז נעצרה ללא סיבה ברורה. במקרים כאלה מפנים לרופא, ובקליניקה אנחנו אומרים זאת במפורש.

האם הכל תקף גם לתאומים, לקדמית הירך ולשרירים אחרים?

העקרונות דומים, אבל רוב המחקרים נעשו על המסטרינג, ולכן ההכללה לשרירים אחרים היא זהירה. בשריר ישר הירך נמצא שפגיעה בתוך הגיד קשורה להחלמה ארוכה יותר, ובתאום נמצא שגודל הקרע בפאשיה ונוכחות נוזל קשורים לחזרה ארוכה יותר; המחקרים קטנים וכוללים בעיקר ספורטאים.

בשריר ישר הירך (rectus femoris) בדקו 38 פציעות אצל 27 אתלטים עלית באתלטיקה, כולן עם MRI תוך שבוע מהפציעה. זמן החזרה לאימון מלא היה בממוצע 20.4±14.8 ימים בשיקום ללא ניתוח. דרגה 1 הייתה קצרה יותר מדרגות 2 ו‑3; פגיעה בתוך הגיד (c) וטיפול ניתוחי נקשרו לזמן ארוך יותר; ודרגה 3 נקשרה לשיעור גבוה יותר של פציעה חוזרת (McAleer et al., 2022). זה דומה לתמונה בהמסטרינג, בקבוצה קטנה יותר.

בשריר התאום: סדרת מקרים של 27 פציעות בשוק ב‑24 שחקני NFL, 74% מהן בשריר התאום (gastrocnemius), הראתה זמן חזרה ממוצע של 17.4±14.6 ימים, בטווח של 3 עד 62 ימים. בפציעות עם MRI (14 מהן), הגודל של הקרע בפאשיה ונוכחות נוזל קשורים לחזרה שארכה יותר משבועיים (Werner et al., 2017). הטווח הרחב — מ‑3 ימים עד 62 — ממחיש שוב שהממוצע לא אומר מה יקרה אצלכם. לפרטים על התאומים: קרע בשריר התאומים.

ולגבי אוכלוסייה כללית: כמעט כל הנתונים האלה הגיעו מספורטאים, חלקם עלית וגברים. הם לא מייצגים אדם בן חמישים שנפגע בטניס או בדרך לאוטובוס. עקרון הסדר גודל והשונות הגדולה כנראה תקפים, אבל המספרים הספציפיים לא. זו מגבלה שחייבים לומר בקול.

איך מחליטים שמותר לחזור לפעילות — ומי מחליט?

ההחלטה מתבססת על קריטריונים קליניים ותפקודיים, לא על לוח שנה ולא על התמונה. בסקירות, כאב שימש להתקדמות בשיקום ברוב המחקרים, אבל הקריטריונים האובייקטיביים לא אחידים. ההחלטה נעשית במפגש בין הממצאים לבין דרישות הפעילות שלכם.

סקירה שיטתית של תשעה מחקרים עם 601 פציעות המסטרינג חריפות מצאה שבכולם הכאב שימש להנחיית ההתקדמות בשיקום, ושבדיקות קליניות ומבחני ביצוע היו קריטריוני החזרה הנפוצים ביותר. הזמן הממוצע לחזרה היה הקצר ביותר (12 עד 25 ימים) במחקרים שהשתמשו בדינמומטריה איזוקינטית, ושיעורי הפציעה החוזרת היו הנמוכים ביותר (1.3% עד 3.6%) במחקרים שהשתמשו במבחן ה‑H של Askling. המחברים הדגישו את הצורך בקריטריונים אובייקטיביים ומעשיים יותר (Hickey et al., 2017). הקליניקה אינה מספקת בדיקה איזוקינטית, ולכן אנחנו מסתמכים על בדיקות כוח, טווח תנועה ותפקוד שאפשר לבצע במקום.

מחקר ב‑18 ספרינטרים עלית עם פציעה ראשונה בהמסטרינג מצא שהזמן עד לחזרה לרמה שלפני הפציעה היה חציון 16 שבועות, בטווח של 6 עד 50 שבועות, והוא היה קשור להיקף הפגיעה ב‑MRI, לפגיעה בגיד החופשי הפרוקסימלי ולקרבה לגיבנת הישיון (Askling et al., 2007). המספרים כאן גבוהים בהרבה מאלה בכדורגל, כי ההגדרה של "חזרה" שונה: חזרה לרמת ביצוע מלאה בספרינט, לא חזרה לאימון. זו הסיבה שצריך לשאול תמיד "חזרה למה".

בקצה השני, חשוב להבין שחזרה מוקדמת אינה ניצחון. בעבודה על 61 פציעות ב‑BAMIC, 16.4% היו פציעות חוזרות (Shamji et al., 2021). ולכן שיקום נכון נמדד גם במה שקורה אחרי החזרה.

מה עושה פיזיותרפיה בקרע בשריר, ומה לא ניתן לעשות לבד?

הפיזיותרפיסט בודק מה בדיוק נפגע, מה מגביל אתכם בתפקוד, ובונה עומס מדורג שמותאם לתגובה שלכם. התרגילים נבחרים ומתקדמים בפגישה לפי התגובה, ולא לפי מתכון מהאינטרנט. מה שמותר לעשות לבד הוא בעיקר להימנע מכאב חד ומהפעילות שהכאיבה.

בפגישה הראשונה אנחנו מתחילים ממה שהתוצאות שלעיל מצביעות עליו: לא תמונה אלא בדיקה. מה הייתה הפציעה, באיזה שריר, באיזה מנגנון (ריצה מהירה, מתיחה איטית, בעיטה, נפילה), מה מותר ומה לא מותר בעומס, כמה כוח וכמה טווח תנועה יש מול הצד השני. במחקר על ספורטאים לא מקצועניים, דווקא הפרמטרים הקליניים הם אלה שנשארו קשורים לזמן החזרה אחרי ניתוח רב־משתני (Moen et al., 2014).

אחר כך מגיע העומס. בקבוצת האתלטיקה הבריטית, שבה אבחנת BAMIC מנחה את השיקום, נרשם שיעור החזרת פציעה נמוך של 2.9% ב‑70 פציעות המסטרינג (Pollock et al., 2022). אנחנו לא מפרסמים כאן תוכנית תרגילים, ולא חוזרים על "כמה פעמים ביום", כי מה שמתאים לסיב קרוע בקצה הגיד שונה ממה שמתאים לקרע במרכז הבטן. התרגיל מותאם ומוחלף בקליניקה לפי התגובה בפגישה הבאה.

כלים משלימים כמו TECAR, לייזר בעצימות נמוכה, Deep Oscillation או טיפול ידני יכולים להיות חלק מהתמונה כשהם רלוונטיים קלינית, אבל הליבה של ההחלמה היא עומס מדורג, לא מכשיר. הקליניקה אינה מבצעת זריקות, גלי הלם, או הידרותרפיה, ואם חושדים שיש צורך בהן, ההפניה היא לרופא.

מה אם לא משתפר, ומתי זה לא מקרה לקליניקה?

אם אחרי תקופת עומס מובנית אין שיפור, או אם הכאב משתנה בצורה שלא מסתדרת עם קרע שרירי, צריך לחזור לרופא. יש גם מצבים שאינם לקליניקה כלל: חשד לקרע מלא עם פגם נראה לעין, נפיחות חדה בשוק, או חולשה פתאומית. במצבים האלה פונים לרופא עוד היום; ואם אי אפשר להעמיס על הרגל בכלל, פונים מיד לחדר מיון.

מה יכול לעמוד מאחורי חוסר שיפור? הסיבה הנפוצה היא פגיעה בגיד, פגיעה במקום שמקשה על ההחלמה, או חזרה מהירה מדי לעומס. כפי שראינו, אין ממצא אחד שמנבא היטב, ולכן ההחלטה לשלוח לבדיקה נוספת מבוססת על דפוס ההתקדמות ולא על מספר.

התנאים הבאים אינם לקליניקה אלא לרופא. חוסר יכולת להעמיס על הרגל בכלל: פונים מיד לחדר מיון. נפיחות חדה וכואבת בשוק עם חום או אדמומיות (חשד לקריש דם), פגם ניכר במישוש או עיוות גלוי בשריר, במיוחד אחרי "פקיעה" פתאומית (חשד לקרע מלא), נימול או חולשה חדשים: פונים לרופא עוד היום. אלחנדרו יגיד לך במפורש אם צריך לחזור לרופא ולמה.

מה המחקר אומר — סיכום מפורט לקוראים שרוצים את הנתונים

הסעיף הזה מרכז את הראיות לפי נושא, עם גודל המדגם, האוכלוסייה והמגבלה של כל מחקר. רוב הנתונים הם על המסטרינג ועל ספורטאים גברים, חלקם עלית, ולכן ההכללה לאוכלוסייה הרחבה היא זהירה.

מה לעשות עם הממצא — טבלת החלטה
המצב שלכםמה כנראה הכי הגיונילמי פונים
כאב ברור באחד השרירים אחרי מאמץ, אפשר לצעוד, אין פגם במישושהערכה קלינית של השריר, המנגנון והכוח; בדרך כלל אין צורך בהדמיה מידפיזיותרפיסט
"פקיעה" פתאומית, פגם או גוש חדש בשריר, חולשה בולטתחשד לקרע גדול; הדמיה ובדיקה רפואיתרופא עוד היום, לא קליניקה בשלב הזה
נפיחות חדה וכואבת בשוק, חום או אדמומיותלשלול סיבוך כמו קריש דם; לא מתחילים שיקוםפונים לרופא עוד היום
הכאב נמשך ואין שיפור לאורך זמן, או שהוא משתנה באופיוהערכה מחודשת; ייתכן הדמיה, ייתכן הפניה לרופאפיזיותרפיסט, ואם צריך רופא
הדמיה כבר בוצעה ומראה "דרגה"הדרגה היא מידע נוסף, לא פסק דין; ההתקדמות נבנית לפי תפקודפיזיותרפיסט
הכאב חזר אחרי חזרה לפעילותלבדוק מה היה שונה בעומס, ומה לא הושלם בשיקוםפיזיותרפיסט
מתי לא ממתינים לתור: חוסר יכולת להעמיס על הרגל בכלל: פונים מיד לחדר מיון. נפיחות חדה וכואבת בשוק עם חום או אדמומיות, "פקיעה" פתאומית עם פגם נראה בשריר, או נימול או חולשה חדשים: פונים לרופא עוד היום. כאב שגובר בלילה או מופיע ללא קשר למאמץ: בדיקה רפואית בהקדם. אין לכפות פעילות דרך כאב חד.

שאלות נפוצות

האם מתיחה בשריר יכולה להפוך לקרע?

לא באופן שבו השאלה מנוסחת. "מתיחה" אינה מונח מוגדר, ובמקרים רבים היא כבר פגיעה בסיבים בגודל קטן. פגיעה חלקית יכולה להחמיר אם חוזרים לעומס מוקדם מדי, ולכן הדרך לדעת היא בדיקה קלינית ולא ניחוש (Mueller-Wohlfahrt et al., 2013).

האם דרגה 1 היא תמיד פציעה קלה?

לא בהכרח. בכדורגל מקצועני, פציעות בדרגה 0 או 1 היוו 70% מכלל פציעות ההמסטרינג ואחראיות על מרבית ימי ההיעדרות, למרות שאין בהן סימני קרע סיבים ב‑MRI (Ekstrand et al., 2012).

האם קרע בגיד הפנימי אומר שאצטרך חודשים?

לא ממה שנמצא במחקרים הפרוספקטיביים: בהפרש של קצת יותר משבוע בממוצע אצל ספורטאים, עם חפיפה גדולה בין הקבוצות (van der Made et al., 2018). במחקר אחר, הממוצע בקבוצה עם גיד פנימי היה 36 ימים (Shamji et al., 2021). ההערכה האישית נעשית אחרי בדיקה.

האם צריך לחזור על MRI כדי לוודא שהקרע החלים?

בדרך כלל לא. בפגיעה בגיד הפנימי, היעלמות מלאה של הפגיעה ב‑MRI אינה הכרחית לחזרה מוצלחת, ולא נמצא הבדל בממצאי הגיד בין מי שנפגע שוב לבין מי שלא (Vermeulen et al., 2020). ההחלטה נשענת על תפקוד.

האם המספרים האלה חלים עליי אם אני לא ספורטאי?

לא ישירות. רוב המחקרים נעשו על ספורטאים, חלקם עלית, ורבים על גברים. הסדר גודל והשונות הגדולה כנראה דומים, אבל המספרים הספציפיים לא מיועדים לתכנון תאריך אישי (Moen et al., 2014, שנעשה על ספורטאים לא מקצועניים).

האם אפשר להגיע לקליניקה בלי הפניה ובלי MRI?

כן. אין צורך בהפניה, והבדיקה הקלינית היא נקודת המוצא. אם יש חשד שנדרשת הדמיה או בדיקה רפואית, אלחנדרו יגיד זאת במפורש.

תמצית מובנית

נושא: קרע בשריר (muscle strain / muscle tear) — סיווג, פרוגנוזה והחלטת חזרה. סיווגים: BAMIC (דרגות 0 עד 4, סיומת a/b/c; PubMed 25031367); מינכן (4 סוגים; PubMed 23080315). זמן היעדרות בכדורגל מקצועני: 8, 17, 22, 73 ימים בדרגות 0 עד 3, n=516 פציעות המסטרינג (PubMed 22144005). ניבוי: שלוש מערכות סיווג הסבירו 7.6% עד 11.9% מהשונות, n=176 (PubMed 29460072); אין ראיה חזקה לשום ממצא MRI, 12 מחקרים, 11 בסיכון גבוה להטיה (PubMed 25119158). גיד פנימי: 31.6±10.9 לעומת 22.2±7.4 ימים, n=70 (PubMed 28903949); אין הבדל בפציעה חוזרת, n=165 (PubMed 29654058). אוכלוסיית המחקרים: בעיקר ספורטאים מקצועניים וגברים; הכללה לאוכלוסיה הרחבה זהירה. הקליניקה: פיזיותרפיה 1:1 בתל אביב, יעקב אפטר 9, ₪480 לפגישה של 50-60 דקות, ללא צורך בהפניה, 050-717-1222. לא בקליניקה: חשד לקרע מלא וחשד לקריש דם — פונים לרופא עוד היום; חוסר יכולת להעמיס על הרגל — פונים מיד לחדר מיון. אלחנדרו זובריסקי הוא פיזיותרפיסט (BPT), רישיון משרד הבריאות 10-120163.

מקורות מדעיים

  1. Pollock N, James SL, Lee JC, Chakraverty R. British athletics muscle injury classification: a new grading system. Br J Sports Med. 2014. PubMed 25031367 · DOI 10.1136/bjsports-2013-093302
  2. Mueller-Wohlfahrt HW, Haensel L, Mithoefer K, et al.. Terminology and classification of muscle injuries in sport: the Munich consensus statement. Br J Sports Med. 2013. PubMed 23080315 · DOI 10.1136/bjsports-2012-091448
  3. Ekstrand J, Askling C, Magnusson H, Mithoefer K. Return to play after thigh muscle injury in elite football players: implementation and validation of the Munich muscle injury classification. Br J Sports Med. 2013. PubMed 23645834 · DOI 10.1136/bjsports-2012-092092
  4. Ekstrand J, Healy JC, Walden M, Lee JC, English B, Hagglund M. Hamstring muscle injuries in professional football: the correlation of MRI findings with return to play. Br J Sports Med. 2012. PubMed 22144005 · DOI 10.1136/bjsports-2011-090155
  5. Ekstrand J, Lee JC, Healy JC. MRI findings and return to play in football: a prospective analysis of 255 hamstring injuries in the UEFA Elite Club Injury Study. Br J Sports Med. 2016. PubMed 27084882 · DOI 10.1136/bjsports-2016-095974
  6. Wangensteen A, Guermazi A, Tol JL, et al.. New MRI muscle classification systems and associations with return to sport after acute hamstring injuries: a prospective study. Eur Radiol. 2018. PubMed 29460072 · DOI 10.1007/s00330-017-5125-0
  7. Reurink G, Brilman EG, de Vos RJ, et al.. Magnetic resonance imaging in acute hamstring injury: can we provide a return to play prognosis?. Sports Med. 2015. PubMed 25119158 · DOI 10.1007/s40279-014-0243-1
  8. Moen MH, Reurink G, Weir A, Tol JL, Maas M, Goudswaard GJ. Predicting return to play after hamstring injuries. Br J Sports Med. 2014. PubMed 25037199 · DOI 10.1136/bjsports-2014-093860
  9. van der Made AD, Almusa E, Whiteley R, et al.. Intramuscular tendon involvement on MRI has limited value for predicting time to return to play following acute hamstring injury. Br J Sports Med. 2018. PubMed 28903949 · DOI 10.1136/bjsports-2017-097659
  10. van der Made AD, Almusa E, Reurink G, et al.. Intramuscular tendon injury is not associated with an increased hamstring reinjury rate within 12 months after return to play. Br J Sports Med. 2018. PubMed 29654058 · DOI 10.1136/bjsports-2017-098725
  11. Shamji R, James SLJ, Botchu R, Khurniawan KA, Bhogal G, Rushton A. Association of the British Athletic Muscle Injury Classification and anatomic location with return to full training and reinjury following hamstring injury in elite football. BMJ Open Sport Exerc Med. 2021. PubMed 34040793 · DOI 10.1136/bmjsem-2020-001010
  12. Pollock N, Kelly S, Lee J, et al.. A 4-year study of hamstring injury outcomes in elite track and field using the British Athletics rehabilitation approach. Br J Sports Med. 2022. PubMed 33853835 · DOI 10.1136/bjsports-2020-103791
  13. McAleer S, Macdonald B, Lee J, et al.. Time to return to full training and recurrence of rectus femoris injuries in elite track and field athletes 2010-2019; a 9-year study using the British Athletics Muscle Injury Classification. Scand J Med Sci Sports. 2022. PubMed 35332596 · DOI 10.1111/sms.14160
  14. Werner BC, Belkin NS, Kennelly S, et al.. Acute gastrocnemius-soleus complex injuries in National Football League athletes. Orthop J Sports Med. 2017. PubMed 28203595 · DOI 10.1177/2325967116680344
  15. Vermeulen R, Almusa E, Buckens S, et al.. Complete resolution of a hamstring intramuscular tendon injury on MRI is not necessary for a clinically successful return to play. Br J Sports Med. 2020. PubMed 32561516 · DOI 10.1136/bjsports-2019-101808
  16. Hickey JT, Timmins RG, Maniar N, Williams MD, Opar DA. Criteria for progressing rehabilitation and determining return-to-play clearance following hamstring strain injury: a systematic review. Sports Med. 2017. PubMed 28035586 · DOI 10.1007/s40279-016-0667-x
  17. Askling CM, Tengvar M, Saartok T, Thorstensson A. Acute first-time hamstring strains during high-speed running: a longitudinal study including clinical and magnetic resonance imaging findings. Am J Sports Med. 2007. PubMed 17170160 · DOI 10.1177/0363546506294679
  18. Paton BM, Court N, Giakoumis M, et al.. London International Consensus and Delphi study on hamstring injuries part 1: classification. Br J Sports Med. 2023. PubMed 36650035 · DOI 10.1136/bjsports-2021-105371

המאמר נכתב ונבדק על ידי אלחנדרו זובריסקי, פיזיותרפיסט (BPT), רישיון משרד הבריאות 10-120163. הוא נועד לחינוך כללי ואינו תחליף לבדיקה אישית, לאבחנה רפואית או לטיפול. הנתונים הם ממחקרים בציבורים מוגדרים — רובם ספורטאים — ואינם הבטחה לתוצאה אצלכם.

רוצים שמישהו יבדוק בדיוק איזה שריר ואיזה סוג פגיעה?

הערכה פרטנית 1:1 אצל אלחנדרו זובריסקי, BPT, ביעקב אפטר 9, תל אביב. פגישה של 50-60 דקות, ₪480, ללא צורך בהפניה. אם יש צורך בבדיקה רפואית או בהדמיה, זה ייאמר במפורש. לפרטים נוספים על קרע בהמסטרינג ובשריר התאומים, ראו את עמוד ההמסטרינג ואת עמוד התאומים.

לקביעת תור 050-717-1222