פיזיותרפיה פרטית 1:1 בצפון תל אביב · ללא צורך בהפניית רופא · קביעת הערכה ←
ירך · לפני ניתוח · החלטה על הכנה

הכנה לניתוח החלפת ירך — שווה להתחיל פיזיותרפיה כבר לפני, ומה מכינים?

התאריך לניתוח כבר נקבע, ובינתיים עולות שאלות: האם להתחיל לתרגל עכשיו, ומה כדאי להכין בבית לפני שחוזרים מבית החולים?

כן, לרוב שווה, אבל בגודל צנוע: סקירות מוצאות שיפור קטן עד בינוני בכאב ובתפקוד סביב הניתוח, שלא תמיד נשמר. הערך המעשי הוא להגיע מוכנים: לדעת מה הגוף מסוגל לעשות, איך תתנהלו בימים הראשונים ומה לצפות. רקע: החלפת מפרק ירך והכנה פיזיותרפית לפני ניתוח.

בקצרה

  • בירך יש ראיות טובות מבברך. בסקירה של 18 מחקרים, פעילות גופנית לפני החלפת מפרק הובילה לירידה בכאב (SMD 0.45) ולשיפור בתפקוד המדווח (SMD 0.46) אצל ממתינים להחלפת ירך, אך לא אצל ממתינים להחלפת ברך (Gill & McBurney, 2013).
  • האפקט קטן עד בינוני. בסקירה של 35 מחקרים ו-2,956 מטופלים, מי שעבר תוכנית הכנה והחליף ירך דיווח על פחות כאב אחרי הניתוח (SMD 0.15) ועל תפקוד טוב יותר (SMD 0.32), עם אשפוז קצר יותר (p=0.027) (Moyer et al., 2017).
  • יש גם מי שמסייג. סקירה אחרת של 22 מחקרים ו-1,492 מטופלים (ירך וברך יחד) מצאה שיפור קטן בכאב רק עד ארבעה שבועות אחרי הניתוח, וקבעה שההשפעות קטנות וקצרות מדי כדי להיחשב משמעותיות קלינית (Wang et al., 2016).
  • הסבר כתוב לבד לא מספיק. בסקירה שיטתית של 14 מחקרים על החלפת ירך, תרגול גופני שיפר מבחני הליכה, קימה מכיסא ועלייה במדרגות, ואילו חינוך בלבד לא השפיע על התוצאות (Widmer et al., 2022).
  • ציפיות הן חלק מההכנה. בין 7% ל-15% מהמנותחים אינם מרוצים כעבור שנה, והגורם המרכזי לשביעות רצון הוא האם הציפיות התממשו (Palazzo et al., 2014).

מה קורה בפגישה הראשונה

  • פגישה אישית 1:1 של 50–60 דקות עם אלחנדרו זובריסקי, פיזיותרפיסט (BPT).
  • בודקים מה הירך מסוגלת לעשות היום — הליכה, מדרגות, כוח — ומה מגביל אותך.
  • יוצאים עם תוכנית לשבועות שלפני הניתוח, ומה כדאי להכין בבית לקראת החזרה.
  • סינון דגלי אזהרה, וכשצריך — המלצה לפנות לבירור רפואי.
  • ₪480 לטיפול, בלי צורך בהפניה.
לקבוע פגישה ראשונה

מה זה בעצם "הכנה לניתוח החלפת ירך", ולמי היא מתאימה?

הכנה לניתוח היא תקופה מכוונת של חיזוק, תנועה והסבר בין ההחלטה על ניתוח לבין יום הניתוח. היא מתאימה כמעט לכל מי שמחכה להחלפת ירך, והיקפה נקבע לפי הכאב, הכוח, הזמן שנותר והמצב הבריאותי הכללי, תמיד בכפוף להנחיות המנתח ובית החולים, ולא במקומן.

בפועל אנשים מגיעים אלינו בשלוש נקודות שונות. יש מי שרק שמע מהאורתופד שהירך שחוקה והוא "יצטרך בסוף" ניתוח, ועדיין מתלבט. יש מי שיש לו תאריך, אולי בעוד חודשים ארוכים בגלל תור, ורוצה לא לשבת ולחכות. ויש מי שהניתוח כבר ממש בפתח ושואל אם נשאר בכלל מה לעשות. לכל אחד מהשלושה התשובה קצת שונה, ולכן אין "תוכנית הכנה אחת".

חשוב להבהיר גם מה הכנה אינה. היא לא ניסיון לדחות את הניתוח, ולא תחליף להחלטה של המנתח. מי ששוקל אם ניתוח הוא בכלל הצעד הנכון, מוזמן לקרוא קודם את המדריך על מתי באמת צריך החלפת מפרק ירך. וכאן אנחנו מתחילים מנקודה שבה ההחלטה כבר התקבלה, והשאלה היא איך מגיעים אליה במצב הטוב ביותר שאפשר.

לתפיסה שלנו יש בהכנה ארבעה רכיבים: מה הגוף יכול לעשות עכשיו (כוח, טווח תנועה, יציבות, הליכה), מה הבית והסביבה דורשים ממנו אחרי הניתוח, מה הציפיות שלכם לחודשים הקרובים, ומה סימני האזהרה שדורשים לחזור לרופא. ארבעתם נבחנים בפגישה, לא מהספר.

האם יש הוכחה שהכנה לפני ניתוח ירך באמת עוזרת?

יש ראיות לשיפור קטן עד בינוני, ובירך הן עקביות יותר מאשר בברך. סקירה על 18 מחקרים מצאה שירידה בכאב ושיפור בתפקוד אצל ממתינים להחלפת ירך, ללא אפקט דומה בברך (Gill & McBurney, 2013). אבל גודל האפקט צנוע, ולא כל הסקירות מסכימות.

הסקירה של Gill ו-McBurney, שנעשתה על ניסויים מבוקרים בלבד, בדקה אנשים שמחכים להחלפת מפרק וקיבלו תוכנית פעילות גופנית לעומת קבוצה שלא קיבלה התערבות. אצל הממתינים להחלפת ירך, הפער בין הקבוצות היה בינוני בגודלו בכאב (SMD 0.45, רווח סמך 0.15 עד 0.75) ובתפקוד שדווח על ידי המטופלים (SMD 0.46, רווח סמך 0.20 עד 0.72). אצל הממתינים להחלפת ברך לא נמצא הבדל מובהק באף מדד. כלומר מי שמחכה לירך הוא דווקא הקבוצה שהספרות מעודדת יותר (Gill & McBurney, 2013).

הסקירה הגדולה יותר של Moyer ושותפים כללה 35 ניסויים עם 2,956 מטופלים. אצל מי שעבר החלפת ירך, נמצא פחות כאב אחרי הניתוח (SMD 0.15, רווח סמך 0.03 עד 0.27), תפקוד טוב יותר (SMD 0.32, רווח סמך 0.15 עד 0.50) ואשפוז קצר יותר (p=0.027). בחרדה נראה שיפור קטן עד בינוני, אבל הוא לא היה מובהק סטטיסטית (SMD 0.17, רווח סמך מינוס 0.05 עד 0.39). המחברים עצמם סיכמו שגודלי האפקט קטנים עד בינוניים, ושאיכות ההתערבויות בניסויים השתנתה מאוד (Moyer et al., 2017).

מה זה אומר בגובה העיניים? אם נשווה בין שני אנשים מאותו גיל ועם אותה ירך, ההכנה לא הופכת את ההחלמה למשהו אחר. היא מזיזה אותה קצת לכיוון הטוב. בהחלמה שכוללת חודשים של עבודה, "קצת" יכול להיות ההבדל בין לצאת מבית החולים בביטחון לבין לצאת עם פחד.

אז למה יש סקירות שמוצאות שזה כמעט לא עוזר?

כי המחקרים שונים מאוד זה מזה בסוג התרגול, בעוצמה ובאופן המדידה, ורבים מהם קטנים או בסיכון גבוה להטיה. כשמאחדים ירך וברך יחד ובוחנים מדדים קשים כמו אשפוז ועלויות, האפקט מתקטן. זו סיבה לצניעות בהבטחות, לא סיבה לוותר על ההכנה, וגם הזמנה לבחור בקפידה מה מכינים ולמי.

סקירה של Wang ושותפיו כללה 22 ניסויים עם 1,492 מטופלים, מהם 18 עם סיכון גבוה להטיה. ההכנה הפחיתה מעט את הכאב בשבועות הראשונים אחרי הניתוח (הפרש של 6.1 נקודות בסקאלה של 0 עד 100, רווח סמך 1.6 עד 10.6), אבל ההבדל לא נשמר מעבר לארבעה שבועות. התפקוד השתפר מעט בשבועות 6 עד 8 ו-12 (הפרש 4.0 נקודות, רווח סמך 0.5 עד 7.5), וגם הזמן עד עלייה במדרגות, שימוש בשירותים וישיבה על כיסא התקצר בכ-0.9 עד 1.4 ימים. מנגד, לא נמצא הבדל במדד איכות החיים SF-36, במשך האשפוז או בעלות הכוללת. המחברים הגיעו למסקנה שההשפעות קטנות וקצרות מדי כדי להיחשב משמעותיות קלינית, והדגישו שהאפקטים דומים בברך ובירך (Wang et al., 2016).

סקירת-על של עשר סקירות שיטתיות בגיל מבוגר הגיעה למסקנה דומה: ההכנה מקצרת אשפוז, אבל לא שיפרה את ההחלמה התפקודית אחרי הניתוח. חשוב לשים לב להסתייגות שהמחברים הוסיפו בעצמם: רוב הסקירות לא בדקו אם ההכנה שיפרה את המצב לפני הניתוח, כי רוב המחקרים הבודדים לא מדדו את זה (Almeida et al., 2020).

שתי הקריאות האלה אינן סותרות את התמונה הכללית. הן אומרות שההשפעה על ההחלמה הארוכה לא הוכחה, ושהתועלת העיקרית שנמדדה היא בחלון הקרוב לניתוח, אצל חלק מהמטופלים. ההחלטה האם להשקיע בה זמן וכסף היא שלכם, והיא צריכה להתבסס על כך ולא על הבטחות.

מה מכינים בפועל לפני החלפת ירך: כוח, תנועה, או משהו אחר?

רוב הראיות תומכות בתרגול גופני מפוקח, בעיקר חיזוק שרירי הרגל והירך ועבודה על קימה, הליכה ומדרגות. הסבר בלבד כמעט לא שינה תוצאות. מה בדיוק לתרגל, באיזו עוצמה ובאיזה קצב, נקבע בבדיקה, מותאם לכאב ולמגבלה שלכם ומתעדכן לפי התגובה, ולא נלקח מרשימה כללית.

סקירה שיטתית של 14 מחקרים על הכנה לפני החלפת ירך מצאה שמי שעשה תרגול גופני הראה שיפור במבחן הליכה של שש דקות, במבחן Timed Up and Go, בקימה מכיסא ובעלייה במדרגות, בהשוואה למי שלא קיבל התערבות. מנגד, במדדים שמבוססים על שאלונים כמו WOMAC, HOOS ו-SF-36 לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במחקרים שנכללו. חינוך לבדו לא השפיע על התוצאות, ולא דווחו השפעות שליליות של ההכנה (Widmer et al., 2022).

ניסוי מבוקר דני בחן אימון התנגדות מפוקח בקרב 80 מטופלים עם שחיקת ירך שהמתינו להחלפה (גיל ממוצע 70.4 עם סטיית תקן 7.6). לאחר פרק זמן של עשרה שבועות בהדרכה נמדד שיפור של 10.0 נקודות בתת-סקאלת התפקוד של HOOS לעומת טיפול רגיל (רווח סמך 4.7 עד 15.3). ההיענות הייתה 93% ולא דווחו אירועים חריגים. כוח הרגל ("הספק") עלה גם הוא (Hermann et al., 2016).

מטא-אנליזה נוספת, הפעם על חמישה ניסויים בלבד עם 256 משתתפים שעברו החלפת ירך או ברך, התמקדה בניסויים שבהם עוצמת האימון תועדה במפורש. היא מצאה שיפור בינוני עד גדול בביצועים תפקודיים ובכוח מיישרי הברך שלושה חודשים אחרי הניתוח, ושיפור קטן עד בינוני שנים עשר חודשים אחריו. המחברים מציינים שהמחקרים מגוונים מדי כדי לקבוע עוצמה אופטימלית (Jørgensen et al., 2022). שימו לב: הערבוב של ירך וברך בסקירה הזו אומר שהמסקנה הישימה לירך בלבד חלשה יותר.

ומה אנחנו לא כותבים כאן? אנחנו לא כותבים רשימת תרגילים. לא בגלל שאין מה לומר, אלא כי בחירה של תרגיל לפני החלפת ירך תלויה בדברים שרק בדיקה מגלה: איזה שריר חלש, איזה כיוון תנועה כואב, כמה הירך מוגבלת בכיפוף ובסיבוב, האם הגב או הברך מעמיסים, מה יום הניתוח המתוכנן. תרגיל שמתאים לאחד יכול לכאוב לשני.

האם כדאי להתרגל לפני הניתוח לשימוש בהליכון, בקביים ובמעברים?

יש סימנים שכן. בניסוי קטן, מי שהתאמן מראש בפעולות הבסיס של השיקום עלה במדרגות, ישב על כיסא והשתמש בשירותים מוקדם יותר מקבוצת הביקורת. הנחיות קליניות ממליצות על הערכת עזרי הליכה לפני הניתוח, אבל הראיות לפיזיותרפיה בשלב ההכנה עצמו מוגבלות, ולכן זה כיוון סביר ולא כלל מוכח.

ניסוי מבלגרד, שכלל 45 מטופלים מתחת לגיל 70, חילק אותם באקראי לשתי קבוצות. הקבוצה שקיבלה פגישה אחת עם רופא שיקום ועוד שני תרגולים מעשיים עם פיזיותרפיסט, שבהם התאמנו בפעולות בסיס מתוכנית השיקום שאחרי הניתוח, עלתה וירדה במדרגות מוקדם יותר, השתמשה בשירותים ובכיסא מוקדם יותר, והייתה עצמאית יותר ביום השלישי אחרי הניתוח. עם זאת, שתי הקבוצות התחילו ללכת באותו זמן, משך האשפוז היה דומה, וכאב וטווח תנועה לא נבדלו בשחרור (Vukomanović et al., 2008).

בסקירת הנחיות קליניות שכללה 123 מאמרים, אחת המסקנות הייתה שהערכת המטופל, שימוש בעזרי הליכה והדרכה לניהול עצמי מומלצים לפני ואחרי החלפת ירך וברך. מנגד, הסקירה מצאה ראיות מוגבלות בעד או נגד פיזיותרפיה בשלב ההכנה עצמו (Krysa et al., 2022).

כאן בדיוק נכנסת ההבחנה בין "מה שווה לדעת" לבין "מה לעשות לבד". אנחנו לא נלמד אתכם כאן איך להתהלך עם הליכון. מה שכן ראוי לשאול בפגישה הוא: האם אתם יודעים להשתמש בעזרי ההליכה שיוצמדו אליכם? האם הכיסאות, המיטה והשירותים בבית מתאימים לטווח התנועה המוגבל בימים הראשונים? האם יש מי שיכול לעזור? את זה בודקים, מדמים ומתרגלים עם מטפל, ולא מנחשים.

האם הדרכה ומידע לפני הניתוח באמת מורידים חרדה ופחד?

חלקית. בניסוי צרפתי, מי שהשתתף במפגש הדרכה קבוצתי לפני החלפת ירך היה פחות חרד לפני הניתוח והרגיש פחות כאב. אבל בסקירות, חינוך לבדו לא שיפר תוצאות אחרי הניתוח. ההדרכה עוזרת בעיקר לתחושת הביטחון ולציפיות, ופחות לתפקוד עצמו, ולכן היא משלימה את התרגול ולא מחליפה אותו.

בניסוי של Giraudet-Le Quintrec, 100 מטופלים רנדומליים להחלפת ירך ראשונה חולקו לשתי קבוצות. 48 השתתפו במפגש מידע קבוצתי רב-תחומי שנערך בין שבועיים לשישה שבועות לפני הניתוח. הקבוצה הזו הייתה פחות חרדה לפני הניתוח, דיווחה על פחות כאב לפניו, ועמדה על הרגליים מוקדם יותר. הירידה בחרדה לא נשמרה כמובהקת אחרי הניתוח (Giraudet-Le Quintrec et al., 2003). זה ניסוי יחיד, בבית חולים אחד, שפורסם ב-2003.

ציפיות הן המקום שבו המידע באמת משנה. במחקר שבו רואיינו 132 מטופלים לפני החלפת ירך ו-123 מהם נבדקו כעבור שנה, המחברים מציינים שבין 7% ל-15% מהמנותחים אינם מרוצים. הגורם המרכזי לשביעות הרצון היה האם ציפיותיהם של המטופלים התממשו. מי שהיה במצב נפשי טוב יותר ובתפקוד טוב יותר לפני הניתוח נטה יותר לראות את ציפיותיו מתממשות, והמחברים המליצו לזהות מראש מטופלים עם רווחה נפשית או תפקוד נמוכים ולהסביר להם במפורש מה לצפות (Palazzo et al., 2014).

ממצאים דומים עולים ממחקר עוקבה גדול יותר, של 850 מנותחי ירך, שבו 7% היו לא מרוצים כעבור שנה. בניתוח רב-משתני, הגורם היחיד שניבא חוסר שביעות רצון היה דלקת מפרקים סימפטומטית במפרק גדול אחר, והמחברים הדגישו שהקלה בכאב וניהול ציפיות הם קריטיים (Anakwe et al., 2011). בפועל זה אומר שהחלפת ירך לא פותרת כאב שמקורו בברך, בגב או בירך השנייה, והשיחה על כך כדאי שתתקיים לפני הניתוח ולא אחריו.

לבסוף, ביטחון עצמי. במחקר של 103 מנותחי ירך וברך יחד, הביטחון העצמי לפני הניתוח ניבא רק את מהירות ההליכה אחרי שישה חודשים, והביטחון העצמי בשישה השבועות הראשונים אחרי הניתוח ניבא טוב יותר את התוצאה. המחברים הסיקו שכדאי למקד התערבויות בשלב שאחרי הניתוח (van den Akker-Scheek et al., 2007). זה תזכורת לצניעות: ההכנה לא מבטיחה לבנות ביטחון, ומה שבאמת חשוב הוא שהליווי ימשיך אחרי הניתוח.

למי ההכנה מתאימה במיוחד, ולמי פחות?

אין כלל מוכח, אבל יש כיוונים. התרגול נסבל גם אצל מבוגרים שבריריים, והוא מתאים במיוחד למי שהתפקוד שלו כבר ירד והזמן עד הניתוח ארוך. מי שהכאב שלו קשה מאוד או שמצבו מחמיר במהירות לא אמור לדחות את הניתוח או את הפנייה לרופא בגלל הכנה.

בניסוי פיילוט הולנדי של Hoogeboom על קשישים שבריריים (21 משתתפים, גיל ממוצע 76), תוכנית קצרה ומותאמת אישית של שלושה עד שישה שבועות נסבלה היטב. בקבוצת המתאמנים נראה שיפור לפני הניתוח בזמן קימה מכיסא (ירידה של 2.9 שניות) ובמבחן Timed Up and Go (ירידה של 4.4 שניות), אך רווחי הסמך של שני המדדים כללו את האפס, ואחרי הניתוח לא נמצאו הבדלים מובהקים. 66% מהמטופלים הזכאים לא השתתפו, בעיקר מסיבות לוגיסטיות, מה שיצר הטיית בחירה (Hoogeboom et al., 2010). בקיצור: אפשרי ובטוח, אבל לא הוכח כמשנה את התוצאה, ואנשים שבריריים קשה להביא לתוכנית.

סקירה רחבה של 48 ניסויים באורתופדיה (3,570 משתתפים) מצאה בקרב מי שמחכה להחלפת ירך ראיות ברמת ודאות בינונית לשיפור באיכות החיים לפני הניתוח (SF-36, הפרש 7.35 נקודות, רווח סמך 3.15 עד 11.54) ובכוח הפשוק של הירך (SMD 1.03, אך רווח סמך 0.03 עד 2.02, כלומר רחב מאוד). שאר ההבדלים שדווחו במאמר, בכלל ההליכים האורתופדיים, דורגו על ידי המחברים כאיכות נמוכה עד נמוכה מאוד (Punnoose et al., 2023).

יש גם שאלה הפוכה: מי עשוי להיות בסיכון להחלמה איטית, ולכן כדאי לשים לו עין? מחקר יפני בן 317 מנותחי ירך מצא שמהירות הליכה מרבית לפני הניתוח ניבאה אם המטופל ילך ללא עזר ביום החמישי אחרי הניתוח, ברמת ניבוי (AUC 0.70) שווה למודל קליני שכלל גיל, מין, כוח רגליים וטווח תנועה (0.70). המחקר רטרוספקטיבי, נערך ביפן, ודיוק של 0.70 הוא בינוני, כך שזה אינדיקטור שמעלה את שאלת ההכנה ולא מנבא גורל (Shibuya et al., 2020). בהקשר שלנו, הליכה נצפית במסגרת הבדיקה הקלינית, והיא אינה שירות נפרד.

מצבי פתיחה שונים, והכיוון שהראיות מצביעות עליו
המצב שלכםמה הראיות מאפשרות לומרכיוון מעשי (שיקול קליני)
תאריך ניתוח רחוק, כאב נסבלהכנה גופנית שיפרה כאב ותפקוד אצל ממתינים להחלפת ירך (Gill & McBurney, 2013); כוח הפשוק ואיכות החיים השתפרו לפני הניתוח ברמת ודאות בינונית (Punnoose et al., 2023).הערכה ובניית תוכנית ממושכת עם ליווי; זה המצב שבו הכי כדאי להתחיל.
תאריך קרובהכנה קצרה, שכללה התרגלות לפעולות הבסיס, הובילה לעצמאות מוקדמת יותר במדרגות, בכיסא ובשירותים (Vukomanović et al., 2008).פגישה אחת או שתיים (שיקול קליני) שמתמקדות במעברים, בעזרי הליכה ובציפיות, בלי לנסות "לבנות כוח" בזמן קצר.
מבוגר/ת, תפקוד ירוד או שבריריתוכנית קצרה ומותאמת נסבלה היטב, אך השיפור הבולט היה לפני הניתוח ולא אחריו, ואחוז גבוה של זכאים שלא השתתפו (Hoogeboom et al., 2010).הערכה יסודית של בטיחות ויציבות, תוכנית מותאמת, ושיחה עם הרופא המטפל.
כאב ברגל השנייה, בגב או בברךדלקת מפרקים סימפטומטית במפרק גדול אחר ניבאה חוסר שביעות רצון אחרי החלפת ירך (Anakwe et al., 2011).לברר מה מקור הכאב לפני הניתוח, ולהגדיר מראש מה הניתוח יפתור ומה לא.
כאב חמור, לילי, מחמיר במהירותהמחקרים שהוצגו כאן לא בדקו מצב כזה, ויש סיכון לדחות בירור.לא מחכים להכנה. פונים לרופא המנתח ומעדכנים אותו.

מה קורה לכוח ולתפקוד בחודש הראשון אחרי הניתוח, ולמה זה קשור להכנה?

בחודש הראשון אחרי החלפת ירך יש ירידה מדידה בכוח השרירים ובביצועים הפונקציונליים, וכוח הרגליים יכול להישאר חלש יותר ממי שלא נותח גם כעבור שנה. זו הסיבה העיקרית לרצות להתחיל מנקודת פתיחה חזקה ככל האפשר, אף שמחקר זה לא בדק הכנה, אלא רק תיאר את הירידה.

מחקר של Judd ושותפיו עקב אחרי 26 מטופלים שעברו החלפת ירך, בחודש, שלושה, שישה ושנים עשר חודשים אחרי הניתוח, והשווה אותם ל-19 מבוגרים בלי בעיית ירך. חודש אחרי הניתוח, למנותחים היה כוח (מומנט) נמוך ב-15% במכופפי ומיישרי הירך, ב-26% במרחיקי הירך וב-14% במכופפי ומיישרי הברך, וביצועים גרועים יותר במדרגות, ב-Timed Up and Go, בעמידה על רגל אחת ובהליכה של שש דקות. כעבור שנה הביצועים התפקודיים כבר לא היו שונים באופן מובהק מהקבוצה הבריאה (במדגם הקטן הזה), אבל הכוח של מיישרי הברך נשאר נמוך ב-17% ושל מכופפי הברך ב-23% (Judd et al., 2014).

המחקר קטן, ויש להיזהר מלהסיק ממנו יותר ממה שהוא מראה. הוא לא בדק הכנה, ולכן הוא לא מוכיח שהכנה תמנע את הירידה. אבל הוא מסביר מדוע הרציונל קיים: מי שנכנס לניתוח עם שרירים חזקים יותר יש לו, תיאורטית, יותר מרווח לפני שהכוח יורד לרמה שמגבילה. מה שהמחברים הציעו בעצמם היה שהשיקום עשוי להיות אפקטיבי במיוחד בחודש הראשון אחרי הניתוח, וזו מסקנה לגבי התזמון של שיקום ולא של הכנה.

מתי כדאי להתחיל, ומה אם התור לניתוח קרוב מאוד?

מוקדם ככל שהתאריך ידוע וככל שהמצב הרפואי מאפשר, כי מה שנבדק בספרות הוא תהליך של תרגול לאורך זמן ולא פעולה חד-פעמית. אין מועד אופטימלי מוכח. אם הניתוח קרוב מאוד, ההכנה מצטמצמת למעברים, לעזרי הליכה ולציפיות, ולא לניסיון לבנות כוח בזמן קצר.

התוכניות שנבדקו בניסויים שציטטנו נעו בין שלושה עד שישה שבועות (בניסוי ההולנדי, Hoogeboom et al., 2010) ועד עשרה שבועות (בניסוי הדני, Hermann et al., 2016), ומטא-אנליזה מציינת במפורש שעוצמה אופטימלית לא ידועה (Jørgensen et al., 2022). אז מי שמחכה חודשים ארוכים יכול לבחור בתהליך ארוך יותר, ומי שהניתוח שלו בעוד זמן קצר צריך לצמצם ציפיות. זה שיקול קליני, לא כלל מחקרי.

דבר נוסף שכדאי לדעת: כל הוראה של המנתח או בית החולים קודמת לכל מה שנכתב כאן. אם אתם מקבלים הוראות מוגבלות על פעילות לפני הניתוח, למשל בגלל מצב לב או טיפול בנוגדי קרישה, אנחנו נעבוד בתוכן. ההכנה לא נועדה לעקוף שום אזהרה רפואית.

ואם הבית שלכם, מקום העבודה או המשפחה מציבים אתגרים מיוחדים, כמו מדרגות בכניסה או גר/ה לבד, כדאי לעלות זאת בפגישה הראשונה ולא בשבוע האחרון. אנחנו מתכננים יחד לפי המצב. מי שכבר עבר החלפת ירך בצד אחד וממתין לצד השני, מוזמן לקרוא גם את המדריך על הירך השנייה.

מה קורה בפגישת הכנה ב-Recovery TLV?

פגישה אחת-על-אחת של 50-60 דקות עם אלחנדרו, פיזיותרפיסט, שמתחילה בהיכרות עם הירך, הכוח, טווח התנועה וההליכה שלכם, ממשיכה בהגדרת מטרה ובשיחה על ציפיות, ומסתיימת בתוכנית מותאמת אישית: אילו שרירים מחזקים, אילו מעברים מתרגלים, ומה כדאי לשאול את המנתח לפני הניתוח.

הבדיקה כוללת מה שהספרות מציינת כרלוונטי: כוח של שרירי הירך והרגל, טווח תנועה, יציבות, ההליכה כפי שהיא נראית בחדר, וקימה מכיסא ועלייה במדרגות. לפי הממצאים בונים תוכנית של ליווי ותרגול מותאם, מתקדמים לפי התגובה שלכם בפגישה, ומשתמשים בכלים שלנו כשיש בהם הגיון קליני. הכלים שאיתם אנחנו עובדים כוללים טיפול ידני ותרגול מתקדם הדרגתי.

חשוב להבהיר גם מה אין אצלנו: אין ביקורי בית, אין טיפול במים, וואיננו מוציאים מסמכים רפואיים לרופא. אם עולה מהבדיקה משהו שדורש חזרה לרופא, אלחנדרו יגיד לך במפורש אם צריך לחזור לרופא, ולמי. זה נכון גם לפני הניתוח וגם אחריו.

בסיום הפגישה אמורות להיות לכם שלוש תשובות: מה נקודת הפתיחה שלכם, מה כדאי להמשיך לעבוד עליו, ומה לשאול את המנתח. אם אתם צריכים רק פגישה אחת ולא ליווי, זה בסדר גמור. ההחלטה בידיכם.

מה אם התפקוד לא משתפר, ומתי זה לא מתאים לקליניקה?

אם אחרי תקופת עבודה אין שיפור בכוח, בהליכה או בכאב, או אם הכאב מחמיר, חוזרים לרופא המנתח כדי לבדוק אם הניתוח צריך להתקדם. ההכנה אינה תחליף לניתוח שהוחלט עליו, והיא לא מתאימה למי שמצבו הרפואי הכללי דורש קודם בירור או אישור של הרופא המטפל.

המטרה של ההכנה היא לא להוכיח שהירך "עוד מחזיקה". אם אחרי עבודה סבירה הכאב ממשיך לגבור, אם הוא מעיר אתכם בלילה, אם ההליכה מתקצרת, אז המידע הזה חשוב למנתח. בפגישה נגיד לכם את זה באופן ישיר, ואם יש צורך, תחזרו לרופא עם ממצאים מדידים (כוח, טווח תנועה, התקדמות) שאתם יכולים לתאר במילים שלכם.

יש גם מצבים שבהם הקליניקה לא המקום הנכון. מי שעבר שבר פתאומי בעקבות נפילה, או מי שמרגיש כאב חד חדש במפשעה שלא מאפשר לדרוך על הרגל, פונה מיד לחדר מיון. מי שחווה חום או נפיחות כואבת באחת משתי השוקיים, פונה לרופא עוד היום. מי שחווה קוצר נשימה פתאומי או כאב בחזה, מתקשר מיד למד״א 101. ומי שמצבו הרפואי הכללי, כמו מחלת לב לא יציבה, דורש קודם את אישור הרופא המטפל, יתחיל בו.

בנוסף, אנחנו לא נותנים זריקות, לא עושים ניתוחים, ולא יכולים לקבוע אם המפרק "מוכן" להחלפה. את זה קובע המנתח. מה שאנחנו כן יכולים לעשות הוא לעזור לכם להגיע לתאריך הניתוח כשהגוף והראש שלכם מוכנים, ולהמשיך ללוות אחריו.

מה המחקר אומר, בפירוט, למי שרוצה לבדוק בעצמו?

סיכום קצר: ראיות לתועלת קטנה עד בינונית בירך, חוסר הסכמה בין סקירות, ופערים גדולים בסוג ההתערבות, בעוצמה ובתזמון. החלק הבא מפרט כל מחקר עם האוכלוסייה שלו וההסתייגויות שלו, כדי שמי שרוצה לבדוק יוכל לשפוט בעצמו מה ניתן ללמוד מהם ומה לא.

סקירות על ירך וברך יחד או על ירך בלבד. Gill ו-McBurney כללו 18 מחקרים; אצל ממתינים להחלפת ירך נמצאו SMD של 0.45 לכאב (רווח סמך 0.15 עד 0.75) ושל 0.46 לתפקוד מדווח (0.20 עד 0.72), ואצל ממתינים להחלפת ברך לא נמצא הבדל בכאב, בתפקוד, במהירות הליכה או בכוח (Gill & McBurney, 2013). Moyer ושותפים כללו 35 ניסויים עם 2,956 משתתפים; אחרי החלפת ירך נמצאו כאב נמוך יותר (SMD 0.15), תפקוד טוב יותר (SMD 0.32) ואשפוז קצר יותר, ובכוח רביעית הארבע-ראשית נמצא שיפור רק אחרי החלפת ברך (SMD 0.42) (Moyer et al., 2017).

סקירות שמסייגות. Wang ושותפיו, 22 ניסויים, 1,492 מטופלים, 18 מהם בסיכון גבוה להטיה: שיפור קטן בכאב עד ארבעה שבועות אחרי הניתוח, שיפור קטן בתפקוד ב-6 עד 8 ו-12 שבועות, ללא הבדל במשך האשפוז, בעלות או ב-SF-36 (Wang et al., 2016). Almeida ושותפיו, סקירת-על של עשר סקירות: קיצור אשפוז, אך לא שיפור בהחלמה תפקודית, והסתייגות שרוב המחקרים לא בדקו את המצב לפני הניתוח (Almeida et al., 2020).

סקירות ספציפיות לירך. Widmer ושותפיו, 14 מחקרים: תרגול גופני שיפר מבחני 6 דקות הליכה, Timed Up and Go, קימה מכיסא ועלייה במדרגות, ללא הבדלים במדדי שאלונים; חינוך לבדו לא שיפר תוצאות (Widmer et al., 2022). Punnoose ושותפיו, 48 ניסויים בכלל האורתופדיה, בהם נכללה קבוצת ההחלפות של הירך: ודאות בינונית לשיפור באיכות החיים ובכוח הפשוק לפני הניתוח, וודאות נמוכה עד נמוכה מאוד ברוב מדדי התוצאה אחריו (Punnoose et al., 2023). Jørgensen ושותפיו, 5 ניסויים עם 256 משתתפים (ירך וברך): שיפור בינוני עד גדול שלושה חודשים אחרי הניתוח ושיפור קטן עד בינוני אחרי שנה (Jørgensen et al., 2022).

ניסויים בודדים. Hermann ושותפיו, 80 מטופלים בגיל ממוצע 70.4, אימון התנגדות מפוקח, שיפור של 10.0 נקודות בתפקוד HOOS, היענות 93%, ללא אירועים חריגים (Hermann et al., 2016). Hoogeboom ושותפיו, 21 שבריריים, שיפור לפני הניתוח (קימה מכיסא ו-TUG) עם רווחי סמך שכוללים אפס, ואחרי הניתוח ללא הבדלים מובהקים; 66% מהזכאים לא השתתפו (Hoogeboom et al., 2010). Vukomanović ושותפיו, 45 מטופלים מתחת לגיל 70, עצמאות מוקדמת במדרגות, בכיסא ובשירותים בלי הבדל במשך האשפוז (Vukomanović et al., 2008). Giraudet-Le Quintrec ושותפיו, 100 מטופלים, ירידה בחרדה וכאב לפני הניתוח אחרי מפגש הדרכה, ללא הבדל מובהק בחרדה אחריו (Giraudet-Le Quintrec et al., 2003).

מחקרי חיזוי והקשר. Judd ושותפיו: אחרי חודש ירידה ב-15% עד 26% בכוח המומנט בשרירי הירך והרגל ב-26 מנותחים, ואחרי שנה ירידה של 17% במיישרי הברך ו-23% במכופפיה בהשוואה לבריאים (Judd et al., 2014). Shibuya ושותפיו: 317 מטופלים, מהירות הליכה מרבית לפני הניתוח ניבאה הליכה עצמאית ביום החמישי ברמת AUC של 0.70, בדומה למודל קליני (Shibuya et al., 2020). Palazzo ושותפיו: 132 מטופלים, 123 מעקב לשנה; שביעות רצון תלויה ראשית בהתממשות הציפיות (Palazzo et al., 2014). Anakwe ושותפיו: 850 מטופלים, 7% לא מרוצים, ניבוי רק על ידי דלקת מפרקים סימפטומטית במפרק גדול אחר (Anakwe et al., 2011). van den Akker-Scheek ושותפיה: 103 מטופלים (ירך וברך), ביטחון עצמי לפני ניתוח ניבא רק מהירות הליכה בשישה חודשים (van den Akker-Scheek et al., 2007). Krysa ושותפיה: סקירה של 123 מאמרים והנחיות, המלצה על הערכה, עזרי הליכה וניהול עצמי, וראיות מוגבלות לפיזיותרפיה בשלב ההכנה (Krysa et al., 2022).

מה חסר. רוב הניסויים קטנים; רבים מהם מערבבים ירך וברך, או חולים בגילאים ובמצבים שונים; סוג ההתערבות, העוצמה והתזמון משתנים ביניהם; ובסקירה אחת לא נמצאה השפעה על איכות החיים ועל העלות. ולא מצאנו בין המחקרים שציטטנו נתונים מישראל, אז כל מסקנה אצלנו היא קירוב. אף אחד מהם לא בדק את מה שעושים בקליניקה פרטית אחד-על-אחד בתל אביב.

הסקירות והניסויים המרכזיים על הכנה לפני החלפת ירך, והסתייגויות
מקוראוכלוסייהממצא עיקריהסתייגות
Gill & McBurney, 201318 מחקרים, ממתינים להחלפת ירך וברךבירך: כאב SMD 0.45, תפקוד SMD 0.46; בברך: אין הבדלהערכת איכות לפי PEDro; מחקרים קטנים
Moyer et al., 201735 ניסויים, 2,956 מטופליםאחרי החלפת ירך: כאב SMD 0.15, תפקוד SMD 0.32, אשפוז קצר יותרגודל אפקט קטן עד בינוני; איכות ההתערבויות משתנה
Wang et al., 201622 ניסויים, 1,492 מטופלים (ירך וברך)שיפור קטן בכאב עד ארבעה שבועות; תפקוד שיפור קטן18 ניסויים בסיכון גבוה להטיה; לא משמעותי קלינית
Widmer et al., 202214 מחקרים, החלפת ירךתרגול משפר מבחני הליכה, קימה ומדרגות; חינוך לבדו לאאין הבדל במדדי שאלונים
Punnoose et al., 202348 ניסויים, אורתופדיה כלליתבירך: איכות חיים SF-36 וכוח פשוק משתפרים לפני הניתוח (ודאות בינונית)רווח סמך של כוח הפשוק רחב; אחרי הניתוח ודאות נמוכה
Hermann et al., 201680 מטופלים, שחיקת ירךHOOS תפקוד 10.0 נקודות יותר מטיפול רגילניסוי יחיד; התוצאות אחרי הניתוח דווחו בנפרד

דגלים אדומים, לא לתכנן הכנה: כאב פתאומי וחד במפשעה אחרי נפילה או פגיעה, כשאי אפשר לדרוך על הרגל; חולשה פתאומית ברגל, אובדן תחושה באזור הישבן והמפשעה או קושי בשליטה במתן שתן: פונים מיד לחדר מיון או מתקשרים למד״א 101, ולא נוהגים בעצמכם. קוצר נשימה פתאומי או כאב בחזה: מתקשרים מיד למד״א 101. נפיחות כואבת וחום באחת משתי השוקיים, או חום וסימני זיהום בעור באזור הניתוח המתוכנן: פונים לרופא עוד היום. כאב ירך שהחמיר בבת אחת בתקופת ההמתנה לניתוח הוא סיבה לעדכן את המנתח בהקדם.

שאלות נפוצות

האם הכנה לפני ניתוח ירך מקצרת את האשפוז?

בכמה סקירות כן. בסקירה של 35 ניסויים נמצא קיצור מובהק של משך האשפוז אחרי החלפת ירך (p=0.027) (Moyer et al., 2017). אבל סקירה אחרת של 22 ניסויים (ירך וברך יחד) לא מצאה הבדל במשך האשפוז (Wang et al., 2016). לכן קיצור האשפוז אפשרי, לא מובטח.

אני חושש/ת שהתרגול ירע את הכאב לפני הניתוח. זה בטוח?

בניסוי מבוקר על 80 מטופלים עם שחיקת ירך, אימון מפוקח הביא להיענות של 93% ולא דווחו אירועים חריגים (Hermann et al., 2016), ובסקירה של 14 מחקרים לא דווחו השפעות שליליות של ההכנה (Widmer et al., 2022). אבל זה בהקשר של תרגול מפוקח ומותאם. כאב חד שמחמיר בצורה ברורה הוא סיבה לעצור ולדווח, ולא לדחוף.

מספיק לראות סרטון או לקבל חוברת מבית החולים?

זה חלק מהתמונה, אבל כנראה לא מספיק לבדו. בסקירה של 14 מחקרים על החלפת ירך, חינוך בלבד לא שינה את התוצאות אחרי הניתוח, בעוד שתרגול גופני כן שיפר מבחני תפקוד (Widmer et al., 2022). מנגד, מפגש הדרכה קבוצתי הפחית חרדה וכאב לפני הניתוח בניסוי צרפתי (Giraudet-Le Quintrec et al., 2003). אז מידע משפר ביטחון, ותרגול משפר תפקוד.

כמה זמן לפני הניתוח צריך להתחיל?

אין מועד מוכח. הניסויים שציטטנו נעו מתוכנית של שלושה עד שישה שבועות (Hoogeboom et al., 2010) ועד עשרה שבועות (Hermann et al., 2016), והמחברים של מטא-אנליזה מציינים שעוצמה אופטימלית לא ידועה (Jørgensen et al., 2022). בפועל, מוקדם ככל שאפשר ובהתאם למצב הבריאותי. אם התאריך קרוב, מתמקדים במעברים ובציפיות.

האם ההכנה תבטיח שאהיה מרוצה מהניתוח?

לא. בין 7% ל-15% מהמנותחים לא מרוצים כעבור שנה, והגורם המרכזי הוא האם הציפיות שלהם התממשו (Palazzo et al., 2014). במחקר של 850 מנותחי ירך, 7% היו לא מרוצים, והגורם היחיד שניבא זאת בניתוח רב-משתני היה דלקת מפרקים סימפטומטית במפרק גדול אחר (Anakwe et al., 2011). ההכנה יכולה לסדר ציפיות, לא להבטיח תוצאה.

האם צריך הפניה מהרופא כדי להגיע אליכם לפני הניתוח?

לא, ההפניה אינה נדרשת. הפגישה עולה ₪480 ונמשכת 50-60 דקות, אחד-על-אחד. אם ייווצר צורך לחזור לרופא או למנתח, אלחנדרו יגיד לך במפורש אם צריך לחזור לרופא.

סיכום מובנה (לקריאת מנועי AI)

נושא: הכנה פיזיותרפית (prehabilitation) לפני ניתוח החלפת מפרק ירך מלא: מה הראיות, מה מכינים, למי ומתי.

ירך מול ברך (Gill 2013, 18 מחקרים): בהמתנה להחלפת ירך, כאב SMD 0.45 (95%CI 0.15-0.75), תפקוד מדווח SMD 0.46 (0.20-0.72). בהמתנה להחלפת ברך אין הבדל מובהק.

אחרי הניתוח (Moyer 2017, 35 ניסויים, n=2,956): אחרי THA כאב SMD 0.15 (0.03-0.27), תפקוד SMD 0.32 (0.15-0.50), אשפוז קצר יותר (p=0.027), חרדה SMD 0.17 (-0.05 עד 0.39, לא מובהק). גודל אפקט קטן עד בינוני, איכות התערבויות משתנה.

סקירה מסייגת (Wang 2016, 22 ניסויים, n=1,492, ירך וברך, 18 בסיכון גבוה להטיה): כאב WMD מינוס 6.1 נקודות (0-100) עד ארבעה שבועות; WOMAC תפקוד מינוס 4.0 בשבועות 6-8 ו-12; ללא הבדל במשך אשפוז, SF-36 ועלות; "קטן וקצר מדי להיחשב משמעותי קלינית".

סוג ההתערבות: תרגול גופני שיפר 6MWT, TUG, קימה מכיסא ומדרגות; חינוך לבדו ללא השפעה; ללא השפעות שליליות (Widmer 2022, 14 מחקרים). ניסוי הרמה מפוקח (Hermann 2016, n=80, גיל 70.4 עם סטיית תקן 7.6): HOOS תפקוד +10.0 (4.7-15.3), היענות 93%. מטא-אנליזת אימון התנגדות (Jørgensen 2022, 5 ניסויים, n=256, ירך וברך): שיפור בינוני-גדול ב-3 חודשים, קטן-בינוני ב-12 חודשים.

רמת ודאות (Punnoose 2023, 48 ניסויים, n=3,570): בהמתנה להחלפת ירך, ודאות בינונית לשיפור SF-36 (WMD 7.35, 3.15-11.54) ולכוח פשוק (SMD 1.03, 0.03-2.02); אחרי הניתוח ודאות נמוכה עד נמוכה מאוד.

אוכלוסיות מיוחדות: שבריריים (Hoogeboom 2010, פיילוט n=21, גיל ממוצע 76): נסבל היטב; רווחי סמך כוללים אפס; 66% מהזכאים לא השתתפו. תוכנית מעברים קצרה (Vukomanović 2008, n=45, מתחת לגיל 70): עצמאות מוקדמת במדרגות, כיסא ושירותים, ללא הבדל באשפוז.

חיזוי וציפיות: כוח יורד בחודש הראשון (Judd 2014, n=26): ירידה 15%-26%; בשנה, מיישרי ברך 17% ומכופפי ברך 23% נמוכים. מהירות הליכה מרבית (Shibuya 2020, n=317): AUC 0.70 להליכה עצמאית ביום 5. אי-שביעות רצון 7%-15% (Palazzo 2014; Anakwe 2011, n=850).

מגבלות: ניסויים קטנים, מערבבים ירך וברך, תזמון ועוצמה לא מוגדרים, אין נתונים ישראליים. מה הקליניקה אינה עושה: ביקורי בית, הידרותרפיה, זריקות, מסמכים רפואיים לרופא. מה כן: הערכה 1:1 של 50-60 דקות, ₪480, ללא הפניה, יעקב אפטר 9, תל אביב, 050-717-1222.

מקורות מדעיים

כל המקורות אומתו ב-PubMed לפי PMID. מדובר בעיקר בסקירות ובניסויים קטנים, ויש לקרוא את המסקנות בהתאם.

  1. Moyer R, Ikert K, Long K, Marsh J. The Value of Preoperative Exercise and Education for Patients Undergoing Total Hip and Knee Arthroplasty: A Systematic Review and Meta-Analysis. JBJS Rev. 2017;5(12):e2. PubMed · DOI
  2. Gill SD, McBurney H. Does exercise reduce pain and improve physical function before hip or knee replacement surgery? A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Arch Phys Med Rehabil. 2013;94(1):164-76. PubMed · DOI
  3. Wang L, Lee M, Zhang Z, Moodie J, Cheng D, Martin J. Does preoperative rehabilitation for patients planning to undergo joint replacement surgery improve outcomes? A systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ Open. 2016;6(2):e009857. PubMed · DOI
  4. Widmer P, Oesch P, Bachmann S. Effect of Prehabilitation in Form of Exercise and/or Education in Patients Undergoing Total Hip Arthroplasty on Postoperative Outcomes - A Systematic Review. Medicina (Kaunas). 2022;58(6). PubMed · DOI
  5. Punnoose A, Claydon-Mueller LS, Weiss O, Zhang J, Rushton A, Khanduja V. Prehabilitation for Patients Undergoing Orthopedic Surgery: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Netw Open. 2023;6(4):e238050. PubMed · DOI
  6. Hoogeboom TJ, Dronkers JJ, van den Ende CHM, Oosting E, van Meeteren NLU. Preoperative therapeutic exercise in frail elderly scheduled for total hip replacement: a randomized pilot trial. Clin Rehabil. 2010;24(10):901-10. PubMed · DOI
  7. Giraudet-Le Quintrec JS, Coste J, Vastel L, et al. Positive effect of patient education for hip surgery: a randomized trial. Clin Orthop Relat Res. 2003;(414):112-20. PubMed · DOI
  8. Hermann A, Holsgaard-Larsen A, Zerahn B, Mejdahl S, Overgaard S. Preoperative progressive explosive-type resistance training is feasible and effective in patients with hip osteoarthritis scheduled for total hip arthroplasty - a randomized controlled trial. Osteoarthritis Cartilage. 2016;24(1):91-8. PubMed · DOI
  9. Judd DL, Dennis DA, Thomas AC, Wolfe P, Dayton MR, Stevens-Lapsley JE. Muscle strength and functional recovery during the first year after THA. Clin Orthop Relat Res. 2014;472(2):654-64. PubMed · DOI
  10. Vukomanović A, Popović Z, Durović A, Krstić L. The effects of short-term preoperative physical therapy and education on early functional recovery of patients younger than 70 undergoing total hip arthroplasty. Vojnosanit Pregl. 2008;65(4):291-7. PubMed · DOI
  11. Jørgensen SL, Kierkegaard S, Bohn MB, Aagaard P, Mechlenburg I. Effects of Resistance Training Prior to Total Hip or Knee Replacement on Post-operative Recovery in Functional Performance: A Systematic Review and Meta-Analysis. Front Sports Act Living. 2022;4:924307. PubMed · DOI
  12. Almeida GJ, Khoja SS, Zelle BA. Effect of prehabilitation in older adults undergoing total joint replacement: An Overview of Systematic Reviews. Curr Geriatr Rep. 2020;9(4):280-287. PubMed · DOI
  13. Shibuya M, Nanri Y, Kamiya K, et al. The maximal gait speed is a simple and useful prognostic indicator for functional recovery after total hip arthroplasty. BMC Musculoskelet Disord. 2020;21(1):84. PubMed · DOI
  14. Palazzo C, Jourdan C, Descamps S, et al. Determinants of satisfaction 1 year after total hip arthroplasty: the role of expectations fulfilment. BMC Musculoskelet Disord. 2014;15:53. PubMed · DOI
  15. Anakwe RE, Jenkins PJ, Moran M. Predicting dissatisfaction after total hip arthroplasty: a study of 850 patients. J Arthroplasty. 2011;26(2):209-13. PubMed · DOI
  16. van den Akker-Scheek I, Stevens M, Groothoff JW, Bulstra SK, Zijlstra W. Preoperative or postoperative self-efficacy: which is a better predictor of outcome after total hip or knee arthroplasty? Patient Educ Couns. 2007;66(1):92-9. PubMed · DOI
  17. Krysa JA, Ho C, O'Connell P, Pohar Manhas K. Clinical practice recommendations for prehabilitation and post-operative rehabilitation for arthroplasty: A scoping review. Musculoskelet Care. 2022;20(3):503-515. PubMed · DOI

מאת: אלחנדרו זובריסקי, BPT, פיזיותרפיסט מורשה (רישיון משרד הבריאות 10-120163) · ORCID 0009-0003-1069-937X · מייסד וקלינאי ב-Recovery TLV. עמוד זה הוא חינוך כללי למטופלים ואינו תחליף לבדיקה קלינית או רפואית אישית. ההחלטה על הניתוח ועל מועדו היא של המנתח.

עדכון אחרון: 2026-11-13.

יש לכם תאריך לניתוח ורוצים להגיע אליו מוכנים? הערכה 1:1 של 50-60 דקות בודקת כוח, טווח תנועה, הליכה ומעברים, שוקלת את הציפיות שלכם, ומסתיימת בתוכנית מותאמת ובשאלות לשאול את המנתח. אם משהו בבדיקה מצריך חזרה לרופא, תשמעו את זה במפורש.

קביעת הערכה - ₪480

יעקב אפטר 9, תל אביב · 050-717-1222 · ללא צורך בהפניה