פיזיותרפיה פרטית 1:1 בצפון תל אביב · ללא צורך בהפניית רופא · קביעת הערכה ←
כתף ומרפק · כאב בגיד הדו-ראשי · אבחנה מבדלת

כואב לי בגיד הדו-ראשי — האם זו דלקת בכתף, קרע «פופאי» או קרע במרפק, ומה דחוף? איך מבדילים

שלושה מצבים שונים מאוד מסתתרים מאחורי המשפט «כואב לי הביצפס». הראשון הוא גיד מגורה בקדמת הכתף, שלרוב לא מסוכן ומטופל בשיקום. השני הוא קרע בחלק העליון של הגיד, עם «כדור» שמתכווץ במרכז הזרוע, שאצל רוב המבוגרים לא דורש ניתוח. השלישי הוא קרע בקצה התחתון, במרפק, והוא היחיד שדורש התייחסות דחופה של אורתופד בימים ולא בשבועות. הטקסט הזה עוזר להבין באיזה מהם אתם נמצאים, ומה עושים בכל אחד. לתמונה הרחבה על כאבי כתף: כאבים בכתף. לתמונה הרחבה על המרפק: כאבים במרפק.

בקצרה

  • קרע במרפק הוא הדחוף. ב‑45 מטופלים שעברו חשיפה כירורגית של הגיד, «מבחן הקרס» (hook test) היה לא תקין ב‑33 מתוך 33 קרעים מלאים, ותקין ב‑12 מתוך 12 קרעים חלקיים (O'Driscoll et al., 2007). זו בדיקה שאורתופד עושה בדקות.
  • בלי ניתוח במרפק, מאבדים בעיקר סיבוב כף היד. בשמונה עשר מטופלים שלא נותחו, כוח הסיבוב החוצה (supination) היה בחציון 63% מהצד הבריא וכוח הכיפוף 93% (Freeman et al., 2009). מדגם קטן, ללא אקראיות.
  • קרע «פופאי» בכתף לרוב פחות דרמטי ממה שנראה. במחקר ישן על 15 מטופלים, אובדן כוח הכיפוף בטיפול שמרני היה 16% ובסיבוב כף היד 11% (Sturzenegger et al., 1986). אלה מספרים ממדגם זעיר, והם מדגימים סדר גודל ולא הבטחה.
  • בדיקות הכתף עצמן חלשות. בסקירה של 30 מחקרים, בדיקות האורתופדיות הבודדות להערכת גיד הדו-ראשי שונות מאוד זו מזו, ו‑Yergason הייתה היחידה עם ערך מסוים (יחס סבירות חיובי 2.56). אולטרסאונד הוא הכלי המהימן לאישור קרע (Bélanger et al., 2019).
  • אחרי תיקון במרפק יש הליך מסודר. בסקירה של 72 מאמרים ו‑3,091 תיקונים, שיעור הקרע החוזר היה 1.4% ושיעור הסיבוכים החמורים 4.6% (Amarasooriya et al., 2020).

איך מבדילים בין דלקת בגיד, קרע בכתף וקרע במרפק?

שלושה סימנים פשוטים מכוונים: איפה הכאב, האם נשמע או הורגש «פצפוץ» פתאומי, והאם השתנה צורת השריר. כאב מתמשך בקדמת הכתף בלי אירוע מסוים מרמז על גיד מגורה. כדור שהתקבץ במרכז הזרוע מרמז על קרע עליון. כאב חד במרפק אחרי הרמה כבדה, עם חבורה בקפל המרפק, מרמז על קרע תחתון ודורש בדיקה דחופה.

הביצפס הוא שריר עם שני ראשים בכתף וקצה אחד במרפק. הגיד שעוטף את הכתף מלפנים נקרא «הראש הארוך». הגיד שנצמד לעצם האמה במרפק הוא הקצה התחתון. כל אחד מהם יכול להתכלות, להתגרות או להיקרע, וכל אחד נראה אחרת וטופל אחרת.

המצב הנפוץ ביותר הוא גיד מגורה בקדמת הכתף. הכאב מתעורר כשמרימים את היד קדימה, כשסוחבים שקיות או כשישנים על הצד. לעיתים הוא מלווה בבעיה נוספת בכתף, כי סקירה של הרצועה הזו מציינת שהבעיות בגיד כאן שכיחות לצד ממצאים אחרים בכתף (Nho et al., 2010). קרע בראש הארוך קורה לרוב אצל אנשים בגיל העמידה ומעלה, ולא תמיד מורגש כאירוע כואב.

הקרע במרפק שונה בכל מובן. הוא קורה כשהזרוע מכופפת ומישהו או משהו מושך אותה בכוח לכיוון ההפוך, למשל העמסה מפתיעה בהרמת ארון או הרמת חפץ כבד מדי. הגבר בגיל ארבעים עד חמישים הוא הפרופיל הקלאסי: בעבודה אפידמיולוגית מארצות הברית, גיל ממוצע של 46.3 שנה בקבוצה האזורית ו‑95% גברים ברמה הארצית (Kelly et al., 2015).

שלושה מצבים של הביצפס — מה שונה בפועל
מאפייןגיד מגורה בכתףקרע עליון («פופאי»)קרע תחתון (מרפק)
איפה כואבקדמת הכתף, לעיתים יורד לזרועכתף וזרוע; הכאב לעיתים נרגע תוך ימיםקפל המרפק, לעיתים עד האמה
איך זה התחילהדרגתי, אחרי עומס חוזרלעיתים פתאום; לעיתים רק מגלים כדוררגע מובחן: עומס פתאומי כשהמרפק מכופף
מה רואיםלרוב כלוםכדור שמתכווץ במרכז הזרועחבורה בקפל המרפק, שינוי בצורת השריר
מה בדיקה אחת אומרתבדיקות כתף בודדות חלשות; אולטרסאונד מועילאולטרסאונד מאשרמבחן הקרס אצל אורתופד
דחיפותלא דחוףלא דחוף; הערכה בתוך שבועותדחוף: אורתופד בימים
לרוב נבחרשיקוםלרוב שמרניניתוח בחולים פעילים

הכתף שלי כואבת מלפנים כשאני מרים — האם זו דלקת בגיד הדו-ראשי?

ייתכן, אבל אי אפשר לדעת מבדיקה אחת. סקירה של 30 מחקרים מצאה שהבדיקות האורתופדיות הבודדות לגיד הדו-ראשי משתנות מאוד בדיוקן, ושרק מבחן Yergason נשא ערך מסוים (יחס סבירות חיובי 2.56, שלילי 0.70), בעוד אולטרסאונד באיכות גבוהה מאשר קרע בצורה אמינה (Bélanger et al., 2019).

המשמעות המעשית: רוב הכאב בקדמת הכתף איננו «הוכחה» לדלקת בגיד דווקא. הכאב הקדמי יכול לבוא מהגיד עצמו, מהשרוול המסובב, מהרצועה המחוברת לשפה של השקע בכתף, או מצוואר. לכן בהערכה הגיונית לא נעצרים בשאלה «איפה כואב», אלא בודקים תנועת כתף, כוח, התנהגות הכאב בעומס, מצב הצוואר, ורק אחר כך מחליטים מה מניח את הכאב ומה לא.

הספרות על השם עצמו מעניינת. התיאור המקובל של בעיית הגיד כולל טווח מדלקת עד ניוון, וסקירה אורתופדית מסכמת שהטיפול השמרני בדרגה קלה הוא הקו הראשון, כולל מנוחה יחסית, תרופות נוגדות דלקת, פיזיותרפיה, ולעיתים זריקה, והניתוח שמור למקרים עקשניים או חמורים (Nho et al., 2010). זריקות אינן חלק ממה שנעשה בקליניקה שלנו, ואם רופא מציע אותן, זו החלטה רפואית שלו.

מה הפיזיותרפיה עושה כאן? בקונצנזוס של 29 מומחי פיזיותרפיה בינלאומיים (תהליך דלפי בשלושה סבבים), 61 התערבויות סומנו כמומלצות, 9 כלא מומלצות, ו‑15 לא הגיעו להסכמה. המסקנה הייתה שאין פרוטוקול מוגדר היטב, ושמומלצת גישה משולבת של תרגול, טיפול ידני והסברה (McDevitt et al., 2022). זו רמת ראיה של דעת מומחים, לא ניסוי מבוקר, וצריך לדעת לקרוא אותה ככזו.

בקליניקה זה מתורגם כך: הערכה מלאה של הכתף והצוואר, זיהוי של מה בדיוק מעורר את הכאב, ובחירה של התרגול והעומס במפגש ולא מרשימה כללית. איזה תרגיל, באיזו עצימות ובאיזו התקדמות, נקבע לפי התגובה שלכם באותו יום, ולכן אין כאן רשימת תרגילים לביצוע לבד. אם יש בעיה נוספת בשרוול או בשפה, היא נוספת לתמונה ומשנה את התוכנית.

הכדור התגלגל לי במרכז הזרוע — מה זה קרע «פופאי» והאם חייבים ניתוח?

«פופאי» הוא קרע בראש הארוך של הגיד, והשריר מתכווץ למטה ומתנפח כמו כדור. אצל רוב המבוגרים הטיפול הוא שמרני. במחקר ישן, בעשרה מטופלים שטופלו שמרנית אבד כוח הכיפוף ב‑16% ובסיבוב כף היד ב‑11%, לעומת 8% ו‑7% בחמישה מנותחים (Sturzenegger et al., 1986).

חשוב לקרוא את הנתונים האלה בזהירות. מדובר ב‑15 מטופלים בלבד, שהושוו לקבוצת בריאים בת 20 איש, בטכנולוגיית בדיקה של שנות השמונים. המחברים עצמם הגיעו למסקנה שאפשר להמליץ על ניתוח לצעירים, לעובדים פיזיים ולספורטאים, ורק לעיתים נדירות מסיבה קוסמטית או כשגדם הגיד מציק בכתף. כלומר גם במחקר שמראה יתרון מתון לניתוח, ההמלצה איננה «נתחו כולם».

סקירות עדכניות יותר על הניתוח בכתף עוסקות בעיקר בשאלה אחרת: כשבכל זאת מנתחים בגלל כאב עקשן בגיד, איזו שיטה עדיפה, חיתוך הגיד (טנוטומיה) או קיבועו (טנודזיס). בסקירה של חמישה ניסויים אקראיים, 236 מנותחים בטנודזיס ו‑232 בטנוטומיה, לא נמצאו הבדלים בציוני כאב ותפקוד, אך «עיוות קוסמטי» היה שכיח יותר בטנוטומיה: 23.3% לעומת 6.8% (Belk et al., 2021). האוכלוסייה כאן היא מטופלים בגיל ממוצע של כ‑60 עם בעיית גיד או קרע בשפת השקע, שנותחו בארתרוסקופיה, ולא אנשים שהגיעו עם קרע חד חדש.

מטא־אנליזה נוספת על 622 נבדקים הצביעה על כיוון דומה: טנודזיס נקשר לתפקוד טוב יותר, פחות התכווצויות כואבות ופחות סימן פופאי, אך עם זמן ניתוח ארוך יותר, והמחברים עצמם הדגישו שנדרשים עוד מחקרים בעלי עוצמה (Ge et al., 2015). סקירה מ‑JBJS Reviews מסכמת שבין שתי השיטות אין הבדל מהותי בציוני התפקוד או בשביעות הרצון (Panico et al., 2021).

מה עושים בפועל כשמגיע מישהו עם כדור חדש בזרוע? בודקים אם היה אירוע, מה מצב הכתף, האם יש חולשה מעבר למה שצפוי, ואם יש חשד לבעיה נוספת בשרוול המסובב. אם התפקוד סביר וה«כדור» הוא בעיקר שאלה של מראה, המסלול הוא שיקום מדורג עם מדידה חוזרת. אם הכוח לא חוזר, יש כאב עקשן או שהעיסוק דורש כוח מרבי, הפנייה לאורתופד כתף היא השלב הבא. אצל אלה שמעוניינים בדעה כירורגית, זה מהלך שמותר ושכדאי לעשות, ואלחנדרו יגיד לך במפורש אם צריך לחזור לרופא.

כאב חד בקפל המרפק אחרי הרמה כבדה — האם זה קרע ומדוע זה דחוף?

ייתכן קרע מלא של הגיד התחתון, והוא הדחוף מבין השלושה. במחקר שבדק 45 מטופלים בחשיפה כירורגית, מבחן הקרס זיהה 33 מתוך 33 קרעים מלאים, לעומת MRI שהיה רגישות 92% וסגוליות 85% (O'Driscoll et al., 2007). הבדיקה מבוצעת במרפק מכופף, ואורתופד עושה אותה בדקות.

למה דחוף? לפי ההתרשמות הקלינית, וללא מספר ממחקר: ככל שעוברים שבועות, הגיד מתכווץ והתיקון מורכב יותר, ולעיתים נדרשת השתלה. הכלל המעשי שמקובל בבתי חולים הוא לפנות לאורתופד תוך ימים, ולא לחכות לראות אם «זה יעבור». המחקר הנ"ל תיאר אורתופד אחד, מדגם קטן, בחולים שכבר הוחלט לחקור אותם בניתוח, ולכן הדיוק המדווח (100%) גבוה מהמצופה בקליניקה רגילה.

מי בסיכון? בעבודה אפידמיולוגית אמריקאית, עישון ועודף משקל נקשרו לסבירות גבוהה יותר לקרע, בעוד סוכרת לא נקשרה; ההיארעות המוערכת הייתה 2.55 ל‑100,000 שנות‑מטופל בארצות הברית (Kelly et al., 2015). אלה קשרים סטטיסטיים, לא הוכחה לסיבתיות.

ומה לגבי קרע חלקי? במחקר מעבדה על 18 דוגמאות גופה, שחרור של 75% משטח ההצמדה הקטין את זרוע הכוח של הסיבוב החוצה ב‑24% בהטיית כף יד פנימה, ו‑10% בעמדה ניטרלית (Tomizuka et al., 2021). זה ניסוי מכני בגופות, לא בחולים, ולכן הוא מסביר מדוע חלק מהקרעים החלקיים מפסידים כוח, ולא מכריע מי צריך ניתוח.

מה קורה אם לא מנתחים קרע במרפק — ומה מרוויחים מניתוח?

בלי ניתוח אפשר להסתדר, אבל מאבדים בעיקר כוח סיבוב כף היד. בקבוצה של 18 מטופלים, חציון כוח הסיבוב היה 63% מהצד הבריא, וכוח הכיפוף 93% (Freeman et al., 2009). במחקר השוואתי נוסף, אחרי תיקון הכוח חזר ל‑92.94% בכיפוף ו‑87.91% בסיבוב, מול 70.65% ו‑59.11% בלי ניתוח (Legg et al., 2016).

שני המחקרים רטרוספקטיביים. אצל Freeman היו 18 מטופלים, גיל חציוני 50, והושוו לנתונים היסטוריים משש סדרות, כך שזו השוואה לא אקראית. אצל Legg הושוו 40 קרעים מתוקנים ל‑10 שלא טופלו, והמטופלים בחרו לא לעבור ניתוח, כך שהקבוצות אינן שוות מראש. עדיין, הכיוון עקבי: סיבוב כף היד הוא מה שנפגע, והניתוח משפר אותו.

מחקר איזוקינטי על תשעה מטופלים עם קרע לא מטופל מצא פגיעה מובהקת בכוח: שיא המומנט בכיפוף 26.5 ניוטון‑מטר מול 41.0 בצד הבריא, ובסיבוב 4.5 מול 8.3. לעומת זאת לא נמצא הבדל בעייפות בין הצדדים (Nesterenko et al., 2010). המחברים מציינים שטיפול ללא ניתוח נדיר, ושאם נבחר, השיקום צריך להתמקד בכוח ולא בסבולת.

המשמעות לאנשים פעילים, ובמיוחד כאלה שעובדים בידיים, מרימים משקלים או מתאמנים, ברורה: ההחלטה על ניתוח תלויה בכמה כוח סיבוב אתם צריכים. אדם מבוגר ופחות פעיל, שמוכן לחיות עם אובדן כוח, עשוי לבחור שלא לנתח. זו בחירה שמתקבלת עם אורתופד, ולא בקליניקת פיזיותרפיה.

איך נראה השיקום אחרי תיקון הגיד במרפק?

השיקום נקבע לפי פרוטוקול של המנתח ומתקדם בשלבים: הגנה על התיקון, החזרת טווח תנועה, ורק אחר כך בניית כוח. בסקירה של 157 ספורטאים, 97.5% חזרו לספורט בממוצע של 6.2 חודשים, ומשך החזרה לא היה תלוי בפרוטוקול השיקום או בקיבוע (Pitsilos et al., 2022).

הנתון הזה מפתיע ויש להבין אותו נכון: כל הספורטאים בסקירה נותחו, והמסקנה שהשיקום «לא השפיע על מועד החזרה» פירושה שבנתונים שנאספו לא נמצא קשר, לא שהשיקום מיותר. הסקירה כללה עשרה מאמרים בלבד, ותיאור השיקום בהם אינו אחיד. 124 ספורטאים (79%) קיבלו קיבוע של שבועיים, ו‑38 (24%) לא קיבלו קיבוע כלל.

בעבודה על 13 מטופלים עם תיקון בשתי חתכים ושימוש במחוך צירי מיד אחרי הניתוח, נמצא שתנועה מוקדמת שהוגבלה בהדרגה לא פגעה בריפוי או בכוח: כוח כיפוף 91.4% וכוח סיבוב 89.4% מהצד הבריא (Cheung et al., 2005). מדגם קטן, בלי קבוצת ביקורת. ניסוי אקראי השווה שתי שיטות ניתוח על 91 גברים ומצא ארבעה קרעים חוזרים, וכולם קשורים לאי־ציות או לפגיעה חוזרת בתקופה הראשונה אחרי הניתוח, ולא לשיטת הניתוח (Grewal et al., 2012).

מה שמלמד המחקר הזה הוא עיקרון שחוזר בספרות: בשבועות הראשונים, הסיכון המרכזי הוא פגיעה בתיקון, ולכן מי שמתקדם מהר מדי לוקח סיכון, ומי שמתקדם לאט מדי מאבד טווח תנועה. איפה בדיוק עובר הקו, תלוי בטכניקת הניתוח ובהנחיות המנתח שלכם, והוא משתנה מאדם לאדם. זו אחת הסיבות שהשיקום הזה נעשה בליווי ולא לבד.

בקליניקה, אחרי שהמנתח מאשר, העבודה כוללת מדידה של טווח תנועה (כולל סיבוב כף היד, שהוא האובדן השכיח), בדיקת כוח מול הצד הבריא, ובניית עומס מדורג שמתאים לעבודה ולספורט שלכם. אם אין פרוטוקול כתוב מהמנתח, הצעד הראשון הוא לקבל אותו מהמנתח, לא לנחש אותו. הקליניקה אינה מוציאה דו"ח כתוב לרופא; את ההתייעצות עם המנתח מנהלים בעצמכם.

והסיכונים? בסקירה של 72 מאמרים ו‑3,091 תיקונים, שיעור הסיבוכים הכולל היה 25%, אך רובם קלים: סיבוכים חמורים 4.6%, פגיעה בעצב אחורי בין־גרמי 1.6%, וקרע חוזר 1.4%. הסיבוך השכיח ביותר היה פגיעה בעצב עורי צדדי של האמה (9.2%), ורוב פגיעות העצבים חלפו בגישה של המתנה (Amarasooriya et al., 2020).

מה המחקר אומר? סיכום לקוראים שרוצים לראות את הנתונים

הראיות מתחלקות לשלוש רמות: ראיות טובות לכך שמבחן הקרס מזהה קרע מלא במרפק (45 מטופלים, 33 קרעים מלאים; O'Driscoll et al., 2007), ראיות בינוניות על החלטה בין ניתוח לשמרני במרפק, וראיות חלשות על שיקום בגיד הכתף שמבוססות בעיקר על דעת מומחים (McDevitt et al., 2022).

אבחון. בסקירה של 30 מחקרים, 8 מהם באולטרסאונד ו‑22 בבדיקות אורתופדיות, יחסי הסבירות המאוחדים לאולטרסאונד היו 38.00 (חיובי) ו‑0.24 (שלילי) להיפרדות הגיד ו‑35.50 ו‑0.30 לקרע מלא. מבחן Yergason: 2.56 ו‑0.70. המחברים מסכמים שאין די ראיות להמליץ על בדיקות אורתופדיות בודדות (Bélanger et al., 2019). במרפק, בחשיפה כירורגית של 45 מטופלים, מבחן הקרס נתן רגישות וסגוליות של 100% לעומת 92% ו‑85% ב‑MRI, אך הכאב במבחן היה קיים ב‑9 מתוך 12 קרעים חלקיים (O'Driscoll et al., 2007).

אפידמיולוגיה וגורמי סיכון. היארעות של 2.55 ל‑100,000 שנות‑מטופל במאגר ארצי אמריקאי ו‑5.35 באוכלוסייה אזורית; גיל ממוצע 46.3 ו‑46; גברים 95% ו‑96% (Kelly et al., 2015). בסדרה של 784 תיקונים בקופה אמריקאית אחת, שיעור הקרע החוזר היה 1.9%, ופגיעה בעצב אחורי בין־גרמי הייתה שכיחה יותר בחתך כפול (3.4% מול 0.8%) (Dunphy et al., 2017). אין כאן מספר ישראלי, והאוכלוסיות לא בהכרח זהות לקוראים בישראל.

ניתוח מול שמרני במרפק. שלושה מחקרים קטנים: חציון 63% כוח סיבוב ללא ניתוח (Freeman et al., 2009); 59.11% ללא ניתוח לעומת 87.91% עם ניתוח (Legg et al., 2016); מומנט סיבוב של 4.5 ניוטון‑מטר בצד הפגוע מול 8.3 בבריא ב‑9 מטופלים (Nesterenko et al., 2010). שלושתם רטרוספקטיביים או לא מבוקרים. אין ניסוי אקראי בין ניתוח לשמרני במרפק בין המחקרים שנבדקו כאן.

שיקום ותוצאות לאחר תיקון. 97.5% חזרה לספורט בממוצע 6.2 חודשים בסקירה של 10 מאמרים ו‑157 ספורטאים; הסקירה לא מצאה קשר בין אופן השיקום לזמן החזרה (Pitsilos et al., 2022). תנועה מוקדמת מבוקרת ב‑13 מטופלים: סיבוב 89.4% וכיפוף 91.4% (Cheung et al., 2005). בניסוי האקראי היחיד כאן, 91 גברים, לא היה הבדל בתוצאה הסופית בין שתי שיטות הניתוח, יתרון של 10% בכוח כיפוף בחתך כפול (104% מול 94%) ועוד נוירופרקסיה זמנית בעצב עורי ב‑19 מתוך 47 בחתך יחיד לעומת 3 מתוך 43 (Grewal et al., 2012).

גיד הכתף. בקרע של הראש הארוך, 15 מטופלים בלבד במחקר הישן ביותר ברשימה (Sturzenegger et al., 1986). בטנודזיס מול טנוטומיה: חמישה ניסויים, 468 מטופלים, 23.3% מול 6.8% עיוות קוסמטי (Belk et al., 2021), ומטא־אנליזה של שבעה מחקרים ו‑622 נבדקים בכיוון דומה (Ge et al., 2015). אלה נתונים של מנותחים בגיל ממוצע קרוב ל‑60, לא של מי שבחר שיקום.

מה חסר. לא מצאתי במסגרת הבדיקה הזו ניסוי אקראי מבוקר שמשווה פיזיותרפיה לאי־טיפול בדלקת הגיד הדו-ראשי בכתף. הסקירה היחידה שנמצאה על שיקום היא קונצנזוס מומחים. המשמעות: ההמלצה לשיקום מבוססת על ידע קליני ועל אנלוגיה לטנדינופתיות אחרות, ולא על ראיה ישירה ממחקר מבוקר.

מה עושים אם אחרי טיפול שמרני בכתף זה לא משתפר?

קודם בודקים שוב מה בדיוק כואב. אם אחרי חודש עד חודשיים של עבודה מסודרת אין שיפור בכאב או בתפקוד, זה קריטריון קליני שלנו ולא סף ממחקר, והצעד הבא הוא הפניה לאורתופד כתף, לעיתים עם אולטרסאונד או MRI, כדי לבדוק אם יש בעיה נוספת בשרוול או בשפה.

אין הבטחה לזמן שיפור, ואין לנו נתון ממחקר שמספק אחד. מה שאפשר לומר הוא שגיד הדו-ראשי רגיש לעומס חוזר, ושכאב שלא יורד בכלל אחרי תקופה סבירה של טיפול מוכוון איננו «עוד קצת סבלנות» אלא סיבה לבדוק שוב. סקירת הניתוחים מציינת שההתערבות הכירורגית שמורה לתסמינים שאינם מגיבים לטיפול שמרני (Panico et al., 2021).

ומה לא מתאים לקליניקה? קרע במרפק בשלב חד ללא הערכה אורתופדית, חשד לשבר, חשד לבעיה עצבית (נימול או חולשה ביד), או כאב בכתף ביחד עם סימנים של בעיה לבבית. במקרים אלה הצעד הראשון הוא רופא, לא פיזיותרפיה. הקליניקה אינה מבצעת זריקות, ואינה מחליפה בדיקה אורתופדית דחופה.

מתי לא לחכות ולפנות לרופא מיד
  • כאב חד פתאומי במרפק אחרי עומס, עם חבורה בקפל המרפק או חולשה בסיבוב כף היד: אורתופד תוך ימים. אל תחכו לראות אם זה עובר.
  • כאב בכתף או בזרוע שמלווה בלחץ בחזה, קוצר נשימה או הזעה קרה: מתקשרים מיד למד״א 101 ולא נוסעים לבד. זה לא עניין לבדיקה אורתופדית.
  • חולשה או נימול פתאומיים בצד אחד של הגוף, פנים עקומות או קושי פתאומי לדבר: מתקשרים מיד למד״א 101.
  • נימול או חולשה שמתפשטים בזרוע או ביד, או יד שנראית חיוורת, קרה או כחלחלה: פונים מיד לחדר מיון.
  • חום, אדמומיות וחום מקומי בכתף או במרפק: פונים מיד לחדר מיון, כי זה לא מכני.
  • אחרי ניתוח: נפיחות שגדלה, חום, או תחושה שמשהו «נקרע» שוב: להתקשר למנתח באותו יום.

מה עושים בקליניקה הזו — ומה לא?

הערכה של הכתף, המרפק והצוואר, מדידת כוח וטווח תנועה מול הצד הבריא, ושיקום מדורג בליווי, בפגישות אחד‑על‑אחד של 50-60 דקות. מה שלא עושים: אבחנה של קרע במרפק בלי אורתופד, זריקות, או ניתוח. את הדחוף שולחים לרופא, ואת השיקום עושים אחרי החלטה רפואית.

בדלקת בגיד בכתף, הערכה כוללת תנועת כתף ושכמה, כוח השרוול המסובב והביצפס בתנוחות שונות, מצב הצוואר והעמוד החזי, והתנהגות הכאב בעומס. מכאן נבנית תוכנית שבה התרגול נבחר ומתקדם במפגש לפי התגובה, בשילוב טיפול ידני כשיש לו תפקיד. אין בטקסט הזה רשימת תרגילים, כי תרגיל שמתאים לגיד אחד מכאיב אצל אחר.

בקרע «פופאי», מעריכים כמה כוח וכמה תפקוד נשארו, ומשקמים לפי המטרה: חזרה לעבודה, לחדר כושר או לספורט. אם התפקוד נפגע מעבר לצפוי, מפנים לאורתופד כתף.

בקרע במרפק, התפקיד שלנו מתחיל אחרי שהאורתופד קבע. אם אתם חושדים בקרע, הצעד הראשון הוא להזמין תור אצל אורתופד, ורק אחר כך לתאם איתנו. אם כבר נותחתם, אפשר להביא את הפרוטוקול של המנתח ולבנות לפיו את השיקום. אין צורך בהפניה מרופא כדי להזמין פגישה אצלנו, אבל הפרוטוקול הניתוחי הוא של המנתח.

מה ההבדל בין הניסוח «דלקת בגיד» ל«קרע», ולמה זה משנה?

«דלקת בגיד» הוא שם נפוץ לגיד מגורה או מנוון, שלרוב לא נקרע, ואילו «קרע» פירושו שהגיד נפרם חלקית או לגמרי. הטיפול שונה, כי גיד מגורה מטופל בעיקר בעומס מדורג, וקרע מלא במרפק עשוי להצריך ניתוח. אולטרסאונד מבדיל ביניהם בצורה אמינה (Bélanger et al., 2019).

הסקירה האורתופדית שהזכרנו מדגישה שהמונח «טנדיניטיס» מטעה, כי הבעיה כוללת טווח מדלקת עד ניוון של הגיד (Nho et al., 2010). לכן טיפול שמטרתו רק «להוריד דלקת» לא תמיד מתאים, ולכן גם כדאי לשאול מה בדיוק מצאה הבדיקה.

מה אומרת הראיה על כל אחד מהמצבים
המצבמה נבדקהתוצאה העיקריתהמגבלה
קרע מלא במרפק: אבחוןמבחן הקרס, 45 מטופלים33 מתוך 33 קרעים מלאים זוהומנתח אחד, מדגם קטן, אוכלוסייה שנותחה
קרע במרפק: ללא ניתוח18 מטופלים, מעקב חציוני 38 חודשיםכוח סיבוב 63% (חציון), כיפוף 93%לא אקראי, השוואה להיסטוריים
קרע במרפק: ניתוח מול שמרני40 מתוקנים מול 10 לא מנותחיםסיבוב 87.91% מול 59.11%רטרוספקטיבי, המטופלים בחרו
שיקום אחרי תיקון157 ספורטאים, 10 מאמרים97.5% חזרו לספורט ב‑6.2 חודשים בממוצעכולם נותחו; הסקירה לא הצביעה על השפעה של השיקום
קרע עליון בכתף15 מטופלים, 1986אובדן כוח כיפוף 16% שמרני, 8% מנותחמדגם זעיר, מחקר ישן
דלקת בגיד בכתף: שיקוםקונצנזוס של 29 מומחיםגישה משולבת: תרגול, טיפול ידני והסברהדעת מומחים, לא ניסוי

שאלות נפוצות

האם קרע פופאי בכתף מסוכן?

בדרך כלל לא. הוא משנה את הצורה ולעיתים מחליש מעט, אבל במחקר הישן שהוזכר אובדן הכוח היה מתון (Sturzenegger et al., 1986). אם הכוח חשוב לעבודה או לספורט, שווה לבדוק עם אורתופד כתף.

כמה זמן אפשר לחכות עם קרע במרפק?

לא ממתינים שבועות. ההתרשמות הקלינית היא שהפנייה לאורתופד צריכה להתבצע תוך ימים, כי עם הזמן תיקון הגיד מורכב יותר. זה קריטריון קליני, לא נתון שנמדד במחקרים שצוטטו כאן.

האם פיזיותרפיה יכולה לרפא קרע מלא במרפק בלי ניתוח?

לא. פיזיותרפיה לא מחברת מחדש גיד קרוע. בלי ניתוח אפשר לשפר תפקוד, אבל כוח הסיבוב נשאר נמוך בהשוואה לתיקון: 59.11% מול 87.91% בעבודה אחת (Legg et al., 2016).

האם עישון משפיע על הסיכוי לקרע בגיד הדו-ראשי?

בעבודה אפידמיולוגית אמריקאית נמצא קשר בין עישון לקרע במרפק (Kelly et al., 2015). זה קשר סטטיסטי, ולא הוכחה לכך שהפסקת עישון תמנע קרע.

האם צריך הפניה מרופא כדי להגיע לקליניקה?

לא. אפשר להזמין ישירות דרך עמוד ההזמנות. אם מדובר בחשד לקרע במרפק, עדיף קודם לקבל הערכה אורתופדית, וגם נאמר לכם זאת בגלוי.

מתי חוזרים לחדר כושר אחרי תיקון הגיד?

זה נקבע לפי המנתח ולפי הבדיקה, ולא לפי תאריך. בסקירת הספורטאים, הממוצע היה 6.2 חודשים, אך זה ממוצע של קבוצה שנותחה בשיטות שונות (Pitsilos et al., 2022).

סיכום מובנה

נושא: כאב בגיד הדו-ראשי (biceps tendon). שלושה מצבים: (1) טנדינופתיה של הראש הארוך, כאב בקדמת הכתף; (2) קרע של הראש הארוך ("Popeye"), בדרך כלל שמרני; (3) קרע של הגיד הדיסטלי במרפק, דורש הערכה אורתופדית דחופה. אבחון במרפק: מבחן הקרס, 45 מטופלים, 33 קרעים מלאים, 100% רגישות וסגוליות (PMID 17687121). אבחון בכתף: אולטרסאונד, LR+ 35.50 לקרע מלא; בדיקות אורתופדיות בודדות לא מספיקות (PMID 31243466). קרע מרפק ללא ניתוח: כוח סיבוב חציון 63%, כיפוף 93%, 18 מטופלים (PMID 19797566); ניתוח 87.91% מול 59.11% (PMID 26927429). שיקום אחרי תיקון: 97.5% חזרה לספורט ב‑6.2 חודשים, 157 ספורטאים (PMID 35367620); סיבוכים חמורים 4.6% ב‑3,091 תיקונים (PMID 32091914). קרע של הראש הארוך: אובדן כוח כיפוף 16% שמרני מול 8% מנותח, 15 מטופלים (PMID 3707303). הקליניקה: פיזיותרפיה אחד‑על‑אחד, ₪480 לפגישה של 50-60 דקות, יעקב אפטר 9 תל אביב, 050-717-1222. אינה מבצעת זריקות או ניתוחים; קרע במרפק מופנה לאורתופד.

מקורות מדעיים

  1. O'Driscoll SW, Goncalves LBJ, Dietz P. The hook test for distal biceps tendon avulsion. Am J Sports Med. 2007;35(11):1865-9. PubMed · DOI
  2. Freeman CR, McCormick KR, Mahoney D, Baratz M, Lubahn JD. Nonoperative treatment of distal biceps tendon ruptures compared with a historical control group. J Bone Joint Surg Am. 2009;91(10):2329-34. PubMed · DOI
  3. Legg AJ, Stevens R, Oakes NO, Shahane SA. A comparison of nonoperative vs. Endobutton repair of distal biceps ruptures. J Shoulder Elbow Surg. 2016;25(3):341-8. PubMed · DOI
  4. Nesterenko S, Domire ZJ, Morrey BF, Sanchez-Sotelo J. Elbow strength and endurance in patients with a ruptured distal biceps tendon. J Shoulder Elbow Surg. 2010;19(2):184-9. PubMed · DOI
  5. Grewal R, Athwal GS, MacDermid JC, et al. Single versus double-incision technique for the repair of acute distal biceps tendon ruptures: a randomized clinical trial. J Bone Joint Surg Am. 2012;94(13):1166-74. PubMed · DOI
  6. Cheung EV, Lazarus M, Taranta M. Immediate range of motion after distal biceps tendon repair. J Shoulder Elbow Surg. 2005;14(5):516-8. PubMed · DOI
  7. Pitsilos C, Gigis I, Chitas K, Papadopoulos P, Ditsios K. Systematic review of distal biceps tendon rupture in athletes: treatment and rehabilitation. J Shoulder Elbow Surg. 2022;31(8):1763-1772. PubMed · DOI
  8. Amarasooriya M, Bain GI, Roper T, Bryant K, Iqbal K, Phadnis J. Complications after distal biceps tendon repair: a systematic review. Am J Sports Med. 2020;48(12):3103-3111. PubMed · DOI
  9. Kelly MP, Perkinson SG, Ablove RH, Tueting JL. Distal biceps tendon ruptures: an epidemiological analysis using a large population database. Am J Sports Med. 2015;43(8):2012-7. PubMed · DOI
  10. Dunphy TR, Hudson J, Batech M, Acevedo DC, Mirzayan R. Surgical treatment of distal biceps tendon ruptures: an analysis of complications in 784 surgical repairs. Am J Sports Med. 2017;45(13):3020-3029. PubMed · DOI
  11. Tomizuka Y, Schmidt CC, Davidson AJ, et al. Partial distal biceps avulsion results in a significant loss of supination force. J Bone Joint Surg Am. 2021;103(9):812-819. PubMed · DOI
  12. Bélanger V, Dupuis F, Leblond J, Roy JS. Accuracy of examination of the long head of the biceps tendon in the clinical setting: a systematic review. J Rehabil Med. 2019;51(7):479-491. PubMed · DOI
  13. Nho SJ, Strauss EJ, Lenart BA, et al. Long head of the biceps tendinopathy: diagnosis and management. J Am Acad Orthop Surg. 2010;18(11):645-56. PubMed · DOI
  14. McDevitt AW, Cleland JA, Addison S, Calderon L, Snodgrass S. Physical therapy interventions for the management of biceps tendinopathy: an international Delphi study. Int J Sports Phys Ther. 2022;17(4):677-694. PubMed · DOI
  15. Sturzenegger M, Béguin D, Grünig B, Jakob RP. Muscular strength after rupture of the long head of the biceps. Arch Orthop Trauma Surg. 1986;105(1):18-23. PubMed · DOI
  16. Belk JW, Kraeutler MJ, Houck DA, Chrisman AN, Scillia AJ, McCarty EC. Biceps tenodesis versus tenotomy: a systematic review and meta-analysis of level I randomized controlled trials. J Shoulder Elbow Surg. 2021;30(5):951-960. PubMed · DOI
  17. Ge H, Zhang Q, Sun Y, Li J, Sun L, Cheng B. Tenotomy or tenodesis for the long head of biceps lesions in shoulders: a systematic review and meta-analysis. PLoS One. 2015;10(3):e0121286. PubMed · DOI
  18. Panico L, Roy T, Namdari S. Long head of the biceps tendon ruptures: biomechanics, clinical ramifications, and management. JBJS Rev. 2021;9(10). PubMed · DOI

על המחבר. הטקסט נכתב ונבדק קלינית על ידי אלחנדרו זובריסקי, פיזיותרפיסט (BPT), רישיון משרד הבריאות 10-120163. המידע כאן הוא חינוך כללי ואינו תחליף לבדיקה רפואית. במיוחד, חשד לקרע בגיד במרפק דורש הערכה אורתופדית בימים הקרובים.

רוצים הערכה אחד‑על‑אחד?

פגישת הערכה של 50-60 דקות עם אלחנדרו זובריסקי, ₪480, ללא צורך בהפניה. יעקב אפטר 9, תל אביב · 050-717-1222. לאבחון וטיפול בכאבי כתף: כאבים בכתף; בכאבי מרפק: כאבים במרפק.

להזמנת תור