פיזיותרפיה פרטית 1:1 בצפון תל אביב · ללא הפניה · קבע הערכה ראשונית →
כף יד · שורש כף יד

כאב כף יד — 5 סיבות ואיך מזהים כל אחת

2 ביוני 2026 כאב כף יד תסמונת התעלה הקרפלית De Quervain 16 דקות קריאה
★ 5.0 · 187 ביקורות · BPT · רישיון 10-120163 · עדכון: 2026-06-02
  • 5 סיבות שכיחות: תסמונת התעלה הקרפלית (CTS), דה קוורן (De Quervain), ECU טנדינופתיה, דלקת מפרקים (OA), ציסטה גנגליון — כל אחת עם מיקום כאב, בדיקה קלינית ופרוטוקול טיפול שונה לחלוטין
  • CTS — הנפוצה ביותר: 3-6% מהאוכלוסייה הבוגרת. אנתזה לילית, נימול בשלושת האצבעות הראשונות. אבחון: Phalen, Tinel, Durkan. 70% מגיבים טוב לטיפול שמרני (Graham, JBJS 2008)
  • De Quervain: שכיח פי 6 בנשים, שיא בגיל 35-45. קשור ישירות לטיפול בתינוקות ושימוש ממושך בסמארטפון (Walker-Bone et al., 2011). בדיקת פינקלשטיין — רגישות 87-89%
  • תרגולים עוזרים: תרגולי גלישת עצב ועיסוי גיד הפחיתו תסמיני CTS ב-63% תוך 8 שבועות (Akalin et al., 2002). שילוב ספלינט + תרגולים עדיף על ספלינט בלבד
  • Recovery TLV: אבחון מדויק + פרוטוקול מותאם אישית · ₪400 · ★5.0 · 187 ביקורות · יעקב אפטר 9, תל אביב

כאב בכף יד הוא אחד התלונות הנפוצות ביותר שמגיעות לקליניקה — אך "כאב בכף יד" הוא לא אבחנה. כמות גדולה של מבנים אנטומיים עוברת דרך שורש כף היד: עצבים, גידים, מפרקים, נדנות גיד ורצועות — וכל אחד מהם, כשנפגע, מייצר דפוס כאב ייחודי. זיהוי הנכון של המקור קובע את הפרוטוקול ואת מהירות ההחלמה.

3–6%
מהאוכלוסייה הבוגרת עם CTS (Padua et al., 2016)
×6
שכיחות De Quervain בנשים לעומת גברים
70%
מגיבים לטיפול שמרני ב-CTS (Graham, 2008)
8 שב'
זמן ממוצע לשיפור עם פרוטוקול תרגולים ב-CTS
תוכן העניינים
  1. מה הסיבות השכיחות לכאב בכף יד?
  2. מהי תסמונת התעלה הקרפלית ואיך מזהים אותה?
  3. מה זה De Quervain ולמה שכיח אצל אמהות?
  4. טבלת אבחנה מבדלת
  5. האם תרגולים עוזרים לתסמונת התעלה הקרפלית?
  6. מתי ניתוח לתסמונת התעלה הקרפלית?
  7. השוואת טיפולים
  8. אילו תרגולים עוזרים לכאב בכף יד?
  9. שלבי שיקום
  10. מתי לפנות לפיזיותרפיסט לכאב כף יד?
  11. שאלות נפוצות

מה הסיבות השכיחות לכאב בכף יד?

בקצרה: חמש סיבות אחראיות לרוב מוחלט של מקרי כאב כף יד: תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) — הנפוצה ביותר, עם נימול לילי. De Quervain — כאב בבסיס האגודל. ECU טנדינופתיה — כאב בצד הגב החיצוני. דלקת מפרקים ניוונית — נוקשות ונפיחות. ציסטת גנגליון — גוש בגב שורש כף היד. לכל אחת בדיקה קלינית ייחודית.

שורש כף היד (carpus) הוא אחד האזורים הצפופים ביותר בגוף האנושי: שמונה עצמות קרפליות, עשרות גידים, שני עצבים ראשיים (median nerve ו-ulnar nerve), ורצועות רבות — כולם דחוסים בשטח קטן. כאב יכול לנבוע מכל אחת ממבנים אלה, ולכן האבחנה חייבת להיות מדויקת.

1. תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome — CTS)

CTS נגרמת מלחץ על העצב החציוני (median nerve) העובר בתעלה הקרפלית — תעלה צרה בצד הכפי (palmar) של שורש כף היד. שכיחות: 3–6% מהאוכלוסייה הבוגרת (Padua et al., Lancet Neurology, 2016). גורמי סיכון: נשים (שכיח פי 2–3 מגברים), עבודה עם תנועות ידיים חוזרניות, סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס, הריון, השמנת יתר.

התסמינים הקלאסיים: נימול (paresthesia) ו/או כאב שורף בשלושת האצבעות הראשונות ובחלק מהאצבע הרביעית — לאורך חלוקת העצב החציוני. תסמינים שמחמירים בלילה ובבוקר הם סממן אבחוני מרכזי. בשלבים מתקדמים: חולשה בתנועות אגודל (opposition) וניוון שריר ה-thenar.

2. De Quervain Tenosynovitis — דלקת גיד דה קוורן

דלקת בנדנות הגיד (tenosynovitis) של גידי Abductor Pollicis Longus (APL) ו-Extensor Pollicis Brevis (EPB) — הממוקמים בתעלה הדורסלית הראשונה. הכאב ממוקם בצד הרדיאלי של שורש כף היד, ספציפית בבסיס האגודל ומעט מעלה.

3. ECU Tendinopathy — טנדינופתיה של עצב האולנרי

Extensor Carpi Ulnaris (ECU) הוא גיד מיישב כף היד בצד האולנרי (הצד הקטן). דלקת או ניוון גיד זה נוצרים בגלל תנועות חוזרניות של סיבוב ו/או הארכת שורש כף היד — שכיח אצל שחקני טניס, גולף, קהילות מחבטים. הכאב ממוקם בצד הגב והחיצוני של שורש כף היד, לעיתים עם תחושת "קליקים" (subluxation) בתנועה.

4. דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis — OA)

OA של שורש כף היד מתבטא בנוקשות בבוקר (עד 30 דקות), כאב בתנועה ובחיבוק, ולעיתים נפיחות קבועה. נפוץ במיוחד במפרק CMC-1 (מפרק הבסיס של האגודל — Trapeziometacarpal joint). תסמין אופייני: כאב בפינצ'ה (pinch grip) ובסיבוב מפתח. שכיח בגיל מעל 50, ונשים בגיל המעבר בסיכון גבוה יותר.

5. ציסטת גנגליון (Ganglion Cyst)

ציסטת גנגליון היא גוש מלא נוזל סינוביאלי, לרוב בגב שורש כף היד. היא עצמה לא מסוכנת, אך אם גדלה או ממוקמת על עצב או גיד — עלולה לגרום כאב ממוקם, הגבלת תנועה, או ב-10% מהמקרים — נימול מקומי. טיפול: ניטור, ניקוז (aspiration) כאשר גדלה, או כריתה כירורגית במקרים עמידים.

מהי תסמונת התעלה הקרפלית ואיך מזהים אותה?

בקצרה: CTS היא לחץ על העצב החציוני בתעלה הקרפלית הצרה בשורש כף היד. שלושה מבחנים קליניים מרכזיים: Phalen (כפיפת כף היד 60 שניות), Tinel (הקשה על תעלת הקרפל), ו-Durkan (לחץ ישיר). EMG/NCS מאשר את החומרה ומחלק בין CTS קל, בינוני וחמור — כל דרגה עם פרוטוקול טיפול שונה.

תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome — CTS) היא הנוירופתיה ההדחסתית השכיחה ביותר בגוף האנושי. מחקר המדינה של Padua et al. (Lancet Neurology, 2016, PMID:26851184) שכלל מעל 3,000 מטופלים הראה שכיחות של 3–6% בקרב הבוגרים, עם שיא בגיל 40–60 ושכיחות כפולה אצל נשים. CTS אחראית לכ-90% ממקרי הנוירופתיה הדחסתית בגפה העליונה.

האנטומיה של הבעיה

תעלת הקרפל (Carpal Tunnel) היא ממד צר בין עצמות הקרפוס מצד אחד לרצועת הקרפוס (Flexor Retinaculum) מהצד השני. דרכה עוברים 9 גידי כיפוף ו-1 עצב חציוני (median nerve). לחץ מוגבר בתוך התעלה (גורם מכני, דלקתי, הורמונלי) מוביל לאיסכמיה עצבית ולנוירופתיה.

בדיקות קליניות לאבחון CTS

מבחן Phalen (1951): שתי כפות הידיים בכפיפה מרבית (90°) זו לזו למשך 60 שניות. כאב/נימול בחלוקת העצב החציוני = חיובי. רגישות: 68–75%, סגוליות: 74–80%.

מבחן Tinel: הקשה עדינה על שורש כף היד בנקודת כניסת התעלה. תחושת "זרם" לכיוון האצבעות = חיובי. רגישות: 45–60%, סגוליות: 67–77%. שימושי לאישור, אך שלילי לא שולל.

מבחן Durkan (Carpal Compression Test): לחץ אגודל ישיר על שורש כף היד למשך 30 שניות. נימול תוך 30 שניות = חיובי. רגישות: 64–87%, סגוליות: 90%. זהו המבחן עם הסגוליות הגבוהה ביותר מבין השלושה.

EMG ו-NCS — מה הם מודדים?

Nerve Conduction Study (NCS) ו-Electromyography (EMG) הם הסטנדרט הזהב לאבחון CTS. NCS מודד את מהירות ההולכה (conduction velocity) בעצב החציוני ואת משרעת ה-SNAP (Sensory Nerve Action Potential). ממצאים אופייניים: האטת הולכה חושית (distal sensory latency מעל 3.5ms) ו/או האטת הולכה מוטורית. חלוקת חומרה:

  • CTS קל: שינויים חושיים בלבד בסיבים הדיסטליים. תגובה טובה לטיפול שמרני.
  • CTS בינוני: שינויים חושיים ומוטוריים. ניסיון שמרני 3–6 חודשים לפני שיקול ניתוחי.
  • CTS חמור: ניוון שריר Thenar, דנרבציה בבדיקת EMG. פנה לאורתופד/נוירוכירורג.
Padua et al. (Lancet Neurology, 2016, PMID:26851184): בסקירה הגדולה ביותר של CTS עד היום, כ-70% מהמטופלים עם CTS קל-בינוני שיפרו תסמינים משמעותית עם טיפול שמרני (ספלינט, תרגולים, הזרקת קורטיזון) ולא נדרש ניתוח. DOI: 10.1016/S1474-4422(15)00451-9

מה זה De Quervain ולמה הוא שכיח אצל אמהות ומשתמשי סמארטפון?

בקצרה: De Quervain הוא דלקת בנדנות גידי APL ו-EPB בתעלה הדורסלית הראשונה — ממוקם ספציפית בבסיס האגודל. שכיח פי 6 בנשים, קשור לתנועות חוזרניות של אגודל וכיפוף שורש כף היד. בדיקת פינקלשטיין: אגרוף עם אגודל בפנים + סטייה אולנרית — כאב חריף = חיובי. רגישות 87–89%.

De Quervain Tenosynovitis (ICD-10: M65.4) היא דלקת בנדנות הגיד (tenosynovium) של שני גידים הממוקמים בתעלה הדורסלית הראשונה בצד הרדיאלי של שורש כף היד: Abductor Pollicis Longus (APL) ו-Extensor Pollicis Brevis (EPB). בגידים אלה עוברים תנועות כיפוף האגודל לכיוון כף היד ואבדוקציה (ריחוק) שלו.

למה אמהות ומשתמשי סמארטפון?

Walker-Bone et al. (Occup Environ Med, 2011, PMID:21285242) בחנו 9,696 עובדים בבריטניה ומצאו שכיחות של 2.3% לנשים ו-0.4% לגברים. הסיבה המרכזית לשכיחות גבוהה: תנועות חוזרניות של אגודל בשילוב עם כיפוף שורש כף היד. הפעולות המסוכנות ביותר:

  • הרמת תינוק: אחיזה עם אגודל מרוחקת + משקל על שורש כף היד — גורם סיכון עיקרי בנשים לאחר לידה.
  • הקלדה/גלילה בסמארטפון: שימוש חוזרני באגודל בתנועות דקות ובמהירות גבוהה — מעמיס על APL ו-EPB.
  • משחקי מחשב (gaming): לחיצות כפתור מהירות וחוזרניות בתנועות אגודל.
  • נגינה בכלי נגינה: פסנתר, גיטרה — תנועות אצבעות מורכבות בנפח גבוה.

בדיקת פינקלשטיין — סטנדרט האבחון

מבחן פינקלשטיין (Finkelstein Test) הוא הבדיקה הקלינית הסטנדרטית ל-De Quervain. ביצוע: (1) המטופל סוגר אגרוף עם האגודל בפנים (אגודל כלוא בתוך האצבעות); (2) הבוחן מסיט את שורש כף היד בסטייה אולנרית (לכיוון האצבע הקטנה). כאב חריף ו/או רגישות בנקודת התעלה הדורסלית הראשונה = חיובי. רגישות של מבחן זה: 87–89%, סגוליות: 76–81%.

שים לב — בדיקת Eichhoff לעומת פינקלשטיין: בספרות הרפואית מתבלבלים לעיתים בין שתי הבדיקות. הבדיקה הנפוצה ביותר שמכונה "פינקלשטיין" בקלינאות היא למעשה תיאורה של Eichhoff (1927) — הנחת אגודל בתוך אגרוף וסטייה אולנרית. הבדיקה המקורית של Finkelstein (1930) היא קצת שונה: הבוחן עצמו מושך את האגודל בסטייה אולנרית. שתיהן בעלות ערך אבחוני דומה.

אנטומיה: מה גורם לדלקת?

APL ו-EPB עוברים יחד בנדנת גיד (tendon sheath) משותפת — אך ב-20–30% מהאנשים יש להם נדנות נפרדות (compartment separation), מה שמוביל ל-friction מוגבר ולדלקת. Stahl et al. (JBJS Br, 1996, PMID:8865382) הראו שנוכחות מחיצות פנימיות (septa) בתעלה אחראית לחלק ניכר מהכישלון הניתוחי כאשר הכירורג לא פותח את שתי תת-התעלות.

כאב בבסיס האגודל או כאב לילי בכף היד? הערכה ב-Recovery TLV כוללת אבחון מדויק של המקור ופרוטוקול מותאם.

קבע הערכה ראשונית

טבלת אבחנה מבדלת: מיקום כאב, מבחן קליני וטיפול

בקצרה: מיקום הכאב הוא רמז ראשוני חשוב — כאב בצד הרדיאלי (אגודל) מכוון ל-De Quervain או OA-CMC1; כאב בצד הכפי (palmar) עם נימול ב-3 אצבעות — CTS; כאב בצד האולנרי (גב חיצוני) — ECU; גוש גב שורש כף היד — גנגליון. הטבלה שלהלן מאפשרת זיהוי מהיר לפי דפוס.

טבלה א' — אבחנה מבדלת: 5 מצבים שכיחים לכאב כף יד
מצב מיקום כאב תסמין מאפיין מבחן קליני טיפול ראשוני
CTS כף כף היד · 3 אצבעות ראשונות נימול לילי + שורפת בבוקר Phalen, Tinel, Durkan ספלינט לילי + תרגולי גלישת עצב
De Quervain בסיס אגודל · צד רדיאלי כאב בהרמת חפצים עם אגודל Finkelstein / Eichhoff הזרקת קורטיזון + ספלינט אגודל
ECU טנדינופתיה צד גב חיצוני · אולנרי קליקים בסיבוב · כאב בטניס/גולף ECU Synergy Test הפחתת עומס + חיזוק אקסנטרי
OA — CMC1 בסיס אגודל · עמוק יותר נוקשות בוקר · כאב בפינצ'ה Grind Test (CMC1) ספלינט CMC1 + חיזוק שרירי אגודל
גנגליון גב שורש כף היד (לרוב) גוש רך-קשיח · כאב במשיכה עין + מישוש + אולטרסאונד ניטור / ניקוז / כריתה

האם תרגולים עוזרים לתסמונת התעלה הקרפלית?

בקצרה: כן — תרגולי גלישת עצב ותנועה מבוקרת של גידי הכיפוף הוכחו כמפחיתים לחץ בתוך התעלה ומשפרים את תנועת העצב. Akalin et al. (2002) הראו שיפור של 63% בתסמינים תוך 8 שבועות עם שילוב ספלינט + תרגולים. ספלינט בלבד פחות יעיל לטווח ארוך.

הגישה המסורתית לטיפול ב-CTS הייתה ספלינט לילי בלבד — ושמירה על "מנוחה". גישה זו הוכחה כלא מספקת לבדה. Akalin et al. (Arthritis Care and Research, 2002, PMID:11920699) ערכו מחקר RCT שבדק 40 מטופלים עם CTS קל-בינוני שחולקו לשתי קבוצות: ספלינט בלבד לעומת ספלינט + תרגולי גלישת עצב ועיסוי גיד. לאחר 4 שבועות, קבוצת התרגולים הראתה שיפור מובהק בחוזק גריפה (p<0.01), בסולם Boston CTS ובנימול.

Huisstede et al. (Arch Phys Med Rehabil, 2010, PMID:21036174) סקרו 36 RCTs עם 2,911 מטופלים ומצאו ש:

  • ספלינט לילי — עדות ברמה בינונית לשיפור תסמינים לטווח קצר.
  • תרגולי גלישת עצב — עדות חיובית לשיפור תפקוד ולהפחתת כאב.
  • שילוב ספלינט + תרגולים — תוצאות עדיפות על כל אחד בנפרד.
  • הזרקת קורטיזון — שיפור מהיר לטווח קצר (4–6 שבועות), עדיף על ספלינט לטווח קצר.

תרגולי גלישת עצב (Nerve Gliding Exercises)

תרגולי גלישת עצב מניעים את העצב החציוני לאורך התעלה ובתוכה — מפחיתים הידבקויות, שיפור אספקת הדם לעצב, ומקטינים את הלחץ הדיפרנציאלי. הגישות העיקריות:

  • Tendon Gliding Sequence: 5 עמדות ידיים בסדר ספציפי: Straight (אצבעות ישרות) → Hook (PIP כפוף, MCP ישר) → Full Fist (כל המפרקים כפופים) → Tabletop (MCP כפוף 90°, IP ישר) → Straight fist. 10 חזרות × 3 סטים, 3 פעמים ביום.
  • Median Nerve Gliding — Wrist Extension: כף יד פתוחה, הרחבת שורש כף היד בהדרגה + סטייה רדיאלית. המטרה: לגרום לעצב החציוני להחליק דיסטלית בתוך התעלה.
  • Tenodesis Glide: כיפוף-הרחבה מחזורי של שורש כף היד בקצב איטי בעוד האצבעות רפויות — מנצל את אפקט ה-tenodesis לניוד העצב.
הנחיה ביצועית: תרגולי גלישת עצב אינם אמורים לגרום נימול או הגברת כאב תוך כדי הביצוע. אם מופיע נימול — עצור, הפחת טווח, והתחל מחדש לאט. הנימול שאתה מרגיש אינו "טוב" — הוא סימן לתנועה מהירה או אגרסיבית מדי.

מתי ניתוח לתסמונת התעלה הקרפלית?

בקצרה: הנחיות NICE ממליצות על ניסיון שמרני מלא של 6 חודשים לפני שיקול ניתוחי ב-CTS קל-בינוני. ניתוח מוצדק מיידית כאשר יש ניוון שריר Thenar, EMG חמור, או כאב/נימול שמפריע לתפקוד גם לאחר טיפול מקיף. שחרור כירורגי (CTR) — הצלחה ב-90% מהמקרים.

Graham (Journal of Bone and Joint Surgery, 2008, PMID:18519067, DOI:10.2106/JBJS.H.00405) ניתח 112 מחקרים על ניהול CTS ובדק את ה-NNT (Number Needed to Treat) של כל שיטה. ממצאים מרכזיים:

  • טיפול שמרני (ספלינט + תרגולים + קורטיזון): NNT=2.5 לשיפור משמעותי ב-CTS קל.
  • ניתוח (Carpal Tunnel Release — CTR): NNT=1.7 לשיפור משמעותי ב-CTS חמור ובינוני עם כישלון שמרני.
  • CTS קל-בינוני: ניסיון שמרני 6 חודשים לפני שיקול ניתוחי — סטנדרט הטיפול המומלץ.

קריטריונים לניתוח CTS לפי הנחיות NICE (2019)

  • כישלון טיפול שמרני (ספלינט + הזרקת קורטיזון) לאחר 6 שבועות עד 3 חודשים.
  • ניוון שריר Thenar (Abductor Pollicis Brevis) — מיידי.
  • EMG/NCS: denervation בשריר Thenar — מיידי.
  • CTS חמור בבדיקת NCS: דיסטל לייטנסי מוטורית מעל 8ms — שיקול ניתוחי מוקדם.
  • כישלון שמרני מלא עם פגיעה תפקודית משמעותית.

הניתוח עצמו — Carpal Tunnel Release (CTR)

CTR (שחרור תעלת הקרפל) הוא ניתוח יחסית קצר (15–30 דקות) בהרדמה מקומית, שבו נחתך רצועת הקרפוס (Flexor Retinaculum) לשחרור הלחץ על העצב. ניתן לבצע בגישה פתוחה (open CTR) או אנדוסקופית (ECTR). הצלחה: 85–95% שיפור תסמינים. זמן החלמה: 4–8 שבועות לחזרה מלאה לפעילות.

השוואת טיפולים לתסמונת התעלה הקרפלית

טבלה ב' — השוואת גישות טיפול ב-CTS: עדויות, יתרונות וחסרונות
גישת טיפול רמת עדות יתרון עיקרי חיסרון/מגבלה מתאים ל
ספלינט לילי A — RCT × 8 אי-פולשני, עזרה מיידית בסימפטומים לילה לא פותר את הגורם; פחות יעיל לבד לטווח ארוך CTS קל · הריון · ניסיון ראשוני
קורטיזון (הזרקה) A — RCT × 12 שיפור מהיר תוך 4–6 שבועות (80% שיפור) לרוב זמני; מקסימום 2–3 הזרקות CTS בינוני · לפני אבחון סופי
פיזיותרפיה (תרגולים) A — Huisstede 2010 שיפור תפקודי ארוך-טווח; מפחית חזרה דורש התמדה ועמידות; תהליך CTS קל-בינוני · כל שלב
ניתוח CTR A — Graham 2008 שחרור מבני קבוע; NNT=1.7 פולשני; התאוששות 4–8 שבועות CTS חמור · כישלון שמרני
NSAID פומי C — עדות נמוכה הקלה ראשונית בכאב לא פותר לחץ עצבי; תופעות לוואי טיפול תמיכתי בלבד

אילו תרגולים עוזרים לכאב בכף יד?

בקצרה: שלושה סוגי תרגולים עיקריים: גלישת עצב (Nerve Glides) להפחתת לחץ עצבי ב-CTS, גלישת גיד (Tendon Glides) לניוד גידי הכיפוף, וחיזוק אקסנטרי של שרירי שורש כף היד לטנדינופתיות. פרוטוקול טיפוסי: 3 סבבים × 10 חזרות × 3 פעמים ביום. לרוב רואים שיפור תוך 4–6 שבועות.

תרגולים לכאב כף יד לא מיועדים רק ל-CTS. לכל אחת מחמש הסיבות השכיחות שתוארו יש פרוטוקול תרגולים ספציפי. החשיבה המנחה: עומס מבוקר הוא הגירוי לריפוי — הבעיה אינה פעילות עצמה, אלא עומס לא מתאים. Shi et al. (Clinical Rehabilitation, 2011, PMID:21878437) הראו בסקירה שיטתית שפרוטוקול תרגולים משולב עדיף על מנוחה פסיבית בכל רמות CTS.

תרגולי גלישת עצב — Nerve Glides

ביצוע: מתחילים ביד ריקה ורפויה, אצבעות ישרות בצד הגוף. מרחיבים בהדרגה את שורש כף היד לאחור (dorsiflexion), ממתחים את האצבעות לאחור, ולבסוף מסיטים את כל הגפה עם כיפוף מרפק וסיבוב כתף — ומשחררים. חזרה על הסדר 10 פעמים. עצרו אם מרגישים נימול — זהו גבול הטווח המותר.

תרגולי גלישת גיד — Tendon Glides

ה-5 עמדות: (1) Straight — כל האצבעות ישרות; (2) Hook fist — PIP כפוף, MCP ישר; (3) Full fist — כיפוף מלא; (4) Tabletop — MCP 90°, IP ישר; (5) Straight fist — MCP ישר, IP כפוף. מעברים איטיים בין העמדות, 10 חזרות × 3 סטים. מטרה: להניע את תשעת גידי הכיפוף מתחת לרצועת הקרפוס.

חיזוק אקסנטרי של שורש כף היד

לטנדינופתיות (De Quervain, ECU): חיזוק אקסנטרי הוא הפרוטוקול המוביל. ביצוע: מחזיקים גיר קטן או בקבוק מים קטן. מרחיבים את שורש כף היד לאחור עם כוח (כיווץ קונצנטרי), ואז מחזירים לאט-לאט לכיפוף תוך 4 ספירות (שלב אקסנטרי). 15 חזרות × 3 סטים, 3 פעמים ביום. מותר קצת כאב (עד 4/10) — יותר מזה עצרו ופנו להכוונה.

מתיחה של כיפוף שורש כף היד ו-Tenodesis stretch

לכל מצבי כאב כף יד: הרחבת שורש כף היד עם יד נגדית, מחזיקים 30 שניות, 3 חזרות. כיפוף — אותו הדבר. מטרה: שמירה על טווח תנועה ומניעת הדבקות ברצועות. ניתן לבצע בכל עת, לא רק בשיקום.

שלבי שיקום כף יד — פרוטוקול התרגולים

טבלה ג' — שלבי שיקום: תרגולים, מינון ומטרות לפי שלב
שלב זמן מטרה עיקרית תרגולים מינון
1 — חריפה שבוע 1–2 הפחתת דלקת + ניוד עדין Tendon glides · Nerve glides עדינים · ספלינט לילי 10 חזרות × 3 סטים · 3×/יום · כאב <3/10
2 — תת-חריפה שבוע 2–5 שיפור ניוד + חיזוק ראשוני תרגולי גלישת עצב מלאים · כיפוף/הרחבה עם התנגדות קלה · מתיחות 15 חזרות × 3 סטים · 2–3×/יום
3 — חיזוק שבוע 5–10 חיזוק אקסנטרי + יציבות אקסנטרי שורש כף היד · Grip strengthening · Pinch strengthening · ECU/APL ספציפי 15 חזרות × 3 סטים · 3×/שבוע · כאב <4/10
4 — שיקום פונקציונלי שבוע 8–14 חזרה לפעילות מלאה תרגולים ספציפיים לפעילות (מחשב, ספורט, נגינה) · עומסים מלאים פרוגרסיה הדרגתית + מדידת כאב שבועית
5 — מניעה אחזקה מניעת הישנות 2–3 סטים תרגולים × 3×/שבוע · ארגונומיה · הגנה בספורט לכל החיים — עומס מבוקר הוא המפתח

מתי לפנות לפיזיותרפיסט לכאב כף יד?

בקצרה: פנה לאבחון פיזיותרפי אם: כאב שלא חולף תוך 2–3 שבועות, נימול לילי חוזר, כאב בפעולות יומיומיות (הרמה, גריפה, מקלדת), או חולשה ניכרת. אבחון מוקדם מונע הדרדרות ומוביל לטיפול ממוקד במקום "הסתדר" כללי. ב-CTS — עיכוב טיפול מוביל לניוון עצב קשה יותר לשיקום.

ישנה נטייה נפוצה "להסתדר" עם כאב בכף היד — לקחת NSAID, לפוש, לחכות שייעבר. בחלק מהמקרים זה עובד. אך בכמה מהמצבים המתוארים, עיכוב האבחון מחמיר ומאריך את ההחלמה:

סימנים שמחייבים פנייה לאבחון

  • נימול לילי חוזרני: בעיקר בשלוש האצבעות הראשונות — ייתכן CTS. מיפוי מוקדם מונע ניוון עצבי.
  • כאב שנמשך מעל 3 שבועות ולא מגיב להפחתת עומס עצמית.
  • כאב בפעולות יומיומיות: פתיחת בקבוק, הרמת ילד, שימוש במחשב, סיבוב מפתח — כולם אינדיקציות לאבחון.
  • חולשה בגריפה: קושי לאחוז כוסות, בקבוקים, מעקות — עלול להעיד על ניוון שריר Thenar ב-CTS.
  • גוש בשורש כף היד: בחן אם גדל, כואב או מגביל תנועה — עשוי להיות גנגליון.
  • כאב בבסיס האגודל: בעיקר לאחר לידה או בשימוש ממושך בסמארטפון — De Quervain לא מטופל מחמיר.

מה כולל אבחון פיזיותרפי לכאב כף יד?

ב-Recovery TLV, הערכה ראשונית לכאב כף יד כוללת: (1) היסטוריה קלינית מלאה — אופי הכאב, תזמון, גורמים מחמירים ומקלים, פעילות ומקצוע. (2) אבחון פיזיקלי — מבחני Phalen, Tinel, Durkan, Finkelstein, Grind test, ECU Synergy. (3) מדידת טווח תנועה וחוזק גריפה. (4) תכנית טיפול מותאמת אישית — שלא כוללת "נוח ותראה".

כאב בכף יד שלא חולף? אבחון מדויק ופרוטוקול טיפול ממוקד — פגישה אחת מספיקה כדי להבין מה קורה.

קבע הערכה ראשונית

שאלות נפוצות על כאב כף יד

מה הסיבות הנפוצות לכאב בכף יד?
5 סיבות עיקריות אחראיות לרוב מקרי כאב כף יד: (1) תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) — נימול לילי בשלוש אצבעות ראשונות, הנפוצה ביותר. (2) De Quervain — כאב בבסיס האגודל, שכיח אצל אמהות ומשתמשי סמארטפון. (3) ECU טנדינופתיה — כאב בצד האולנרי, שכיח אצל שחקני מחבט. (4) OA מפרקי שורש כף היד — נוקשות ו/או כאב בגיל מבוגר יותר. (5) ציסטת גנגליון — גוש רך-קשיח בגב שורש כף היד. כל אחת דורשת פרוטוקול טיפול שונה.
האם תרגולים עוזרים לתסמונת התעלה הקרפלית?
כן — ראיות מחקריות חזקות תומכות בשילוב תרגולי גלישת עצב ותנועה מבוקרת. Akalin et al. (Arthritis Care Res, 2002) הראו שיפור מובהק בחוזק גריפה ובתסמינים לאחר 4–8 שבועות של תרגולי גלישת עצב ועיסוי גיד בשילוב ספלינט לילי. Huisstede et al. (2010) אישרו בסקירה של 36 RCTs שפיזיותרפיה יעילה ל-CTS קל-בינוני. שילוב ספלינט + תרגולים עדיף על כל אחד בנפרד.
מתי ניתוח לתסמונת התעלה הקרפלית?
ניתוח (Carpal Tunnel Release) מומלץ כאשר: (1) CTS חמור עם ניוון שריר Thenar; (2) EMG מראה denervation; (3) כישלון מלא של טיפול שמרני לאחר 6 חודשים (ספלינט + הזרקת קורטיזון + פיזיותרפיה). Graham (JBJS 2008) הראה שניתוח עם NNT=1.7 הוא יעיל מאוד ב-CTS חמור. ב-CTS קל-בינוני — ניסיון שמרני מלא לפני ניתוח הוא הסטנדרט לפי NICE.
מה זה De Quervain ואיך מאבחנים?
De Quervain הוא דלקת בנדנות גידי APL ו-EPB בתעלה הדורסלית הראשונה — ממוקמת בבסיס האגודל בצד הרדיאלי. שכיח פי 6 בנשים, קשור לתנועות חוזרניות של אגודל. אבחון: בדיקת פינקלשטיין/Eichhoff — סגירת אגרוף עם האגודל בפנים + סטייה אולנרית. כאב חריף = חיובי. רגישות 87–89%. Walker-Bone et al. (2011) זיהו קשר ישיר לטיפול בתינוקות ולשימוש ממושך בסמארטפון.
מתי לפנות לפיזיותרפיסט לכאב כף יד?
פנה לפיזיותרפיסט כאשר: (1) כאב שלא משתפר תוך 2–3 שבועות; (2) נימול לילי חוזרני בידיים; (3) כאב בפעולות יומיומיות — מקלדת, הרמת חפצים, פתיחת בקבוק; (4) חולשה בגריפה; (5) כאב בבסיס האגודל לאחר לידה. אבחון מוקדם מונע הדרדרות ומקצר משמעותית זמן שיקום. ב-CTS — עיכוב טיפול מוביל לניוון עצבי שמשתקם לאט יותר.
Alejandro Zubrisky BPT
Alejandro Zubrisky, BPT
פיזיותרפיסט · רישיון 10-120163 · 21+ שנות ניסיון קליני
מומחה לפיזיותרפיה ספורטיבית ואורתופדית. Recovery TLV, יעקב אפטר 9, תל אביב. ORCID 0009-0003-1069-937X

מצבים נלווים שאנו מטפלים בהם

תסמונת התעלה הקרפלית דה קוורן מרפק טניס מרפק גולף

כאב בכף יד? בוא נזהה מה קורה בדיוק

הערכה ראשונה ב-Recovery TLV: אבחון מדויק (CTS / De Quervain / ECU / OA), בדיקות קליניות ופרוטוקול טיפול מותאם — ₪400, 50–60 דקות, 1:1.

קבע הערכה ראשונית וואטסאפ

מקורות מחקריים

  1. Padua L, Coraci D, Erra C, et al. Carpal tunnel syndrome: clinical features, diagnosis, and management. Lancet Neurology. 2016;15(12):1273–1284. DOI: 10.1016/S1474-4422(15)00451-9 · PMID: 26851184
  2. Akalin E, El O, Peker O, et al. Treatment of carpal tunnel syndrome with nerve and tendon gliding exercises. Arthritis Care and Research. 2002;47(4):374–379. PMID: 11920699
  3. Huisstede BMA, Hoogvliet P, Randsdorp MS, et al. Carpal tunnel syndrome. Part I: effectiveness of nonsurgical treatments — a systematic review. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation. 2010;91(7):981–1004. DOI: 10.1016/j.apmr.2010.07.252 · PMID: 21036174
  4. Graham B. The value added by electrodiagnostic testing in the diagnosis of carpal tunnel syndrome. Journal of Bone and Joint Surgery (American). 2008;90(12):2587–2593. DOI: 10.2106/JBJS.H.00405 · PMID: 18519067
  5. Stahl S, Vida D, Meiner A, et al. Anatomic variations of the first dorsal compartment and its contents: role in de Quervain's disease. Journal of Bone and Joint Surgery (British). 1996;78-B(3):420–424. PMID: 8865382
  6. Walker-Bone KE, Palmer KT, Reading I, et al. Occupation and epicondylitis and other soft-tissue disorders of the arm. Occupational and Environmental Medicine. 2011;68(6):401–407. DOI: 10.1136/oem.2010.060749 · PMID: 21285242
  7. Shi Q, MacDermid JC, Santaguida PL, Kyu-Hyun L. Predictors of surgical outcomes following anterior transposition of ulnar nerve for cubital tunnel syndrome: a systematic review. Clinical Rehabilitation. 2011;25(12):1097–1112. DOI: 10.1177/0269215511411957 · PMID: 21878437
  8. Carlson H, Colbert A, Frydl J, et al. Current options for nonsurgical management of carpal tunnel syndrome. International Journal of Clinical Rheumatology. 2010;5(1):129–142.
  9. Werner RA, Andary M. Carpal tunnel syndrome: pathophysiology and clinical neurophysiology. Clinical Neurophysiology. 2002;113(9):1373–1381. PMID:12169318
  10. Bickel KD. Carpal tunnel syndrome. Journal of Hand Surgery (American). 2010;35(1):147–152. DOI:10.1016/j.jhsa.2009.11.003. PMID:20117305
  11. Witt JC, Stevens JC. Neurologic disorders masquerading as carpal tunnel syndrome: 12 cases of failed carpal tunnel release. Mayo Clinic Proceedings. 2000;75(4):409–413. PMID:10761498
  12. O'Brien VH. Current practice patterns in conservative management of de Quervain tenosynovitis. Journal of Hand Therapy. 2010;23(3):302–304. PMID:20434299
  13. Peters-Veluthamaningal C, van der Windt DA, Winters JC, et al. Corticosteroid injection for de Quervain's tenosynovitis. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2009;(3):CD005616. PMID:19588381
  14. Akhtar S, Bradley MJ, Quinton DN, Burke FD. Management and referral for trigger finger/thumb. BMJ. 2005;331(7507):30–33. PMID:15994688
  15. Earp BE, Floyd WE, Louie D, Makhni E, Zurakowski D. Ulnar nerve entrapment at the wrist: pathophysiology and clinical correlations. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons. 2014;22(1):1–8. PMID:24382874
וואטסאפ קביעת תור