פיזיותרפיה פרטית 1:1 בצפון תל אביב · ללא הפניה · קבע הערכה ראשונית →
כאב בכף הרגל

מטטרסלגיה — כאב בכרית כף הרגל: מה גורם לזה ומה עוזר?

כאב בכרית כף הרגל, באזור ממש מאחורי הבהונות, יכול להפוך כל צעד למעצבן. ברוב המקרים זה גורם מכני שפיר — אבל חשוב להבין מאיפה הכאב מגיע, מה באמת עוזר, ומתי כדאי לבדוק.

אלחנדרו זובריסקי BPT
אלחנדרו זובריסקי, BPT
פיזיותרפיסט מוסמך (לא רופא) · רישיון 10-120163 · ORCID 0009-0003-1069-937X · 21+ שנות ניסיון קליני · Recovery TLV, יעקב אפטר 9, תל אביב · עודכן לאחרונה: 2026-06-17
בקצרה
  • מטטרסלגיה הוא כאב בכרית כף הרגל — באזור ראשי עצמות המסרק (המטטרסלים), ממש מאחורי הבהונות. זה מונח כללי, לא אבחנה אחת.
  • הגורמים מחולקים לראשוניים, משניים ויאטרוגניים, ומפרידים בין צורה "סטטית" לצורה "הנעתית" (Besse, 2017). סיבות נפוצות: עומס מכני, נעליים, ומבנה כף הרגל.
  • הטיפול הראשוני שמרני: מתיחות, התאמת נעליים, מדרסים ופדים מסרקיים. פד שממוקם נכון מפחית את לחץ השיא בקדמת כף הרגל — והמיקום חשוב לא פחות מהצורה (Lee, 2014).
  • נוירומה של מורטון היא סיבה אפשרית אחת (כאב/נימול בין הבהונות), אך לא היחידה — צריך הבחנה ולא הסקה מתסמין בודד.
  • דגלים אדומים (אודם, חום, נימול מתקדם, טראומה עם אי-יכולת לדרוך, או רגל סוכרתית) מחייבים בדיקה.

מטטרסלגיה (metatarsalgia · ICD-10 M77.40) היא כאב בכף הרגל הקדמית באזור ראשי עצמות המסרק (כרית כף הרגל). זו אינה אבחנה יחידה אלא מכלול תסמינים שמקורו ברוב המקרים מכני — עומס יתר, נעליים לא מתאימות, או מבנה כף רגל מסוים — ולעיתים נוירומה של מורטון, שבר מאמץ או בעיית הצלחת הפלנטרית. הטיפול הראשוני שמרני (מתיחות, נעליים, מדרסים ופדים). תוכן זה חינוכי ואינו תחליף להערכה אישית.

מה זה בכלל מטטרסלגיה?

מטטרסלגיה הוא מונח כללי לכאב בכף הרגל הקדמית, באזור ראשי עצמות המסרק — כרית כף הרגל, ממש מאחורי הבהונות. זו אינה מחלה אחת אלא מכלול תסמינים שיכול לנבוע מכמה גורמים. הכאב לרוב תלוי-עומס, מתואר כצורב או דוקר, ולעיתים מורגש כאילו דורכים על חלוק אבן. בגלל ריבוי הגורמים, האבחנה מבוססת על בדיקה ולא על תיוג מהיר.

המילה "מטטרסלגיה" פשוט מתארת כאב (algia) באזור עצמות המסרק (metatarsals) — חמש העצמות הארוכות של כף הרגל שראשיהן נושאים את העומס בקדמת הרגל בזמן צעידה ודחיפה. סקירה ב-Therapeutische Umschau (Inglin & Knupp, 2024) · DOI מדגישה נקודה מרכזית: מטטרסלגיה אינה מתארת תמונה קלינית אחת אלא מכלול תסמינים שיכול לנבוע מגורמים שונים. המחברים מתארים את הכאב ככאב תלוי-עומס בקדמת כף הרגל, שלעיתים בעל אופי צורב או דוקר, ולעיתים מלווה בתחושת גוף זר — "כאילו דורכים על חלוק אבן" — ושנעליים צרות וקשות מחמירות אותו.

בגלל זה, השאלה הנכונה אינה "איך מטפלים במטטרסלגיה" אלא "מה גורם למטטרסלגיה הזו". מיקום הכאב זהה אצל אנשים שונים, אבל המקור יכול להיות שונה לחלוטין — ולכן גם הטיפול. בדיוק לשם כך נועדה בדיקה קלינית: לא רק לאשר שכואב בקדמת כף הרגל, אלא להבין למה.

כאב בכרית כף הרגל שחוזר עם כל צעד? הערכה אחת מזהה את הגורם ואת הכיוון הנכון.

קבע הערכה →

1האם זה עומס יתר על ראשי המסרק?

עומס יתר מכני על ראשי המסרק הוא אחד הגורמים הנפוצים. כשהעומס בקדמת כף הרגל גבוה מהרגיל — בגלל פעילות, נעליים או מבנה הרגל — ראשי המסרק "סופגים" יותר לחץ, והרקמה מתחתם מתעצבנת. מתח בשרירי השוק יכול להגדיל את העומס על קדמת כף הרגל. הכאב במצב כזה לרוב תלוי-פעילות ומשתפר עם הפחתת עומס.

סקירה ב-Orthopaedics & Traumatology: Surgery & Research (Besse, 2017) · DOI מסווגת את הגורמים למטטרסלגיה לראשוניים, משניים ויאטרוגניים (כלומר כתוצאה מטיפול או ניתוח קודם), ומבחינה בין שיקולים אנטומיים וביומכניים שמפרידים בין צורה "סטטית" לצורה "הנעתית" (propulsive) של מטטרסלגיה. הסקירה מציינת שהבדיקה הגופנית צריכה להשתלב עם צילומי רגל בעמידה, ובמקרים מסוימים עם אולטרסאונד או MRI, ושהטיפול הקו-ראשון הוא שמרני — תרגילי מתיחה, התאמת נעליים, מדרסים, וטיפול בעור היבלות/קשיון.

נקודה ביומכנית חשובה: מתח בשרירי השוק (גסטרוקנמיוס) נקשר לעומס מוגבר על קדמת כף הרגל. מחקר ב-International Orthopaedics (Vinagre et al., 2017) · DOI בחן מטופלים עם מתח בגסטרוקנמיוס ומטטרסלגיה, ומצא שהקטנת המתח שיפרה את טווח הכיפוף-גבי של הקרסול והפחיתה את העומס הפלנטרי בקדמת כף הרגל (ירידה מובהקת בכוח קדמת כף הרגל ובלחץ המרבי). המסקנה המעשית מבחינת פיזיותרפיה אינה ניתוחית: היא שקוצר וגמישות שרירי השוק הם פרמטר רלוונטי שכדאי להעריך ולעבוד עליו, כי הם משפיעים ישירות על העומס בכרית כף הרגל.

2איך נעליים ומבנה כף הרגל משפיעים?

נעליים ומבנה כף הרגל הם משתנים מרכזיים. נעל צרה בקדמה, סוליה נוקשה או עקב גבוה מעבירים עומס לראשי המסרק. מבנים כמו רגל רחבה עם בלט (האלוקס ולגוס), ראש מסרק בולט או דפוס עומס לא מאוזן מגדילים את הלחץ המקומי. שילוב של נעל לא מתאימה עם מבנה רגיש הוא תרחיש קלאסי לכאב בכרית כף הרגל.

הסקירה של Park & Chang ב-Yeungnam University Journal of Medicine (2019) · DOI · Free PDF (PMC) סוקרת הפרעות שכיחות בקדמת כף הרגל וטיפול שמרני בעזרת מדרסים ואורתוזות. לגבי מטטרסלגיה, המחברים מתארים שימוש בפד מסרקי (metatarsal pad), בר מסרקי או כרית קדמית כדי להקל על הכאב, ומדגישים שעל מטופלים עם הפרעות שונות בקדמת כף הרגל להימנע מנעליים צרות או עם עקב גבוה. הסקירה גם מזכירה שבלט (האלוקס ולגוס) — סטייה של הבוהן הגדולה — הוא מצב נלווה שכיח, ושמדרסים ונעליים מתאימים יכולים להועיל לניהול הפרעות קדמת כף הרגל.

גם מחקר ב-Scandinavian Journal of Surgery (Männikkö & Sahlman, 2017) · DOI מצביע על הקשר לנעליים ולמבנה: בקבוצת מטטרסלגיה שטופלה בפדים מסרקיים, 87% היו נשים, 40% השתמשו בנעליים עם עקב גבוה מדי יום, 47% הראו שינויים ניווניים במפרק הבוהן הגדולה ו42% היו עם בלט (האלוקס ולגוס). כלומר — נעליים ומבנה כף הרגל אינם "פרט שולי", אלא חלק מהותי מהתמונה. זה גם מסביר למה התאמת נעליים היא לרוב מהצעדים הראשונים.

לא בטוחים אם זה הנעל, המבנה או העומס? הערכה אחת עוזרת למקד את הגורם.

שלח וואטסאפ →

3האם זה נוירומה של מורטון?

נוירומה של מורטון היא סיבה אפשרית אחת לכאב בקדמת כף הרגל — אך לא היחידה. היא מתבטאת לרוב ככאב צורב או נימול בין הבהונות, נפוצה במיוחד בין האצבע השלישית לרביעית, ולעיתים מורגשת תחושת גוף זר. נעליים צרות מחמירות אותה. הבחנה מגורמים אחרים דורשת בדיקה, ולעיתים הדמיה, ולא הסקה מתסמין בודד.

נוירומה של מורטון (הנקראת גם תסמונת Civinini-Morton) היא התעבות שפירה של עצב בין-מסרקי, עם נטייה חזקה למרווח השלישי בין הבהונות. סקירה ב-Acta Biomedica (Colò et al., 2020) · DOI · Free PDF (PMC) מתארת שזו סיבה שכיחה למטטרסלגיה, עם העדפה לנשים (יחס נשים-גברים של כ-5:1) וגיל ממוצע של כ-50 בעת ניתוח. הסקירה מדגישה שהגישה הראשונה בשלבים מוקדמים היא התאמת נעליים ואורתוזות שנועדו להפחית את הלחץ על העצב, ושנעליים צריכות להיות ארוכות מספיק, נוחות, עם קדמה רחבה (broad toe-box), עקב שטוח וסוליה עבה מספיק שאינה גמישה מדי.

חשוב לדעת גם מה גבולות הטיפול השמרני. אותה סקירה מציינת שמעבר לתקופה של כ-4.5 חודשים, ובנוירומות גדולות מ-5-6 מ"מ, מדרסים ושינויי נעליים לרוב אינם נותנים תוצאות משכנעות, ומשמשים יותר להקלה שמאפשרת חיים סבירים עם הכאב מאשר כפתרון אמיתי. סקירה שיטתית ב-Foot and Ankle Surgery (Thomson et al., 2019) · DOI שכללה 22 מחקרים על טיפול לא-ניתוחי בנוירומה של מורטון מצאה שאורתוזות הראו שיפור מובהק סטטיסטית אך עם מגבלות ביישום, ושזריקת קורטיקוסטרואיד הראתה הפחתה מובהקת בכאב עם הצלחה של כ-50% בשנה — כלומר תמונה מעורבת, שמחזקת למה הבחירה צריכה להיות אישית ומלווה בהערכה רפואית במקרה הצורך.

חשוב: כאב או נימול בין הבהונות אינו תמיד נוירומה, ונוירומה אינה הגורם היחיד למטטרסלגיה. אם החשד הוא לנוירומה, רופא יכול לאשר את האבחנה (לעיתים בעזרת אולטרסאונד) ולדון באפשרויות. כפיזיותרפיסט, התפקיד שלי הוא לזהות את הדפוס, לעבוד על העומס והנעליים, ולהפנות כשצריך.

4אילו גורמים נוספים אפשריים?

מעבר לעומס, לנעליים ולנוירומה, יש גורמים נוספים שכדאי להכיר: בעיה בצלחת הפלנטרית של מפרק הבוהן (תהליך ניווני או קרע), שבר מאמץ של עצם מסרק, ומחלות מערכתיות כמו דלקת מפרקים שגרונתית או צנית. כל אחד מאלה מתבטא מעט אחרת, ולכן ההבחנה ביניהם היא חלק מהותי מהערכה רצינית.

שני גורמים שכדאי במיוחד להכיר. הראשון — הצלחת הפלנטרית (plantar plate), רצועה שמייצבת את מפרק המסרק-גליל. סקירה ב-Seminars in Ultrasound, CT and MRI (Reeve et al., 2023) · DOI מתארת שניוון וקרע של הצלחת הפלנטרית במפרקי המסרק הקטנים נוטים להופיע כדפוס שחיקתי אצל מטופלים בגיל הביניים, בעוד שפגיעה במפרק הבוהן הגדולה היא לרוב חריפה ומופיעה אצל ספורטאים צעירים יותר העוסקים בריצה וקפיצה חוזרות. השני — שבר מאמץ של עצם מסרק, שמופיע לרוב בעקבות עלייה מהירה בעומס (ריצה, צעדה ארוכה) ומתבטא בכאב מקומי שמחמיר בפעילות.

בנוסף, הסקירה של Inglin & Knupp (2024) · DOI מזכירה גם גורמים לא-מכניים כמו מחלות מערכתיות (דלקת מפרקים שגרונתית, צנית), זיהומים ונמק אספטי. אלו פחות שכיחים, אך הם הסיבה שבדיקה רצינית אינה מתעלמת מההיסטוריה הרפואית הכללית ולא מתמקדת רק בכף הרגל המקומית.

"אם כואב כל צעד, בטח נשבר משהו"
לא בהכרח. רוב המטטרסלגיות הן עומס מכני שפיר. שבר מאמץ אפשרי, אבל הוא רק אחד מכמה גורמים — ובדיקה מבדילה ביניהם.
"זה נוירומה של מורטון, קראתי בגוגל"
נוירומה היא סיבה אפשרית אחת, לא היחידה. כאב/נימול בין הבהונות יכול לנבוע גם מעומס או נעליים. הסקה מתסמין בודד מטעה.
"אני חייב מדרסים יקרים בהזמנה אישית"
לא תמיד. מחקרים הראו שפד מסרקי ממוקם נכון מפחית לחץ — והמיקום קובע לא פחות מהמחיר. מתחילים מהפשוט והמתאים.
"אם אפסיק לזוז זה יעבור מעצמו"
מנוחה מלאה לרוב אינה הפתרון. ניהול עומס חכם, התאמת נעליים ותרגול ממוקד עדיפים על הימנעות מוחלטת מתנועה.
"זה רק עניין של גיל, אין מה לעשות"
כאב בכרית כף הרגל שכיח יותר עם הגיל, אבל הוא בר-טיפול. אצל מבוגרים כאב רגל אף נקשר לסיכון נפילות — ולכן שווה לטפל בו.
"הנעליים לא קשורות, זו בעיה פנימית"
לרוב הנעליים מאוד קשורות. נעל צרה, נוקשה או עם עקב גבוה מעבירה עומס לראשי המסרק — וזה אחד הדברים הראשונים שבודקים.

איך מבדילים בין הגורמים?

אין סימן בודד שמבדיל בוודאות — ההבחנה מבוססת על שילוב מאפיינים: מיקום מדויק, אופי הכאב, האם יש נימול בין הבהונות, ומה מחמיר אותו. עומס מכני נוטה להיות תלוי-פעילות; נוירומה נוטה לנימול בין הבהונות; שבר מאמץ נוטה לכאב מקומי וקבוע יותר. בגלל החפיפה, אבחנה ודאית דורשת בדיקה גופנית, ולעיתים יותר מגורם אחד פועל יחד.

גורם הכאב אופי הכאב האופייני מה מחמיר / מאפיין
עומס מכני על ראשי המסרק תלוי-פעילות, מתחת לכרית כף הרגל, מתואר כצורב או "דריכה על אבן" הליכה/עמידה ממושכת, נעל נוקשה, מתח בשרירי השוק
נוירומה של מורטון צורב או נימול בין הבהונות, לרוב 3-4, לעיתים תחושת גוף זר נעליים צרות; לחיצה רוחבית על קדמת כף הרגל
צלחת פלנטרית (ניוון/קרע) כאב מתחת למפרק מסרק קטן, לעיתים חוסר יציבות באצבע דפוס שחיקתי בגיל הביניים; דחיפה והרמת בהונות
שבר מאמץ של מסרק כאב מקומי וממוקד על העצם, קבוע יותר עלייה מהירה בעומס (ריצה/צעדה); רגישות מקומית
דורש בדיקה רפואית אודם, חום, נפיחות חמה, או כאב מערכתי חום, רקע של מחלה מערכתית, רגל סוכרתית
חשוב: הטבלה היא כלי התמצאות, לא אבחנה. הדפוסים חופפים, ולעיתים פועלים כמה גורמים יחד (למשל עומס מכני יחד עם נעל לא מתאימה). הבחנה ודאית מצריכה הערכה קלינית פרטנית.

מה עוזר למטטרסלגיה?

הטיפול הראשוני שמרני, וכולל מספר רכיבים יחד: התאמת נעליים (רחבות, סוליה מרופדת ולא נוקשה, ללא עקב גבוה), מדרסים ופדים מסרקיים שמפזרים את העומס מאחורי ראשי המסרק, מתיחות לשרירי השוק, וניהול עומס. מחקרים הראו שפד ממוקם נכון מפחית את לחץ השיא בקדמת כף הרגל. ההתאמה היא אישית — אין מתכון אחיד שמתאים לכולם.

הבסיס הוא פיזור העומס מאחורי ראשי המסרק. מחקר ב-Journal of Foot and Ankle Research (Lee, Landorf, Bonanno & Menz, 2014) · DOI · Free PDF (PMC) בדק 37 מבוגרים עם כאב בקדמת כף הרגל והשווה סוגי פדים שונים. כל הפדים הפחיתו באופן מובהק את לחץ השיא והכוח המרבי בקדמת כף הרגל לעומת נעל ללא פד. הפדים היעילים ביותר היו כיפת מסרק שמוקמה 5 מ"מ דיסטלית לראשי המסרק (הפחתה של 17%) וכיסוי פלנטרי מלא (הפחתה של 19%). מסקנה מעשית חשובה: מיקום הפד ביחס לראשי המסרק עשוי להיות חשוב יותר מצורת הפד — כלומר, פד שממוקם לא נכון פשוט לא יעבוד, גם אם הוא יקר.

הראיות תומכות בעקביות בפדים ומדרסים כחלק מהטיפול. המחקר של Männikkö & Sahlman (2017) · DOI עקב אחר מטופלי מטטרסלגיה שטופלו בפדים מסרקיים מותאמים אישית, ומצא שהכאב ירד באופן מובהק ב-3.2 נקודות בסולם NRS (p<0.001) וציון ה-AOFAS השתפר ב-24.2 נקודות (p<0.001) בכלל המטופלים. המחברים המליצו על ריפוד מסרקי כאפשרות בטוחה וזולה לטיפול במטטרסלגיה. לצד הפדים, הסקירה של Besse (2017) · DOI כוללת תרגילי מתיחה והתאמת נעליים כחלק מהקו-ראשון השמרני — מה שמתחבר ישירות לעבודה על גמישות שרירי השוק והעומס.

מה אפשר לעשות היום?

עד להערכה, אפשר לנקוט צעדים כלליים ובטוחים: לעבור זמנית לנעל רחבה ומרופדת עם סוליה לא נוקשה ובלי עקב גבוה, להפחית זמנית פעילות שמעמיסה על קדמת כף הרגל, ולמתוח בעדינות את שרירי השוק. אם יש פד מסרקי, חשוב למקם אותו מאחורי ראשי המסרק ולא עליהם. אלו צעדים כלליים בלבד — לא מרשם אישי, כי כל מקרה שונה.

כמה עקרונות מעשיים שעולים מהראיות, מבלי להחליף הערכה אישית:

  • נעליים קודם כל. מעבר זמני לנעל רחבה בקדמה, עם סוליה מרופדת ולא גמישה מדי ובלי עקב גבוה, הוא לרוב הצעד עם ההחזר המהיר ביותר (Park & Chang, 2019; Colò et al., 2020).
  • פיזור עומס. פד מסרקי שממוקם מאחורי ראשי המסרק (ולא מתחתם) מפזר את הלחץ — והמיקום קריטי (Lee et al., 2014).
  • גמישות שוק. מתיחה עדינה של שרירי השוק רלוונטית, כי מתח בגסטרוקנמיוס מגדיל את העומס בקדמת כף הרגל (Besse, 2017; Vinagre et al., 2017).
  • ניהול עומס. הפחתה זמנית של פעילות עתירת-דחיפה, וחזרה הדרגתית — עדיף על הפסקה מוחלטת או על המשך כרגיל.

אם הכאב לא משתפר עם הצעדים האלה תוך תקופה סבירה, או אם מופיע אחד מהדגלים האדומים שבהמשך — זה הסימן לעבור מ"לנסות לבד" להערכה מקצועית. חלון של כמה שבועות הוא נקודת התבוננות מעשית, לא חוק נוקשה.

מתי כאב בכרית כף הרגל מחייב בדיקה?

רוב המקרים אינם מסוכנים, אך חלק מחייב בדיקה. פנו להערכה אם יש אודם, חום מקומי או חום כללי, נימול מתקדם בין הבהונות או חולשה, טראומה שאחריה הרגל לא נושאת משקל, או כאב מתמשך שמעיר בלילה ולא משתפר עם מנוחה ושינוי נעליים. אצל אנשים עם סוכרת או הפרעת תחושה, כל פצע או נקודת לחץ מצדיקים בדיקה מוקדמת.

פנו להערכה אם מופיע אחד מאלה:
  • אודם, חום מקומי, נפיחות חמה — או חום כללי (חשד לזיהום או מצב דלקתי)
  • נימול מתקדם בין הבהונות, או חולשה / שינוי תחושה שמתפשט
  • טראומה (נחיתה, מכה, פיתול) שאחריה אי-יכולת לדרוך או לשאת משקל
  • כאב מתמשך שמעיר בלילה ולא משתפר עם מנוחה והתאמת נעליים
  • רקע של מחלה מערכתית (דלקת מפרקים שגרונתית, צנית) או ירידה לא מוסברת במשקל
  • סוכרת או הפרעת תחושה ברגל: כל פצע, אדמומיות או נקודת לחץ → בדיקה מוקדמת

הסיבה שדגלים אלו חשובים אינה רק הכאב עצמו. מחקר ב-Gait & Posture (Pol et al., 2021) · DOI מצא שאצל מבוגרים בקהילה, כאב רגל גדול יותר ולחץ גבוה יותר בקדמת כף הרגל היו קשורים באופן עצמאי לנפילות — תזכורת שכאב בכף הרגל אינו "רק אי-נוחות", ושטיפול בו עשוי לתרום גם לתפקוד וליציבות, במיוחד בגיל מבוגר.

מה עושים ב-Recovery TLV?

בביקור ראשון ב-Recovery TLV (₪400, 50-60 דקות, ללא הפניה) מבצעים אנמנזה ובדיקה קלינית שמטרתן לזהות את גורם הכאב — עומס, נעליים, מבנה, נוירומה או צלחת פלנטרית — ולשלול דגלים אדומים. בודקים את דפוס העומס, גמישות שרירי השוק, נעליים ונקודות רגישות, ובונים תוכנית ממוקדת. אם החשד הוא לגורם שאינו בתחום הפיזיותרפיה, מפנים לרופא המתאים.

הבחנה בין הגורמים אינה תרגיל אקדמי — היא קובעת את הכיוון. מטטרסלגיה מעומס מכני מגיבה לעבודה על נעליים, עומס וגמישות; חשד לנוירומה או לשבר מאמץ עשוי להצריך הדמיה והערכה רפואית; ומצב שמעלה דגל אדום מצריך בדיקה לפני כל טיפול. כפיזיותרפיסט (ולא רופא), תפקידי בביקור הראשון הוא לזהות את הדפוס, לסקור דגלים אדומים, ולהחליט יחד אם הכיוון הוא טיפול שמרני פעיל או הפניה להמשך בירור. כשהגורם מתאים לפיזיותרפיה, הטיפול הממוקד — נעליים, פדים, גמישות וניהול עומס — הוא בדיוק מה שהראיות תומכות בו, ותמיד מותאם אישית.

כאב בכרית כף הרגל?

הביקור הראשון מזהה את גורם הכאב מבין האפשרויות, סוקר דגלים אדומים, ובונה תוכנית ממוקדת. 60 דקות, 1:1, ₪400.

שאלות נפוצות על מטטרסלגיה

מה זה מטטרסלגיה?
מטטרסלגיה הוא מונח כללי לכאב בכף הרגל הקדמית, באזור ראשי עצמות המסרק (המטטרסלים) — מה שנקרא בשפה יומיומית כרית כף הרגל. זה אינו אבחנה אחת אלא מכלול תסמינים שיכול לנבוע מסיבות שונות: עומס יתר מכני, נעליים לא מתאימות, מבנה כף רגל מסוים, ולעיתים גורמים כמו נוירומה של מורטון או שבר מאמץ. הכאב לרוב תלוי-עומס, מתואר כצורב או דוקר, ולעיתים מורגש כאילו דורכים על חלוק אבן. הבחנת הגורם דורשת הערכה קלינית.
מה גורם לכאב בכרית כף הרגל?
הגורמים מחולקים לראשוניים, משניים ויאטרוגניים. סיבות מכניות נפוצות כוללות עומס יתר על ראשי המסרק, רגל רחבה עם בלט (האלוקס ולגוס) ועומס מועבר, וכן מתח בשרירי השוק שמעלה את העומס על קדמת כף הרגל. סיבות לא-מכניות כוללות נוירומה של מורטון, שבר מאמץ, קרע או ניוון של הצלחת הפלנטרית במפרק, ומחלות מערכתיות כמו דלקת מפרקים שגרונתית. נעליים צרות וקשות מחמירות את התסמינים. הבחנה בין הגורמים נעשית באנמנזה ובבדיקה.
מה עוזר למטטרסלגיה?
הטיפול הראשוני הוא שמרני. סקירות תיארו שילוב של תרגילי מתיחה, התאמת נעליים (רחבות בקדמה, סוליה מרופדת ולא נוקשה, ללא עקב גבוה), מדרסים ופדים מסרקיים שמפזרים את העומס מאחורי ראשי המסרק, וניהול עומס. מחקר הראה שפד מסרקי הממוקם נכון מפחית את לחץ השיא בקדמת כף הרגל, ושמיקום הפד חשוב לא פחות מצורתו. כל מקרה שונה, ולכן ההתאמה צריכה להיות אישית ולא מתכון אחיד.
האם כאב בכרית כף הרגל זה נוירומה של מורטון?
לא בהכרח. נוירומה של מורטון היא סיבה אפשרית אחת לכאב בקדמת כף הרגל, אך לא הסיבה היחידה. היא נוטה להתבטא ככאב צורב או נימול בין הבהונות, לרוב בין האצבע השלישית לרביעית, ולעיתים מורגשת תחושת גוף זר. סיבות אחרות — עומס מכני, מבנה כף הרגל, או הצלחת הפלנטרית — נפוצות גם הן. אבחנה ודאית מצריכה בדיקה, ולעיתים הדמיה, ולא הסקה מתסמין בודד.
מתי כאב בכרית כף הרגל מחייב בדיקה?
פנו להערכה אם הכאב מלווה באודם, חום מקומי או חום כללי, אם יש נימול מתקדם בין הבהונות או חולשה, אם קדם לכאב טראומה והרגל לא נושאת משקל, או אם הכאב מתמשך, מעיר בלילה ולא משתפר עם מנוחה ושינוי נעליים. אצל אנשים עם סוכרת או הפרעת תחושה ברגל, כל פצע או נקודת לחץ מצדיקים בדיקה מוקדמת. דגלים אלו נועדו לשלול גורם שאינו מטופל בפיזיותרפיה לפני המשך טיפול שמרני.

מקורות ומחקרים

  1. Besse JL. Metatarsalgia. Orthop Traumatol Surg Res. 2017;103(1S):S29-S39. DOI 10.1016/j.otsr.2016.06.020
  2. Inglin F, Knupp M. [Metatarsalgia]. Ther Umsch. 2024;81(7):240-244. DOI 10.23785/TU.2024.07.002
  3. Park CH, Chang MC. Forefoot disorders and conservative treatment. Yeungnam Univ J Med. 2019;36(2):92-98. DOI 10.12701/yujm.2019.00185 · Free PDF (PMC)
  4. Männikkö K, Sahlman J. The Effect of Metatarsal Padding on Pain and Functional Ability in Metatarsalgia. Scand J Surg. 2017;106(4):332-337. DOI 10.1177/1457496916683090
  5. Lee PY, Landorf KB, Bonanno DR, Menz HB. Comparison of the pressure-relieving properties of various types of forefoot pads in older people with forefoot pain. J Foot Ankle Res. 2014;7(1):18. DOI 10.1186/1757-1146-7-18 · Free PDF (PMC)
  6. Colò G, Rava A, Samaila EM, et al. The effectiveness of shoe modifications and orthotics in the conservative treatment of Civinini-Morton syndrome: state of art. Acta Biomed. 2020;91(4-S):60-68. DOI 10.23750/abm.v91i4-S.9713 · Free PDF (PMC)
  7. Thomson L, Aujla RS, Divall P, Bhatia M. Non-surgical treatments for Morton's neuroma: A systematic review. Foot Ankle Surg. 2019;26(7):736-743. DOI 10.1016/j.fas.2019.09.009
  8. Vinagre G, Alfonso M, Cruz-Morande S, et al. Efficacy of pedobarographic analysis to evaluate proximal medial gastrocnemius recession in patients with gastrocnemius tightness and metatarsalgia. Int Orthop. 2017;41(11):2281-2287. DOI 10.1007/s00264-017-3621-0
  9. Reeve A, Linklater JM, Dimmick S. Lesser Metatarsophalangeal Joint Plantar Plate Degeneration and Tear and Acute First Metatarsophalangeal Joint Capsuloligamentous Injury: What the Surgeon Wants to Know. Semin Ultrasound CT MR. 2023;44(4):332-346. DOI 10.1053/j.sult.2023.01.002
  10. Pol F, Forghany S, Hosseini SM, et al. Structural and functional foot and ankle characteristics associated with falls in older people. Gait Posture. 2021;88:78-83. DOI 10.1016/j.gaitpost.2021.05.012

תוכן זה הוא מידע חינוכי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או תחליף להערכה גופנית אישית. כל מקרה ייחודי. בכל כאב מתמשך או דגל אדום — פנו להערכה מקצועית.

← חזרה לכל הבלוגים
וואטסאפ קבע הערכה