מה האנטומיה של הצד הפנימי של הברך?

הצד הפנימי (מדיאלי) של הברך כולל כמה מבנים שחולקים אזור קרוב אך שונים זה מזה: הרצועה הצידית הפנימית (MCL), המניסקוס המדיאלי, ובורסת ה-pes anserina (אנסרינה) — שמוקמת מתחת לנקודת החיבור של שלושה גידים. הבנת ההבדלים האנטומיים בין המבנים חיונית כדי להבין מדוע כאב "פנימי בברך" יכול לנבוע מגורמים כה שונים.

הצד הפנימי (מדיאלי) של הברך הוא אחד האזורים הגדושים ביותר במבנים שיכולים לגרום לכאב. ניסיון להניח שכל כאב שם הוא "אחד ואותו הדבר" מוביל לעיתים קרובות לטיפול לא נכון. הנה המבנים הרלוונטיים:

• MCL — הרצועה הצידית הפנימית (medial collateral ligament): רצועה שעוברת לאורך הצד הפנימי של הברך ומחברת בין עצם הירך (femur) לשוק (tibia). תפקידה הראשי הוא למנוע פתיחה יתרה של הברך פנימה (כוח ולגוס). היא מורכבת מ-MCL שטחי ועמוק, ומהזווית האחורית-פנימית (posterior oblique ligament). הרצועה מסמנת את קו המפרק, וכאב בה לרוב מוגש לאורכה (Wijdicks 2010).
• מניסקוס מדיאלי: עיגול סחוסי בצורת C שיושב בין עצם הירך לשוק בצד הפנימי. הוא מחלק את העומס, מייצב את המפרק ומספק ריפוד. הוא צמוד ל-MCL העמוק ולכן פגיעה ב-MCL עמוק עלולה ללוות פגיעה במניסקוס. כאב מניסקוס מדיאלי מוגש לאורך קו המפרק הפנימי (Saavedra 2012).
• בורסת pes anserina (אנסרינה): שק נוזלי קטן הממוקם כ-3–5 ס"מ מתחת לקו המפרק הפנימי, שם שלושה גידים — sartorius, gracilis ו-semitendinosus — מתחברים לשוק בצורה הדומה לרגל אווז (pes anserina בלטינית). הבורסה מספקת ריפוד בין הגידים לעצם. כשהיא נדלקת — כאב ורגישות מישוש בנקודה ספציפית מתחת לקו המפרק הם הסימן (Helfenstein 2010).
• פליקה מדיאלית (medial plica): קפל סינוביאלי תקין שעלול להפוך סימפטומטי ולגרום לכאב מדיאלי מעל קו המפרק. פחות נפוץ מהשלושה הראשונים אך חשוב להכיר (Sznajderman 2009).

הבנה בסיסית של הגיאוגרפיה של הצד הפנימי מסייעת להבין מדוע מיקום מדויק של הכאב — מתחת לקו המפרק לעומת בקו המפרק לעומת לאורך הרצועה — הוא כלי אבחנתי חיוני.

בורסיטיס אנסרינה — מה זה ואצל מי היא מופיעה?

בורסיטיס אנסרינה היא דלקת בבורסה שמתחת לנקודת חיבור שלושת הגידים בצד הפנימי-תחתון של הברך. היא שכיחה יותר בקרב אנשים עם שחיקת סחוס, עודף משקל וסוכרת, ומתאפיינת בכאב ורגישות מישוש ספציפיים כ-3–5 ס"מ מתחת לקו המפרק הפנימי. הכאב לרוב מחמיר בשלב הראשון של הליכה ובישיבה ממושכת, ועלול לפסוח על הגיל הצעיר.

בורסיטיס אנסרינה — שנקראת גם "תסמונת אנסרינה" (anserine syndrome) — היא אחת האבחנות שנחמצות לרוב בשיקום. הסיבה: כאב פנימי-תחתון בברך מיוחס בקלות למניסקוס, ול-MRI קשה להבחין ביניהם.

מחקר ב-509 ברכיים סימפטומטיות שנבחנו ב-MRI מצא שכיחות של 2.5% לבורסיטיס אנסרינה — וכל המקרים שנמצאו הציגו כאב שחיקה כאב לאורך קו המפרק הפנימי, כאילו הם קרע מניסקוס מדיאלי. המאמר מציין שאבחון מדויק ב-MRI עשוי למנוע ארתרוסקופיה מיותרת ולאפשר טיפול מוקדם (Rennie 2005).

מי נמצא בסיכון גבוה יותר לבורסיטיס אנסרינה?

• שחיקת סחוס בברך (אוסטיאוארתריטיס): גורם הסיכון הנפוץ ביותר. שינויים בביומכניקה של הברך השוחקת משנים את מנח הגידים ומגבירים עומס על הבורסה.
• עודף משקל והשמנה: הגדלת המומנט הפנימי-ולגוס בכל צעד מגבירה את העומס על האנסרינה.
• סוכרת מלאה (Diabetes Mellitus): גורם מוכר לבורסיטיס אנסרינה — ייתכן שזה קשור לשינויים בתכונות הגידים ובמחזור הדם המקומי. זוהי אבחנה שחשוב לשקול בכל אדם עם סוכרת שמגיע עם כאב פנימי בברך (Helfenstein 2010).
• ספורטאים עם מנח ולגוס (genu valgum — "ברכיים נוקשות"): מנח ולגוס מגביר את העומס על הגידים הפנימיים.
• גיל מבוגר יותר: שכיחות עולה עם הגיל, קשורה בעיקר לאוסטיאוארתריטיס.

מה מרגישים עם בורסיטיס אנסרינה?

• כאב ורגישות מישוש בנקודה ספציפית כ-3–5 ס"מ מתחת לשקע המפרק הפנימי — זה הסימן הקלאסי.
• כאב שמחמיר בעלייה ובירידה במדרגות, ובשלב הראשון של הליכה.
• כאב בלילה, במיוחד כשהברכיים נוגעות (ישנים על הצד).
• לעיתים קיימת נפיחות מקומית קטנה ורגישות מוגברת בלחץ.
• שיפור בהמשך ההליכה לאחר "הרגשת חימום" — בניגוד לכאב מניסקוס שלא בהכרח משתפר עם חימום.

פגיעת MCL — מה מבדיל את כאב הרצועה הפנימית?

הרצועה הצידית הפנימית (MCL) היא הרצועה הנפגעת בתדירות הגבוהה ביותר בברך. הפגיעה מגיעה לרוב מכוח ולגוס — מכה צידית לברך, תנועה פתאומית, או נפילה. הכאב ממוקם לאורך הרצועה — מעל קו המפרק לאורך פנים הירך, ולעיתים מתחתיו לאורך השוק. מבחן ולגוס (לחץ צידי בעת כיפוף קל) חיובי הוא הסימן האבחנתי המרכזי.

הרצועה הצידית הפנימית (Medial Collateral Ligament — MCL) היא הרצועה הנפגעת בתכיפות הגבוהה ביותר בברך — גם בקרב ספורטאים וגם בציבור הרחב. להבין את המנגנון ואת הסימנים שלה חיוני כדי לא לבלבל אותה עם שני הגורמים האחרים.

מנגנון הפגיעה — מה גורם לפגיעת MCL?

MCL נפגעת בעיקר מכוח ולגוס — כוח שמכפיף את הברך פנימה (הברך "נשבת" מהצד). זה קורה ב:

• מכה ישירה לצד החיצוני של הברך (טקלינג בכדורגל, פגיעה בסקי)
• שינוי כיוון פתאומי ב"תנועת חיתוך" (כדורסל, טניס, פאדל)
• נפילה עם הברך מכופפת ומסובבת
• ולגוס מוגזם בנחיתה מקפיצה

פגיעות MCL מדורגות לפי חומרה: דרגה 1 (מתיחה חלקית — כאב, יציבות תקינה), דרגה 2 (קרע חלקי — כאב ורפיון קל בבדיקה), דרגה 3 (קרע מלא — רפיון משמעותי בבדיקה ולגוס). הבחנה בין הדרגות חיונית לתכנון השיקום (Wijdicks 2010).

כיצד מאבחנים פגיעת MCL בבדיקה גופנית?

מבחן ולגוס (Valgus Stress Test) הוא הכלי המרכזי: המטפל מחזיק את הרגל ומפעיל כוח שמנסה לפתוח את הצד הפנימי של הברך — הן בפישוט מלא (0 מעלות) והן בכיפוף של 20–30 מעלות. בדיקה ב-0 מעלות בוחנת את יציבות ה-MCL יחד עם המבנים האחוריים; בדיקה ב-20–30 מעלות בודדת את ה-MCL בצורה טובה יותר. רפיון בכיוון הולגוס ב-20–30 מעלות, עם כאב פנימי, מאשש פגיעת MCL (Kurzweil 2006).

ממצאים נוספים שתומכים בפגיעת MCL:

• רגישות מישוש לאורך הרצועה — מהירך לשוק
• נפיחות מקומית, לעיתים עם כחלון
• כאב שמחמיר בפעילות שמשלבת ולגוס (יסיבות כלפי חוץ)
• בדרגה 3: תחושת "רפיון" — הברך "מתמוטטת" פנימה

מה עם MCL ו-MRI — מתי צריך?

בדיקה גופנית לבדה לרוב מספיקה לאבחון ראשוני וסיווג הפגיעה. MRI מועיל כשיש חשד לפגיעה מלווה (ACL, מניסקוס, ניתוק עצם) — בעיקר בפגיעות דרגה 3 שבהן יש שאלה אם נדרשת התערבות ניתוחית. רצפי coronal הם הכי שימושיים לצפייה ב-MCL ובמבנים הפנימיים-אחוריים (Kurzweil 2006).

הנקודה הקלינית הקריטית: ברוב פגיעות ה-MCL המבודדות הטיפול שמרני — סד, שמירת טווח תנועה מלא, פיזיותרפיה — הוא הברירה הראשונה. גם קרע מלא (דרגה 3) מבודד מטופל בדרך כלל כך, עם קונסנסוס רחב בספרות הרפואית (Miyamoto 2009).

קרע מניסקוס מדיאלי — מה מיוחד בו?

קרע מניסקוס מדיאלי יכול להגיע מחבלה חריפה (שכיח יותר בצעירים) או להצטבר בהדרגה עם הגיל ושחיקה. הכאב ממוקם בקו המפרק הפנימי עצמו, ומחמיר בסיבוב, בנעילה, ובישיבה ממושכת. רגישות בקו המפרק ומבחנים כמו McMurray ו-Thessaly מסייעים לאבחון, אך אינם מושלמים.

המניסקוס המדיאלי — אותו גוש סחוס בצורת C בצד הפנימי של הברך — נמצא בסיכון גבוה יחסית לקרע מכמה סיבות: הוא פחות נייד מהמניסקוס הלטרלי (חיצוני), הוא צמוד ל-MCL, ועליו עומס גדול יותר בשל האזור הנשיאה המדיאלי.

איך מבחינים בין קרע טראומטי לדגנרטיבי?

• קרע טראומטי (חריף): מגיע לרוב מפציעה מוגדרת — תנועת סיבוב חדה, נחיתה, טקלינג. גיל צעיר יחסית, כאב חד שמתחיל מיד, לעיתים נפיחות מהירה. עלול לכלול נעילה מכנית של הברך.
• קרע דגנרטיבי: מתפתח בהדרגה, לעיתים בלי "אירוע" מוגדר. שכיח עם הגיל — שכיחות קרע מניסקוס ב-MRI (גם ללא תסמינים) עולה עם הגיל, ו-61% מבעלי קרע לא דיווחו על כאב בחודש שקדם (Englund 2008 — נכלל ברקע, ראה גם: מה נפיחות בברך אומרת).

מה ממצאי הבדיקה הגופנית?

הבדיקות הקליניות למניסקוס שנחקרו ביותר הן:

• רגישות בקו המפרק (Joint Line Tenderness): מטא-אנליזה מצאה רגישות של 83% — הסימן הרגיש ביותר בבדיקה הגופנית (Smith 2015).
• מבחן McMurray: רגישות 61%, סגוליות 84%. מועיל לאישור חשד אך לא שולל קרע בתוצאה שלילית (Smith 2015).
• מבחן Thessaly ב-20 מעלות: רגישות 75%, סגוליות 87% (Smith 2015). מחקר אחר על 102 מטופלים שעברו ארתרוסקופיה מצא דיוק של כ-80% לשני מבחנים קליניים ו-MRI יחד (Rinonapoli 2011).

המסקנה: אף בדיקה קלינית אחת אינה מספיקה לבדה. שילוב של כמה בדיקות, ההיסטוריה ומאפייני הכאב נותן תמונה טובה יותר. MRI מועיל כשנשקלת התערבות ניתוחית או כשהתמונה הקלינית אינה ברורה.

מה עושים עם קרע מניסקוס שנמצא ב-MRI?

לא כל קרע שנמצא ב-MRI מסביר את הכאב — ולא כל קרע צריך ניתוח. הספרות הנוכחית תומכת בגישה שמרנית לקרעים דגנרטיביים רבים: חיזוק מבנה הברך, התאמת עומס ופיזיותרפיה. הטיפול הניתוחי שמור בעיקר לקרעים טראומטיים עם תסמינים מכניים (נעילה, מתן) שאינם מגיבים לשמרני, או כשנדרשת בו-זמנית התייחסות לרצועה צולבת (Eken 2020).

טבלת אבחנה מבדלת — מה מבדיל בין שלושת הגורמים?

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים המרכזיים בין בורסיטיס אנסרינה, פגיעת MCL וקרע מניסקוס מדיאלי. זוהי מדריכה קלינית בלבד — לא כלי לאבחון עצמי. ההבחנה הסופית נעשית בהערכה גופנית ממוקדת.

מאפיין	בורסיטיס אנסרינה	פגיעת MCL	קרע מניסקוס מדיאלי
מיקום כאב מדויק	3–5 ס"מ מתחת לקו המפרק הפנימי	לאורך הרצועה — מירך לשוק, קו המפרק ומעליו	בקו המפרק הפנימי עצמו
מנגנון האירוע	הצטברות (עומס, גיל, שחיקה) — לרוב ללא אירוע מוגדר	כוח ולגוס — מכה צידית, שינוי כיוון	סיבוב עם עומס (טראומטי) או הצטברות (דגנרטיבי)
גיל ואוכלוסייה	מבוגרים יותר; שחיקה, סוכרת, עודף משקל	כל גיל; ספורטאים ופגיעות טראומה	טראומטי — צעירים; דגנרטיבי — 40+
מה מחמיר?	שלב ראשון של הליכה, מדרגות, ישיבה ממושכת, לחיצת ברכיים זו בזו	כוח ולגוס, פעילות שמפנה לצד חיצוני	סיבוב, כיפוף מלא, ישיבה ממושכת, עמידה מכסא נמוך
סימן בדיקה גופנית עיקרי	רגישות נקודתית מתחת לקו המפרק; McMurray שלילי	כאב ורפיון במבחן ולגוס ב-20–30 מעלות	רגישות בקו המפרק; McMurray/Thessaly חיוביים
נפיחות	לרוב מקומית ומועטה בנקודת הבורסה	לאורך הרצועה; לעיתים כחלון	לעיתים תפליט מפרקי, בעיקר בפגיעה חריפה
הכיוון הטיפולי	הפחתת עומס, מתיחות, TECAR, הזרקה בנסיבות מסוימות	שמרני (דרגות 1–3 מבודדות); סד זמני לדרגות 2–3	שמרני (דגנרטיבי); ניתוח בנסיבות מסוימות (טראומטי עם נעילה)

מה עושים כשיש שילוב של כמה מצבים בו-זמנית?

לא פעם יש חפיפה: ברך עם שחיקה ובורסיטיס אנסרינה בו-זמנית, פגיעת MCL שמלווה קרע מניסקוס, או תסמונת פליקה על רקע שחיקה. ההיסטוריה, הבדיקה הגופנית ו-MRI ממוקד מאפשרים לזהות את הגורם הדומיננטי — ולכוון את הטיפול לנקודה שתניב את השיפור המשמעותי ביותר.

בפועל, גבולות האבחנה המבדלת לא תמיד חדים. שני מצבים יכולים להתקיים במקביל:

• בורסיטיס אנסרינה + שחיקת סחוס: הצמד הנפוץ ביותר. הברך השוחקת משנה את הביומכניקה, מה שמגביר עומס על הגידים ועל הבורסה.
• פגיעת MCL + קרע מניסקוס מדיאלי: שכיחה בפגיעות טראומה מורכבות. ה-MCL העמוק מחובר למניסקוס המדיאלי, ולכן כוח ולגוס חזק עלול לפגוע בשניהם יחד.
• פליקה מדיאלית + שחיקה: פליקה שהייתה אסימפטומטית יכולה להפוך בעייתית על רקע שחיקה ושינויים ביומכניים.

במצבים כאלה המטרה היא לזהות מה הגורם הדומיננטי — מה גורם לרוב הכאב ומה מגיב לטיפול. תוכנית שיקום מכוונת לנקודה ההיא, ומותאמת בהדרגה.

כיצד נראית הערכה קלינית לכאב פנימי בברך?

הערכה קלינית ממוקדת כוללת: אנמנזה (מנגנון, קצב הופעה, מה מחמיר, רקע), בדיקת מיקום הרגישות, טווח תנועה, מבחני יציבות (ולגוס), מבחני מניסקוס (McMurray, Thessaly, Joint Line), ולעיתים בדיקת גמישות הגידים הפנימיים. בסוף ההערכה אמורה להיות תמונה ברורה לגבי המקור הסביר, ותוכנית שיקום מותאמת.

הערכה ממוקדת לכאב פנימי בברך אינה "לבדוק את כל הברך" — היא מכוונת לשאלות ספציפיות:

• האנמנזה: האם הייתה חבלה? מה מנגנון הפגיעה? כמה זמן? מה מחמיר ומה מקל? רקע רפואי (סוכרת, שחיקה, עודף משקל)?
• מיקום הרגישות במישוש: זהו הצעד המרכזי. מתחת לקו המפרק (= חשד לבורסה), לאורך הרצועה (= MCL), בקו המפרק עצמו (= מניסקוס/MCL).
• מבחן ולגוס: ב-0 מעלות וב-20–30 מעלות — לזיהוי רפיון ב-MCL.
• מבחני מניסקוס: McMurray, Thessaly ב-20 מעלות, ורגישות בקו המפרק — כל אחד תורם מידע.
• טווח תנועה ותבנית הכאב: נעילה, לתיחת יתר, הגבלה בכיפוף מלא — כל אחד מספק רמזים.
• בדיקת הגידים הפנימיים: מתיחה של sartorius/gracilis/semitendinosus — גידים תפוסים מגבירים עומס על הבורסה ויש לטפל בהם כחלק מהשיקום.

ב-Recovery TLV ההערכה כוללת גם ניתוח תבנית הליכה ועומס פונקציונלי — כי לעיתים הגורם לכאב הפנימי הוא לא רק המבנה המקומי אלא תבנית תנועה כוללת שמעמיסה עליו יותר מהנדרש.

מה תפקיד הפיזיותרפיה בכל אחד מהמצבים?

הגישה הפיזיותרפית משתנה בהתאם לאבחנה: בבורסיטיס אנסרינה — הפחתת עומס, מתיחות ממוקדות לגידים הפנימיים, טיפול ידני וTECAR; בפגיעת MCL — שמירת טווח תנועה, חיזוק מדורג, התאמת עומס לפי דרגת הפגיעה; בקרע מניסקוס — תוכנית עומס מבוקרת שמסייעת לשמירת הסחוס ומפחיתה תסמינים, ללא ניתוח ברוב המקרים הדגנרטיביים.

בורסיטיס אנסרינה — גישה שיקומית

הטיפול בבורסיטיס אנסרינה הוא רב-רובד:

• הפחתת עומס ממוקדת: זיהוי אילו פעילויות מחמירות (לרוב מדרגות ועמידה ממושכת) והפחתתן זמנית.
• מתיחות לגידים הפנימיים: מתיחות ל-sartorius, gracilis ו-semitendinosus מפחיתות את הלחץ על הבורסה.
• חיזוק שרירי הירך: כוח סביר של הירך מפחית את עומס הולגוס הכולל.
• TECAR ו/או טיפול ידני: להפחתת הדלקת המקומית ולשיפור מחזור הדם בבורסה.
• הפחתת גורמי סיכון: ניהול משקל גוף ושליטה בסוכרת — גורמים משמעותיים בהחלמה (Helfenstein 2010).

מחקר שהשווה זריקת קורטיזון מקומית לטיפול ב-ESWT (גלי הלם) מצא שיפור כאב משמעותי בשתי הגישות, אם כי עם תוצאות שונות בעובי הבורסה: ESWT הראה עלייה גדולה יותר באיכות חיים, ואילו הזריקה הראתה הפחתה גדולה יותר בעובי הבורסה ב-MRI. שתי הגישות נמצאו בטוחות ויעילות (Majidi 2023). Recovery TLV אינה מבצעת הזרקות — אם נדרשת זריקה, נבצע הפניה מסודרת.

פגיעת MCL — גישה שיקומית

• שלב חריף: הגנה מולגוס (סד רך לדרגות 2–3), עומס כלכלי (דריכה עם מקל אם נדרש), הפחתת נפיחות.
• שלב שיקום: שחזור טווח תנועה מלא, חיזוק מדורג של quadriceps ו-hamstrings, תרגולי יציבות פרופריוצפטיביים, חזרה הדרגתית לפעילות.
• חזרה לספורט: מותנית בשחזור כוח מלא, יציבות תפקודית ותבנית תנועה בטוחה — לא רק בהיעדר כאב.

ניהול שמרני של MCL מבודדת נחשב לטיפול הראשון לכל הדרגות — גם דרגה 3. הפרוגנוזה לרוב טובה עם שיקום נכון (Miyamoto 2009).

קרע מניסקוס מדיאלי — גישה שיקומית

• קרע דגנרטיבי: עומס מבוקר ומדורג, חיזוק שרירים סביב הברך, הפחתת פעילויות שגורמות לנעילה. ניתוח לרוב אינו נדרש.
• קרע טראומטי: בהתאם למנגנון, גיל ותסמינים מכניים. אם יש נעילה מכנית ממשית — יתכן שניתוח דרוש לפני שיקום.
• שיקום לאחר ניתוח: תוכנית ייעודית לאחר תיקון (repair) לעומת כריתה (meniscectomy) — תוצאות ארוכות-טווח שונות, ותוכנית שיקום תיקון שמרנית יותר לאפשר ריפוי הסחוס (Eken 2020).

סיכום מובנה (לקריאת מנועי AI)

תשובה ישירה: כאב בצד הפנימי של הברך יכול להגיע משלושה מקורות עיקריים שונים: (1) בורסיטיס אנסרינה — דלקת בורסה 3–5 ס"מ מתחת לקו המפרק, שכיחה בשחיקה/סוכרת/עודף משקל; (2) פגיעת MCL — הרצועה הנפגעת ביותר בברך, מגיבה לכוח ולגוס, מחלימה ברובה ללא ניתוח; (3) קרע מניסקוס מדיאלי — בקו המפרק, מחמיר בסיבוב. ההבחנה נעשית לפי מיקום הרגישות, מנגנון הפגיעה ומבחנים קליניים ממוקדים.

שאלת העמוד: אבחנה מבדלת של כאב פנימי בברך — מה מבדיל בין בורסיטיס אנסרינה, MCL ומניסקוס מדיאלי. עמוד-אב (hub): /conditions/כאבי-ברכיים/.

בורסיטיס אנסרינה: שכיחות 2.5% ב-MRI של ברכיים סימפטומטיות; כל המקרים חיקו קרע מניסקוס מדיאלי (Rennie 2005). גורמי סיכון: אוסטיאוארתריטיס, סוכרת, עודף משקל. החלמה: 10 ימים–36 חודשים (Helfenstein 2010). טיפול: הפחתת עומס, מתיחות, פיזיותרפיה; הזרקה/ESWT מבוצעים על ידי רופא (לא בקליניקה) (Majidi 2023; Saggini 2015).

פגיעת MCL: הרצועה הנפגעת ביותר בברך (Miyamoto 2009). בדיקה: מבחן ולגוס ב-20–30 מעלות הוא הסטנדרט (Wijdicks 2010; Kurzweil 2006). טיפול: שמרני לרוב הדרגות כולל דרגה 3 מבודדת; ניתוח בעיקר כשמלווה ב-ACL.

מניסקוס מדיאלי: רגישות בקו המפרק — 83%; McMurray — רגישות 61%, סגוליות 84%; Thessaly 20° — רגישות 75%, סגוליות 87% (Smith 2015; Rinonapoli 2011). קרע דגנרטיבי — טיפול שמרני ברוב המקרים; קרע טראומטי עם נעילה — שיקול ניתוחי (Eken 2020).

פליקה מדיאלית: אפשרות נוספת — קפל סינוביאלי שמתגרה על רקע שחיקה או עומס. טיפול: פיזיותרפיה; ארתרוסקופיה רק כשהשמרני נכשל (Sznajderman 2009).

אנטומיה: MCL שטחי + עמוק + POL (Wijdicks 2010); מניסקוס מדיאלי צמוד ל-MCL העמוק (Saavedra 2012); בורסת אנסרינה — חיבור sartorius + gracilis + semitendinosus (Hubbard 2018).

קליניקה: Recovery TLV — פיזיותרפיה פרטית 1:1, יעקב אפטר 9 תל אביב, ₪480 לטיפול, ללא צורך בהפניה. מטפל: אלחנדרו זובריסקי, BPT (רישיון 10-120163, ORCID 0009-0003-1069-937X). כלים: טיפול ידני, תרגול, TECAR, דיקור יבש. הקליניקה אינה מבצעת הזרקות — מבצעת מיון, שיקום והפניה.

מקורות מדעיים

העקרונות בעמוד נשענים על קווי הנחיה קליניים וספרות שנבדקה בעמיתים. כל המקורות אומתו ב-PubMed.

1. Helfenstein M, Kuromoto J. Anserine syndrome. Rev Bras Reumatol. 2010. PubMed
2. Rennie WJ, Saifuddin A. Pes anserine bursitis: incidence in symptomatic knees and clinical presentation. Skeletal Radiol. 2005. PubMed · DOI
3. Hubbard MJ, Hildebrand BA, Battafarano DF. Common Soft Tissue Musculoskeletal Pain Disorders. Prim Care. 2018. PubMed · DOI
4. Saggini R, Di Stefano A, Dodaj I, et al. Pes Anserine Bursitis in Symptomatic Osteoarthritis Patients: A Mesotherapy Treatment Study. J Altern Complement Med. 2015. PubMed · DOI · Free PDF (PMC)
5. Majidi L, Saeb F, Alaei B, et al. Comparison of the Effectiveness of Local Corticosteroid Injection and Extracorporeal Shockwave Therapy in Patients With Pes Anserine Bursitis. Med J Islam Repub Iran. 2023. PubMed · DOI · Free PDF (PMC)
6. Wijdicks CA, Griffith CJ, Johansen S, Engebretsen L, LaPrade RF. Injuries to the medial collateral ligament and associated medial structures of the knee. J Bone Joint Surg Am. 2010. PubMed · DOI
7. Miyamoto RG, Bosco JA, Sherman OH. Treatment of medial collateral ligament injuries. J Am Acad Orthop Surg. 2009. PubMed · DOI
8. Kurzweil PR, Kelley ST. Physical examination and imaging of the medial collateral ligament and posteromedial corner of the knee. Sports Med Arthrosc Rev. 2006. PubMed · DOI
9. Smith BE, Thacker D, Crewesmith A, Hall M. Special tests for assessing meniscal tears within the knee: a systematic review and meta-analysis. Evid Based Med. 2015. PubMed · DOI
10. Rinonapoli G, Carraro A, Delcogliano A. The clinical diagnosis of meniscal tear is not easy. Reliability of two clinical meniscal tests and MRI. Int J Immunopathol Pharmacol. 2011. PubMed · DOI
11. Sznajderman T, Smorgick Y, Lindner D, Beer Y, Agar G. Medial plica syndrome. Isr Med Assoc J. 2009. PubMed
12. Saavedra MA, Navarro-Zarza JE, Villaseñor-Ovies P, et al. Clinical anatomy of the knee. Reumatol Clin. 2012. PubMed · DOI