פיזיותרפיה פרטית 1:1 בצפון תל אביב · ללא הפניה · קבע הערכה ראשונית →
כף יד · שורש כף יד

כאב כף יד — 5 סיבות ואיך מזהים כל אחת

2 ביוני 2026 כאב כף יד תסמונת התעלה הקרפלית De Quervain 16 דקות קריאה
★ 5.0 · 190+ ביקורות BPT · רישיון 10-120163 עדכון: 2026-06-02
  • 5 סיבות שכיחות: תסמונת התעלה הקרפלית (CTS), דה קוורן (De Quervain), ECU טנדינופתיה, דלקת מפרקים (OA), ציסטה גנגליון — כל אחת עם מיקום כאב, בדיקה קלינית ופרוטוקול טיפול שונה לחלוטין
  • CTS — הנפוצה ביותר: נוירופתיה הדחסתית השכיחה ביותר בגפה העליונה. אנתזה לילית, נימול בשלושת האצבעות הראשונות. אבחון: Phalen, Tinel, Durkan. רוב המקרים הקלים-בינוניים מגיבים לטיפול שמרני לפני שיקול ניתוחי (Padua et al., Lancet Neurol 2016)
  • De Quervain: שכיח פי 6 בנשים לעומת גברים (Daglan et al., 2023), ובאוכלוסייה הכללית 1.3% בנשים מול 0.5% בגברים (Walker-Bone et al., 2004). שיא בנשים לאחר לידה — קשור להריון ממושך ולידה ראשונה
  • תרגולים עוזרים: במחקר RCT (Akalin et al., 2002) קבוצת ספלינט + תרגולי גלישת עצב/גיד השיגה 93% תוצאות טובות-מצוינות לעומת 72% בספלינט בלבד. סקירה שיטתית מצאה עדות לטיפול שמרני קצר-טווח (Huisstede et al., 2010)
  • Recovery TLV: אבחון מדויק + פרוטוקול מותאם אישית · ₪400 · ★5.0 · 190+ ביקורות · יעקב אפטר 9, תל אביב

כאב בכף יד הוא אחד התלונות הנפוצות ביותר שמגיעות לקליניקה — אך "כאב בכף יד" הוא לא אבחנה. כמות גדולה של מבנים אנטומיים עוברת דרך שורש כף היד: עצבים, גידים, מפרקים, נדנות גיד ורצועות — וכל אחד מהם, כשנפגע, מייצר דפוס כאב ייחודי. זיהוי הנכון של המקור קובע את הפרוטוקול ואת מהירות ההחלמה.

#1
CTS — הנוירופתיה ההדחסתית השכיחה ביותר בגפה העליונה (Padua et al., 2016)
×6
שכיחות De Quervain בנשים לעומת גברים (Daglan et al., 2023)
0.7%
שכיחות CTS חמור לא-מאובחן באוכלוסייה הכללית (Atroshi et al., 2003)
93%
תוצאות טובות-מצוינות בקבוצת ספלינט+תרגולים (Akalin et al., 2002)
תוכן העניינים
  1. מה הסיבות השכיחות לכאב בכף יד?
  2. מהי תסמונת התעלה הקרפלית ואיך מזהים אותה?
  3. מה זה De Quervain ולמה שכיח אצל אמהות?
  4. טבלת אבחנה מבדלת
  5. האם תרגולים עוזרים לתסמונת התעלה הקרפלית?
  6. מתי ניתוח לתסמונת התעלה הקרפלית?
  7. השוואת טיפולים
  8. אילו תרגולים עוזרים לכאב בכף יד?
  9. שלבי שיקום
  10. מתי לפנות לפיזיותרפיסט לכאב כף יד?
  11. שאלות נפוצות

מה הסיבות השכיחות לכאב בכף יד?

בקצרה: חמש סיבות אחראיות לרוב מוחלט של מקרי כאב כף יד: תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) — הנפוצה ביותר, עם נימול לילי. De Quervain — כאב בבסיס האגודל. ECU טנדינופתיה — כאב בצד הגב החיצוני. דלקת מפרקים ניוונית — נוקשות ונפיחות. ציסטת גנגליון — גוש בגב שורש כף היד. לכל אחת בדיקה קלינית ייחודית.

שורש כף היד (carpus) הוא אחד האזורים הצפופים ביותר בגוף האנושי: שמונה עצמות קרפליות, עשרות גידים, שני עצבים ראשיים (median nerve ו-ulnar nerve), ורצועות רבות — כולם דחוסים בשטח קטן. כאב יכול לנבוע מכל אחת ממבנים אלה, ולכן האבחנה חייבת להיות מדויקת.

1. תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome — CTS)

CTS נגרמת מלחץ על העצב החציוני (median nerve) העובר בתעלה הקרפלית — תעלה צרה בצד הכפי (palmar) של שורש כף היד. זוהי הנוירופתיה ההדחסתית הפריפרית השכיחה ביותר בעולם (Padua et al., Lancet Neurology, 2016). באוכלוסייה הכללית, Atroshi et al. (2003) מצאו שכיחות של 0.7% למקרי CTS חמור לא-מאובחן (בחומרה דומה למנותחים). גורמי סיכון: מין נשי, עבודה עם תנועות ידיים חוזרניות, סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס, הריון, השמנת יתר.

התסמינים הקלאסיים: נימול (paresthesia) ו/או כאב שורף בשלושת האצבעות הראשונות ובחלק מהאצבע הרביעית — לאורך חלוקת העצב החציוני. תסמינים שמחמירים בלילה ובבוקר הם סממן אבחוני מרכזי. בשלבים מתקדמים: חולשה בתנועות אגודל (opposition) וניוון שריר ה-thenar.

2. De Quervain Tenosynovitis — דלקת גיד דה קוורן

דלקת בנדנות הגיד (tenosynovitis) של גידי Abductor Pollicis Longus (APL) ו-Extensor Pollicis Brevis (EPB) — הממוקמים בתעלה הדורסלית הראשונה. הכאב ממוקם בצד הרדיאלי של שורש כף היד, ספציפית בבסיס האגודל ומעט מעלה.

3. ECU Tendinopathy — טנדינופתיה של עצב האולנרי

Extensor Carpi Ulnaris (ECU) הוא גיד מיישב כף היד בצד האולנרי (הצד הקטן). דלקת או ניוון גיד זה נוצרים בגלל תנועות חוזרניות של סיבוב ו/או הארכת שורש כף היד — שכיח אצל שחקני טניס, גולף, קהילות מחבטים. הכאב ממוקם בצד הגב והחיצוני של שורש כף היד, לעיתים עם תחושת "קליקים" (subluxation) בתנועה.

4. דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis — OA)

OA של שורש כף היד מתבטא בנוקשות בבוקר (עד 30 דקות), כאב בתנועה ובחיבוק, ולעיתים נפיחות קבועה. נפוץ במיוחד במפרק CMC-1 (מפרק הבסיס של האגודל — Trapeziometacarpal joint). תסמין אופייני: כאב בפינצ'ה (pinch grip) ובסיבוב מפתח. שכיח בגיל מעל 50, ונשים בגיל המעבר בסיכון גבוה יותר.

5. ציסטת גנגליון (Ganglion Cyst)

ציסטת גנגליון היא גוש מלא נוזל סינוביאלי, לרוב בגב שורש כף היד. היא עצמה לא מסוכנת, אך אם גדלה או ממוקמת על עצב או גיד — עלולה לגרום כאב ממוקם, הגבלת תנועה, ולעיתים נימול מקומי. טיפול: ניטור, ניקוז (aspiration) כאשר גדלה, או כריתה כירורגית במקרים עמידים.

מהי תסמונת התעלה הקרפלית ואיך מזהים אותה?

בקצרה: CTS היא לחץ על העצב החציוני בתעלה הקרפלית הצרה בשורש כף היד. שלושה מבחנים קליניים מרכזיים: Phalen (כפיפת כף היד 60 שניות), Tinel (הקשה על תעלת הקרפל), ו-Durkan (לחץ ישיר). EMG/NCS מאשר את החומרה ומחלק בין CTS קל, בינוני וחמור — כל דרגה עם פרוטוקול טיפול שונה.

תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome — CTS) היא הנוירופתיה ההדחסתית הפריפרית השכיחה ביותר בעולם — כך מסכמת סקירת Padua et al. (Lancet Neurology, 2016). היא שכיחה יותר בנשים ומגיעה לשיא בגיל העמידה. במחקר אוכלוסייה כללית שכלל מדגם אקראי של 3,000 נבדקים, Atroshi et al. (2003) זיהו שכיחות של 0.7% למקרי CTS חמור לא-מאובחן בחומרה הדומה למטופלים שעברו ניתוח.

האנטומיה של הבעיה

תעלת הקרפל (Carpal Tunnel) היא ממד צר בין עצמות הקרפוס מצד אחד לרצועת הקרפוס (Flexor Retinaculum) מהצד השני. דרכה עוברים 9 גידי כיפוף ו-1 עצב חציוני (median nerve). לחץ מוגבר בתוך התעלה (גורם מכני, דלקתי, הורמונלי) מוביל לאיסכמיה עצבית ולנוירופתיה.

בדיקות קליניות לאבחון CTS

מבחן Phalen: כפיפת שורש כף היד למשך כדקה. כאב/נימול בחלוקת העצב החציוני = חיובי. במחקר פרוספקטיבי מול אבחון אלקטרודיאגנוסטי (Zhang et al., 2020) רגישותו הייתה 0.50 וסגוליותו 0.33 — כלי משלים, לא מכריע.

מבחן Tinel: הקשה עדינה על שורש כף היד בנקודת כניסת התעלה. תחושת "זרם" לכיוון האצבעות = חיובי. רגישות נמוכה יחסית (0.47 ב-Zhang et al., 2020), אך אצל Szabo et al. (1999) הוא היה מהמבחנים הסגוליים ביותר (סגוליות 71%). שלילי לא שולל אבחנה.

מבחן Durkan (Carpal Compression Test): לחץ אגודל ישיר על שורש כף היד. נימול = חיובי. Szabo et al. (1999) דיווחו על הרגישות הגבוהה ביותר מבין המבחנים הקליניים (89%); Zhang et al. (2020) מצאו רגישות 0.71 וסגוליות 0.22 — ככל שהמבחן פרובוקטיבי יותר, כך הוא רגיש יותר אך פחות סגולי.

EMG ו-NCS — מה הם מודדים?

Nerve Conduction Study (NCS) ו-Electromyography (EMG) משמשים להערכה אובייקטיבית של חומרת CTS. NCS מודד את מהירות ההולכה (conduction velocity) בעצב החציוני ואת משרעת ה-SNAP (Sensory Nerve Action Potential). ממצאים אופייניים: האטת הולכה חושית ו/או מוטורית בעצב החציוני. חשוב לזכור — לפי Graham (2008), אצל רוב המטופלים שכבר אובחנו קלינית, ה-EMG אינו משנה משמעותית את הסבירות לאבחנה, ותפקידו העיקרי הוא דירוג חומרה. חלוקת חומרה:

  • CTS קל: שינויים חושיים בלבד בסיבים הדיסטליים. תגובה טובה לטיפול שמרני.
  • CTS בינוני: שינויים חושיים ומוטוריים. ניסיון שמרני 3–6 חודשים לפני שיקול ניתוחי.
  • CTS חמור: ניוון שריר Thenar, דנרבציה בבדיקת EMG. פנה לאורתופד/נוירוכירורג.
Padua et al. (Lancet Neurology, 2016): בסקירה מקיפה של CTS, המחברים מציינים שלמרות מגוון אפשרויות הטיפול (שמרני וניתוחי), קיים מחסור בעדות לגבי הגישות הטובות ביותר להערכה ולהכוונת ההחלטה הטיפולית — אך מטופלים ניתנים לאבחון מהיר ומגיבים היטב לטיפול. עדות לטיפולים שמרניים קצרי-טווח (ספלינט לילי, הזרקת קורטיזון ועוד) סוכמה בסקירה השיטתית של Huisstede et al. (2010). DOI: 10.1016/S1474-4422(16)30231-9

מה זה De Quervain ולמה הוא שכיח אצל אמהות ומשתמשי סמארטפון?

בקצרה: De Quervain הוא דלקת בנדנות גידי APL ו-EPB בתעלה הדורסלית הראשונה — ממוקם ספציפית בבסיס האגודל. שכיח פי 6 בנשים לעומת גברים (Daglan et al., 2023), קשור לתנועות חוזרניות של אגודל וכיפוף שורש כף היד. בדיקת פינקלשטיין/Eichhoff: אגרוף עם אגודל בפנים + סטייה אולנרית — כאב חריף = חיובי. זוהי הבדיקה הקלינית המקובלת, אם כי סגוליותה מוגבלת.

De Quervain Tenosynovitis (ICD-10: M65.4) היא דלקת בנדנות הגיד (tenosynovium) של שני גידים הממוקמים בתעלה הדורסלית הראשונה בצד הרדיאלי של שורש כף היד: Abductor Pollicis Longus (APL) ו-Extensor Pollicis Brevis (EPB). בגידים אלה עוברים תנועות כיפוף האגודל לכיוון כף היד ואבדוקציה (ריחוק) שלו.

למה אמהות ומשתמשי סמארטפון?

Walker-Bone et al. (Arthritis Rheum, 2004) בחנו 9,696 בוגרים בבריטניה ומצאו שכיחות De Quervain של 1.3% בנשים ו-0.5% בגברים באוכלוסייה הכללית. בסדרות קליניות הפער גדול עוד יותר — Daglan et al. (2023) מציינים שהמצב שכיח פי 6 בנשים לעומת גברים, עם שיא בולט בנשים לאחר לידה. באותו מחקר נמצא שגורמי הסיכון המובהקים להתפתחות De Quervain לאחר לידה היו הריון ארוך מ-40 שבועות (OR=5.81) ולידה ראשונה (OR=2.23) — בעוד משקל לידת התינוק לא היווה גורם סיכון מובהק. פעולות המעמיסות על APL ו-EPB:

  • הרמת תינוק: אחיזה עם אגודל מרוחקת + משקל על שורש כף היד — אחד ההקשרים השכיחים בנשים לאחר לידה.
  • הקלדה/גלילה בסמארטפון: שימוש חוזרני באגודל בתנועות דקות ובמהירות גבוהה.
  • משחקי מחשב (gaming): לחיצות כפתור מהירות וחוזרניות בתנועות אגודל.
  • נגינה בכלי נגינה: פסנתר, גיטרה — תנועות אצבעות מורכבות בנפח גבוה.

בדיקת פינקלשטיין — סטנדרט האבחון

מבחן פינקלשטיין (Finkelstein Test) הוא הבדיקה הקלינית הסטנדרטית ל-De Quervain. ביצוע: (1) המטופל סוגר אגרוף עם האגודל בפנים (אגודל כלוא בתוך האצבעות); (2) הבוחן מסיט את שורש כף היד בסטייה אולנרית (לכיוון האצבע הקטנה). כאב חריף ו/או רגישות בנקודת התעלה הדורסלית הראשונה = חיובי. מחקר השוואתי (Goubau et al., 2013) מצא שלגרסה הקלאסית רגישות גבוהה אך סגוליות נמוכה — ולכן מבחן חיובי תומך באבחנה, אך אינו מאשר אותה לבדו.

שים לב — בדיקת Eichhoff לעומת פינקלשטיין: בספרות הרפואית מתבלבלים לעיתים בין שתי הבדיקות. הבדיקה הנפוצה ביותר שמכונה "פינקלשטיין" בקלינאות היא למעשה תיאורה של Eichhoff (1927) — הנחת אגודל בתוך אגרוף וסטייה אולנרית. הבדיקה המקורית של Finkelstein (1930) היא קצת שונה: הבוחן עצמו מושך את האגודל בסטייה אולנרית. שתיהן בעלות ערך אבחוני דומה.

אנטומיה: מה גורם לדלקת?

APL ו-EPB עוברים יחד בנדנת גיד (tendon sheath) משותפת — אך בחלק ניכר מהאנשים קיימת מחיצה (septum) המחלקת את התעלה הראשונה לתת-תאים נפרדים. וריאציה אנטומית זו עלולה להגביר friction ולתרום לדלקת, וכן להוות סיבה לכישלון טיפול (כולל ניתוחי) כאשר תת-התעלה הנוספת אינה מטופלת — שיקול שמוכר היטב בספרות הכירורגית של De Quervain.

כאב בבסיס האגודל או כאב לילי בכף היד? הערכה ב-Recovery TLV כוללת אבחון מדויק של המקור ופרוטוקול מותאם.

קבע הערכה ראשונית

טבלת אבחנה מבדלת: מיקום כאב, מבחן קליני וטיפול

בקצרה: מיקום הכאב הוא רמז ראשוני חשוב — כאב בצד הרדיאלי (אגודל) מכוון ל-De Quervain או OA-CMC1; כאב בצד הכפי (palmar) עם נימול ב-3 אצבעות — CTS; כאב בצד האולנרי (גב חיצוני) — ECU; גוש גב שורש כף היד — גנגליון. הטבלה שלהלן מאפשרת זיהוי מהיר לפי דפוס.

טבלה א' — אבחנה מבדלת: 5 מצבים שכיחים לכאב כף יד
מצב מיקום כאב תסמין מאפיין מבחן קליני טיפול ראשוני
CTS כף כף היד · 3 אצבעות ראשונות נימול לילי + שורפת בבוקר Phalen, Tinel, Durkan ספלינט לילי + תרגולי גלישת עצב
De Quervain בסיס אגודל · צד רדיאלי כאב בהרמת חפצים עם אגודל Finkelstein / Eichhoff הזרקת קורטיזון + ספלינט אגודל
ECU טנדינופתיה צד גב חיצוני · אולנרי קליקים בסיבוב · כאב בטניס/גולף ECU Synergy Test הפחתת עומס + חיזוק אקסנטרי
OA — CMC1 בסיס אגודל · עמוק יותר נוקשות בוקר · כאב בפינצ'ה Grind Test (CMC1) ספלינט CMC1 + חיזוק שרירי אגודל
גנגליון גב שורש כף היד (לרוב) גוש רך-קשיח · כאב במשיכה עין + מישוש + אולטרסאונד ניטור / ניקוז / כריתה

האם תרגולים עוזרים לתסמונת התעלה הקרפלית?

בקצרה: כן — תרגולי גלישת עצב ותנועה מבוקרת של גידי הכיפוף נחקרו כאמצעי להפחתת לחץ בתוך התעלה ולשיפור תנועת העצב. במחקר RCT (Akalin et al., 2002) קבוצת ספלינט + תרגולים השיגה 93% תוצאות טובות-מצוינות לעומת 72% בספלינט בלבד. סקירה שיטתית מצאה עדות לטיפול שמרני קצר-טווח (Huisstede et al., 2010).

הגישה המסורתית לטיפול ב-CTS הייתה ספלינט לילי בלבד — ושמירה על "מנוחה". Akalin et al. (Am J Phys Med Rehabil, 2002) ערכו מחקר RCT שבדק 28 מטופלים (36 ידיים) עם CTS שחולקו לשתי קבוצות: ספלינט בלבד לעומת ספלינט + תרגולי גלישת עצב וגיד. בשתי הקבוצות חל שיפור מובהק בכל הפרמטרים; ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית, למעט בחוזק ה-pinch הלטרלי שבו קבוצת התרגולים הצטיינה. בסיכום, 93% מקבוצת התרגולים דיווחו על תוצאות טובות-מצוינות לעומת 72% בקבוצת הספלינט (ההבדל לא מובהק).

Huisstede et al. (Arch Phys Med Rehabil, 2010) סקרו שתי סקירות ו-20 מחקרי RCT ומצאו ש:

  • ספלינט לילי — עדות ברמה בינונית לשיפור תסמינים לטווח קצר.
  • הזרקת קורטיזון וסטרואידים פומיים — עדות חזקה-בינונית לשיפור לטווח קצר.
  • אולטרסאונד, שדה אלקטרומגנטי ומקלדת ארגונומית — עדות לשיפור קצר-טווח.
  • למרבית ההתערבויות לא דווחו תוצאות לטווח ארוך — נדרשת זהירות בהבטחות ארוכות-טווח.

תרגולי גלישת עצב (Nerve Gliding Exercises)

תרגולי גלישת עצב מניעים את העצב החציוני לאורך התעלה ובתוכה — מפחיתים הידבקויות, שיפור אספקת הדם לעצב, ומקטינים את הלחץ הדיפרנציאלי. הגישות העיקריות:

  • Tendon Gliding Sequence: 5 עמדות ידיים בסדר ספציפי: Straight (אצבעות ישרות) → Hook (PIP כפוף, MCP ישר) → Full Fist (כל המפרקים כפופים) → Tabletop (MCP כפוף 90°, IP ישר) → Straight fist. 10 חזרות × 3 סטים, 3 פעמים ביום.
  • Median Nerve Gliding — Wrist Extension: כף יד פתוחה, הרחבת שורש כף היד בהדרגה + סטייה רדיאלית. המטרה: לגרום לעצב החציוני להחליק דיסטלית בתוך התעלה.
  • Tenodesis Glide: כיפוף-הרחבה מחזורי של שורש כף היד בקצב איטי בעוד האצבעות רפויות — מנצל את אפקט ה-tenodesis לניוד העצב.
הנחיה ביצועית: תרגולי גלישת עצב אינם אמורים לגרום נימול או הגברת כאב תוך כדי הביצוע. אם מופיע נימול — עצור, הפחת טווח, והתחל מחדש לאט. הנימול שאתה מרגיש אינו "טוב" — הוא סימן לתנועה מהירה או אגרסיבית מדי.

מתי ניתוח לתסמונת התעלה הקרפלית?

בקצרה: ב-CTS קל-בינוני מקובל ניסיון טיפול שמרני מלא לפני שיקול ניתוחי. ניתוח מוצדק כאשר יש ניוון שריר Thenar, ממצאי EMG/NCS חמורים, או כאב/נימול שמפריע לתפקוד גם לאחר טיפול שמרני. שחרור כירורגי (CTR) הוא הליך מקובל עם שיעורי הצלחה גבוהים.

Graham (J Bone Joint Surg Am, 2008, DOI: 10.2106/JBJS.G.01362) בחן את הערך המוסף של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות (EMG/NCS) באבחון CTS בקרב 143 מטופלים. מסקנתו: עבור רוב המטופלים שכבר אובחנו עם CTS על בסיס היסטוריה ובדיקה גופנית, בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות אינן משנות את הסבירות לאבחנה במידה משמעותית קלינית. כלומר — האבחנה הקלינית היא הבסיס, וה-EMG מסייע בעיקר לדירוג חומרה ולא להחלפת השיקול הקליני.

מתי שוקלים ניתוח — קריטריונים קליניים מקובלים

  • כישלון טיפול שמרני (ספלינט + הזרקת קורטיזון) לאחר ניסיון מלא.
  • ניוון שריר Thenar (Abductor Pollicis Brevis) — שיקול ניתוחי מיידי.
  • EMG/NCS: denervation בשריר Thenar — שיקול ניתוחי מיידי.
  • CTS חמור בבדיקת NCS (האטת הולכה מוטורית/חושית ניכרת) — שיקול ניתוחי מוקדם.
  • פגיעה תפקודית משמעותית שאינה משתפרת בטיפול שמרני.

הניתוח עצמו — Carpal Tunnel Release (CTR)

CTR (שחרור תעלת הקרפל) הוא ניתוח יחסית קצר בהרדמה מקומית, שבו נחתך רצועת הקרפוס (Flexor Retinaculum) לשחרור הלחץ על העצב. ניתן לבצע בגישה פתוחה (open CTR) או אנדוסקופית (ECTR). מדובר באחד הניתוחים השכיחים והבטוחים ביד, עם שיעורי שיפור תסמינים גבוהים ברוב המטופלים. חזרה הדרגתית לפעילות לרוב תוך מספר שבועות.

השוואת טיפולים לתסמונת התעלה הקרפלית

טבלה ב' — השוואת גישות טיפול ב-CTS: עדויות, יתרונות וחסרונות
גישת טיפול רמת עדות יתרון עיקרי חיסרון/מגבלה מתאים ל
ספלינט לילי בינונית (קצר-טווח) אי-פולשני, עזרה מיידית בסימפטומים לילה לא פותר את הגורם; מעט עדות לטווח ארוך CTS קל · הריון · ניסיון ראשוני
קורטיזון (הזרקה) חזקה (קצר-טווח) שיפור מהיר לטווח קצר היתרון לרוב לא נשמר לטווח ארוך CTS בינוני · לפני אבחון סופי
פיזיותרפיה (תרגולים) מוגבלת — נדרש מחקר נוסף אי-פולשני; משלים ספלינט הבדל מול ספלינט בלבד לא תמיד מובהק (Akalin 2002) CTS קל-בינוני · כל שלב
ניתוח CTR מקובל קלינית שחרור מבני קבוע; שיעורי הצלחה גבוהים פולשני; דורש תקופת התאוששות CTS חמור · כישלון שמרני
NSAID פומי נמוכה הקלה ראשונית בכאב לא פותר לחץ עצבי; תופעות לוואי טיפול תמיכתי בלבד

אילו תרגולים עוזרים לכאב בכף יד?

בקצרה: שלושה סוגי תרגולים עיקריים: גלישת עצב (Nerve Glides) להפחתת לחץ עצבי ב-CTS, גלישת גיד (Tendon Glides) לניוד גידי הכיפוף, וחיזוק אקסנטרי של שרירי שורש כף היד לטנדינופתיות. פרוטוקול טיפוסי: 3 סבבים × 10 חזרות × 3 פעמים ביום. לרוב רואים שיפור תוך 4–6 שבועות.

תרגולים לכאב כף יד לא מיועדים רק ל-CTS. לכל אחת מחמש הסיבות השכיחות שתוארו יש פרוטוקול תרגולים ספציפי. החשיבה המנחה: עומס מבוקר הוא הגירוי לריפוי — הבעיה אינה פעילות עצמה, אלא עומס לא מתאים. בסקירה השיטתית של Huisstede et al. (Arch Phys Med Rehabil, 2010,) על טיפולים לא-ניתוחיים ב-CTS, נמצאה עדות לשילוב של ספלינט לילי, תרגולי גלישה ותנועה מבוקרת — עדיף על מנוחה פסיבית בלבד לטווח הקצר והבינוני.

תרגולי גלישת עצב — Nerve Glides

ביצוע: מתחילים ביד ריקה ורפויה, אצבעות ישרות בצד הגוף. מרחיבים בהדרגה את שורש כף היד לאחור (dorsiflexion), ממתחים את האצבעות לאחור, ולבסוף מסיטים את כל הגפה עם כיפוף מרפק וסיבוב כתף — ומשחררים. חזרה על הסדר 10 פעמים. עצרו אם מרגישים נימול — זהו גבול הטווח המותר.

תרגולי גלישת גיד — Tendon Glides

ה-5 עמדות: (1) Straight — כל האצבעות ישרות; (2) Hook fist — PIP כפוף, MCP ישר; (3) Full fist — כיפוף מלא; (4) Tabletop — MCP 90°, IP ישר; (5) Straight fist — MCP ישר, IP כפוף. מעברים איטיים בין העמדות, 10 חזרות × 3 סטים. מטרה: להניע את תשעת גידי הכיפוף מתחת לרצועת הקרפוס.

חיזוק אקסנטרי של שורש כף היד

לטנדינופתיות (De Quervain, ECU): חיזוק אקסנטרי הוא הפרוטוקול המוביל. ביצוע: מחזיקים גיר קטן או בקבוק מים קטן. מרחיבים את שורש כף היד לאחור עם כוח (כיווץ קונצנטרי), ואז מחזירים לאט-לאט לכיפוף תוך 4 ספירות (שלב אקסנטרי). 15 חזרות × 3 סטים, 3 פעמים ביום. מותר קצת כאב (עד 4/10) — יותר מזה עצרו ופנו להכוונה.

מתיחה של כיפוף שורש כף היד ו-Tenodesis stretch

לכל מצבי כאב כף יד: הרחבת שורש כף היד עם יד נגדית, מחזיקים 30 שניות, 3 חזרות. כיפוף — אותו הדבר. מטרה: שמירה על טווח תנועה ומניעת הדבקות ברצועות. ניתן לבצע בכל עת, לא רק בשיקום.

שלבי שיקום כף יד — פרוטוקול התרגולים

טבלה ג' — שלבי שיקום: תרגולים, מינון ומטרות לפי שלב
שלב זמן מטרה עיקרית תרגולים מינון
1 — חריפה שבוע 1–2 הפחתת דלקת + ניוד עדין Tendon glides · Nerve glides עדינים · ספלינט לילי 10 חזרות × 3 סטים · 3×/יום · כאב <3/10
2 — תת-חריפה שבוע 2–5 שיפור ניוד + חיזוק ראשוני תרגולי גלישת עצב מלאים · כיפוף/הרחבה עם התנגדות קלה · מתיחות 15 חזרות × 3 סטים · 2–3×/יום
3 — חיזוק שבוע 5–10 חיזוק אקסנטרי + יציבות אקסנטרי שורש כף היד · Grip strengthening · Pinch strengthening · ECU/APL ספציפי 15 חזרות × 3 סטים · 3×/שבוע · כאב <4/10
4 — שיקום פונקציונלי שבוע 8–14 חזרה לפעילות מלאה תרגולים ספציפיים לפעילות (מחשב, ספורט, נגינה) · עומסים מלאים פרוגרסיה הדרגתית + מדידת כאב שבועית
5 — מניעה אחזקה מניעת הישנות 2–3 סטים תרגולים × 3×/שבוע · ארגונומיה · הגנה בספורט לכל החיים — עומס מבוקר הוא המפתח

מתי לפנות לפיזיותרפיסט לכאב כף יד?

בקצרה: פנה לאבחון פיזיותרפי אם: כאב שלא חולף תוך 2–3 שבועות, נימול לילי חוזר, כאב בפעולות יומיומיות (הרמה, גריפה, מקלדת), או חולשה ניכרת. אבחון מוקדם מונע הדרדרות ומוביל לטיפול ממוקד במקום "הסתדר" כללי. ב-CTS — עיכוב טיפול מוביל לניוון עצב קשה יותר לשיקום.

ישנה נטייה נפוצה "להסתדר" עם כאב בכף היד — לקחת NSAID, לפוש, לחכות שייעבר. בחלק מהמקרים זה עובד. אך בכמה מהמצבים המתוארים, עיכוב האבחון מחמיר ומאריך את ההחלמה:

סימנים שמחייבים פנייה לאבחון

  • נימול לילי חוזרני: בעיקר בשלוש האצבעות הראשונות — ייתכן CTS. מיפוי מוקדם מונע ניוון עצבי.
  • כאב שנמשך מעל 3 שבועות ולא מגיב להפחתת עומס עצמית.
  • כאב בפעולות יומיומיות: פתיחת בקבוק, הרמת ילד, שימוש במחשב, סיבוב מפתח — כולם אינדיקציות לאבחון.
  • חולשה בגריפה: קושי לאחוז כוסות, בקבוקים, מעקות — עלול להעיד על ניוון שריר Thenar ב-CTS.
  • גוש בשורש כף היד: בחן אם גדל, כואב או מגביל תנועה — עשוי להיות גנגליון.
  • כאב בבסיס האגודל: בעיקר לאחר לידה או בשימוש ממושך בסמארטפון — De Quervain לא מטופל מחמיר.

מה כולל אבחון פיזיותרפי לכאב כף יד?

ב-Recovery TLV, הערכה ראשונית לכאב כף יד כוללת: (1) היסטוריה קלינית מלאה — אופי הכאב, תזמון, גורמים מחמירים ומקלים, פעילות ומקצוע. (2) אבחון פיזיקלי — מבחני Phalen, Tinel, Durkan, Finkelstein, Grind test, ECU Synergy. (3) מדידת טווח תנועה וחוזק גריפה. (4) תכנית טיפול מותאמת אישית — שלא כוללת "נוח ותראה".

כאב בכף יד שלא חולף? אבחון מדויק ופרוטוקול טיפול ממוקד — פגישה אחת מספיקה כדי להבין מה קורה.

קבע הערכה ראשונית

שאלות נפוצות על כאב כף יד

מה הסיבות הנפוצות לכאב בכף יד?
5 סיבות עיקריות אחראיות לרוב מקרי כאב כף יד: (1) תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) — נימול לילי בשלוש אצבעות ראשונות, הנפוצה ביותר. (2) De Quervain — כאב בבסיס האגודל, שכיח אצל אמהות ומשתמשי סמארטפון. (3) ECU טנדינופתיה — כאב בצד האולנרי, שכיח אצל שחקני מחבט. (4) OA מפרקי שורש כף היד — נוקשות ו/או כאב בגיל מבוגר יותר. (5) ציסטת גנגליון — גוש רך-קשיח בגב שורש כף היד. כל אחת דורשת פרוטוקול טיפול שונה.
האם תרגולים עוזרים לתסמונת התעלה הקרפלית?
כן — תרגולי גלישת עצב ותנועה מבוקרת משמשים כחלק מהטיפול השמרני. במחקר RCT (Akalin et al., Am J Phys Med Rehabil, 2002) קבוצת ספלינט + תרגולים השיגה 93% תוצאות טובות-מצוינות לעומת 72% בספלינט בלבד (ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית, למעט בחוזק ה-pinch). Huisstede et al. (2010), בסקירה שיטתית של שתי סקירות ו-20 מחקרי RCT, מצאו עדות לטיפולים שמרניים (ספלינט, הזרקת קורטיזון ועוד) בעיקר לטווח הקצר.
מתי ניתוח לתסמונת התעלה הקרפלית?
ניתוח (Carpal Tunnel Release) נשקל כאשר: (1) CTS חמור עם ניוון שריר Thenar; (2) EMG מראה denervation; (3) כישלון מלא של טיפול שמרני (ספלינט + הזרקת קורטיזון + פיזיותרפיה). זהו הליך מקובל עם שיעורי הצלחה גבוהים. ב-CTS קל-בינוני, ניסיון שמרני מלא לפני ניתוח הוא הגישה המקובלת. Padua et al. (Lancet Neurol 2016) מדגישים שמטופלים ניתנים לאבחון מהיר ומגיבים היטב לטיפול.
מה זה De Quervain ואיך מאבחנים?
De Quervain הוא דלקת בנדנות גידי APL ו-EPB בתעלה הדורסלית הראשונה — ממוקמת בבסיס האגודל בצד הרדיאלי. שכיח פי 6 בנשים לעומת גברים (Daglan et al., 2023), ובאוכלוסייה הכללית 1.3% בנשים מול 0.5% בגברים (Walker-Bone et al., 2004). אבחון: בדיקת פינקלשטיין/Eichhoff — סגירת אגרוף עם האגודל בפנים + סטייה אולנרית. כאב חריף = חיובי (מבחן רגיש אך לא סגולי). גורמי הסיכון העיקריים לאחר לידה: הריון ממושך ולידה ראשונה.
מתי לפנות לפיזיותרפיסט לכאב כף יד?
פנה לפיזיותרפיסט כאשר: (1) כאב שלא משתפר תוך 2–3 שבועות; (2) נימול לילי חוזרני בידיים; (3) כאב בפעולות יומיומיות — מקלדת, הרמת חפצים, פתיחת בקבוק; (4) חולשה בגריפה; (5) כאב בבסיס האגודל לאחר לידה. אבחון מוקדם מונע הדרדרות ומקצר משמעותית זמן שיקום. ב-CTS — עיכוב טיפול מוביל לניוון עצבי שמשתקם לאט יותר.
Alejandro Zubrisky BPT
Alejandro Zubrisky, BPT
פיזיותרפיסט · רישיון 10-120163 · 21+ שנות ניסיון קליני
מומחה לפיזיותרפיה ספורטיבית ואורתופדית. Recovery TLV, יעקב אפטר 9, תל אביב. ORCID 0009-0003-1069-937X

מצבים נלווים שאנו מטפלים בהם

תסמונת התעלה הקרפלית דה קוורן מרפק טניס מרפק גולף

כאב בכף יד? בוא נזהה מה קורה בדיוק

הערכה ראשונה ב-Recovery TLV: אבחון מדויק (CTS / De Quervain / ECU / OA), בדיקות קליניות ופרוטוקול טיפול מותאם — ₪400, 50–60 דקות, 1:1.

קבע הערכה ראשונית וואטסאפ

מקורות מחקריים

  1. Padua L, Coraci D, Erra C, et al. Carpal tunnel syndrome: clinical features, diagnosis, and management. Lancet Neurology. 2016;15(12):1273–1284. DOI: 10.1016/S1474-4422(16)30231-9
  2. Akalin E, El O, Peker O, et al. Treatment of carpal tunnel syndrome with nerve and tendon gliding exercises. American Journal of Physical Medicine & Rehabilitation. 2002;81(2):108–113. DOI: 10.1097/00002060-200202000-00006 · PMID: 11807347
  3. Daglan E, Morgan S, Yechezkel M, et al. Risk factors associated with de Quervain tenosynovitis in postpartum women. Hand (N Y). 2023;19(4):643–647. DOI: 10.1177/15589447221150524 · PMID: 36692105
  4. Atroshi I, Gummesson C, Johnsson R, McCabe SJ, Ornstein E. Severe carpal tunnel syndrome potentially needing surgical treatment in a general population. Journal of Hand Surgery (American). 2003;28(4):639–644. DOI: 10.1016/s0363-5023(03)00148-5 · PMID: 12877853
  5. Zhang D, Chruscielski CM, Blazar P, Earp BE. Accuracy of provocative tests for carpal tunnel syndrome. Journal of Hand Surgery Global Online. 2020;2(3):121–125. DOI: 10.1016/j.jhsg.2020.03.002 · PMID: 35415497
  6. Szabo RM, Slater RR, Farver TB, Stanton DB, Sharman WK. The value of diagnostic testing in carpal tunnel syndrome. Journal of Hand Surgery (American). 1999;24(4):704–714. DOI: 10.1053/jhsu.1999.0704 · PMID: 10447161
  7. Goubau JF, Goubau L, Van Tongel A, et al. The wrist hyperflexion and abduction of the thumb (WHAT) test: a more specific and sensitive test to diagnose de Quervain tenosynovitis than the Eichhoff's test. Journal of Hand Surgery (European). 2013;39(3):286–292. DOI: 10.1177/1753193412475043 · PMID: 23340762
  8. Huisstede BM, Hoogvliet P, Randsdorp MS, Glerum S, van Middelkoop M, Koes BW. Carpal tunnel syndrome. Part I: effectiveness of nonsurgical treatments — a systematic review. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation. 2010;91(7):981–1004. DOI: 10.1016/j.apmr.2010.03.022 · PMID: 20599038
  9. Graham B. The value added by electrodiagnostic testing in the diagnosis of carpal tunnel syndrome. Journal of Bone and Joint Surgery (American). 2008;90(12):2587–2593. DOI: 10.2106/JBJS.G.01362 · PMID: 19047703
  10. Walker-Bone K, Palmer KT, Reading I, Coggon D, Cooper C. Prevalence and impact of musculoskeletal disorders of the upper limb in the general population. Arthritis & Rheumatism. 2004;51(4):642–651. DOI: 10.1002/art.20535 · PMID: 15334439
  11. Shi Q, MacDermid JC, Santaguida PL, Kyu HH. Predictors of surgical outcomes following anterior transposition of ulnar nerve for cubital tunnel syndrome: a systematic review. Journal of Hand Surgery (American). 2011;36(12):1996–2001. DOI: 10.1016/j.jhsa.2011.09.024 · PMID: 22123047
  12. Carlson H, Colbert A, Frydl J, et al. Current options for nonsurgical management of carpal tunnel syndrome. International Journal of Clinical Rheumatology. 2010;5(1):129–142.
  13. Werner RA, Andary M. Carpal tunnel syndrome: pathophysiology and clinical neurophysiology. Clinical Neurophysiology. 2002;113(9):1373–1381. PMID:12169318
  14. Bickel KD. Carpal tunnel syndrome. Journal of Hand Surgery (American). 2010;35(1):147–152. DOI:10.1016/j.jhsa.2009.11.003. PMID:20117319
  15. Witt JC, Stevens JC. Neurologic disorders masquerading as carpal tunnel syndrome: 12 cases of failed carpal tunnel release. Mayo Clinic Proceedings. 2000;75(4):409–413. PMID:10761498
  16. O'Brien VH. Current practice patterns in conservative management of de Quervain tenosynovitis. Journal of Hand Therapy. 2010;23(3):302–304.
  17. Peters-Veluthamaningal C, van der Windt DA, Winters JC, et al. Corticosteroid injection for de Quervain's tenosynovitis. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2009;(3):CD005616. DOI: 10.1002/14651858.CD005616.pub2 · PMID:19588376
  18. Akhtar S, Bradley MJ, Quinton DN, Burke FD. Management and referral for trigger finger/thumb. BMJ. 2005;331(7507):30–33.
  19. Earp BE, Floyd WE, Louie D, Koris M, Protomastro P. Ulnar nerve entrapment at the wrist. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons. 2014;22(11):699–706. DOI: 10.5435/JAAOS-22-11-699 · PMID:25344595

להרחבה — קריאה קשורה

וואטסאפ קביעת תור