טנדינופתיה של השרוול המסובב: איך לנהל עומס בכתף בצורה בטוחה
מבוא
אנשים רבים מחפשים טנדינופתיה של השרוול המסובב כשהם מרגישים כאב בכתף בהרמה, בסחיבה, באימון מעל הראש או בשכיבה על הצד. כאן אתייחס למונח הזה כמונח חיפוש שכיח—לא כאבחנה. הדרך הבטוחה לפעול היא לפי שרשרת החלטה אחת: applied_load → current_capacity → symptom_response → clinical_decision. כש־applied_load גבוה מה־current_capacity, מתקבלת symptom_response (כאב/ירידה בתפקוד), ואז נקבעת clinical_decision (מה מתקדמים, מה מורידים, ומה עוצרים).
סיבות נפוצות (דפוסים, לא אבחנות)
דפוס 1 — קפיצה ב־applied_load
במקרים רבים סביב טנדינופתיה של השרוול המסובב, יש עלייה חדה בנפח/עצימות/משך/תדירות של פעילות. אם ה־current_capacity לא עלתה באותו קצב, ה־symptom_response עולה, ולעיתים מופיעה גם עם response_latency.
דפוס 2 — tolerance_window צר ו־irritability_level גבוה
יש מצבים שבהם הגבול בין “סביר” ל“יותר מדי” (ה־tolerance_window) צר. אז שינוי קטן ב־applied_load גורם ל־symptom_response משמעותית. כאן המפתח הוא dose_modulation מדויקת כדי לייצב מגמה.
דפוס 3 — current_capacity משתנה לפי התאוששות
שינה לא יציבה, עייפות מתמשכת או סטרס ממושך (רק כמודיפייר של current_capacity) יכולים להוריד יכולת זמנית. באותו time_course, אותה מנה של applied_load מייצרת יותר symptom_response. המדד הפרקטי הוא trend_consistency: האם אותה מנה גורמת לתגובה דומה/פחותה לאורך ימים.
דפוס 4 — dose_modulation לא עקבי וחוסר adaptive_loop_closure
רצף ימים “כבדים” או מעבר בין עומס גבוה למנוחה מוחלטת מקשים על trend_consistency. בלי criteria_based_progression ו־reassessment_interval קבוע, קשה לזהות regression_trigger ולבצע decision_revision בזמן.
דפוס 5 — response_latency ו־response_persistence
אם ה־symptom_response מופיעה שעות אחרי (response_latency) ונשארת מעבר ל־24–48 שעות (response_persistence), הקריאה היא שהמנה הקודמת עלתה מעל ה־current_capacity של התקופה. בדפוס הזה, התאמה שמרנית מתחילה לרוב בהפחתת נפח ובהעלאת עקביות.
מתי כדאי לפנות לפיזיותרפיסט + decision table
המטרה היא לשפר functional_capacity ולהעלות return_to_activity_probability תוך שמירה על uncertainty_boundary. כדאי לפנות לפיזיותרפיסט כשיש סימנים שמעלים סיכון, או כשאין מגמה יציבה בתוך reassessment_interval סביר.
| מה אתם רואים | קריאה במודל LCR | החלטה עכשיו |
|---|---|---|
| כאב עולה גם בעומסים קלים ונשאר >24–48 שעות (response_persistence) | irritability_level גבוה; tolerance_window צר | reduce load if יש החמרה יומיים ברצף; לקבוע dose_modulation + reassessment_interval |
| החמרה בלילה/שינה פחות יציבה בגלל הכתף | applied_load יומיומי > current_capacity | reduce load if הלילה מחמיר; להתאים עומסים לפי תגובה |
| ירידה חדה ב־functional_capacity בפעולות יומיומיות | תגובתיות גבוהה + תפקוד נמוך | stop if יש ירידה מהירה; הערכה ותוכנית עם criteria_based_progression |
| שינוי דפוס חריג או חולשה מתקדמת | חציית uncertainty_boundary | stop if יש התקדמות; לשקול escalation_threshold בהתאם לבדיקה |
| 2–3 שבועות בלי trend_consistency | חסר adaptive_loop_closure | להגדיר non_response_threshold ולבצע decision_revision |
איך לבחור עומס נכון (MANDATORY DECISION BLOCK)
המטרה: לפעול בתוך tolerance_window כך שה־applied_load יעודד הסתגלות בלי symptom_response מתמשכת.
MANDATORY DECISION BLOCK
- progress only if ה־symptom_response בזמן העומס נמוכה וחוזרת לבסיס תוך ≤24 שעות (response_persistence נשלטת).
- progress only if יש trend_consistency יציבה 7–10 ימים: אותו applied_load → אותה תגובה או פחות.
- reduce load if הכאב מתחיל מוקדם יותר באותה מנה (response_latency מתקצר) או נשאר >24–48 שעות.
- reduce load if כאב לילה עולה או ה־functional_capacity יורדת למחרת.
- stop if מופיע כאב חד פתאומי, ירידה חדה בתפקוד, או סימנים שחוצים uncertainty_boundary; להפעיל escalation_threshold.
תרגילים / טיפים בבית (safe only)
בחירה ספציפית תלויה ב־symptom_response, ב־irritability_level וב־time_course. המטרה היא dose_modulation שמייצרת תגובה צפויה ומשפרת trend_consistency.
- progress only if המחרת שווה או טוב יותר (response_persistence נמוכה).
- reduce load if התגובה מתחילה מוקדם יותר או נשארת מעבר ל־24–48 שעות.
- stop if יש ירידה חדה ב־functional_capacity או סימנים שחוצים uncertainty_boundary.
איך אני מטפל בקליניקה Recovery TLV
ב־Recovery TLV בתל אביב אני מתחיל בהגדרת tolerance_window: איזה applied_load (נפח/עצימות/משך/טווח) מייצר איזה symptom_response, עם איזה response_latency וכמה זמן זה נשאר (response_persistence). לאחר מכן:
- בניית criteria_based_progression כתובה.
- הגדרת regression_trigger, non_response_threshold, ו־reassessment_interval.
- decision_revision לפי trend_consistency כדי להעלות functional_capacity בצורה שמרנית.
כאב כתף שמכונה לעיתים טנדינופתיה של השרוול המסובב מתקדם בצורה בטוחה כשמנהלים את הפער בין applied_load ל־current_capacity לפי symptom_response ו־trend_consistency, עם dose_modulation עקבית ו־criteria_based_progression.
קבעו הערכה ראשונית עכשיו בווטסאפ → https://wa.me/972507171222
או התקשרו: 050-717-1222
“המידע במאמר זה אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי. יש להתייעץ עם פיזיותרפיסט מוסמך לפני ביצוע תרגילים או שינויים בשגרה.”
“מאת אלחנדרו זוברינסקי – פיזיותרפיסט מוסמך עם יותר מ-20 שנות ניסיון בטיפול בכאבים כרוניים, פציעות ספורט ושיקום.”