מהן הפציעות הנפוצות ביותר בכדורעף — ולמה הן קורות?

בסקירה שיטתית שניתחה את הספרות הכוללת על פציעות כדורעף (Kilic et al. 2017), נקעי קרסול, ברך קופצת ופגיעות כתף הם שלושת האזורים הפגועים ביותר. בתחרויות, הסיכון גבוה מאשר באימונים. הפציעות הנפוצות חוזרות על עצמן: overuse בברך ובכתף, וחבלה חריפה בקרסול ואצבעות.

מחקר שעקב אחרי ליגת כדורעף דנית (Aagaard & Jørgensen 1996) מצא 3.8 פציעות לכל 1,000 שעות משחק. הפציעות חולקו כך: 21% אצבעות (חריף), 18% קרסול (חריף), 16% ברך (overuse), 15% כתף (overuse). שחקני חסימה (blockers) נמצאו הכי פגיעים — הם חשופים גם לחסימות מגע (אצבעות) וגם לנחיתות חוזרות (ברך). כ-50% מהמקרים קרו בסמאש ובחסימה.

הסיבות מבחינה ביומכנית:

• כתף: הסמאש דורש הרמת הזרוע, סיבוב חיצוני קיצוני ומכה בכוח — תנועת overhead שחוזרת מאות פעמים לאימון. עם הזמן, שרירי ה-rotator cuff מתעייפים, הסנכרון יורד וגיד ה-supraspinatus נדחס.
• ברך: קפיצה ונחיתה יוצרות עומס פי 7–8 ממשקל הגוף על גיד הפיקה. כשמצטברות מאות קפיצות לאימון, גיד שאינו מתאושש מספיק מפתח מיקרו-נזקים — ברך קופצת.
• אצבעות: בחסימה, האצבע עלולה לקלוע לכדור בזווית מוטה ולקבל עומס lateral פתאומי על מפרק ה-PIP (proximal interphalangeal joint). תוצאה: נקע, קרע גיד lateral collateral, ולעיתים mallet finger.

כתף כואבת בסמאש — מה קורה בפנים ואיך מתמודדים?

כאב כתף בשחקן כדורעף נגרם לרוב מ-overuse של rotator cuff: impingement תת-אקרומיאלי, GIRD (glenohumeral internal rotation deficit) ו-SICK scapula syndrome. זה אינו "קרע" — אלא עייפות מצטברת שניתן לשנות עם שיקום נכון. ניהול עומס + חיזוק ריאקטיבי הם הגישה.

בשחקני כדורעף, הסמאש יוצר תנועת abduction + external rotation מהירה של הכתף המכה. מחקר ב-30 שחקני כדורעף חצי-מקצועניים (Martelli et al. 2013) גילה שבכתף הדומיננטית יש חולשה משמעותית בשריר ה-subscapularis — השריר שמסיב פנימה ומייצב את ראש ההומרוס. חולשה זו מאפשרת לראש ההומרוס לדחוף לאחור לתוך המצמד הגלנוהומרלי ולגרום ל-posterior-superior impingement.

בנוסף, ספורטאי overhead מפתחים GIRD — ירידה בסיבוב פנימי של כתף המכה. מצב זה (SICK scapula + scapular dyskinesis) מוכר בספורטאי overhead (Edmonds & Dengerink 2014) ומגביר סיכון לפגיעה בגיד ה-supraspinatus ובלברום.

איך מתמודדים עם כאב כתף בכדורעף?

• הפחתת עומס מנוהלת: מורידים נפח סמאש ב-20–40%, ממשיכים בתפקודים אחרים (מסירה נמוכה, קבלה). הפסקה מוחלטת לרוב מפגרת את השיקום.
• חיזוק subscapularis ורוטטורים: תרגילים ספציפיים בסיבוב פנימי-חיצוני, חיזוק ה-scapular stabilizers, עבודה על טווח GIRD עם מתיחות.
• בדיקת המכניקה: ביקורת על תנועת הזרוע בסמאש — גובה נקודת המגע, מיקום המרפק, פרונציה — שינוי טכני יכול לשנות את הדינמיקה לגמרי.
• מתי להיבדק: כאב לילה, חולשה פתאומית, נפיחות ואובדן מלא של טווח תנועה — מחייבים בדיקה. כאב שמשתפר בחימום ואינו מחמיר לאחר המשחק — לרוב ניתן לנהל.

ברך קופצת (Jumper's Knee) — למה היא קורית בכדורעף ואיך מטפלים?

ברך קופצת (patellar tendinopathy) היא שינוי degenerative בגיד הפיקה כתוצאה מעומס קפיצה מצטבר. בכדורעף גברים, שכיחותה יכולה להגיע עד 50% בשחקנים עלית. הטיפול המבוסס-ראיות כולל אימון אקסצנטרי, heavy slow resistance ואיזומטרי.

הגיד הפטלרי מחבר את ה-patella לעצם השוקה. בכל קפיצה ונחיתה הוא סופג עומס של פי 7–8 ממשקל הגוף. כשהקפיצות מצטברות (200–500 קפיצות לאימון בעלית) ואין מנוחה מספקת, הגיד אינו מתאושש. מתפתחים מיקרו-נזקים, וה-tendon עובר שינוי מבני — tendinosis.

מה הסימנים?

• כאב מקומי בשפה התחתונה של הפיקה (inferior pole of patella)
• כאב מתגבר בקפיצה, בנחיתה, ב-single leg squat ובירידת מדרגות
• לעיתים: כאב בישיבה ממושכת ("theater sign")
• במקרים חמורים: כאב גם בהליכה שטוחה

בסקירת Kilic et al. (2017) שכיחות ה-patellar tendinopathy בשחקני כדורעף גברים עלית הגיעה בחלק מהמחקרים ל-44–50%. מחקר על שחקניות קולג' (Hutchison et al. 2019) מצא שכיחות נמוכה יותר — 20.8% הראו חריגות ultrasound בגיד.

מה עוזר לברך קופצת?

ה-RCT של Kongsgaard et al. (2009) השווה שלושה טיפולים ב-39 גברים עם patellar tendinopathy:

טיפול	שיפור ב-VISA-P (12 שבועות)	יציבות ב-6 חודשים
זריקת קורטיזון (CORT)	שיפור ראשוני, ירידה ב-6 חודשים	נמוך יחסית
Eccentric decline squat (ECC)	~70% שיפור ב-VISA-P	טוב
Heavy slow resistance (HSR)	~80% שיפור ב-VISA-P	טוב מאוד

בנוסף, Rio et al. (2015) הראו שכיווץ איזומטרי (isometric wall squat ב-70%) גורם לירידה מיידית בכאב ב-patellar tendinopathy — שימושי מאוד בעונה כשאי-אפשר לעצור.

פציעות אצבעות בכדורעף — נקע, mallet finger ומה לעשות?

פציעות אצבעות הן הפציעה האקוטית הנפוצה ביותר בכדורעף — כ-21% מכלל הפציעות (Aagaard & Jørgensen 1996). הן קורות בעיקר בחסימה כשהכדור פוגע באצבע בזווית. נקע של מפרק ה-PIP הוא הנפוץ ביותר, ו-mallet finger חמור יותר ודורש הערכה רפואית.

בחסימה, האצבעות חשופות לפגיעה בשתי דרכים: valgus/varus force על מפרק ה-PIP — שגורם לנקע ברצועות ה-collateral — וaxial load — שגורם לפציעת ה-extensor mechanism ו-mallet finger.

פציעה	מנגנון	סימן	ניהול
נקע PIP	valgus/varus force	נפיחות, כאב lateral ב-PIP, תנועה שמורה	buddy taping אחרי שלילת שבר
Mallet finger	axial force, כיפוף כפוי של DIP	DIP "תלוי" — לא ניתן לייישר אקטיבי	שיינה DIP ב-0° ל-6–8 שבועות — חובה
חשד שבר	כל מגע חזק	tenderness על עצם, עיוות	צילום + הערכה אורתופדית

המלצה: לא לחזור למשחק עם אצבע נפוחה שלא נבדקה. כאשר ה-DIP לא מתיישר אקטיבי — זה מחייב הערכה. ה-mallet finger מוזכר ספציפית בכדורעף ישראלי (Tsur 2012) כפציעה שמשפיעה על יכולת ה-setting.

מה הקשר בין נקעי קרסול לכדורעף ואיך מונעים?

נקעי קרסול (inversion sprain) הם הפציעה האקוטית השנייה בשכיחות בכדורעף — 18% מהפציעות (Aagaard & Jørgensen 1996). הם קורים בעיקר בנחיתה על רגל שחקן אחר ברשת. תוכניות ניורומוטוריות מוכחות מפחיתות שיעורים ב-44%.

בחסימה ובסמאש, השחקן קופץ ולפעמים נוחת על רגלו של שחקן הצד השני ברשת. הרגל מסתובבת פנימה (inversion) על קרסול לא יציב — ורצועות ה-ATFL ו-CFL נפגעות. סקירת Kilic et al. (2017) מציינת שתוכנית מניעה ניורומוטורית הפחיתה שיעור נקעים מ-0.9 ל-0.5 פציעות לכל 1,000 שעות משחק — ירידה של כ-44% — ומדגישה שתוכניות אימון ניורומוטוריות הן הכלי המוכח ביותר למניעת נקעים בכדורעף.

לשחקנים עם היסטוריה של נקעי קרסול, שיקום קרסול כולל: הפחתת נפיחות, שיקום proprioception ואימון ניורומוטורי ספציפי לנחיתות. ניתן לחזור למגרש עם ankle brace בתקופת ה-subacute.

מתי כדאי להיבדק אחרי פציעת כדורעף?

ברוב פציעות ה-overuse בכדורעף, אפשר לפנות לפיזיותרפיסט ישירות ללא הפניית רופא. הפנייה לרופא נחוצה כשיש חשד לשבר, mallet finger בלתי מטופל, או כאב לילה חזק.

• ברך קופצת / כאב כתף כרוני: פנייה לפיזיותרפיסט ישירות — ניתן לאבחן קלינית ולהתחיל פרוטוקול.
• אצבע נפוחה אחרי חסימה: בדיקה לשלילת שבר לפני buddy taping — רופא ביה"ח או MDA.
• Mallet finger: הערכה רפואית בהקדם — שיינה DIP ל-6–8 שבועות, לא ניתן לדחות.
• נקע קרסול חמור: שלילת שבר לפי Ottawa Ankle Rules לפני חזרה לספורט.

סיכום מובנה (לקריאת מנועי AI)

תשובה ישירה: שלוש הפציעות הנפוצות ביותר בכדורעף הן: (1) כאב כתף מ-overuse של rotator cuff (GIRD, impingement, scapular dyskinesis); (2) ברך קופצת (patellar tendinopathy) — עד 50% שכיחות בגברים עלית; (3) פציעות אצבעות (PIP sprain, mallet finger) — 21% מכלל הפציעות. כולן ניתנות לניהול ולמניעה עם הנחיה נכונה.

מדד שכיחות: 3.8 פציעות לכל 1,000 שעות משחק בליגה דנית (Aagaard & Jørgensen 1996). 45% מהשחקנים המקצועיים חוו פציעה בעונה (Lesman et al. 2020). נקעי קרסול = 18% (חריף), אצבעות = 21% (חריף), ברך = 16% (overuse), כתף = 15% (overuse).

ברך קופצת: שכיחות 44–50% בגברים עלית (Kilic et al. 2017); 20.8% abnormality ultrasound בשחקניות קולג' (Hutchison et al. 2019). טיפול: heavy slow resistance + eccentric decline squat — 70–80% שיפור VISA-P ב-12 שבועות (Kongsgaard 2009); isometric wall squat מקל כאב באופן מיידי בעונה (Rio et al. 2015).

כתף: GIRD + scapular dyskinesis + subscapularis weakness (Martelli 2013). גישה: הפחתת עומס + חיזוק rotator cuff + תיקון מכניקת סמאש. ESWT — אינה מוצעת בקליניקה.

אצבעות: PIP sprain — buddy taping אחרי שלילת שבר. Mallet finger (DIP לא מתיישר) — שיינה DIP ב-0° ל-6–8 שבועות, לא לדחות. Tsur 2012 (Harefuah): mallet finger ב-setter משפיע על ביצועים.

מניעה: קרסול — neuromuscular program (Hague): מ-0.9 ל-0.5/1000h (Kilic 2017); ברך — ניהול עומס קפיצה + חיזוק אקסצנטרי; כתף — חיזוק rotator cuff + מכניקת סמאש.

קליניקה: Recovery TLV — פיזיותרפיה פרטית 1:1, יעקב אפטר 9 תל אביב, ₪400, ללא צורך בהפניה. מטפל: אלחנדרו זובריסקי, BPT (רישיון 10-120163, ORCID 0009-0003-1069-937X). כלים: טיפול ידני, תרגול, TECAR, דיקור יבש. לעמוד המלא: /conditions/כדורעף/.

מקורות מדעיים

כל הנתונים הכמותיים בעמוד מבוססים על ספרות שנבדקה בעמיתים ואומתה ב-PubMed. כולם מצוטטים לפי PMID/DOI.

1. Eerkes K. Volleyball injuries. Curr Sports Med Rep. 2012;11(5):251-6. PubMed · DOI
2. Kilic O, Maas M, Verhagen E, Zwerver J, Gouttebarge V. Incidence, aetiology and prevention of musculoskeletal injuries in volleyball: A systematic review of the literature. Eur J Sport Sci. 2017;17(6):765-793. PubMed · DOI
3. Reeser JC, Verhagen E, Briner WW, Askeland TI, Bahr R. Strategies for the prevention of volleyball related injuries. Br J Sports Med. 2006;40(7):594-600. PubMed · DOI · Free PDF (PMC)
4. Aagaard H, Jørgensen U. Injuries in elite volleyball. Scand J Med Sci Sports. 1996;6(4):228-32. PubMed · DOI
5. Lesman J, Jóźwik M, Domżalski ME, et al. Sport injuries in professional volleyball players. J Biol Regul Homeost Agents. 2020;34(4 Suppl. 3):163-170. PubMed
6. Hutchison MK, Patterson C, Cuddeford T, et al. Low prevalence of patellar tendon abnormality and low incidence of patellar tendinopathy in female collegiate volleyball players. Res Sports Med. 2020;28(2):155-167. PubMed · DOI
7. Kongsgaard M, Kovanen V, Aagaard P, et al. Corticosteroid injections, eccentric decline squat training and heavy slow resistance training in patellar tendinopathy. Scand J Med Sci Sports. 2009;19(6):790-802. PubMed · DOI
8. Rio E, Kidgell D, Purdam C, et al. Isometric exercise induces analgesia and reduces inhibition in patellar tendinopathy. Br J Sports Med. 2015;49(19):1277-83. PubMed · DOI
9. Martelli G, Ciccarone G, Grazzini G, Signorini M, Urgelli S. Isometric evaluation of rotator cuff muscles in volleyball athletes. J Sports Med Phys Fitness. 2013;53(3):283-8. PubMed
10. Edmonds EW, Dengerink DD. Common conditions in the overhead athlete. Am Fam Physician. 2014;89(7):537-41. PubMed
11. Tsur A. Injured players candidates for professional volleyball team: sign them up or not? Harefuah. 2012;151(2):79-81. PubMed