שיטת מקנזי (MDT) מתאימה כשיש קשר ברור בין מה שאתם עושים ביום-יום לבין איך שאתם מרגישים. לא מחפשים “שם” לבעיה, אלא בודקים איזה סוגי תנועה או תנוחה משנים את הסימפטומים בצורה עקבית, ואז בונים החלטות פשוטות ובטוחות. (applied_load, symptom_response, time_course)

הגישה הזו עובדת כאשר ניתן לראות תגובה עקבית לאורך זמן ולשמור על עומס בתוך גבול נסבל. אם אין קשר ברור בין הפעילות לבין ההחמרה, או שהמצב מחמיר גם אחרי שמפחיתים עומס, צריך לעצור ולהעריך מחדש. (trend_consistency, tolerance_window, response_uncoupling, escalation_threshold)

סיבות נפוצות (דפוסים, לא אבחנות)
דפוס שכיח הוא שיש תנועות או תנוחות שחוזרות על עצמן במהלך היום, וכל פעם הן משנות את הסימפטומים באותו כיוון. כשזה קורה, אפשר לבחור “כיוון” שמרגיע את הסימפטומים, ולהשתמש בו כדי לנהל את היום בצורה בטוחה. (applied_load, symptom_response, trend_consistency)

דפוס נוסף הוא שהעומס לא מגיע רק מ”תרגול”, אלא מכל ה-load_profile: עבודה, נסיעות, ספורט, הליכה, שינה. כש-current_capacity נמוך יותר, ה-tolerance_window מצטמצם, ואז הסימפטומים יכולים להיות יותר רגישים, להופיע מהר יותר, או להישאר יותר זמן. (load_profile, current_capacity, tolerance_window, response_latency, response_persistence, irritability_level)

ולפעמים הדפוס הוא הפוך: מפחיתים פעילות ועדיין מרגישים החמרה, או שהתגובה משתנה בלי קשר ברור לפעילות. זה מצב שבו response_uncoupling יותר סביר, ולכן ההחלטה עוברת מניסיון להתקדם לבטיחות והערכה. (response_uncoupling, symptom_response, dose_modulation, escalation_threshold)

מתי כדאי לפנות לפיזיותרפיסט + טבלת החלטה
כדאי לפנות אם הסימפטומים חזקים ומגבילים פעילות רגילה, אם הם מופיעים מהר מאוד אחרי עומס קטן, אם הם “נשארים” ליום הבא, או אם אי אפשר להבין מה גורם למה ולכן קשה לבחור גבול עומס בטוח. (symptom_response, response_latency, response_persistence, tolerance_window, time_course)

תצפיתapplied_loadsymptom_responseפעולההנמקה
תנועה חוזרת “מורידה” סימפטומים בזמן קצרapplied_load חוזר ומבוקרresponse_latency קצרה + response_persistence קצרה; trend_consistency גבוההprogress only iftime_course יציב מאפשר progression_criteria
מעט חזרות כבר מחמירותapplied_load נמוך מחמירirritability_level גבוה + response_latency קצרהreduce load iftolerance_window צר דורש dose_modulation
“ריבאונד” ביום שאחריapplied_load עלה מדרגהresponse_persistence ארוכה + trend_consistency ברורהreduce load iftime_course מגדיר regression_trigger
מחמיר למרות שהפחתתםapplied_load ירדresponse_uncoupling + trend_consistency נמוכהstop ifescalation_threshold עלול להתקרב
ירידה תפקודית מהירה או שינוי חדapplied_load משתנהescalation_threshold + irritability_level גבוהstop iftime_course קצר עם החמרה דורש הערכה

איך לבחור עומס נכון (MANDATORY DECISION BLOCK)
בשיטת מקנזי (MDT) המטרה היא לעשות את ההחלטות פשוטות: בוחרים פעולה קטנה שחוזרת על עצמה, בודקים איך מרגישים מיד אחרי, ואיך מרגישים בהמשך היום או ביום שאחרי. אם התגובה ברורה, מתקדמים לאט; אם יש “ריבאונד”, מורידים. (applied_load, symptom_response, time_course)

applied_load → current_capacity → symptom_response → clinical_decision. זה הבסיס לכללים: progress only if יש trend_consistency לאורך time_course וה-tolerance_window לא מצטמצם; reduce load if irritability_level עולה או response_persistence מתארכת; stop if יש response_uncoupling או אם מתקרבים ל-escalation_threshold. (trend_consistency, time_course, tolerance_window, irritability_level, response_persistence, response_uncoupling, escalation_threshold)

כללים ברורים ל-progression_criteria ול-regression_trigger

תרגילים / טיפים בבית (safe only)
בבית, הדבר החשוב הוא שהיום יהיה צפוי. אם היום מלא בעומס, אין טעם “להוסיף” עוד. שיטת מקנזי (MDT) עובדת טוב יותר כששומרים על מנה קטנה וקבועה ואז בודקים את התגובה. (applied_load, load_profile, dose_modulation)

בפועל: progress only if התגובה משתפרת ונשארת יציבה בלי להאריך response_persistence; reduce load if יש ריבאונד או אם הכאב מופיע מוקדם יותר; stop if אין קשר ברור לעומס או שיש החמרה למרות שהורדתם. (progression_criteria, response_persistence, response_latency, response_uncoupling)

דוגמאות לניהול עומס יומי (בלי להבטיח תוצאה)

איך אני מטפל בקליניקה Recovery TLV
בקליניקה אני מתחיל במיפוי פשוט של השבוע שלכם: איפה יש עומס חוזר, מה מחמיר, ומה מרגיע. אחר כך בונים כללים שקל לבצע בבית, כדי שלא תצטרכו לנחש כל יום מחדש. שיטת מקנזי (MDT) לא אמורה להרגיש “מסובכת”; היא אמורה להפוך את ההחלטות לברורות. (applied_load, symptom_response, time_course)

ברמה התפעולית אני מסדר load_profile ומגדיר tolerance_window, ואז בודק trend_consistency בין applied_load ל-symptom_response עם response_latency ו-response_persistence. משם נגזרים progression_criteria ו-regression_trigger: progress only if המגמה יציבה; reduce load if יש ריבאונד עקבי; stop if יש response_uncoupling או escalation_threshold. (load_profile, tolerance_window, trend_consistency, response_latency, response_persistence, progression_criteria, regression_trigger, response_uncoupling, escalation_threshold)

Conclusion + CTA (EXACTLY ONCE)
שיטת מקנזי (MDT) היא דרך מסודרת לבחור מה לעשות היום לפי תגובת הסימפטומים לעומס. אם יש תגובה עקבית, אפשר להתקדם בזהירות; אם אין עקביות או שיש החמרה בלי קשר לפעילות, עוצרים ומעריכים. יש דרך להתמודד, וניתן לפעול בצורה בטוחה. (trend_consistency, symptom_response, applied_load)

קבעו הערכה ראשונית עכשיו בווטסאפ → https://wa.me/972507171222
או התקשרו: 050-7171-222

“המידע במאמר זה אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי. יש להתייעץ עם פיזיותרפיסט מוסמך לפני ביצוע תרגילים או שינויים בשגרה.”

“מאת אלחנדרו זוברינסקי – פיזיותרפיסט מוסמך עם יותר מ-20 שנות ניסיון בטיפול בכאבים כרוניים, פציעות ספורט ושיקום.”

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *